רכילות+

סמיון: "לא אכפת לי שנשים רוצות אותי עבור הכסף, היא תכין אוכל, אני אשלים לה הכנסה"

סמיון גרפמן, אחד הכוכבים הבולטים בעונה החדשה של "הישרדות VIP", משווה בין השהות על האי לשנה שבילה בכלא פדרלי, מספר איך הפך למיליונר בגיל 25 ותוהה למה גברים מתחילים איתו באינסטגרם. צפו

 

צילום: אורי דוידוביץ'

צילום: אורי דוידוביץ'

סגורסגור

שליחה לחבר

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 
הזמן הכי ארוך שלא אכלתי בו...

"בגיל 30, לפני 15 שנה, עשיתי צום של עשרה ימים ורק שתיתי. ב'הישרדות' גם לא אוכלים הרבה, אבל מדי פעם אתה אוכל איזה חצי בננה או כוס קטנה של אורז, ובכל מקרה, לא הרגשתי רעב לרגע אחד. כשאין מולך אוכל, אתה לא מתפתה. זה לא כמו שאתה בבית מול המקרר. אין מה לאכול, אתה יכול לאכול רק את הלב. בכל מקרה, באתי מוכן לזה שאני לא אוכל. כבר הגעתי למשקל של 95 ואמרו לי שזו תוכנית ההרזיה הכי טובה בעולם, ובאמת רזיתי הרבה. כשחזרתי עליתי בשלושה חודשים שבעה קילו, אבל עכשיו אני לוקח את עצמי בידיים ומתחיל דיאטה".

 

עוד לפני העונה שלי, ראיתי "הישרדות" וחשבתי לעצמי ש...

"בחיים לא צפיתי ב'הישרדות'. אני לא צופה בריאליטי וחבר שלי מישל טרוני (שהשתתף בעונה שעברה) היה שם וסיפר לי מה שאני צריך לדעת. יום לפני הטיסה כולם אמרו לי 'אתה חייב לראות פרקים כדי להבין לאן אתה הולך', אז צפיתי בשני פרקים מהעונה האחרונה ותפסתי את הראש איך לא צפיתי בכלום. ממישל ידעתי שלא אוכלים ושקשה אבל חשבתי שהוא מקצין כדי להפחיד אותי. גיליתי שלא, והוא לא הגזים בכלום".

 

שנה בכלא הפדרלי זה...

"'טיול' אחד המדהימים שהיו לי בחיים. נכון שזה לחיות בפחד, אבל גם 'הישרדות' זה פחד, והנה חזרתי מ'הישרדות' ויש לי רק זכרונות טובים. יש אנשים שעברו טראומות פחות קשות ממה שאני עברתי בחיים והם מוכי טראומה. למה? כי הם מאכילים את עצמם בזה כל הזמן. אם היו מלמדים חיילים לשלוט במחשבות שלהם, לא היו כאן כל כך הרבה חיילים בפוסט טראומה".

 

גם בכלא וגם ב"הישרדות" ידעתי שמהרגע הראשון צריך לגלות תכונות של מנהיג

"לעומת 'הישרדות', לכלא הכנתי את עצמי ארבע שנים תוך כדי שהמשפט התנהל (בשנת 2009 הורשע סמיון בארה"ב בהלבנת הון ובהונאת ביטוח ומס ונגזר עליו עונש מאסר של שלוש שנים בכלא פדרלי, מתוכן ריצה שנה אחת בפועל - מ"ז). הייתי בטוח שאני הולך להיות בכלא ל־15 או 20 שנה, זה לא חודש ב'הישרדות', אבל בסופו של דבר הצלחתי למצוא פתרונות וישבתי רק שנה. לפני שהלכתי לכלא קראתי הרבה מאמרים על פסיכולוגיה של עצורים, ראיתי סרטים דוקומנטריים על הכלא וידעתי מה הכי טוב לעשות ומה לא לעשות. איך שהגעתי לשם, הפכתי להיות המחזיק במניות של כל אחד מהעבריינים הראשיים והמבריחים של הכלא, הראש של הכנופייה הלטינו אמריקאית והראש של הכנופייה האיטלקית. ככה צלחתי את זה".

 

מצדיע לדגל השבט. סמיון גרפמן (צילום: אור דנון)
מצדיע לדגל השבט. סמיון גרפמןצילום: אור דנון

 

נישואים פתוחים הם משהו...

