טבילת האש של יהודה בוחבוט בשואו-ביזנס הייתה בגיל 12, אחרי שחברה של אמא שלו הציעה שיירשם לאודישנים ל"הבנים והבנות", תוכנית הדגל דאז בערוץ הילדים. הוא בכלל חלם להיות כדורגלן, אבל הסתקרן, התקבל, וגילה מהר מאוד את הצד הפחות נוצץ של עולם הזוהר. "הייתי אז חזק בכדורגל, לא ידעתי במה מדובר בכלל", הוא משחזר. "היא אמרה לי, 'לך, מה אכפת לך?' אמרתי, 'טוב'. רציתי רק להוריד אותה ממני, כי היא ישבה לי על הראש. ואז פתאום עברתי שלב ועוד שלב ועוד שלב. גם בצילומים הייתה לי חוויה מדהימה. כספורטאי בנשמה, להתחרות כל הזמן היה כיף ממש. זה היה כמו מחנה קיץ, עד שבשלב מסוים זה היה טו מאץ'".
מה קרה?
"אני זוכר שילדים רצו אחריי ברחוב, התקשרו אליי כל היום, נכנסו לי לחיים ממש. כולם הרגישו בנוח לשפוט אותי, למרות שהם לא מכירים אותי בכלל, לא יודעים עליי כלום".
והנה, היום שוב מצאת את עצמך באותו מקום.
"כן, אני בדיוק באותו מקום, שוב, אבל הפעם אני כבר לא בן 12. היום אני שלם עם עצמי, יודע מה אני עושה, יודע מי אני ויודע שטוב לי, אז שכולם יחשבו מה שהם רוצים וישפטו כמה שהם רוצים, זה לא מעניין אותי".
מכוונים לחתונה
את בוחבוט בן ה-25 בטח כבר הכרתם, או שפטתם, בעיקר דרך מדורי הרכילות, שבהם הוא מככב מאז פורסמה הזוגיות המתוקשרת שלו עם כוכבת הילדים מיכל הקטנה, בת ה־43. מאחורי כל המהומה, הוא מספר, מסתתר בכלל ילד מנתניה שחלם להיות ניימאר אבל פציעה קשה בגיל 17 הורידה אותו מהמגרשים. "שיחקתי אז במכבי נתניה וזה היה הרגע הכי קשה בחיים שלי. כילד, לא כל כך הסתדרתי בבית הספר. השתדלתי, אבל פשוט לא הצלחתי לשבת בכיתה ולהקשיב. הייתי משתגע, מאבד ריכוז אחרי חמש דקות. זה היה חזק ממני. הייתי חולה כדורגל, משחק כל היום עם חברים, משתולל, מוציא אנרגיות. חוץ מזה גם התאגרפתי ושיחקתי טניס, כל סוג של ספורט שיש".
אלמלא הפציעה, יכול להיות שהיינו מראיינים אותך למדור הספורט?
"מה זה יכול להיות? חד־משמעית".
אתה עדיין משחק?
"ברור, בנבחרת האמנים. יש לנו אימון כל שבוע. משתדל לא לפספס, למרות שעכשיו, בגלל הלו"ז המטורף שלי, לא תמיד מספיק. כמובן שאני גם צופה אדוק במונדיאל ואוהד את ברזיל".
מיכל גם בעניינים?
"היא לא בקיאה בכדורגל יותר מדי, אבל היא לומדת".
"לא הבנתי מה כל הרעש על הסרטון שלי עם הילדים של מיכל בבריכה. ילדה בת ארבע באה לנשק אותך, מה תעשה, תזרוק אותה? לא חשבתי על הכיוון שאנשים הלכו אליו בכלל. אלה שישה ילדים שאני אוהב, מהלב שלי, באהבה הכי טהורה שבעולם. כשאני לא איתם, אני מתגעגע"
אפשר היה אולי לחשוב שבוחבוט מככב בעיקר בסרטוני טיקטוק פרובוקטיביים, לצד בת זוגתו וילדיה, אבל מתברר שהוא אוחז ברזומה מרשים לגילו. הוא התחיל את קריירת המשחק עוד לפני שהתגייס, על תקן אמן פעיל, ליחידת המודיעין 8200, והופיע בסדרות "זאת שלי", "האחיין שלי בנץ", "בת השוטר", “דרימארס”, "לבד בבית", "המזח" ועוד.
