במשך שנים פרסם מגזין "פנאי פלוס" את רשימת "היפים והנכונים" – שם דירג מדי שנה את אנשי הבידור הבולטים ביותר: שחקנים, זמרים, ספורטאים וכוכבי רשת שהותירו את החותם הגדול ביותר. אלא שהשנה האחרונה לא הייתה כקודמותיה: מגפת הקורונה שיבשה והשביתה את מרקם החיים בישראל, ועולם התרבות נדם לתקופה ארוכה.
לאור הנסיבות ובאקלים הנוכחי, הרגשנו שלא יהיה זה נכון לדרג את אנשי הבידור: חלק גדול מהם, בסופו של דבר, לא זכה להזדמנות שווה והוגנת לעצב את סדר היום התרבותי בישראל. לכן, מלבד המקום הראשון, כוכבי הביצה לא מדורגים השנה – אלא מוצגים בעמדה שווה, היות שכולם לקחו חלק בהפיכת השנה המאתגרת הזו לקצת יותר אופטימית. זהו גם הקונספט של הרשימה השנה - "הרגע האופטימי שלי".
גאיה באר גורביץ'
מה יפה בה: תראו לנו עוד מישהי שמצליחה בשבוע אחד להיות דקל וקנין ואלין כהן, או בצלאל סמוטריץ' וטיילור מלכוב.
מה נכון בה: השחקנית הבלונדינית ותכולת העיניים משתנה כמו זיקית על המסך כל שבוע מחדש ובשנה האחרונה היא שיכללה את הדמויות שהיא מגלמת לכדי גאונות. לשמחתנו היא גם חוזרת לתפקיד של אנאלי ובימים אלה מצטלמת לעונה הרביעית של "צומת מילר", שם התאהבנו בה לראשונה. כשהיא לא על המסך או מצטלמת להפקה חדשה, תוכלו למצוא אותה ברשת לצד בן זוגה יוגב יפת, בעוד סרטון שיגרום לכם לצרוח מצחוק מול הסמאטרפון.
ובכל זאת: למה את לא מאשרת אותנו באינסטגרם?
גורי אלפי
מה יפה בו: גורי אלפי השתבח מאוד עם השנים ולאחרונה אף כיכב ברשימת "הגבר הסקסי" שלנו. הוא אמנם לא זכה בתואר הנכסף, אבל עבר לא מעט גברים לוהטים לא פחות. אין מה לעשות, גבר מצחיק זה סקסי.
מה נכון בו: השנה אלפי נתן קפיצה משמעותית מ"קומיקאי" לשחקן דרמטי והמדור התאהב בו מחדש בסדרה "הטבח". נמרוד בגילומו של אלפי הפך אפילו את שטיפת הכלים לאקט סקסי ואנחנו לא מכחישים ולא מאשרים שרצינו להחליף את קרן ברגר באמבטיה בסצנה ההיא. בנוסף, אלפי הופיע בסדרת המתח "בלאקספייס" וסיפק לצופים גם הפוגה קומית יומית עם הטוק שואו הקליל "הלילה עם לוסי וגורי".
ובכל זאת: אנחנו יודעים שאתה לא מראיין יותר פוליטיקאים, אבל נשמח שתשקול מחדש. אופירה זקוקה למתחרה.
התמונה האופטימית של גורי אלפי: "הכי קל לבחור תמונה שעושה לי טוב. כזו שמלאה באופטימיות ובסקרנות לגבי העתיד, בעיקר שלהן. זו גם תמונת שומר המסך שלי. הארבע האלה כל כך שונות וכל כך מרגשות, הקטנה בכלל נראית פה מבסוטית וזה מצחיק אותי. ובכל שיחה נכנסת, מעצבנת ומטרידה ככל שתהיה, אני תמיד מחייך. מה אני צריך יותר מזה?!".
גיא פינס
מה יפה בו: לדבר על העיניים הכחולות שלו זה פאסה, ואם אנחנו זוכרים נכון, גם הקדשנו לא מעט מילים לפיגורה עליה פינס עובד שעות נוספות במכון. אבל מה שהכי יפה בו, זה שגם אחרי 24 שנים שהוא עדיין מלא תשוקה למקצוע ומגיש את תוכנית הבידור הכי נצפית בישראל.
