השבועות האחרונים בחייה של שיר טרן (30) נראים כמו רכבת הרים שלא מתכוונת לעצור בקרוב. מצד אחד, היא מובילה אג'נדה בלתי מתפשרת של דימוי גוף חיובי, הודפת טוקבקים ארסיים על תמונות הפפראצי שלה בביקיני, ולא מהססת להיכנס לעימות חזיתי עם משפיעניות כמו בר כהן. מצד שני, מאחורי הקלעים של עולם הריאליטי הזוהר, היא גילתה שהחברים מהמסך הפנו לה עורף, ובמיוחד אחת שלדבריה פגעה בה לא רק ברמה האישית, אלא גם העסקית.
"בגדול אני מאוד רגילה לתגובות. אני רגילה לתגובות רעות, אני רגילה לטוקבקיסטים, אני רגילה לזה שלא מקבלים אותי, שלא אוהבים אותי, שלא מתחברים, זה בסדר", היא מספרת בפודקאסט "הברזייה" של מגזין סופ"ש של ynet. "לי קצת קשה עם חוסר כבוד. אפשר להגיד דעה, אפשר לא להתחבר, אפשר לא לאהוב, אבל האופן שבו מתנסחים, יש לו משקל, יש לו משמעות. בסוף יש כל כך הרבה עיניים שרואות את מה שעולה ברשת, שבעיניי צריך לשקול מילים לפני שהן ככה יוצאות בקלות על המקלדת. אני משתדלת לעשות במרחב הרשתי שלי רק טוב, וגם לשמש דוגמה לאיך מתמודדים עם תגובות כאלה".
בר כהן טענה כלפייך שאת לוקחת את הנושא הזה וכל הזמן מהדהדת אותו.
"קודם כל אני נותנת במה גם לתגובות טובות וגם לתגובות רעות. זה נכון שאני נותנת הרבה במה לתגובות רעות, אבל זה בגלל שזה עוזר לכל כך הרבה אנשים. אם לא הייתי מקבלת פידבק חיובי על זה שזה עוזר לבנות להתמודד עם מה שהן עוברות בעצמן, אם זה לא היה גורם לאימהות להגיע אליי ברחוב ולהגיד לי 'בזכותך הבת שלי הולכת לבית ספר בגאווה, למרות שהיא לא במידה של שאר בנות הכיתה', לא הייתי ממשיכה לעשות את זה.
"אני מבינה את מי שאומר שהנושא הזה של דימוי גוף חיובי מאוס. הוא באמת מאוס, גם לי הוא מאוס, אבל עובדה שעדיין צריך לדבר עליו כי הדברים לא משתנים. אבל אני לא מדברת רק על התגובות הרעות, אני דואגת תמיד להאדיר את התגובות הטובות ואני אומרת תודה ואני מעריכה ואני גם מגיבה לאנשים שכותבים לי בפרטי, אני ממש מקדישה שעות ביום לענות לאנשים. אם לא היה לזה אפקט, חיובי לא הייתי עושה את זה.
"לגבי בר כהן, עם כל הכבוד לקוד קופון שהיא מפרסמת ולמי שהיא, היא לא מובילה איזה אג'נדה, היא לא עושה איזה משהו שאני יכולה להגיד, 'אוקיי, בר כהן עכשיו אמרה עליי אחת, שתיים, שלוש, אני צריכה רגע לחשוב על זה'. מבחינתי בר חיפשה כותרות ואני נתתי לה את הבמה, באהבה ובפרגון, אפילו בסטורי שלי.
"אני לא רואה סיבה שבר כהן, שבאמת יש לה לו"ז עמוס, יש לה חיים, משפחה, תעצור את היום שלה ותבחר להגיב אם היא לא מחפשת או כותרת או להוריד לי. אם את מחפשת להוריד לאישה אחרת, זה שלך, ואם את מחפשת כותרות, יאללה, תפאדל. אני מבינה שככה התעשייה וככה זה עובד, אבל אני אישית לא הייתי עושה את זה, לא הייתי מורידה לה או לכל משפיענית אחרת כי הייתי רוצה להישאר רלוונטית".
את התגובות הכי קשות קיבלת על תמונות הפפראצי בביקיני.