את נקודת המפנה הוא מייחס לתפקיד ב"ספיידרז", סדרת מתח ישראלית לילדים, שעלתה גם בערוץ ניקלודיאון העולמי. "ארבע עונות שמשודרות ב-180 מדינות, הצלחה ענקית. הייתי מקבל הודעות מברזיל ומאוסטרליה, זה היה שוק טוטאלי. אני לא אשכח את היום האחרון לצילומים, כשראינו יחד את הפרק הראשון. אני זוכר שהסתכלתי על המסך ואמרתי לעצמי, 'זה מה שאני רוצה לעשות כל החיים'".
בימים אלה הוא מתמרן בין צילומי עונה נוספת ל"האחיין שלי בנץ", הוצאת אלבום והכנות למחזמר לחנוכה. בקרוב ייצאו הסרט "גבעה 338" בהשתתפותו וסרט חדש על מלחמת יום כיפור באנגלית. "אני עובד קשה ומודה על זה כל יום", הוא אומר. בין לבין גם הספיק להצטלם לקמפיין חדש לקולקציית הקיץ של KARL סטודיו, רשת אופנת גברים המתמחה בחליפות חתן וערב. השאלה הבאה רק מתבקשת.
תופר כבר חליפת חתן משלך?
“כן, אני מת על חליפות. זה יושב עליי טוב, אז למה לא? בעזרת השם, זה הכיוון".
יש כבר תאריך?
"כרגע אנחנו באמת נהנים ממה שיש וטוב לנו וכיף לנו. לא ממהרים לשום מקום, אנחנו לא בלחץ, זורמים לאן שזה יוביל".
ולאן זה יוביל?
"אנחנו מכוונים לחתונה. אני יודע לאן נכנסתי, ואני יכול להגיד לך חד-משמעית שאין אישה שמתאימה לזה יותר ממנה. היא תהיה האמא של הילדים שלי, אין ספק. אנחנו מדברים על זה, ואנחנו חושבים על זה, וכשזה יקרה ונרגיש שזה כבר זה, אז נתקדם לשם, בלי לחץ".
מה אתה עונה למי שטוענים שאתה חייב את הקריירה שלך למיכל?
"שהם לא מבינים מהחיים שלהם. זה שיש אנשים שמכירים אותי בזכותה זה בסדר, אבל הם לא יודעים כמה קשה עבדתי קודם ואיזה פרויקטים עשיתי. מיכל היא בת הזוג שלי, אני רוצה בהצלחה שלה והיא רוצה בהצלחה שלי, כמו שבני זוג שאוהבים באמת צריכים. אבל בסוף אני זה שהולך לאודישנים, אני זה שלוקח את התפקידים, אני מצטלם. בסוף זה רק אני".
אז הזוגיות יותר פגעה לך בקריירה או עזרה לך יותר?
"זה גם הרים לי באיזשהו מובן, אין ספק, וגם שם לי קצת מכשולים. מזמן הבנתי שאף פעם לא יהיה מצב שכולם יאהבו אותי, תמיד יהיה לאנשים מה להגיד, וזה בסדר. אני לא מחפש שכולם יאהבו אותי, אני מחפש לעשות מה שטוב לי ויודע איזה מקצוען אני ואיזה בן זוג אני, ואם זה הרס לי פרויקטים, אז כנראה שלא הייתי צריך לעשות אותם".
"אי-אפשר שלא להימשך למיכל. היא הכי מצחיקה בעולם, היא כיפית, היא קלילה, היא אנרגטית, היא בת זוג תומכת והיא פייטרית של החיים. היא גם בשלנית נאמבר וואן. זה הדבר הכי חשוב לי באישה שאני יוצא איתה, שיהיה אוכל ביתי ושהיא שתאהב לבשל"
איפה אתה מרגיש שזה פגע בך?
