להביא ילד, ועכשיו

"את תופסת אותי קצת חלשה, כי לא ישנתי אתמול בלילה מרוב מחשבות. חגגתי 34 בחודש שעבר, ובגיל כזה את כבר לא ילדה, וצריכה להחליט החלטות. השנים רצות, אני מכבה את הנרות, ואין לי משפחה. אתמול דיברתי עם הרופא שלי שיחה רצינית על מה עושים. הוא אמר לי: 'תתחילי להקפיא ביציות ואז בגיל 40 תוכלי להביא ילד'. עצרתי אותו ואמרתי לו שאין מצב שעד גיל 40 לא יהיו לי ילדים. בגיל 40 להביא ילד? אין מצב! בגיל 40 אני רוצה שיהיו לי כבר שלושה־ארבעה ילדים.
"עברתי המון בחיים, הייתה לי זוגיות מאוד ארוכה שלא התפתחה לשום מקום (קדרי הייתה בזוגיות בת 13 שנה עם המוזיקאי אביעזר בן מוחא, בסופה גם הייתה מאורסת לו והחלה תהליך גיור שהסתיים רק אחרי שנפרדו לפני כשנתיים ,מ"ז) והפחד מתחיל לשחק תפקיד. בקריירה שלי אני מגיעה להישגים כל כך גדולים ואנשים כל כך אוהבים אותי ואני מחזקת אותם, אבל איפה אני בכל הסיפור הזה?
"החיים של אומן הם לא חיים נורמליים, זה לא בית נורמטיבי עם גבר וילדים, ויש לזה מחיר. יש לי שיחות שאני אוכלת את עצמי, לאן הגעתי ואיך שהגעתי והאם זה מספק אותי, האם התהילה וההצלחה מספיקות לי. בתור אישה שמחפשת את הייעוד שלה? זה לא מספיק. אני צריכה שושלת. אני ישנה עם הכלבה שלי, שהיא החיים שלי, והיא מחבקת אותי ומלקקת אותי, וכל הלילה אני דואגת לה כשהיא זזה לי במיטה ואני מפחדת שהיא תיפול. יש לי כבר את הצורך הזה לטפל במישהו. תינוק, תינוקת, אני מתה לזה.
"בדיוק דיברתי עם אייל גולן וואי, הוא נשמע מה זה מאושר. את מיאל עוד לא ראיתי, לא הספקתי לפני הסגר, רציתי ללכת לבקר אותה, ולא הספקתי. גם שרית חדד עשתה ילדים לבד. גם אני צריכה את הדבר הבא ואני הולכת אחרי הלב שלי. אני רוצה בתוך חודש להיות בהיריון, זכותי להיות אמא. אני לא ב־100 אחוז אמיצה, אבל אני אעשה את זה וזה הולך להיות משהו גדול. הבעיה היחידה שיש לי עם זה שזה נוגד את היהדות, ואני לא רוצה לעשות משהו נגד היהדות. אבא שבשמיים אומר לי 'תהיי סבלנית', אבל אני רוצה כבר להיות אמא. אני רוצה להרגיש את הדבר הזה".
5 צפייה בגלריה
חושפת הכל. נסרין קדרי
חושפת הכל. נסרין קדרי
חושפת הכל. נסרין קדרי
(צילום: טל עבודי)

