נטע ברזני הרגישה שהיא צריכה שינוי. היא פרצה לחיינו כמשתתפת ב"המירוץ למיליון", המשיכה לקריירה מצליחה כמשפיענית רשת, אבל זה לא הספיק לה. עם כל הכבוד להצלחה שלה בריאליטי, נמאס לה מהמיתוג "נטע ברזני - כוכבת ריאליטי". היא מעוניינת להתפתח לזירות חדשות ולהצליח גם כשחקנית - והיא מוכנה לעבוד מאוד קשה לשם כך. ולא, היא לא מתרגשת מכל הסקפטיות שמוטחת בה, להפך, היא רק מספקת עבורה עוד מוטיבציה.
בריאיון חשוף לפודקאסט "הברזייה", ברזני מספרת על ההחלטה להחליף את הסוכנות שמייצגת אותה לסוכנות של שחקנים, החלומות הגדולים שלה והרצון העז להגשים אותם, וגם על הקשיים כאמא לתינוק בן שנה וחצי - והפער בין ה"עולם הקסום והמושלם" שאימהות-משפיעניות ברשתות נוטות להציג לבין המציאות המורכבת הרבה יותר.
פודקאסט הברזייה – נטע ברזני
קצת התבגרת מהראיון האחרון שלנו, בקטע טוב. עברת שינויים, הפכת לאמא, עברת סוכנות, את משנה כיוון בקריירה.
"נכון. בדרך כלל אני מאוד מפחדת משינויים, אני מעדיפה שיהיה לי את המקום הבטוח, אבל לפעמים הוא דופק אותי כי קשה לי להגיד 'אני עושה את הצעד'. יש הרבה פחדים בלקחת צעד, אתה אומר 'רגע אם אני עושה צעד לא נכון, האם אני מסכן את עצמי?'".
למה רצית לעשות את הצעד?
"עשיתי צעדים כל החיים שלי. אין לי כוח כבר לדבר על מה שהיה לי אחרי ההיריון (ברזני הייתה בסכנת חיים ולא תיפקדה אחרי הלידה למשך כמה חודשים, ב.ז.), אבל אחרי מה שקרה לי, הבנתי שהחיים לא נצחיים. כמעט החזרתי את נשמתי לבורא במהלך הלידה. הגיעה נקודה שאמרתי לעצמי 'אין לך זמן לבזבז, את לא יודעת מה יהיה בעוד שעה או דקה, אז עדיף באמת שתלכי בדרך שאת יודעת שאת רוצה'".
"אם הייתי רק כוכבת ריאליטי אז סביר להניח שהייתי נשכחת. הרי כל פעם יש איזו דמות חדשה שיוצאת מריאליטי, מקבל מיליון עוקבים, מסוקרת ועפים עליה. לא מגיע לי כבוד? אני לא רק כוכבת ריאליטי. אני מודה לריאליטי, אבל בתעשייה יכירו גם נטע ברזני שחקנית"
אז מה את רוצה לעשות?
"המון דברים. הייתי אדם שלא יודע להגיד לא, כדי לא לפגוע באנשים וזה כבר היה בא על חשבוני. אני עדיין בתהליך. לגבי הסוכנות, כן בחרתי לעשות שינוי. עבדתי חמש שנים עם סוכנות יולי שהייתה מדהימה, אני באמת מוקירה להם תודה על תקופה מהממת שהייתה לנו יחד.
הרגשתי שאני לא נטע. יוצרות תוכן באמת מצליחות מהאינסטגרם, מקודי קופון ומכל העשייה הזאת וזה באמת מבורך. נשים קונות מזה בתים ומרוויחות יותר מהבעלים שלהן, שזה מטורף וכל הכבוד להן, אבל אני הרגשתי באיזשהו מקום שבא לי שיראו את נטע עכשיו. לאנשים מאוד קשה להבין מי זו נטע, אנשים זוכרים אותי מתקופה מאוד מסוימת שלי בחיים. את המרוץ הראשון עשיתי בגיל 17.5, הייתי ילדה מאוד צעירה, בלי פילטרים בפה, לא מבינה מה מותר להגיד, מה אסור להגיד, פשוט מדברת וזה הקסם שלי עד היום, אני לפעמים לא שוקלת מילים. זה באמת מתמימות. בא לי גם שיבינו שנטע זה לא רק הגימיק, אני בן אדם מאוד חכם עם דעות. אני אדם שאפשר לנהל עמו שיח. בא לי באמת שיראו אותי, שיכירו אותי ושיידעו את זה: 'היי נעים מאוד אני נטע ברזני, מיוצגת על ידי זוהר יעקובסון האלופה שעושה איתי כרגע שינוי מדהים שמתחיל מבפנים'".