"כתבו דברים קשים על הנראות שלי. למה זה כזה ביג דיל? היום אני כל כך בטוחה בעצמי ויודעת שהערך שלי לא נקבע על פי איך שאני נראית, שזה פשוט לא מערער אותי. אז מישהו אמר שאני מכוערת ושמנה ולהקיא. אגב אני באמת שמנה, זה לא קללה, זה מילת תואר. אנחנו ב-2026, בואו נתקדם מהשיח על נראות. היו שם תגובות מטורפות של 'איך הבן זוג שלך נשאר איתך', 'זוועה', 'בחילה', 'הלכתי להקיא'. אני אומרת בואנה, כמה רע צריך להיות לכם מבפנים, בשביל שתעצרו את היום שלכם ותקדישו זמן להפיץ רוע החוצה?".
למרות שהיום טרן משדרת ביטחון עצמי מעורר קנאה, המצב לא תמיד היה כזה, והמחיר ששילמה על הניסיון להיראות כמו שהחברה מצפה מנשים עדיין מלווה אותה. "פעם, לפני הרבה שנים, הודעות כאלה היו שולחות אותי להרעבה, לא הייתי אוכלת שבוע, רעבה, מוות - אני צריכה עכשיו לרדת במשקל.
"לא יודעים את זה עליי, אבל לקחתי זריקות הרזייה במשך תקופה. רדפתי אחרי אידיאל היופי, ואמרתי, אני אעשה הכל כדי להיות חלק ממנו. זה גרם לי לתופעות לוואי מזעזעות. הייתי הולכת לבית חולים, מחוברת לעירוי שלושה ימים, מקיאה את החיים שלי וחוזרת הביתה לקחת עוד זריקה כדי להיות רזה, כדי להידמות לאידיאל היופי. עד הרגע שבו הבנתי שהאידיאל הזה שהחברה קבעה לא מגדיר אותי".
"לא הייתה לי שמחת חיים, הייתי בן אדם עצוב. כלפי חוץ, מדהימה, מטורפת, אימאלה. גם כשהייתי עם זריקות הרזיה וירדתי במשקל עשיתי פוטושופ לתמונות שלי, להיראות עוד יותר צרה. היום הייתי מעיפה לעצמי שתי סטירות, 'תתעוררי על החיים שלך!'"
למה התחלת עם זריקות ההרזיה?
"לאורך השנים קיבלתי תגובות מבני זוג שהיו לי, שאני לא נראית מספיק טוב, שיש לי צלוליט ברגליים וזה מגעיל אותם, שאני אוכלת יותר מדי. אתה מכיר את המשפט שאומרים לשמנות, 'פחות חמישה קילו ואת הכי יפה בעולם'. כשאתה נמצא בזוגיות ארוכת טווח עם בן אדם, זה מחלחל. ואחד האקסים שלי חלחל לי את זה ככה למחשבה, אם זה לבקש ממני לירוק או להקיא את האוכל שאני אוכלת, אם זה להגיד לי 'אל תאכלי את הקוביית שוקולד הזאת כי חבל, הצלוליטיס'.
"אמרתי לעצמי, 'אין בעיה, אני אהיה כוסית'. אז מבחינתי כוסית היה מראה, היום אני מבינה שכוסית זה אטיטיוד, אני הכי כוסית בארץ. התחלתי את הזריקות והן עבדו. ירדתי 17 קילו. ירדתי, אבל סבלתי. הקאות, שלשולים, מצבי רוח מזעזעים, עייפות, הגוף שלי היה חלש. וכולם, 'וואו איך את נראית' ו'את מהממת'. לא עשיתי את זה באופן בריא, זה לא כמו היום שאני מתאמנת לפחות ארבע פעמים בשבוע.
"לא הייתה לי שמחת חיים, הייתי בן אדם עצוב. כלפי חוץ, מדהימה, מטורפת, אימאלה. גם כשהייתי עם זריקות הרזיה וירדתי במשקל עשיתי פוטושופ לתמונות שלי, להיראות עוד יותר צרה. היום הייתי מעיפה לעצמי שתי סטירות, 'תתעוררי על החיים שלך!'. אבל מתוך הדבר הזה צמחתי והבנתי שאי אפשר להיות במרדף הזה".
"בעיות בדימוי גוף באות בכל מידה"
הדרך לקבלה עצמית לא הייתה פשוטה. אחרי שנים שבהן ניסתה להתאים את עצמה לאידיאל היופי, גם במחיר בריאותי ונפשי כבד, טרן אומרת שהיום המראה שלה כבר לא מנהל אותה. בניגוד לשנים ההן, היום היא מטפלת גם בנפש. "היום אני מטופלת, אי אפשר היום להיות בתעשייה בלי להיות מטופל. אבל בכנות, ביום יום שלי אני לא מתעסקת באיך שאני נראית. אני פשוט חיה את חיי. ברשת אני מאוד מקדמת את המסרים שחשובים לי, כי אני יודעת שיש לי במה מטורפת ובא לי לעשות איתה דברים טובים. זה גם מרצון להתפרסם ולקבל עוד אהדה ועוד קהל, אבל הכוונה הטהורה זה באמת לעשות טוב לאחרים".