לא לרדוף אחרי זוגיות

"אני לא מוצאת את הגבר, לא מוצאת את הבן אדם שאני ארצה לחיות איתו. אולי בגלל שאני במעגל כל כך סגור, אולי בגלל הזהות שלי, שאני גם ערבייה וגם יהודייה, אולי בגלל הקריירה. לפני כמה ימים ראיתי את הסרט על ליידי גאגא ואשכרה הרגשתי שאני עוברת אותו הדבר. עם כל התהילה והאהבה בחוץ, בבית אין לי כלום. תראי אותה, היא נהייתה אלכוהוליסטית, יש לה כאבים בכל הגוף, היא על כדורים פסיכיאטריים. למה הכול צריך לבוא על חשבון משהו אחר?
"אני לא יודעת אם הפאק הוא בי או במין השני, אבל אני חושבת שלגברים מאוד קשה עם העוצמה שלי על הבמה. זה פוגע באגו שלהם, זה מהווה איום. למה זה עדיין ככה ב־2020? לא יודעת. להכיר בחורים אני לא מכירה. אני רק מהבית לעבודה ומהעבודה לבית, אני לא יוצאת לדייטים. אני לא בליינית, חברות שלי צריכות להציק לי שנה בשביל שאני אבוא איתן, ואז אני שותה כוסית אחת וחוזרת.
"הכיף שלי זה לשבת בבית בלילה, לעשן נרגילה, לשתות כוס של ויסקי בלאק לייבל עם זירו ולשמוע מוזיקה ערבית, ככה אני עם עצמי. אני יכולה למצוא את החצי השני שלי מחר, אבל אני לא רוצה להמשיך לחכות לזה. זה לא יכול להיות קשור לאימהות שלי, כי יש מצב שאני לא אמצא ואני לא רוצה לסמוך על זה. ברוך השם עשיתי קריירה מושלמת ואני גאה בעצמי. בפן המקצועי אני הכי חזקה שיש, אבל בפן האישי אני חלשה, ואני מרגישה שזה תלוי בי, לא מוצאת זוגיות. אני משתדלת לתת את כל כולי אבל זה עדיין קשה ומורכב.
"אני מרגישה הכי אישה על הבמה, אבל כשאני מגיעה הביתה הכול נגמר. אני יודעת שאני לא לבד בזה, אני שומעת מהרבה נשים שקרובות אליי שהן לא מוצאות גבר שיכיל ויאהב אותן. אני רוצה למצוא את הבן זוג הזה שיהיה לי חבר, ואבא ואמא ומי שיכיל את כל הדבר הזה שאני על הבמה, אבל זה לא קל. לא קל להכיל אותי, יש לי שיגעון מאוד חיובי, שאני רוצה לטעום מהכול. אני יכולה לקום בבוקר ולהגיד אני עושה היום צניחה חופשית, וללכת לעשות.
"אבל הבעיה היחידה זה המורכבות של העוצמה הזו שיש לי על הבמה. הבמה זו החוצפה שלי והבית שלי. על הבמה אני מדברת עם כל אחד בקהל עם העיניים, ואני חושבת שגבר שיוצא איתי ורואה אותי בהופעה, הוא מקבל שוק. בבית אני עם כביסות, ספונג'ה, הכי מכוערת שיש, ופתאום אני עומדת על הבמה ונותנת את זה, זה קיצוני. אולי יבוא מישהו שלא ייבהל, אבל אני לא אחכה לו. עכשיו אני רוצה לצעוק על ילד אחד שיתקלח ועל ילד שני שילך לישון, זה מה שאני רוצה".
5 צפייה בגלריה
פמיניסטית רוצה שיוויון בין נשים וגברים? אם כך, כולנו פמיניסטים"
פמיניסטית רוצה שיוויון בין נשים וגברים? אם כך, כולנו פמיניסטים"
פמיניסטית רוצה שיוויון בין נשים וגברים? אם כך, כולנו פמיניסטים"
(צילום: טל עבודי)

להילחם בתקיפות המיניות שנשים עוברות

"המצב גרוע ולדעתי עוד הולך להיות יותר גרוע מזה ואכזרי יותר. אנחנו במצב שגבר אוהב שליטה והוא מרגיש שאישה היא כמו חפץ. העובדה היא שנשים נרצחות ונאנסות פה וקורים דברים שבאמת קשה לשמוע אותם. כל מקרה כזה אני שומעת ובוכה. גברים חייבים להבין שלאישה יש זכות לשתות וליהנות וואללה אי אפשר לקחת את הגוף שלה. איך קרה באילת שמישהו חשב שהוא יכול לקחת גוף של נערה שאיבדה הכרה והייתה צריכה עזרה? אנחנו חייבות להיות פאקינג חזקות, אנחנו חייבות לעמוד ולצעוק.
"אני בעצמי בגיל 11 עברתי אונס. אני עוד לא מוכנה לדבר על זה, אבל הדברים שאני עברתי בילדות שלי מגברים שפגעו בי, יום יבוא ואני אספר על זה, אולי לך. אנשים שרואים אותי על הבמה לא יודעים מי אני ומה אני, אני מנתקת את כל הכאבים ברגע שאני מגיעה לבמה, אבל לא יודעים כמה אני בוכה מאחורי הקלעים.
"מגיל 16 הופעתי במועדונים מול גברים בני 60 ו־70, שרה אום כולתום בלי לדעת מילה בעברית חוץ משלום ולהתראות. אמא ואבא שלי, הם מהדור של פעם, לא ידעו מה קורה. הייתי אומרת לה, 'אמא אני הולכת להופעה, ביי", ויוצאת. השכנות שלי היו רואות אותי חוזרת הביתה בבוקר שיכורה מתה ובאות להגיד לה, אבל אמא שלי לא ראתה אף אחד ממטר. אמרה זו הילדה שלי וזה מה שהיא רוצה ופאטוץ' על כולם. מצד אחד, את מבינה איזו אמא גזעית יש לי? וצד שני, ברור לי שאני כאמא, אהיה אמא הרבה יותר מגוננת.
"מאוד חשוב לי להילחם בשביל הנשים. אני לא יכולה להגיד שאני פמיניסטית, אבל אני חושבת שלכל אישה יש כוח אדיר. פמיניסטית זה מי שרוצה שוויון בין נשים וגברים? אם ככה, כולנו פמיניסטים, גם האישה החלשה או האישה החרדית. כמו שכל אישה שמנה רוצה להיות רזה, גם כל אישה חלשה רוצה להיות אישה חזקה. וכולנו יכולות, אנחנו יכולות לפתוח שערי שמיים".
5 צפייה בגלריה
"פעם נראית כמו איברהים מטורקיה"
"פעם נראית כמו איברהים מטורקיה"
"פעם נראית כמו איברהים מטורקיה"
(צילום: טל עבודי)