מה נכון בו: העובדה שלמרות שהוא בטופ של הביזנס, ולגמרי היה יכול בשלב הזה להעביר את השרביט הלאה או לפחות להתרווח קצת בכסא, הוא לא מוותר על אף אייטם, קטן כגדול, ועובד קשה על כל סקופ - כמעט כמו שהוא עובד על השרירים. וכן, אנחנו מפרגנים על ההצלחה ברשתות החברתיות, אבל זה עולה לנו בבריאות.
ובכל זאת: די להתאמן. אנחנו מנסים לשמור על מוניטין של בטטות כורסה ואתה הורס לנו!
התמונה האופטימית של גיא פינס: "זה נראה שהקורונה גרמה להרבה אנשים לאבד את העוגן שלהם. אבל אני חושב שאפשר לראות את זה הפוך: נתקלנו במשהו שאף אחד לא הכיר. האנושות הצליחה להתגייס ולהתאחד, גילינו במהירות דרכים חדשות לחיות, לבלות, לחגוג, עם עצמנו, עם מעט אהובינו. וגם למצוא חיסון במהירות מרשימה. אני יוצא מהקורונה מחוזק באמונה שלי במדע וברוח האדם. הופתעתי לגלות כמה אנחנו גמישים. כמעט אומר שהיה שווה את זה".
דני אבדיה
מה יפה בו: עם גוף של אל יווני שמתנשא לגובה של 2.06 מטר, שפתיים בשרניות, קולגן מתפרץ ורעמת שיער שגם בהשתלה טורקיה לא יצליחו לשחזר, הכדורסלן דני אבדיה יכול היה בקלות להפוך לדוגמן בינלאומי, אבל גם לשחק ב-NBA זה אופציה לא רעה בכלל. השנה אף אחד לא היה יכול להתעלם מהספורטאי המצליח שגרם גם לבטטות כורסה כמונו לגלות עניין פתאומי בכדורסל. בנובמבר האחרון הוא עשה היסטוריה והפך לגאווה לאומית כשנבחר במקום התשיעי בדראפט על ידי קבוצת וושינגטון ויזארדס, ומאז הוא כבר הספיק לחצות את האוקיינוס ולהצטרף לשורותיה של הקבוצה ששילמה לו 3.7 מיליון דולר רק לשנה הראשונה.
מה נכון בו: אנחנו מזכירים לכולם שהוא רק בן 20 וכבר משחק בליגה הטובה ביותר בעולם מול יריבים כמו לברון ג'יימס. תחשבו איפה הוא יכול להיות בעוד חמש שנים. יש לנו הרגשה שטבעת אליפות זה לגמרי ריאלי במקרה שלו.
ובכל זאת: אל תסרב לקמפיין להלבשה תחתונה, אנחנו זקוקים לזה.
הילה קורח
מה יפה בה: בין שלל מגישות ומגישי החדשות על המסך, רק אחת יכולה לענות "אני" ברגע שישאלו אם יש רופא בקהל, ואנחנו כמובן מדברים עלייך, דוקטור הילה קורח.
מה נכון בה: לפעמים, כשאנחנו מתעצלים לקום מהספה להוציא את הבגדים מהמכונה, או ממשיכים לראות תוכנית משעממת רק כי אין לנו כוח לחפש את השלט של הטלוויזיה, אנחנו נזכרים בקורח ומקבלים בוסט של אנרגיה מהמחשבה עליה, מג'נגלת בין הגשת מהדורת השבת ברשת, התמחות בגריאטריה, ובל נשכח לרגע את העובדה שהיא אמא לשלושה ילדים קטנים. ככה נראית וונדר וומן אמיתית.
ובכל זאת: די עם ההישגים, את גורמת לכולנו להיראות לא טוב.
התמונה האופטימית של הילה קורח: "אני אוהבת חיבוקים. אולי זה מה ששבר אותי יותר מהכל כשהתחילה התקופה המטורפת הזאת - המחסור העז בחיבוקים. איך בכלל אפשר לעבור משבר בריחוק חברתי? זה נגד הטבע! אחת הנחמות הגדולות היא לגלות פתאום רמז ששתלו אנשים ברחובות שמזכיר לי איך זה מרגיש לפגוש חברים, הרבה מהם, להיות קרובה אליהם באמת, לצחוק איתם, לחלוק איתם צלחות אוכל ולהתחבק".