מה השינוי?
"דבר ראשון להשתיק מיליון רעשים מסביב. כל מי שחי בתעשייה הזאת וגם אתה, יודעים מה זה. זה סוג של הישרדות. רגע מישהו יוצא מאיזו תוכנית, רגע מישהו לוקח קמפיין, יש מלחמה יומיומית. זוהר הכניסה לי ערכים ושקט פנימי, להבין שאני באמצע תהליך, לומדת על עצמי ומעשירה את הידע שלי. אני לומדת משחק, הולכת לקורסים, לומדת פיתוח קול, אני לא מדברת מהבטן, אני באמת מרסנת את עצמי. מנסה ליצור את הדמות הנכונה של נטע".
"תודה שיש אנשים טובים שאוהבים לעקוץ גם כשהם רואים אותי ברחוב ולהגיד לי כל מיני מילים שלא אומרים"
עשית עכשיו תפקיד בסרט על מבצע הביפרים. איך לדעתך זה יתקבל בתעשייה? יפרגנו לך?
"זו בדיוק הבעיה - נטע ברזני כוכבת ריאליטי. חברים, אם הייתי רק כוכבת ריאליטי אז סביר להניח שהייתי נשכחת. הרי כל פעם יש איזו דמות חדשה שיוצאת מריאליטי, מקבל מיליון עוקבים, מסוקרת ועפים עליה. לא מגיע לי כבוד? אני לא רק כוכבת ריאליטי. אני מודה לריאליטי, אבל בתעשייה יכירו גם נטע ברזני שחקנית. נטע ברזני שעושה עוד דברים".
את חושבת שיתנו לך את הצ'אנס האמיתי?
"אני חושבת שלא תהיה להם ברירה. אני מאמינה בעצמי ולא אוותר להם. אבוא ואעשה את הדברים שאני עושה הכי טוב ולא אוותר לעצמי. אני אשמע 'לא', 'לא', אבל אני אשמע גם 'כן' ובכן הזה אני אתפוצץ".
קיבלת תגובות על המעבר לסוכנות של שחקנים?
"הקולות האלה שהיו 'מה את קשורה', 'מה את עושה', 'מה הקשר שלך לזה' הם שדוחפים אותי יותר להצליח. אם פעם הייתי אומרת שזה אולי מערער אותי, אז היום זה לא. תודה על הקולות האלה, תודה שיש אנשים טובים שאוהבים לעקוץ גם כשהם רואים אותי ברחוב ולהגיד לי כל מיני מילים שלא אומרים".
מה למשל?
"'מה את חושבת שאת הולכת להיות שחקנית עכשיו?', מה אתה חושב שאתה בכלל פונה אליי מאמי? הכול בסדר, אני אהיה מה שאני צריכה להיות. אחרי שעזבתי את 'יולי', היה לי קצת חוסר ביטחון והרגשתי בדאון, אבל פתאום שזוהר דיברה עם אנשים עליי, כולם נתנו לי פידבקים וכולם באמת אוהבים אותי. זה משהו שהיה חשוב לי לשמוע. בעצם זה שאני יושבת איתך פה, זה אומר שאני בדרך הנכונה".
ב"יולי" הייתה לך יותר פרנסה. היו לך הרבה שיתופי פעולה באינסטגרם.
היום אני בתקופה של סדר, אז הייתי מאוד מבולגנת בדברים שהייתי לוקחת. הייתי יכולה לקחת עבודה מסוימת ואז עבודה שונה באופן קיצוני, אני באמת מאמינה שהיום כשאני בתהליך עם עצמי - אין דבר כזה, לקחת ולפרסם כל דבר. אני צריכה להיות אמיתית עם עצמי, אני לא יכולה לפרסם משהו מסוים ואז את הדבר ההפוך. איפה נטע בעצם? נטע זה שמישהי שקשורה לביוטי ולאופנה? או נטע זה מישהי שקשורה לניקיון בבית? אפשר גם וגם, אבל אני לא גם וגם. כן, חשוב להתפרנס בכבוד וכן חשוב שבאמת נעשה אנחנו הנשים כסף בזכות עצמנו, אבל הייתי צריכה את הסטופ הזה.