"אבא שלי גידל אותנו די לבד. לא חשפתי את זה אף פעם, אבל אמא שלי מכורה לסמים רפואיים ואני לא מאוד בקשר איתה היום. מדי פעם כזה. עברנו איתה המון תלאות בתור ילדים. אגב, היא בן אדם טוב מאוד, שפשוט הלך בדרך פחות טובה, לא במכוון"
אם היית יכולה ללחוץ על כפתור ולהיות רזה, היית לוחצת?
"מבחינה חברתית, לקחתי. מבחינה נראותית, נפשית, פיזית, לא. לא מעניין אותי להיות רזה. השמנופוביה שאנחנו האנשים השמנים חווים היא בלתי נתפסת. זו התייחסות מבזה ומשפילה. שופטים אותך רק בגלל המראה החיצוני שלך. אז מבחינה חברתית ומבחינת מה ששמנים עוברים בעולם, כן, ברור שהייתי שמחה לא להיות שמנה. אבל מבחינת נראות, יש בנות שמנות מעלפות, ויופי זה עניין של טעם. אני היום חסינה לזה. בעיות בדימוי גוף באות בכל מידה, יש גם בנות רזות שמעירים להן ואומרות לי, 'אנחנו שואבות ממך השראה באיך שאת לא לוקחת ללב'".
עוד לפני עניין המראה התמודדת עם חיים לא פשוטים.
"אבא שלי גידל אותנו די לבד. לא חשפתי את זה אף פעם, אבל אמא שלי מכורה לסמים רפואיים ואני לא מאוד בקשר איתה היום. מדי פעם כזה. עברנו איתה המון תלאות בתור ילדים. אגב, היא בן אדם טוב מאוד, שפשוט הלך בדרך פחות טובה, לא במכוון. מאוד ניסיתי להיות שם בהתחלה בתור ילדה, ניסיתי לעזור, גמילה ועניינים וזה לא צלח, והיו המון אירועים מורכבים במשפחה.
"מגיל מאוד מאוד צעיר הייתי עצמאית לגמרי. בגיל 14 כבר עבדתי. יש לי אח קטן שחווה איתי את הילדות הזאת, שהיא לא קלה לכל הדעות. לא קל לגדול בבית עם אימא שמכורה לסמים. זה משהו שמצריך ממך להיות במגננה תמידית ובמצב הישרדותי. בבית ספר אף אחד לא ידע את זה עליי. יכל לקרות משהו קטסטרופלי בבית ויום למחרת ניגשתי לבגרות בהיסטוריה כאילו כלום.
"אח שלי מאוד מחובר לאימא שלי, ומאוד חשוב לו שפעם בכמה זמן אני כן אשמור על קשר. אז לפעמים אני מרימה טלפון לראות מה קורה ומה נשמע. השיחה גם מתנהלת בצורה מכבדת ומתוקה, אני פשוט חושבת שקצת נאטמתי רגשית כבר בשלב הזה. אני תיכף בת 30, זה משהו שקרה לפני 20 שנה. הבנתי שאם אני רוצה להתקדם בחיים שלי ולהצליח, אני חייבת להיות ממוקדת מטרה בעצמי כבן אדם. יש לי נטייה לסחוב על הכתפיים שלי את המשפחה, את האנשים סביבי. ובנושא הזה ספציפית, החלטתי שאני מורידה מעצמי את הנטל".
אחרי מערכות היחסים הקשות שעברת, לא חששת שוב להיכנס לקשר?
"לא. ידעתי שזה משהו שיעבור, וגם בשלב שנכנסתי לזוגיות עם אלעד כבר ידעתי מה הערך שלי. זה לא היה אישיו. שיחקנו זוג בסדרה. הוא בהתחלה לא רצה אותי, הוא בדיוק הוא סיים איזה קשר לא ברור ולקח לו זמן להבין שאנחנו שילוב מטורף. כשהוא הבין את זה נהיינו ביחד, ומאותו יום לא נפרדנו פיזית.