"שאני לא שולל. הנישואים הראשונים שלי היו נישואים פתוחים. היא הייתה ביסקסואלית והיה מקובל עלינו שנהיה עם אחרים. קיימנו משפחה אבל כל אחד המשיך גם בחייו הפרטיים. אני חושב שכל זוג צריך לעשות מה שטוב לו ואני לא מאמין בכפייה של דרך חיים. אין אצלי מקובל או לא מקובל, אם שני בני הזוג נהנים, הכול טוב. אנחנו חיים בעולם חדש שאנשים סוף סוף הצליחו ללמוד לעשות מה שהם רוצים ולא מה שאנשים מצפים מהם ברשתות החברתיות, וזה נכון גם לגבי חיי המין שלנו. כשאנשים לא מפחדים להיות מי שהם, הם הופכים להיות בשלווה עם העולם. נכון, בסופו של דבר, היא התאהבה באישה ועזבה, אבל זה יכול לקרות לכל זוג, גם למי שלא בנישואים פתוחים. להתגרש ולעזוב בגלל אהבה זה לא דבר רע. ברור שבאותו רגע זה היה קשה מאוד. בדיוק התחיל המשפט של הממשלה נגדי והרגשתי שכל מה שבניתי מתמוטט לי מתחת לרגליים. מהרגע שהיא אמרה לי שאנחנו מתגרשים עד שנתתי נשיקה למישהי אחרת לקח שמונה חודשים. את יודעת מה סיים אצלי את זה? נסעתי לקזינו עם כמה חבר'ה ישראלים וכל הדרך לשם אחד מהם סיפר על תהליך הגירושים שלו וכמה היא גנבה ממנו והרסה לו את החיים. מאוד הזדהיתי איתו. בבוקר, בדרך חזרה, הוא המשיך בסיפור ותוך כדי הבנתי שהוא התגרש לפני 17 שנה. כשהורדתי אותו מהאוטו, העפתי את טבעת הנישואים מהאצבע והחלטתי שלי זה לא יקרה".

 

גיליתי את השפעתי על נשים כש...

"גיליתי את השפעתי על נשים בגיל 15. עד אז לא הייתי מחייך, לא יודע למה. אמא שלי הייתה מושיבה אותי מול המראה ומכריחה אותי לחייך. כשעלינו לארץ, גרנו בבת ים וראיתי שכל הבחורות עומדות ליד הבחורים היפים והגבוהים והבלונדינים שמנגנים בגיטרה, ולא עניינתי אף אחת. אז הלכתי הביתה וצפיתי במערכונים קומיים, כדי שיהיה לי בכל שיחה משהו מצחיק להגיד. אז הבנתי שהדיבור שלי זה הכוח הכי גדול שיש, ויש גם פסיכולוגיה שבה צריך לדעת איך לדבר לכל אדם, ושלכל אחד צריך לספר את אותה בדיחה באופן קצת שונה. זה עבד. אם אני יכול לכבוש כל בחורה? אני מאמין שכל גבר יכול. צריך רק לעשות שיעורי בית ולשים לב לפרטים הקטנים".

יכול להיות הכול! (צילום: אור דנון)
יכול להיות הכול!צילום: אור דנון

 

אני יכול להיות הכול: הייתי כבר בעל מפעל טקסטיל, יצרן ציוד רפואי, כוכב רשת ופוליטיקאי.

"נכון, כולנו יכולים לעשות הכול, אנשים פשוט פוחדים לעשות משהו חדש. הניסיון שלנו הוא הבלם הכי גדול בחיים שלנו, הוא לא נותן לנו להתפתח. ארבע שנים למדתי טכנאות שיניים ובחיים לא השתמשתי בזה. אם הייתי בן אדם רגיל, הייתי יוצא מהצבא ואת זה עושה כל החיים, אבל מה זה שווה. אם יש לך הזדמנות לעשות משהו אחר, קפוץ על זה. אי אפשר לחיות את החיים האלה בלי לקחת ריסק, כי רק בעזרת סיכונים אפשר להתקדם. אני חושב שאחד הדברים הכי מדהימים שאפשר לעשות זה לשנות. אני גם משתדל לעבור דירה כל שנה. גרתי כבר בברית המועצות, בישראל, בארה"ב ובמוסקווה. כשאתה משנה מקום אתה מתחיל ללכת למקומות אחרים, מכיר שכנים חדשים ומוצא הזדמנויות חדשות. אני חושב שזה פשוט חובה".

 

ניקול על האי הייתה בשבילי כמו...

"נשמה, חברה טובה שלי שעוזרת לי ותומכת בי. ידעתי שיש לי על מה לסמוך, שהיא לא תבגוד בי ולא תעזוב אותי, והיא גם הייתה האוזניים והעיניים שלי במקומות שאני לא נמצא בהם. אנחנו עדיין חברים טובים מאוד, אנחנו פחות מתראים אבל זה לא אומר שאני לא אוהב אותה. זוגיות? אנחנו לא בזוגיות, יש לה חבר עכשיו. הייתה חברות מאוד יפה וטובה, היינו באי כל הזמן יחד והתרגלנו להיות כל הזמן ביחד וכשחזרנו לארץ רצינו לייצר לעצמנו את התחושה שאנחנו על האי. עם הזמן כל אחד חזר לעולם שלו".

 

החיקוי ב"ארץ נהדרת"...