זהו זה
מה יפה בהם: שלמה בראבא, מוני מושונוב, גידי גוב, דבל'ה גליקמן ואבי קושניר נמצאים בצד הבוגר של סקאלת הגילים של כוכבי הרשימה שלנו, והאמת היא שפשוט תענוג לצפות בהם מופיעים. מי שאמר פעם שהעולם שייך לצעירים, כנראה לא צפה בפרק של "זהו זה 2020". עבר לא מעט זמן מאז ראינו את כולם יחד על המסך, ומתברר שזה בדיוק הדבר שחיכינו לו ולא ידענו.
מה נכון בהם: המושג "אוכל מנחם" מדבר על מזון שלא בהכרח טוב לבריאות, אבל פשוט כיף לאכול. אותו הדבר נכון גם לסדרות טלוויזיה שאולי לא הכי עדכניות, נחשבות או פורצות דרך, אבל פשוט עושות טוב על הנשמה. אחת מהן היא "זהו זה", אחת מהקלאסיקות הטלוויזיוניות הגדולות של ארצנו שבמפתיע חזרה בשנה שעברה למסך לאחר יותר מ-20 שנות הפסקה. מתברר שהיא חזרה בדיוק בזמן, כשהקורונה השתוללה, סגרה אותנו בבתים והפכה את חיינו לחוסר ודאות אחד גדול, כמה טוב שהיה לנו את חברי זהו זה שהזכירו לנו ימים רגועים ונחמדים יותר.
ובכל זאת: אנחנו לא יכולים שלא לשאול את עצמנו, מתי יהיה גם איחוד של "קרובים קרובים"?
התמונה האופטימית של זהו זה:
דובל'ה: "זה לא מובן מאליו שאנחנו יפים, זה המון השקעה - שתלים, הזרקות, ניתוחים..."
גידי: "כבר שבעים שנה אנחנו 'יפים ונכונים', רק עכשיו עליתם על זה?"
קושניר: "אני מה שגידי אמר".
מוני: "המפגש המחודש שלנו הוא הוכחה לחוק שימור האנרגיה בטבע".
בראבא: "המתכון הצ'צ'ני לאושר: תשקיעו מאמץ אדיר! בשטויות! ומהדברים החשובים באמת - תתעלמו!".
חנה לסלאו
מה יפה בה: כבר למעלה מחמישה עשורים שחנה לסלאו היא שם מוכר בכל בית בישראל, ובזמן שכוכבים חדשים מתחלפים לנו מול העיניים, לסלאו הפכה לאגדה עוד בחייה. נדמה שמי שתציין השנה יום הולדת 68, חוגגת את החיים כל יום מחדש ודוגרי, זה הדבר הכי יפה שיש. ואם חייבים לדבר על האובייס - הרגליים שלה, שלא השתנו מאז ימי "הצילו את המציל" גורמות לנו לקנא כל פעם מחדש והגזרה החדשה מינוס 20 קילו רק משתבחת עם השנים.
מה נכון בה: העובדה שהיא עדיין מתרגשת מהמקצוע כמו ביום הראשון שהתחילה, ולו רק יכולתם להאזין לשיחת הטלפון בה בישרנו לה שנבחרה השנה לרשימה – הייתם מבינים הכל. לסלאו היא שחקנית נשמה, כזו שגם מתוך שינה תדע לשלוף לך בדיחה מהמותן או לפצוח במונולוג. כנראה שאם במילון היה צריך להצמיד תמונה להגדרה של "מולטי טאלנט", זה היה הפרצוף של לסלאו. השחקנית הוותיקה לא נתנה לקורונה לעצור אותה השנה וכיכבה בסדרת הנוער המצליחה PPS לצידם של יהונתן מרגי ואניה בוקשטיין, צעדה בשיאה של המגפה על השטיח האדום בפסטיבל ונציה לצידו של הבמאי עמוס גיתאי והסרט "לילה בחיפה", ועובדת על הצגת יחיד שצפויה לעלות במהלך השנה הקרובה.
ובכל זאת: תוחזר סבתא זפטה לאלתר.
התמונה האופטימית של חנה לסלאו: "דקה לפני שאני עולה לבמה לפגוש קהל חי שמחכה לי, אחרי שנה שלא נפגשנו. אני מתרגשת כמו בדייט ראשון! דייט עם הקהל שווה יותר מדייט עם גבר. אני יודעת שזה לא ייקח יותר משעה, אני יודעת מראש כמה זה יעלה לי - כי הבעל האחרון עלה לי הרבה, וכשאני גומרת הם מוחאים לי כפיים. יש יותר טוב מזה?".