את חולמת בגדול? תפקיד בסרט או בסדרה?
"אני חושבת שאם אתה לא חולם, אתה מת. הייתה לי תקופה כזאת שלא היו לי חלומות והרגשתי פשוט כבויה. אני לא מתביישת להגיד את זה. זה לא שאני עכשיו פותחת את הטלפון ורק מצחיקה ומספרת 'איזה מושלם לי, ואיזה כיף לי'. יש ימים שלא מושלם לי. וכן, אני רוצה כבר להצליח ולעשות".
"אימהות זה לא הדבר הכי מושלם כמו שמספרים"
ברזני ובעלה גרי מגדלים יחד את מנחם מנדל (מנדי), תינוק בן שנה וחצי, ויש לה הרבה מה להגיד על האופן שבו מוצג עולם האימהות ברשתות. "לפעמים אני פותחת את האינסטגרם ורואה איך משפיעניות מעלות כמה שהחיים שלהם עם התינוק מושלמים. הייתי עכשיו בשבוע האופנה והיו שם אימהות שאמרו שזה הדבר הכי קסום שקרה להן, ואיזה רוגע ונחת".
את לא מתחברת לזה?
"זה נחת וזה מושלם, וזה הדבר הכי טהור שיש וכפרה על מנחם מנדל שלי, מנדי שלי, שהוא העולם שלי, אבל בואו, מה קורה עם האימהות שיושבות בבית עכשיו ומגז'דרות כי הילד לא מפסיק לבכות או כי הן לא יודעות מה כואב לו והן נראות, סליחה שאני מדברת ככה, כמו תחת. ואין להן כוח לקום בבוקר, לארגן את עצמן או לצלם את עצמן ולהגיד שהכול זוהר. אימהות זה לא הדבר הכי מושלם כמו שמספרים. יש קשיים, פתאום הילד בוכה, את בוכה בעצמך, מתה להתפוצץ ולא ידעת מה לעשות. בא לי שיהיה יותר אמת".
אז מה את חושבת ברגע שאת רואה סטוריז של אימהות מפורסמות שמציגות חיים מושלמים?
"אני אהיה עדינה, כי אנחנו בדיוק עובדים על עצמנו. אני חושבת שיכול להיות שמדהים לכן, אבל תראו גם את האמת, כי מושלם ונדיר זה לא. גם להורים שהביאו אתכן לעולם לא היה מושלם ונדיר".
עד כמה האימהות קשה לך?
"לא מזמן פגשתי חברה שהיא בעצמה מפורסמת ואני מאוד אוהבת אותה. היא אמרה לי 'את מנסה להיפטר מהילד', זה לא נכון! אני עובדת גם על זה, צריכה שיבינו שגם לי יש גבולות, שאי אפשר להגיד לי מה שרוצים. נכון אני שטותניקית, אני מצחיקה, אפשר לדבר איתי, אבל צריך גם קצת כבוד. אז לא, אני ממש לא מנסה להיפטר מהילד, פשוט החוויה שלי עם הילד הייתה קצת שונה ושלא יחשבו שאני לא אוכלת את עצמי על זה ומרגישה שאני לפעמים אימא ממש לא טובה.
"אני אומרת לעצמי 'איזה באסה שאין לי את כל הכוחות לתת לילד', אבל מה שאני יכולה אני נותנת ואני עובדת על עצמי יותר. אימהות זה דבר מהמם, אבל גם מאוד לא פשוט. יש נשים שעוברות דיכאון אחרי לידה, בנות שפתאום מקבלות גוף חדש. לקום בלילה, פתאום הילד לא מרגיש טוב. אני חטפתי חתיכת סטירה אחרי ההיריון, אז לי זה קצת יותר מורכב".