"אני לא אשכח שהייתה איזו הצעה לקמפיין ואז הסוכן שלי אמר לי: 'הם טוענים שזה לא כל כך ערכי'. הכוונה שלו הייתה לזוגיות שלי ושל מיכל. מה זאת אומרת לא ערכי? אני עם שישה ילדים שאני אוהב, מהלב שלי, באהבה הכי טהורה שבעולם, ומתנהג איתם ומתייחס אליהם כאילו הם שלי, למרות שהם לא שלי ויש להם את אבא שלהם והכל טוב, אבל אני אוהב אותם באמת. זה לא ערכי? המשפט הזה מעיד שאנשים בכלל לא מכירים אפילו עשירית ממני, וזה מה שיש להם להגיד? אז עדיף לי לא לעשות את הקמפיין".
אפרופו הילדים של מיכל, הבנת למה אנשים הזדעזעו מהסרטון שלך בבריכה, מנשק את הבנות הקטנות של מיכל על השפתיים?
"בהתחלה לא הבנתי מה קורה. ילדה בת ארבע באה לנשק אותך, מה תעשה, תזרוק אותה? צריך להיות נורא עדין בסיטואציה, כי אתה יכול גם לפגוע בה. אני לא ראיתי את זה כבעייתי בכלל, אני ראיתי את הסרטון הכי חמוד וסבבה בעולם, לא חשבתי על הכיוון שאנשים הלכו אליו בכלל".
והסרטון שבו מיכל מטביעה את הראשים של הבנים שלה בעוגות יום הולדת, באופן מעט קיצוני. גם פה לא הבנת ממה עשו עניין?
"זה גם יצא מההקשר. הייתי איתה מהבוקר, אני יודע שהיא התקשרה לאישה שהכינה את העוגות ובדקה שאין שום דבר מסוכן בפנים, והילדים באו אליה בבוקר ואמרו לה: 'את מכניסה לנו את הראש לעוגה, אנחנו רוצים'. אין שום ויכוח על האמא הטובה שהיא, היא בחיים לא תפגע בילדים שלה".
אז מה יש בה, לדעתך, שמעורר כל כך הרבה אמוציות?
"אני חושב שאנשים לא יודעים איך לאכול אותה, כי היא באמת עושה מה שבא לה ולא מתייחסת לרעשי הרקע. זה משהו שמרגיז מאוד ספציפית במדינה שלנו, כי אנשים כנראה לא מרגישים בנוח לעשות מה שבא להם, כי כל אחד שופט אותך פה כל הזמן. זה מגיע לדעתי ממקום של קנאה וצרות עין של אלה שפשוט לא אוזרים את האומץ לעשות מה שהם רוצים".
ובכל זאת, כשמסתכלים מהצד, נראה שאתם קצת נהנים מהפרובוקציות האלה. עובדה שזה קורה לכם לא מעט.
"אני לא חושב שדברים כאלה קורים לנו כל הזמן, כמו שמחפשים אותנו כל הזמן. זה הקטע. אלה דברים שאם בן אדם אחר היה עושה, היו עוברים בשקט. אנחנו פשוט מסקרנים אנשים".
ואתם מבסוטים מהסקרנות הזו.
"אנחנו לא חושבים על זה. אנחנו באמת חיים את החיים שלנו, מתרכזים בעשייה, בזוגיות, ואם בא לנו להעלות משהו וזה יוצא לנו בספונטני ובכיף, אנחנו מעלים".
אהבת חיי
את מיכל, גרושתו של איש העסקים ניר ויצמן ואם לשישה, הכיר לפני כשבעה חודשים, בחזרות למחזמר "קסם של דינוזאורים". אהבה מפפראצי ראשון, בערך. "ישבנו בבר ושתינו כוס יין, רק בדקנו מה קורה, אם זה מתאים, לא מתאים, ופתאום אני רואה את הצלמים. הייתי בהלם. נורא מהר הכריזו שאנחנו זוג. ככה גם גילו את זה במשפחה שלי. ככה גם אנחנו גילינו. למחרת כל הקרובים שלי התקשרו אליי, שאלו אותי אם זה נכון, והסברתי להם שזו רק ההתחלה ואנחנו עוד בודקים. עוד לא היינו ביחד באמת".
