רכילות+

כוכב "המירוץ למיליון": "שוטרים עוצרים אותי כל הזמן. אני שואל, אני נראה עבריין?"

אליס זאנו ואש מור מככבים בימים אלו על המסך בעונה החדשה של "המירוץ למיליון". פגשנו אותם לשיחה על השאיפות לעתיד במוזיקה ובפוליטיקה (אש בונה על משרת ראש הממשלה), על הגזענות שהם חווים מדי יום ועל החוויות מ"המירוץ", כולל כמובן דעתם הבלתי נמנעת על הריב בין שני ויעל

צילום: ניצן דרור

צילום: ניצן דרור

סגורסגור

שליחה לחבר

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

הוא רוצה להיות ראש ממשלה, היא הולכת להביא לכם את ה"אפרו ביט". היא שחומת עור שמהממת את כולם כשהיא פותחת את הפה ומדברת רוסית, הוא שומר על אורח החיים המיוחד של קהילת העבריים שכולל טבעונות, צומות ומסז' חובה פעם בחודש. יחד הם אליס זאנו ואש מור מ"המירוץ למיליון אולסטארס".

 

הצד שלו

אש: "נולדתי בדימונה לפני 29 שנים בקהילת העבריים בשם אשריאל מור. יש לנו שם בית יולדות כזה שרוב הילדים בקהילה נולדים בו בלידה טבעית, בלי אפידורל. אמא שלי הייתה כבר בת 48 כשהיא ילדה אותי. ייעצו לה לא ללדת אותי, שזה מסוכן לה, ויהיה לה סיכוי של 50:50 לחיות אחרי לידה כזו, אבל אני הילד היחיד של אבא ואמא שלי יחד, והיא לקחה את הסיכון. אנחנו 15 אחים בסך הכול, מאבא ומהאישה הקודמת שלו ומאמא ומבעלה הקודם.

 

"הייתה לי ילדות מדהימה. אמנם לא היה לנו את כל הדברים הרגילים שיש לכל הילדים כמו כסף ומשחקים, אבל לא ידעתי שזה חסר. קהילת העבריים בדימונה לא עשירה מבחינה חומרית אבל הכי עשירה בעולם מבחינת ערכים, שמחת חיים, תרבות ומסורת. אז אלתרנו משחקים והיינו בחוץ והסתדרנו ממה שיש. ממה התפרנסנו? לאמא שלי לא הייתה אזרחות ישראלית, אז היא הייתה מבקשת נדבות לקהילה שלנו ומקבלת מזה אחוזים.

 

"להרבה מבני הקהילה אין בכלל מעמד חוקי בישראל, גם אני קיבלתי אזרחות רק בשנה השלישית שלי בצבא. אנחנו כבר 50 שנה בארץ אבל לא מקבלים אותנו לפי חוק השבות, כי אנחנו לא יהודים לפי ההלכה, מחזיקים אותנו מאוד קצר. מתגאים בקהילה הזו כשאפשר, שוויטני יוסטון הגיעה לבקר אותנו, או על דרך החיים הטבעונית שלנו, או על 100 אחוזי המתגייסים, או על 95 אחוזים זכאים לבגרות, או על זה שאין מקרה קורונה אחד בקהילה שלנו, שמונה 5,000 איש - אבל כשמגיע הזמן לחזק לנו את התשתיות שלנו ולהשקיע בנו משאבים - אנחנו לא קיימים.

 

"אנחנו מרגישים שאנחנו חלק, אבל לא מקבלים אותנו. זה דיסוננס. אחרי הלימודים התגייסתי. בהתחלה הלכתי לקורס מ"כים אבל נקלענו לתקופה מאוד קשה - אבא שלי נפטר שנתיים לפני שהתגייסתי ואז כשהתגייסתי גם אחותי נפטרה. הרגשתי שאני צריך להיות קרוב לבית ולעשות משהו שיאפשר לי לעבוד ולהיות קרוב למשפחה. אז עברתי לפיקוד דרום, קיבלתי תפקיד שיאפשר לי להמשיך ולהתקיים והצבא מאוד עזר לי בתקופה הזו. אחרי הלימודים התחלתי ללמוד בבינתחומי ממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה ואז, ממש בתום הלימודים, פגשתי את אליס".