"הכניס אותי לבתים שלא הייתי מוכר בהם. זרחוביץ' עשה עבודה מדהימה ולקח כל מיני ביטויים שהם בכלל לא היו קאטץ' פרייז שלי. 'שבע שקל' זה לא משהו שהשתמשתי בו, 'אח שלי גיבור בַלַבית', זה לא ביטוי שהשתמשתי בו. אני לא זוכר את עצמי אומר אפילו פעם אחת 'אח שלי גיבור בלבית' לפני 'ארץ נהדרת'. ועכשיו? מאה פעמים ביום, עוד לפני שאני מצחצח שיניים אני כבר עושה ברכה למישהו ואומר את זה".

משחק אותה לגמרי (צילום: אור דנון)
משחק אותה לגמריצילום: אור דנון

 

כשהילדים שלי לא חיים איתי באותה מדינה זה...

"לא קשה לי, כי החלטתי לא לדאוג לגבי זה, זה סתם ישבור לי את הלב ואת הראש, זה לא יעזור לי. יש לי שלושה ילדים בלוס אנג'לס. ליסה, הגדולה תהיה עכשיו בת 21, מאיה בת 18 וניקולאי בן 16. אנחנו כבר 10 שנים לא חיים באותה מדינה. ביום שככה החיים שלי השתנו, ואשתי קיבלה משמורת מלאה, הייתי עצוב ואז קיבלתי החלטה שיכול להיות יותר גרוע. לא הייתי איתם בקשר שמונה שנים, אבל היום אנחנו בקשר מעולה. עם ניקולאי אני מדבר כל יום באינסטגרם וכשהבת שלי קיימה יחסי מין בפעם הראשונה היא התקשרה אליי.

 

לפני כמה ימים מאיה פרסמה תמונה באינסטגרם שלה עם בית השחי לא מגולח וכתבה 'למי למי יש זמן בכלל לגלח את בית השחי בזמנים כאלה?'. הגבתי לה בצחוק שגם אני לא מגלח את הביצים שלי בזמנים האלה, אבל לא חשבתי להעלות את זה באינסטגרם. ראיתי שהיא לא מגיבה אז כתבתי לה בפרטי שתדע שרק צחקתי ושאני אוהב אותה ויש לך גוף מדהים והוא שלה וזכותה לעשות איתו מה שהיא רוצה. היא צחקה וגם הגיבה לי. אנחנו כמו חברים. לפני שנתיים הם היו פה. לקח לי זמן לשכנע אותם שישראל לא מסוכנת ולא רצים פה עם נשקים. טיילנו בכל המדינה והיה מדהים. אמנם לא ראיתי אותם שמונה שנים אבל הקשר חזק, כי כשאני ואנה, אשתי לשעבר, התגרשנו, אני נשארתי לגדל אותם. שלוש שנים הם היו אצלי. הם קיבלו אצלי חינוך סובייטי שבו המשמעת היא מעל הכול. בחיים לא אמרתי להם ללכת לישון ובכל זאת בחמישה לתשע הם היו שמים פיג'מות, עומדים בשורה, נותנים לי נשיקה והולכים לישון. כמו בצבא, אבל הכול עם הרבה הומור ואהבה, וגם הרבה בייביסטיריות בבית, שעזרו לי. על האי היו לי רגעים קשים, שראיתי איך קוז'יקרו (עידו קוזי'קרו, כדורסלן ומתמודד ב"הישרדות" - מ"ז) מתגעגע לילדים שלו. לרגע ריחמתי על עצמי שלא ראיתי את הילדים שלי שנים, ולשם החיים הובילו אותי".

 

דבר אחד שאני מתחרט עליו בחיי.

"אני לא מתחרט על כלום. גם לא על הארבעה תיקים פליליים שהכניסו אותי לכלא. לא הייתי עושה את זה שוב אבל אני לא מצטער, כי אני מאמין שאם אני ברגע הזה עכשיו יושב פה ומדבר איתך ואני חי, זה אומר שכל דבר שקרה, קרה נכון. אני מצטער שלא גדלתי עם מיליארדים בחשבון הבנק וכדי לעשות אותם נאצלתי לכופף את החוק באמריקה ולגנוב מהממשלה כסף. שילמתי על זה מחיר אבל גם קיבלתי ידע על איך העולם האמיתי עובד. כולנו פה עובדים ולא רואים טיפה מעל גובה העיניים, שום דבר לא עובד ישר. הכול זה שוחד וקומבינות וטובות אישיות. בסוף מה שיש לו משמעות זה לשרוד ולחיות כמה שיותר".

 

הריאיון המלא עם סמיון גרפמן וכתבות נוספות - בגיליון "פנאי פלוס" החדש. עכשיו בדוכנים!


רוצו לדוכנים! (צילום: אור דנון)
רוצו לדוכנים!צילום: אור דנון

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פייסבוק
אינסטגרם
twitter
הדגמים המנצחים של 2018