"כשהגענו ל'פאוור קאפל' לא היה לנו מושג שכולם כל כך לא התחברו אלינו. כל התוכנית אמרתי לאלעד 'זה משחק, נחזור לארץ ויהיה בסדר', ואז חזרנו לארץ ולא היה בסדר"
"פעם אחד החברים הטובים שלו פגש אותי בפעם הראשונה, וכשסיימנו את המפגש אני הלכתי הביתה והוא נשאר לדבר עם אלעד. אחר כך שאלתי אותו מה הוא חושב עליי ואלעד לא ממש רצה לענות על זה, ואז אמרתי לו 'נו דבר', והוא אמר שהחבר אמר לו: 'מה, אתה לא נגעל מהרגליים שלה?'. להגיד לך שזה לא צבט לי? צבט לי, בכיתי גם, באסה. אבל אלעד בסוף איתי, ובסוף אוהב אותי ומרעיף עליי מחמאות, ולא כדי לגרום לי להרגיש טוב עם עצמי, הוא באמת חושב ככה. הוא בן זוג מדהים".
"כל החיים הייתי צריכה להילחם ולשרוד"
ההשתתפות בריאליטי הזוגי אולי חיזקה את הקשר ביניהם, אבל כשהמצלמות כבו והם נחתו שוב על קרקע המציאות, טרן ואלעד גילו שהיא יותר מורכבת ממה שחשבו, ושלפעמים הגבול בין המשחק הטלוויזיוני לחיים האמיתיים דק במיוחד. "פאוור קאפל היה מדהים. זו קפיצת מדרגה שמאוד חיכיתי לה. תמיד רציתי לעשות ריאליטי, שנים נבחנתי לאח הגדול, הגעתי לשלבים מתקדמים ונפלתי. זה תמיד מאוד עניין אותי, גם בגלל הפרסום, אבל בעיקר בגלל האופציה להשפיע אחרי שאני מקבלת כזאת חשיפה".
ללכת לריאליטי עם בן הזוג יכול לסכן את הקשר.
"וואו, אנחנו פרחנו, אני לא האמנתי. לקחתי בחשבון שיש מצב שמשם זה הולך או להיות ביחד כל החיים, או להיפרד. מהר מאוד הבנו שאנחנו הרבה יותר חזקים ממה שחשבנו, וזה העיף אותנו לשמיים מבחינת הקשר שלנו כזוג. גיליתי באלעד צדדים מטורפים, הוא תפס צד הרבה יותר דומיננטי מבחיים האמיתיים. בסוף אני בן אדם מאוד שתלטן, זה לא שאלעד לא דומיננטי כמו שאני לא מאפשרת לו להיות.
"מאז התוכנית אני יכולה להגיד שביום יום אני הרבה יותר משחררת לו מפעם, הרבה יותר סומכת עליו, הרבה יותר מאמינה בו. אני מטבעי בן אדם מאוד מתגונן, מאוד תוקפני. באתי מרקע מורכב, אז מבחינתי כל החיים שלי היו מלחמה, כל הזמן הייתי צריכה להילחם ולשרוד".
"יש משחק, עושים שם מהלכים, אסטרטגיות, אבל לפגוע באדם ברמה האישית, בחיים האמיתיים, למה? גם מה עשיתי לך, אודיה פינטו, כמה את מעורערת עם עצמך שאני כל כך מפחידה אותך ומאיימת עלייך? אני בשוק, אבל זה מחמיא"
איך הדינמיקה עם הזוגות האחרים?
"כשהגענו לשם לא היה לנו מושג שכולם כל כך לא התחברו אלינו. כל התוכנית אמרתי לאלעד 'זה משחק, נחזור לארץ ויהיה בסדר', ואז חזרנו לארץ ולא היה בסדר".
אף אחד לא מדבר איתכם היום?
"החבר'ה המבוגרים יותר מדברים איתנו, לא בקשר יומיומי, אבל מדברים. החברה הצעירים זה שנוי במחלוקת. רון ביטון וחן לא מעוניינים בקשר איתנו וזה בסדר, אסי ועדי הורידו לנו עכשיו עוקב מסתבר, לא ידעתי שאנחנו בסכסוך אבל טוב לדעת. אחרי התכנית שלחנו לכל הזוגות שלא ממש היו בקשר איתנו הודעות, ואף אחד לא רצה להיפגש".
אז גם עם אודיה ואליאור אתם לא בקשר.
"ראיתי את אודיה בהקרנה והיא אמרה לי 'בואי נהיה יחסית בטוב', כאילו בואי לא נלכלך אחת על השנייה. אני האמנתי לזה. יום אחרי אני מקבלת טלפון מהיחצ"נית שלי שהיא מסיימת איתי את ההתקשרות".
למה?