מה משך אותך אליה?
"תשמע, אי-אפשר שלא להימשך אליה. היא הכי מצחיקה בעולם, היא כיפית, היא קלילה, היא אנרגטית. דיברנו, התחברנו, לאט־לאט זה נהיה יותר רציני, השיחות שלנו נהיו יותר עמוקות. היינו 24/7 ביחד, מהבוקר עד הלילה. ואז קרה מה שקרה".
מה אנשים לא יודעים עליה?
"שהיא אישה זהב והיא הכי תומכת בעולם והיא פייטרית של החיים, והיא באמת מתרכזת בעשייה שלה ובעצמה ולא מעניינות אותה הסחות דעת וכל הדיבורים האלה מהצד. היא יודעת מה היא עושה, היא בטוחה בעצמה".
וכל הדיבורים האלה מהצד לא הפריעו לך? איזו תגובה הכי פגעה בך?
"כשכתבו: 'הוא מחפש רק פרסום' או 'למה שתצא עם מישהי יותר מבוגרת ממך בפער כל כך גדול', הייתי בהלם. מה אכפת לכם? טוב לי. סיננתי הכל".
ואיך אתה משתלב בסדר היום שלה, בכל זאת, הופעות, חזרות, שישה ילדים, בישולים וניקיונות שהיא מתעדת בטיקטוק.
"בקלות. מוצאים את הזמן שלנו. אם יש לה הופעה ויש לי איזה שעה-שעתיים פנויות, אני בא איתה, לתמוך בה, ולהפך. אנחנו מרימים זה לזו. ותשמע, הילדים מדהימים וכיף לי איתם ברמות. כשאני לא איתם אני מתגעגע אליהם".
מה אתם אוהבים לעשות ביחד?
"ללכת לים. אמרתי למיכל שאנחנו חייבים לצאת כמה שיותר לראות שקיעה, להירגע מכל הסטרס והעומס והפאניקה. עשינו לנו הרגל, ככה פעם־פעמיים בשבוע, לשבת מול הים, לשתות משהו, לשחרר את הראש".
ומה עם לשחרר את הראש מול סדרה ששניכם אוהבים?
"את האמת, חוץ מסדרות רומנטיות, מיכל לא רוצה לראות כלום, אבל אני אוהב בעיקר אקשן, אז אנחנו פעם לפה ופעם לפה. ראינו עכשיו איזה סרט פעולה ושמתי לב שהיא כבר אאוט, נרדמת על הספה ואני ממשיך לבד. ככה זה נגמר בסוף תמיד".
יש לכם כינויים אחד לשנייה?
"בהתחלה היא קראה לי 'דובי'. אני לא בן אדם של כינויים, בחיים לא קראתי למישהי שיצאתי איתה בשם חיבה. לא עושה את זה, לא יודע למה. אני קורא לה 'אהבת חיי'".
מי שעוקב אחרי מיכל ברשתות יודע שהיא בשלנית. מה אתה הכי אוהב שהיא מכינה?
"זה משתנה, אבל היא בשלנית נאמבר וואן, מכינה מעורב נדיר וקציצות שאי־אפשר לשכוח. עד היום זו המנה הקבועה שלנו, קציצות. זה הדבר הכי חשוב לי באישה שאני יוצא איתה, שיהיה אוכל ביתי ושהיא שתאהב לבשל".
עברת לגור בדירה בבניין שלה. אתם שכנים, אבל לא גרים יחד. למה, בעצם?
"אנחנו הרבה ביחד, אבל אני חושב שטוב שיש לי את הפינה שלי ואת השקט שלי. חשוב שיהיה לכל אחד מאיתנו גם את הזמן לבד, בתוך כל הדבר הזה".
איך המשפחה שלך קיבלה את הזוגיות הזאת?