"זה בסדר להיות כמוני, אימהות לא נוצצת כמו שהיא נראית. קסום זה לא. שיעשו לך קקי באמצע הלילה על כל המיטה זה לא קסום, נכון? אז בואו נשאיר את הקסמים בצד. זה דבר באמת מדהים, אבל זה גם דבר לא פשוט, וצריך להגיד את זה ולחזק בנות אחרות שיושבות בבית ואוכלות את עצמן"
מה הכוונה שלך בזה שאין לך את כל הכוחות לתת לילד?
"זה אומר שלפעמים אני רואה נגיד שהוא רוצה אותי והוא בוכה וצורח. אני לוקחת אותו, אבל גם משרה המון המון סטרס. אני אעשה הכול רק שהוא לא יבכה, אתה מבין? זה מלחיץ אותי הבכי שלו, אלה דברים שמשתקים אותי. גם עד היום, ואני לא מתביישת להגיד את זה, אני לא נשארתי איתו לבד בבית, אני מפחדת. אם גרי יוצא מהבית ואין איתי מטפלת, אני הולכת לשכנה שתהיה איתי ועם הילד. אני לבד בבית לא נשארת איתו".
למה את מפחדת?
"אני מפחדת שאני לא ארגיש טוב, מפחדת שיהיה לי איזה התקף, מפחדת שהוא יבכה ואני לא אדע מה לעשות. זו שריטה. אנשים יגידו 'בסדר, אז נוח לך להגיד ככה'. אבל זה לא פשוט לדאוג כל הזמן שיהיה מישהו בבית ושאני לא אהיה לבד עם הילד".
מנדי כבר בן שנה וחצי, את לא אומרת לעצמך 'אולי אני אקפוץ למים'?
"לא בא לי לקפוץ למים. שאני אכנס לחרדה מול הילד? גם הילד הזה חווה טראומה מסוימת, לא לראות את אמא שלו כמה חודשים, זו טראומה. אני אקפוץ למים בדרך שלי. אני עושה איתו דברים שלא הייתי עושה בעבר, ובכל פעם מנסה משהו חדש וזה טוב. אין פה בכלל חוקים איך להיות ואיך לא להיות, כל אחת שתהיה איך שהיא יודעת ושתיתן מה שהיא יכולה. לא צריך להרוג את עצמנו.
"זה גם בסדר להיות כמוני, זה לא נוצץ כמו שזה נראה. 'מושלם, נדיר, וואו, איזה דבר קסום', קסום זה לא. שיעשו לך קקי באמצע הלילה על כל המיטה זה לא קסום, נכון? אז בואו נשאיר את הקסמים בצד, יש אמת, וזה דבר באמת מדהים, אבל זה גם דבר לא פשוט, וצריך להגיד את זה ולחזק בנות אחרות שיושבות בבית ואוכלות את עצמן. אתן בסדר, אתן מושלמות, אתן אימהות אלופות, גם כשקשה לכן.
"ברור שאני רוצה שתהיה למנדי אחות. בא לי ילדה, זה כיף לאימא. אבל בא לי גם להגשים את עצמי. אני צריכה להיות מאוד חזקה נפשית בשביל להיכנס לעוד היריון"
"אני לא אשחק אותה שאני עשרים וארבע שעות עם הילד, לא. יש לי עזרה עם הילד, אני לא מתביישת. אני לא מוותרת על עצמי, זה בסדר גם להיעזר באימהות שלכן או באחיות".
משהו בכל החוויה שלך מהלידה מרחיק אותך מהרעיון של ילד נוסף?
"חד משמעית, כן. לא אשקר לך שברור שאני רוצה שתהיה למנדי אחות. בא לי ילדה, זה כיף לאימא. אבל בא לי גם להגשים את עצמי. אני צריכה להיות מאוד חזקה נפשית בשביל להיכנס לעוד היריון".
הרגשת איזה צורך בטיפול אחרי הדבר הזה?
"אני לא מזלזלת במטפלים ופסיכולוגים, אני חושבת שמי שזה עוזר לו, אז כל הכבוד ושימשיך ויילך. אני ספציפית לא מתחברת לדברים האלה. גם כל הקונספט שאתה מתחיל לפתוח דברים מהעבר, ואז נגמרו ה-60 דקות. מה קורה עם כל החרא שהרגע שפכתי מהלב? ניפגש בשבוע הבא...".
"מאחלת לדיאן כל טוב"
בכל השינוי הזה שאת עושה, כמה חברויות השארת מאחור?
