5 צפייה בגלריה
הידיעה שלא תוכל להיכנס להיריון הגבירה את רצונה להפוך לאמא. לנה דנהאם
(צילום: GettyImages)
במאמר אישי ומלא כנות שכתבה לאתר "הארפר'ס בזאר", לנה דנהאם (34) מספרת על ההפריה החוץ גופית שביקשה לעשות, תהליך שהסתיים בכישלון כואב, ועל התקופה הקשה שעברה עליה. כוכבת הסדרה "בנות" מספרת שתמיד רצתה להיות אמא, אך לא הקדישה לנושא יותר מדי מחשבה עד הרגע בו איבדה את הפוריות שלה. לפני כשלוש שנים הכוכבת גילתה כי היא חולה באנדומטריוזיס, מחלה גינקולוגית כרונית ודלקתית, שלפי ההערכות תוקפת 10% מכלל הנשים בגיל הפוריות. כתוצאה היא נאלצה לעבור כריתה של הרחם, צוואר הרחם ושל אחת השחלות שלה. ברגע שהבינה שלא תוכל להיכנס להיריון יותר, דנהאם מספרת שהפכה ל"אובססיבית" להפוך לאמא.
דנהאם מספרת שהתעניינה באימוץ, אך לא מצאה סוכנויות או דרכים שהרגישה בנוח איתן. בסופו של דבר היא שוחחה עם רופא שהסביר לה שניתן לנסות להפיק ביציות בעזרת השחלה הנותרת שלה, ושבעזרת תורם זרע ואם פונדקאית לנסות ולהביא לעולם תינוק בריא.
לצערה, התקווה שנתן לה הרופא הובילה לאכזבה – היא התבשרה שאף אחת משש הביציות בהן השתמשו לא הביאו לתוצאות הרצויות: "גיליתי שאף אחת מהביציות שלי לא שמישות. לא הצלחנו להפרות אף אחת מהן".
דנהאם החליטה שלא לנסות את התהליך שוב: "המסע הזה גרם לי לחשוב מחדש איך תיראה האימהות. ההפריה הרסה את הגוף שלי. כאישה שסבלה מאנדומטריוזיס קשה, שמילא את הגוף שלי באסטרוגן, ובגלל מה שהגוף שלי עבר וכל הכאב שחוויתי, רק כדי שבסופו של דבר לגלות שהביציות שלי לא מסוגלות להתקיים, אחרי שעבדתי כל כך קשה תוך כדי מחלה וחוסר נוחות, חרדות ודיכאון... זה בהחלט לא משהו שאי פעם אוכל לחזור עליו".
הכוכבת מספרת גם שבתקופה בה עברה את התהליך הצטרפה לקבוצות רבות של נשים אשר עוברות גם הן הפריות חוץ גופיות, אך כשסיימה אותו באכזבה גילתה שאותן נשים שנתנו לה השראה כבר פחות מקבלות אותה: "אם יש מישהי שרצויה שם אפילו פחות מאם טרייה, זו מישהי שוויתרה על הניסיון להפוך לאחת כזאת", היא מספרת. "אני כבר לא יכולה לעקוב אחרי הקבוצות האלה. כשאת בתוך זה ועושה את זה, הן כמו אחיות עבורך. כשאת עוזבת, יש פתאום תחושה שאת מסתכלת מעבר לגדר על חצר אינטימית של מישהי ושותפה להחלטות שאת לא אמורה לקחת בהן חלק".
דנהאם שנפרדה מבן זוגה, המוזיקאי ג'ק אנטונוף, בתקופה בה החלה את טיפולי הפוריות, כותבת שנדהמה לגלות כמה המטרה שלה השתנתה לאורך הדרך: "מה שהתחיל כרצון להביא ילד עם הגבר שאני אוהבת, הפך לרצון להביא ילד עם כל גבר שיוכל לעזור לי בכך. במהירות זה הפך לעורך דין שניסח חוזה עבור ידיד שתרם עבורי זרע ויצירת קשר עם אם פונדקאית שמפורסמת אחרת המליצה לי עליה".