 

הצד שלה

אליס: "אני נולדתי במוסקבה שברוסיה כאליסה זאנו. אמא שלי אוקראינית ואבא שלי אפריקאי, ממקום שנקרא בנין במערב אפריקה. שניהם הגיעו לרוסיה ללמוד באוניברסיטה. אבא שלי למד הנדסאות אגרונומיה ואמא שלי רפואה. הם נפגשו במסיבה, התאהבו, הביאו אותי לעולם וזמן קצר אחרי זה החליטו לעבור לאפריקה. ברוסיה לא היה קל באותה תקופה לאף אחד וכולם ברחו.

 

"הייתי בת שנתיים וחצי כשעברנו לבנין והזיכרון הראשון שלי הוא מאפריקה. הייתה לי שם ילדות מהממת עם אווירה וחברים ושירים ושמחה ותרבות. אנשים לא מבינים כמה אפריקה אדירה. גרנו בפורטו נובו בעיר הבירה, שם דוברים צרפתית, אבל אז ידעתי גם גון, שפה אפריקאית, שאני עוד מקווה להחזיר בביקור באפריקה אחרי הקורונה. שניהם עבדו שם במקצועות שלהם, והייתי ילדה מאוד מפונקת. אבל לאמא שלי לא היה קל באפריקה, היא כל הזמן חלתה במלריה והיו לה בעיות בריאותיות רבות. חוץ מזה, ההורים שלה כבר הגיעו לארץ, ומכיוון שאמא שלי יהודייה הוחלט שנעלה לישראל.

 

"הגענו לחיפה כשהייתי בת 12 ודי מהר הגעתי לפנימייה של עולים חדשים בהרצליה. לא בחרתי להיות בפנימייה, בואי נגיד את זה ככה, אבל שמו אותי ואת אחי שם ושם גדלתי עד כיתה י"ב. לא היה להם קל, להורים שלי, הם לא מצאו עבודה במקצוע שלהם, בעצם עד היום. אבא שלי היום לבורנט בטכניון שזה מכובד, ואמא שלי נכה עם המון בעיות ברגליים ולא ממש יכולה לעבוד. זו הייתה פנימייה של מדעים ומוזיקה, אז בזכות זה נחשפתי למוזיקה, עשיתי בגרות בכימיה ובמוזיקה והחלטתי שמוזיקה זה מה שאני רוצה לעשות".

 

הוא מהקהילה העברית בדימונה, היא ממוסקבה, רוסיה. אליס זאנו ואש מור (צילום: אור דנון)
הוא מהקהילה העברית בדימונה, היא ממוסקבה, רוסיה. אליס זאנו ואש מורצילום: אור דנון

   

ההיכרות

אליס: "הייתי בת 22, משועממת, עוד שנייה מתפטרת, ורק מחכה לעזוב הכול ולהתחיל מחדש בפריז ופתאום אני מקבלת הודעה ענקית ארוכה בפייסבוק, מגילה, שנפתחת במילים: 'הי אליסה, ראיתי שאת לומדת בבינתחומי, נדמה לי שנפגשנו בעבר', או משהו בסגנון. ואז נזכרתי שחירטטתי בביו שלמדתי ב־IDC בהרצליה והשארתי את זה ככה".

 

אש: "פחות עניין אותי אם היא למדה שם או לא. דיברנו מראשון עד חמישי כל היום כל היום בטלפון ובחמישי היה לנו דייט".

 

אליס: "ולא סיפרתי שאני נוסעת לשנה. חירטטתי אותו, מסכן, אמרתי לכמה חודשים, וכל פעם הארכתי. הוא לא ידע עוד על מי הוא נפל. אף אחד לא האמין שנשרוד את זה. היינו בלונג דיסטנס שנה וזה היה מאוד קשה, למרות שנפגשנו המון. אש הגיע כל חודש כמעט וגם נסענו יחד לניו יורק ולאיה נאפה. אבל בסופו של דבר הבנתי שזה או שאני חוזרת או שזה לא יעבוד. מוזיקה אני אעשה בכל מקום ולצרפת אני אמשיך לטוס אבל זה הבן אדם שלי, אז חזרתי. מאז אנחנו כבר גרים יחד שלוש שנים ברמת גן, וטוב לנו".