"בהתחלה היה להם מוזר. אני מבין אותם לגמרי, גם אני הייתי בהלם. מצד שני, אף פעם לא האמנתי שגיל הוא איזשהו פקטור. כל החיים יצאתי עם נשים יותר בוגרות ממני, ואנחנו לא הזוג הראשון שיש אצלו כזה פער. בסוף הם הבינו שטוב לי וכיף לי ואני באמת אוהב אותה וקיבלו את זה, והם הכי שמחים בשבילי בעולם".
"אני חושב שהמראה שלי דווקא הקשה עליי, כי תמיד הרגשתי שאני צריך להוכיח ולעבוד יותר קשה מכולם. הייתי לומד טקסטים מהבוקר עד הלילה, הלכתי לשיעורים פרטיים במשחק, קרעתי את התחת. היו אודישנים שלא עברתי והמשכתי לעבוד עליהם, רק בשביל עצמי"
דודה שלך לא ממש התלהבה ואפילו הגיבה בפייסבוק: "את בושה למשפחה שלנו. אחותי סובלת בגללך".
"האמת, הופתעתי לקרוא את זה. לא ראיתי את זה בא ולא הבנתי מאיפה זה הגיע. אני מכבד אותה ואוהב אותה, בכל זאת היא משפחה שלי והכל טוב. אני גם לא רוצה להיכנס לזה. אני מתרכז בדברים הטובים".
מיכל כבר פגשה את ההורים שלך?
"אבא שלי לא חי בארץ, אבל כשהוא יבוא לבקר ‑ הוא יפגוש אותה ואני בטוח שהוא יעוף עליה הכי בעולם. היא פגשה כבר את אמא שלי והיה סבבה לגמרי, אי-אפשר לא להתאהב במיכל. נכון, יש בינינו הפרש גילים גדול, אבל התקשורת בינינו יותר טובה מזו שהייתה לי עם כל בחורה שיצאתי איתה אי פעם. אנחנו מסתדרים הכי טוב בעולם, אנחנו מבינים את השנייה, אנחנו מדברים עם העיניים. אני יודע אם היא עצובה או שמחה בלי שהיא תגיד מילה בכלל".
מה עם ילדים משלך? מיכל הרי כבר אמא לשישה שחצתה את ה-40. כאן הגיל הוא דווקא כן פקטור.
"כשאוהבים, כל אחד מתפשר בשביל השני. ברור שאני רוצה להיות אבא, ואני אהיה אבא, ואנחנו נמצא את הזמן הנכון לנו. אולי נחליט שעדיף יותר מוקדם או שנחליט לחכות קצת. בסוף אנחנו מגיעים לעמק השווה בינינו, מחליטים ביחד. אנחנו יודעים לצמצם פערים".
מה עם הפערים הכלכליים ביניכם, יהיה הסכם ממון?
"אני עובד ומרוויח ומפרנס את עצמי, אני יודע לעבוד קשה. זה לא אישיו".
כשאתם יוצאים למסעדה, מי משלם?
"מי נראה שמשלם? בסופו של דבר, אני רוצה לפנק אותה ולתת לה. אני חושב שגבר צריך לשלם, בכל מקרה".
יצא לך כבר לפגוש את ניר ויצמן, הגרוש?
"האמת שלא. אני גם לא חושב שאני צריך. הוא בחיים שלו, אני בשלי. אני בן הזוג של אמא של הילדים שלו ואוהב אותם, אין ילדים כאלה בעולם, ואני פה לכל מה שהם צריכים. לו יש את הזמן שלו איתם".
עור של פיל
המודל לחיקוי שלו הוא יהודה אחר, יהודה לוי. "ראיתי סדרות שלו כשהייתי ילד, הוא היה ה־דבר".
כמה העובדה שאתה נראה טוב עזרה לך בקריירה?
"אני חושב שזה יותר הרס לי והקשה עליי, כי תמיד הרגשתי שאני צריך להוכיח הרבה יותר ולעבוד יותר קשה מכולם. הייתי יושב ללמוד טקסטים מהבוקר עד הלילה, הלכתי לשיעורים פרטיים במשחק, קרעתי את התחת. היו אודישנים שעשיתי, לא עברתי, ואז הייתי עובד עליהם עוד פעם, למרות שכבר לא הייתי בתמונה, רק בשביל עצמי".