להישאר מטופחת גם בסגר

"פעם לא הבנתי את החשיבות של טיפוח בשבילי והייתי נראית כמו איברהים מטורקיה. היום אני מבינה שטיפוח עושה לי משהו גם בפנים. אם אני מרזה, או הולכת עם שמלה חדשה, או עושה משהו בפנים, זה עושה לי טוב. לכן גם בחודשים האלה, אפילו שהייתי מלא לבד, אני נורא מקפידה. אני חושבת שכל אישה צריכה, בין אם את חיה עם חבר או לבד, טיפוח זה מאוד חשוב. כל אישה יכולה לבנות בניין עם הרצון שלה והכוח שלה, אז מה זה בשבילה לטפח את עצמה? קומי ותעשי! לא להיות מולו עם גבות ושפם ובלי מילוי בציפורניים וקוקו ספונג'ה, לא! גם כשאת בבית 24 שעות.
"יש המון ביקורת על השינוי שעשיתי, אומרים לי 'מוגזמת'. ככה אני אוהבת את עצמי, עושה לי טוב להיות רזה ולעשות בוטוקס. אני עושה מה שבא לי ואני גם לא פחדנית. אם יש משהו חדש, אני עושה, מאתגרת את עצמי כל פעם מחדש. נראה לך שאני אתחיל לאכול בלי הכרה בגלל הקורונה? אני שומרת על דיאטה קפדנית, אבל לא עושה כושר. אני לא אמא ואין לי גבר אז אני משקיעה את הכול הזמן בקריירה ובטיפוח, זה מה שיש בינתיים.
"תמיד היה לי ביטחון, גם כשהייתי שמנה, אבל היום אני מרגישה קלה ויותר טוב לי עם עצמי. אני אומרת לנשים לא לשים על מה שאחרים, מה שבא לך, תעשי. רוצה לשנות בעפעף או באוזן? אל תשאלי אף אחד, תקשיבי ללב שלך ולפלסטיקאי שלך".
5 צפייה בגלריה
מוכנה לילד. קדרי
מוכנה לילד. קדרי
מוכנה לילד. קדרי
(צילום: טל עבודי)

לסלוח, ולא לחכות לכיפור בשביל לבקש סליחה

"אנשים פגעו בי והיו אכזרים אליי, מהילדות ועד היום, אבל אני לא צריכה לעשות להם חשבון. אבא שבשמיים עושה חשבון בשבילי. יש אנשים קנאים ורעים, אבל זה לא התפקיד שלי להתחשבן איתם. גם אני לא מבקשת סליחה כשמגיע כיפור, זה כבר לא יעזור. אם אנשים חושבים שאפשר לפגוע כל השנה ואז לצום יום אחד והקדוש ברוך הוא יסלח לך, הם חיים בסרט. הקדוש ברוך הוא כותב כל דבר שעשיתי, אבל אם אני עושה חשבון נפש, אני באמת לא מרגישה אשמה.
"אני לא באמת יכולה לפגוע בזבוב, אני אישה מאוד רגישה. ברור שיכול להיות שפגעתי במישהו, אני לא מושלמת, אף אחד לא מושלם, אבל אם אני פוגעת אני ישר מבקשת סליחה. ישתבח שמו לעד, אם אני מדברת איתך לא יפה, אחרי חמש דקות אני אומרת לך 'ממי, סליחה', אני לא מחכה. היום צעקתי סתם על איזה ידיד שלי, צרחתי צרחות. אחרי חמש דקות התקשרתי אליו והתנצלתי, הסברתי שהייתי עצבנית ועבר עליי יום קשה. אני חושבת שכולם צריכים ללמוד ממני. לבקש סליחה לא מוריד מהערך שלך. אני גם סולחת בקלות, אהבלה, רכה, סולחת בשנייה.
"אם יש מישהו שאני צריכה לבקש ממנו סליחה זה אמא שלי. הגיור לא בא קל להורים שלי, זה היה מאוד אישי אבל נעשה מאוד פומבי מהר מאוד. שנתיים אני כבר יהודייה ועדיין זה מורכב להם. אני מנסה להיות מכבדת וטובה, כי בלעדיהם אני כלום, אם לא אבא ואמא שלי, אני בן אדם עצוב ואומלל. בקורונה הם תקועים בבית וקשה להם, אמא שלי חולת סוכרת וזה לא קל, אבל גם את המעט שיש לי, אני אתן להם.
"אני אף פעם לא שוכחת את אמא ואבא, זו המצווה הכי גדולה בתורה. אני צריכה לבקש כבר סליחה מראש, כי עכשיו אמא שלי תשמע שאני רוצה לעשות ילד לבד, ובכלל תתפלץ, אבל אם היום הבת שלי הייתה באותו המצב, ובאה להסביר לי, אז עם כל הכאב והצער, הייתי מבינה אותה. כולנו רוצות להיות אמהות, היא חייבת להבין".

הריאיון המלא עם נסרין קדרי וכתבות נוספות - עכשיו בגיליון בחדש של "פנאי פלוס"

5 צפייה בגלריה
נסרין קדרי על שער "פנאי פלוס"
נסרין קדרי על שער "פנאי פלוס"
נסרין קדרי על שער "פנאי פלוס"
(צילום: טל עבודי)