 

התחיל איתה בפייסבוק (צילום: אור דנון)
התחיל איתה בפייסבוקצילום: אור דנון

 

קורונה

אש: "אני לא מפחד מקורונה. בקהילה שלי יש 5,000 איש ואף אחד לא נדבק, ואנחנו גרים בקהילה צפופה וסגורה כמו החרדים, אז למה אצלנו אין חולה קורונה אחד? בגלל שאנחנו שומרים על ההנחיות ובגלל אורח החיים המיוחד שלנו. לא רק טבעונות, בכל עונת מעבר אנחנו עושים טיהור פנימי של הגוף עם כל מיני שיקויים שאנחנו שותים, יש צומות, יש תרגול של חשיבה חיובית, יש נוהג של ימים שאנחנו לא אוכלים בהם מלח - בימי ראשון, שלישי וחמישי אין מלח. אנחנו מחויבים לעשות מסז' פעם בחודש ושלוש פעמים בשבוע אימון אינטנסיבי שמוציא את כל הרעלים מהגוף.

 

"הפטנט הבריאותי שלנו זה בריאות מונעת, לטפל בשביל לא לחלות. בגלל זה אני מרגיש שהגוף שלי חזק מספיק לעמוד בזה, אבל כמובן, אני שומר גם על ההנחיות. ברור שיש בעיה חמורה של דוגמה אישית, הציבור לא מאמין לממשלה ולכן לא מציית. מראש הממשלה ועד גילה גמליאל כולם מצפצפים על ההנחיות, זה קצת בדיחה. זה מה שהכי מתסכל את האזרחים".

 

אליס: "זה, וזה שהם לא יודעים מה יהיה מחר. בצרפת מפרסמים לוח זמנים ברור מאוד לגבי ההגבלות. פה זה 'נחיה ונראה', יאללה, שייגמר".

 

המירוץ

אליס: "רציתי בטירוף. ראיתי עונות קודמות, עפתי על זה, מתִּי לטוס בכל העולם, והבנתי שזה יכול גם לקדם אותי, אבל אש לא רצה".

 

אש: "אני יודע שהייעוד שלי הוא פוליטיקה והשאיפה שלי היא להיות בסוף ראש ממשלת ישראל. ברור לי שתוכנית ריאליטי, שיש בה עריכה ואין לי שום שליטה על זה, יכולה לדפוק אותי. זה יכול לעשות לי נזק לעתיד, ומאוד פחדתי מזה. מצד שני, להיות חודש בלי אליס זה לא פחות מפחיד".

 

אליס: "כבר באודישן השני ידעתי שהתקבלנו. התחלנו לא משהו. אני נסעתי עם דלקת קשה בברכיים ואש נקע אצבע ברגל יום לפני 'המירוץ' ולא יכול היה לדרוך".

 

אליס: "ולא אוכלים ב'מירוץ', את שומעת? את יכולה לקנות לעצמך אוכל אבל זה מעכב אותך אז רזינו איזה שבעה ק"ג כל אחד. חזרנו מה זה רזים. כשהגענו לארמניה והסתכלנו במראה לא האמנו. אני הפסקתי לאכול חלב ובשר חודש לפני, כי הרגשתי שזה לא עושה לי טוב, אז שנינו לא מצאנו ממש מה לאכול. לא בטיסות ולא במדינות כמו פיליפינים וארמניה, שממש לא יודעים מה זה טבעונות".


"השאיפה שלי היא להיות בסוף ראש ממשלת ישראל" (צילום: אור דנון)
"השאיפה שלי היא להיות בסוף ראש ממשלת ישראל"צילום: אור דנון

 

שי ושני

אליס: "אין באמת דרמה בינינו, ההסתבכות שלהם היא עם יעל ויוסיאל. אנחנו לא במקום הזה, לא רואה מקום לבריתות במשחק כזה. אש תמיד אמר לי 'אל תסתכלי על זוגות אחרים, זה לא רלוונטי' וזה נכון".