לא מייאש?
"זה תחום שאתה שומע בו 'לא' 90 אחוז מהזמן. 'לא', 'לא', 'לא', גם אם אתה טוב, אז אתה חייב לפתח עור של פיל. למזלי, כבר פיתחתי כזה בספורט, אז באתי מוכן".
חווית גזענות פעם?
"הגעתי פעם לאיזה מקום ומישהו אמר: 'ציפיתי למשהו אחר', כאילו: 'בוחבוט לא תואם אותך'. שאלתי: 'מה זאת אומרת?' הרגשתי שהייתה לו איזו סטיגמה על בסיס השם. גם בבית ספר היו קוראים: 'יהודה בוחבוט' וכשהייתי מרים את היד, היו מסתכלים עליי ואומרים: 'וואו, אין קשר'. כנראה ציפו למשהו אחר".
יש טיפים מקצועיים שאתה מקבל ממיכל? בכל זאת, יש לה הרבה ניסיון.
"ברור. היא הייתה על במות כל החיים, וזה שונה בקטע קיצוני מהעולם של הטלוויזיה. אני רק עכשיו הוצאתי את המוזיקה שלי החוצה והתחלתי להופיע, וזה הדבר הכי מרגש בעולם, כשאתה רואה פתאום 30 אלף איש צורחים את השיר שלך. אז כן, היא נתנה לי קצת טיפים על הופעות ואני נותן לה את הטיפים שלי על משחק, עוזר לה באודישנים".
בפברואר האחרון הוציא בוחבוט סינגל בכורה בשם "אלף גלגולים", שאותו הקדיש לבת זוגו ושר במופע ענק באשקלון. המילים, שכתבו אופיר כהן, אורי שכיב ואהרון אריאל עדן, לא משאירות מקום לספק: "קוראים לי משוגע היא לא בשבילך / יש פערים גדולים מדי אתה עוד תיפגע / אבל לא מכירים אותך את מה שאת עושה לי / הלב שלי נפתח למקומות שלא הכרתי".
מבוסס על סיפור אמיתי, כמו שאומרים.
"כן, כולם הרגישו צורך להגיד מה הם חושבים על הזוגיות שלנו, אז המקום הכי נוח לי לענות היה דרך האמנות שלי, כמו שאני רגיל לעשות כל החיים".
השיר הזה, אולי כמו הזוגיות ביניכם, ספג גם לא מעט לעג.
"אני קיבלתי תגובות הכי חמות בעולם. מי שלעג לו זה אנשים שלא באמת יודעים מי אני ורק מחפשים מה לא טוב".
תמשיך לשיר?
"חד־משמעית. יש לי עוד הרבה שירים על הפרק".
בכלל, מאז 7 באוקטובר, שבו איבד חבר קרוב, הוא אימץ פרופורציות חדשות לחיים. "אתה רואה חבר, ילד בגילך, שהולך יום בהיר אחד, ואומר לעצמך: 'החיים יכולים להיגמר פתאום, אז למה אני בכלל חושב פעמיים על דברים שאני רוצה לעשות?' החלטתי שאני עושה מה שבא לי, איך שבא לי ולא רואה אף אחד ממטר".
מה אתה חושב על המצב במדינה היום?
"אני חושב שאנחנו צריכים לסיים עם האיומים עלינו אחת ולתמיד, במקום להישאר באי־ודאות הזאת של היום הכל טוב אז אפשר להירגע, ועוד שבוע הכל יכול להתהפך, כשכל פעם אנחנו שולחים חיילים להילחם ולהקריב את החיים שלהם".
יודע כבר למי תצביע בבחירות הקרובות?
"האמת שאני לא חושב על זה כרגע, אני לא בן אדם פוליטי".
אופטימי, בסך הכל?
"בסוף מה נשאר לנו? להאמין בבורא עולם ולסמוך עליו שהכל יסתדר ולהמשיך הלאה".