"ניסיתי לעשות ילד. במהלך המסע, הגוף שלי נשבר. מערכת היחסים שלי גם כן.... איבדתי את הדרך שלי, וחצי תריסר ביציות הבטיחו שישיבו אותי הביתה. במקום זאת, כל צעד לקח אותי רחוק יותר מהגוף שלי, מהמשפחה שלי מהמציאות שלי. כל צעד היה יקר יותר, נואש יותר, בודד יותר. לא הצלחתי לדמיין את הסוף".
לאחר פירסום המאמר, דנהאם סיפרה לאתר People שהעניין לא היה רק חוסר היכולת שלה להביא ילד לעולם, אלא העובדה שאיבדה את ההבנה לגבי תפקידה ומקומה בעולם. "לא להבין מה הגוף שלך נועד לעשות ומה תפקידך כאישה, ואני חושבת שזה גורם להרגשה שאיבדת את תפקידך ביקום. יש מידה גדולה של דיכאון שמגיעה עם זה, ועבורי זה הגיע לצד התמכרות". דנהאם החלה להשתמש בכדורי הרגעה והתמכרה אליהם. בסופו של דבר אישפזה את עצמה במכון גמילה.
היא מספרת שבסופו של דבר הגיעה להבנה שתהפוך לאמא, בין אם זה באימוץ או כאם אומנה, אך בתנאים שלה ולאחר שתפנים שלא תמיד אנחנו מקבלים את מה שאנחנו רוצים: "החלטתי לא להתאבל על קבוצת ילדים שמלכתחילה לא היו שלי". בינתיים היא מטפלת בעצמה, בטיפול נפשי, בגמילה מהכדורים ובהתמודדות עם טראומות מהעבר: "אני דוחפת את עצמי לעבר הגרסה הטובה ביותר שאני יכולה להיות, כדי שאדע שאכנס לאימהות עם הכלים הטובים ביותר שיכולים להיות לי".
דנהאם מספרת שלאורך הקריירה שלה, היא תמיד ביקשה להפנות תשומת לב לבעיות שנשים רבות מתמודדות איתן אך לא פעם מרגישות כי הן לבד במערכה וחשות כי עליהן להתבייש בכך. "זה היה נכון בעיקר בכל הנוגע לאיבוד הפוריות שלי, ולכאב והבושה שחוויתי בעקבות כך". עכשיו היא מקווה, נשים שנמצאות במצב דומה ישאבו ממנה השראה ויראו שהן יכולות להיות מאושרות גם כשהילד המיוחל עדיין איננו: "אני עובדת קשה, עושה דברים שאני יודעת שלא הייתי יכולה לעשות אם היה לי תינוק, ומתכוננת נפשית ליום שבו הוא יגיע. אבל בהחלט יש גם רגעים של שמחה וחדווה עוד לפני הילד".
דנהאם סיימה את המאמר שכתבה בהבנה אליה הגיעה: "יש הרבה דברים שאפשר לתקן בחיים. אפשר לסיים מערכת יחסים, להתפכח, להתנצל – אבל אי אפשר להכריח את היקום לתת לך תינוק שהגוף שלך אמר לך לאורך כל הדרך שזה בלתי אפשרי. ביציות לא טובות לא בוקעות. אי אפשר לכופף את הטבע. האירוניה היא שבידיעה שאני לא יכולה להביא ילד, היכולת שלי שלי להשלים איתה ולהמשיך הלאה – היא הסיבה היחידה בגללה בכלל מגיע לי להיות אמא. אני חושבת שסוף סוף יש לי משהו ללמד מישהו".
5 צפייה בגלריה
" היכולת שלי שלי להשלים איתה ולהמשיך הלאה – היא הסיבה היחידה בגללה בכלל מגיע לי להיות אמא"
(צילום: GettyImages)