"אומרים לי 'את צריכה להגיד את הדברים לבן אדם בפרצוף', אבל אני מרגישה שלפעמים אם אומרים לבן אדם את הדברים בפרצוף הוא נפגע. אני לא יכולה לחיות עם זה שפוגעים במישהו, אז אני פשוט בוחרת להתרחק. התחלתי להפחית באנשים שלא עשו לי טוב. להיות פחות זמינה".
את ודיאן שוורץ הייתן חברות טובות, ואז היה עניין שנטען שלא אהבת שהיא יוצאת עם גבר פרוד בעודו נשוי.
"דיאן בחורה ממש מהממת, היו דברים שקצת ניפחו והוציאו מהקשרם. היו המון המצאות. אין לי שום דבר עם הבחור ההוא, פגשתי אותו פעם-פעמיים כי לאחותו יש איזשהו קשר למשפחה של גרי. בגלל זה נוצר העניין. אנשים אהבו לנפח ולהמציא. אני מאחלת לדיאן כל טוב. אנשים אוהבים אקשן ודרמות, אבל אני לא. נפגעתי מכל הסיטואציה, אני לא אדם עם כוונות רעות. בחיים לא אאחל לאדם אחר רע. דיאן עושה את ההחלטות שלה טוב מאוד".
היית אמורה להיות ב"זוג מנצח" יחד עם גרי. מה קרה?
"אני חושבת שכל עכבה לטובה. זה יישמע הזוי, אבל אני שמחה מזה. הקדוש ברוך הוא שמר עליי, תודה הקב"ה, אני שרופה עליך. שבוע לפני שהייתי צריכה לצאת, התחילו לי כאבים חזקים בבטן. בבית חולים אמרו לי שיש לי שלושה חורים בקיבה. לא יכולתי לעשות את התוכנית ואני מודה על כך. לא רציתי לחזור לריאליטי. בתוך תוכי לא רציתי את זה בשום צורה".
אז למה בכל זאת תכננת ללכת לשם?
"אמרתי שמצד אחד זו חוויה עם גרי והוא זרם איתי. חשבתי שזו יכולה להיות מזכרת למנדי. זה גם לא בדיוק ריאליטי. יש שם מלא אנשים שעשו דרך מאוד מכובדת בתעשייה. אבל אני חושבת שהקדוש הברוך הוא יודע את הדרך הנכונה לי. הוא נתן לי שלושה חורים קטנטנים, נתן לי נשיקה ואמר שהוא מתכנן לי משהו יותר טוב".
בעבר דיברת על כך שהייתה לך התעסקות בפיזיות שלך. ירדת הרבה במשקל, בראיון איתך אמרת לי שירדת 20 קילו אחרי המירוץ למיליון.
"גם היום יש התעסקות בגוף. אנשים מבקרים ואומרים שאני רזה מדי, שאני נראית חולה. לא כולם יודעים, אבל במשך כל ההיריון לא הסכמתי לצאת מהבית כי לא רציתי שיראו אותי. תשעה חודשים היית בבית והייתי בדיכאון. יצאתי מהחדר שינה לסלון בכוח. אז תחשוב שלא זזתי, לא עשיתי כושר, רק אכלתי. עליתי יותר מ-30 קילו. חיכיתי כל כך ליום שאני אלד. רציתי קיסרי כדי להקדים את זה, שמעתי על בנות שמושכות עד שבוע 42 זה הפחיד אותי ממש, אז העדפתי לקצר תהליכים".
השינוי הפיזי בהיריון הכניס אותך לחרדה?
"לפני המרוץ עברתי טראומה כלשהי שבגללה עליתי הרבה במשקל. כשהתאזנתי נפשית, זה ירד כי לא היו לי את הבולמוסים האלה. בהיריון עוד הפעם היה לי דאון, נסגרתי בפנים ולא הסכמתי שיראו אותי, ואז כשכביכול חזרתי לחיים, חמישה חודשים לא יכולתי בעצם ללכת ולזוז. כשהתחלתי ללכת ולזוז הכול באמת ירד ממני מהר, ואנשים אומרים עוד הפעם 'אוי אנורקסית', טוב, התעייפתי מכם חברים. ראית אותי, איך אני נראית לך? תגיד להם שאני נראית מעולה".