"היא לא אהבה את התוכן שהעליתי לאינסטגרם כי הזכרתי שם את עניין שטיפת הכלים שהיה בתוכנית (טרן עקצה את אליאור על כך שהוא לא תורם מספיק למטלות הבית ותהתה לגבי החינוך שקיבל. בת זוגו, אודיה פינטו, יצאה להגנתו והודתה שגם היא לא נוגעת בכביסה או בכלים - ב"ז)".
כתבת משהו לאודיה?
"אלעד ישר הקליט לה הודעה של 'אם נפגעתם זו לא הייתה הכוונה שלנו, זה תוכן הומוריסטי לחלוטין', והיא ענתה 'הכל טוב, שיהיה לכם בהצלחה' או משהו כזה, תשובה מאוד פוליטיקלי קורקט. רק אחר כך דברים שקעו, פתאום אמרתי 'בואנה, היא התקשרה ליחצ"נית שלי ובגללה היא לא עובדת איתי יותר'. מי עושה דבר כזה?
"יש משחק, עושים שם מהלכים, אסטרטגיות, אבל לפגוע באדם ברמה האישית, בחיים האמיתיים, למה? גם מה עשיתי לך, אודיה פינטו, כמה את מעורערת עם עצמך שאני כל כך מפחידה אותך ומאיימת עלייך? אני בשוק, אבל זה מחמיא. יכול להיות שמהצד שלה יש הסבר שאני לא מודעת אליו אבל זה בדיוק העניין, היא לא מדברת ולא מסבירה".
אם תראי אותה ברחוב, תגידי לה שלום?
"אני תמיד אגיד שלום. יש לי כבוד בסיסי לבני אדם, אני לא רואה סיבה לא להגיד שלום. היא טוענת שהיא תמיד אומרת שלום, אבל ראיתי אותה באירוע והיא לא באה להגיד לי שלום. אני ניגשתי אליה. אפשר להמציא ואפשר לשקר בשביל העוקבים, זה מאוד מגניב להגיד שאת בן אדם ערכי, אבל מאחורי הקלעים אני יודעת שהרבה מפחדים לצאת נגדה כי יש לה כוח. אני פשוט לא מפחדת מאף אחד, אז אני אגיד - את משקרת, את לא אומרת שלום יפה, רק כשזה נוח לך למצלמות. כשלא הייתה מצלמה, אני ניגשתי ונפנפת אותי, אז לא להמציא".
נשמע שאת פגועה ממנה.
"נפגעתי כי באמת אהבתי את אודיה. לא ראו את זה בתוכנית, אבל בקטע שכולם יצאו עליה על רבין (פינטו לא זיהתה את תמונתו - ב"ז), אני אמרתי בטסטות, 'חבר'ה, היא גדלה בחינוך חרדי. לא צריך לכעוס, ובטח אם עושים את זה, למה בפני כולם?', אני מאוד הגנתי עליה לאורך כל התוכנית. אני באמת חושבת שאודיה ואליאור מגיעים ממקום יותר עתיק במחשבה, בעקרונות, יכול להיות שבאמת משהו שעשיתי פגע בה. ואני גם הראשונה להתנצל אם כן. אנחנו בני אדם, אפשר לדבר".
מה את חושבת עליה בתור יוצרת תוכן?
"מצוינת, מעולה, גאונה. היא עושה עבודה מדהימה ברשת. אנשים חושבים שהיא טיפשה, והיא לא. היא בחורה מאוד חכמה, מאוד חריפה. אני חושבת שהיא עושה תוכן מדהים, אני צוחקת ממנו, יש לה תוכן כיפי, בא לי תמיד לראות ממנה עוד, באמת".
אודיה פינטו סירבה להגיב לדברים.
אני מנסה להבין מה מעורר אצל אנשים אנטגוניזם כלפייך.
"קודם כל אני אגיד לך את הדברים השטחיים - אני אישה שמנה עם פה. זה כבר מתריס. אני תמיד נמצאת במגננה, כל הזמן בהרגשה שהולכים לתקוף אותי, וזה ניכר. משהו בזה לא עובר חלק. יש לי מודעות עצמית ואני מודעת למגרעות שלי, אני גם עובדת עליהן, זה לא שאני אומרת 'ככה אני ותסבלו'. אני צריכה לשפר את הרכות כלפי אלעד, יותר לאפשר לו, אני צריכה להיות פחות כוחנית, פחות שתלטנית, פחות תוקפנית גם אם משהו לא מתאים. אני צריכה רגע לנשום לפני שאני מגיבה".