 

אש: "יש 12 זוגות, אין טעם לעשות בשלבים כאלה שום ברית. ושי ושני, הם אלה שיזמו את המהלך של הברית אבל בסוף הם שמו אותנו. בסדר, זה לא שהקשבנו להם, שמנו את מי שאנחנו רוצים, את וובה ואלה, כי הם פיגרו קצת מאחור וגם ככה היו הרבה זוגות עליהם והם לא לקחו את הדברים האלה אישי.

 

גזענות

אש: "ברור ששנינו חווינו וחווים גזענות. אין שחום עור שתדברי איתו ואין לו חוויות כאלה. במדינה שלנו קשה לקבל את האחר ולא רק אותנו, זה הריבים בין חרדים לחילונים, אשכנזים ומזרחים, ערבים ויהודים, משטרה ושחורים. אם המפכ"ל לשעבר אומר שזה 'טבעי לחשוד בנו', בשחומי העור, אז אפשר לצחוק או לבכות, אנחנו החשודים המיידיים. מה שקרה באמריקה השנה לא מפתיע אותי, וזה יכול לקרות גם פה. שוטרים עוצרים אותי כל הזמן. אני שואל שאלה, אני נראה עבריין?".

 

אליס: "בתור רוסייה אני לא חווה גזענות, בואי נגיד שאם אני חווה גזענות זה לא בגלל החצי האוקראיני שלי. אני גם לא נראית רוסייה, ואני לא מרבה לדבר ברוסית, כי אין לי כוח לשוק הזה של אנשים, ולכל השאלות. ברור שיש לי זיכרונות של גילויי גזענות כלפיי, אי אפשר להימנע מזה. עשו לנו הרבה בעיות כשרצינו לשכור דירה, בגלל שאנחנו שחורים. אבל אני חייבת להגיד שדווקא עכשיו ב'המירוץ' אין תגובות כאלה. אנחנו מקבלים אהבה ולא מפלים אותנו".

 

אש: "וזה רק מוכיח שברגע שאתה מכיר את האדם, אין כבר מקום לזה. אנחנו כבר לא פלקט בצבע שחור. כשהייתה להם אפשרות להכיר את אשריאל ואליסה ולא את 'השחורים', זה השתנה. בגלל זה לייצוג של שחומי העור בתקשורת יש משמעות אדירה, והלוואי שזה יוביל למשהו. תראי, ברק אובמה היה כבר נשיא ארה"ב, אז למה שלא יבחרו בי? בינתיים עוד לא ראיתי שחום עור שמציג את המועמדות שלו להיות יו"ר מפלגה מובילה, אבל אני מאמין שלא רק יכול לקרות, אלא זה חייב לקרות".

 

חתונה

אליס: "זה משהו שהולך וקרב".

 

אש: "אצלנו בקהילה זה לא הטבעת, זה החיבור בין הנשמות".

 

אליס: "באפריקה זה עובד ככה: אם אתה רוצה להתחתן איתי אתה בא לאבא ושם בוחטות של כסף, בוחטות!".

 

אש: "בכל מקרה בגלל הקורונה אי אפשר להתחתן".

 

אליס: "זה נשמע כאילו אתה מחפש תירוצים. הוא משחק אותה כאילו הוא הפחות לחוץ, אבל זה לא ככה. אני בת 26, אני לא רוצה ילדים בשנה הבאה, ואני יודעת שברגע שאני אתחתן ישבו לי על הווריד, אז לא צריך".

 

אש: "רציתי להציע בעבר והיא אמרה שהיא לא מוכנה".

 

אליס: "זה היה אחרי חצי שנה יחד. בינתיים כבר עברו ארבע שנים. כבר לא אקטואלי. האצבע שלי ריקה וקרה, בוא נגיד ככה".

 

אש: "אני לא הולך לשומקום, ואם היא תלך, אני בא אחריה. ברור לי שאנחנו יחד לכל החיים".


 

הכתבה המלאה וכתבות נוספות, בגיליון "פנאי פלוס" החדש - עכשיו בדוכנים!


אליס זאנו ואש מור על שער "פנאי פלוס" (צילום: אור דנון)
אליס זאנו ואש מור על שער "פנאי פלוס"צילום: אור דנון

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פייסבוק
אינסטגרם
twitter
הדגמים המנצחים של 2018