בניגוד לרוב כוכבי הרשת הפועלים כאינדיבידואלים, אצל משפחת ספיר, אינסטגרם, טיקטוק ויוטיוב, הם משחק קבוצתי. מה שהתחיל מאבא, אמא וארבעה ילדים שמעלים סרטונים קצרים ומצחיקים, התגלגל לכדי אימפריה של ממש הכוללת ערוץ יוטיוב עם מעל לחצי מיליון מנויים, שירים שהפכו ללהיטים והופעות ענק ברחבי הארץ.
ולצד המעלות הרבות, יש לחשיפה הגדולה הזו גם מחיר. בשבוע שעבר מצאה את עצמה המשפחה תחת מתקפה בעקבות חגיגת בת מצווה מפוארת שערכה לבת אלין בעלות משוערת של 250 אלף שקל.
באירוע עצמו עוד הכול היה שמח ומאושר, אבל למחרת כשהתפרסם האייטם בתקשורת שתיעד את המסיבה, החלו גם התגובות הלא נעימות. "אנשים כתבו 'מה זה הדבר הזה', 'יש כאלו שאין להם'", מספר אבי המשפחה מיכאל ספיר, "את חלק מהביקורות אני מקבל. התייחסתי גם למאות תגובות טובות שחיזקו אותי. היו כאלו שתמכו ואמרו 'זה התפקיד של אבא, לעשות את הילדים שלו מאושרים'.
"אני לא פרסמתי 'בואו תראו איזה שופוני עשינו'. לא פרסמנו כלום. בערב של האירוע אפילו לא העליתי סטורי. אני מבין את אלה שכותבים ומדברים על הסכומים, אבל זה לא משהו שאני פרסמתי. הביקורת היא לא כלפיי, אני חושב שהיא יותר על איך שזה יצא, וזה בסדר".
"שאלנו את אלין לפני שנה מה היא רוצה, והיא אמרה שהחלום שלה זה ריקוד יפה ומפואר כמו נועה קירל. אמרתי לה שאם זה מה שהיא רוצה, זה מה שיקרה. אלין מאז שהיא בת שלוש משמחת את ילדי ישראל. אז כשיש הזדמנות להגשים לה חלום, מבחינתי אני אשקיע את כל כולי בזה"
היו תגובות שאכזבו אותך?
"התאכזבתי, אבל לא נפגעתי. אנשים אומרים 'הוא עושה הכול כדי לנקר עיניים'. הם לא מבינים שזה לא נכון. לא היו לי אפילו יחסי ציבור באירוע. אז כן התאכזבתי, אבל גם שמחתי כי על כל 20 תגובות רעות היו 50 תגובות טובות".
איך זה מרגיש שנכנסים לך לכיס?
"זה לא הדבר הכי כיפי. אתה מעדיף שייכנסו לך לכיס בתרומות, בעזרה לזולת, השקענו 200 אלף שקל בקליפ נגד בריונות ברשת ואף אחד לא פרסם כלום, את אף אחד זה לא מעניין. אני לא מתבייש בסכום שאני משקיע באירוע, אני לא מסתיר שום דבר. אם היו שואלים אותי, הייתי עונה. אבל פתאום כשזה מגיע למצב שזו הכותרת שמלווה את האירוע, זה קצת צובט כי זה לא הסיפור".
איך אלין הרגישה?
"היא לא הסתכלה על הסכום ולא על הכתבה, היא בסופו של דבר הייתה מאושרת מזה שבאמת כל הטיקטוק היה על הבת מצווה שלה ועשו לה עריכות ודברים מגניבים. אנחנו כהורים קיבלנו קצת את הראש, אבל היא דווקא קיבלה את כל התגובות הכי טובות שיש. כל החברות שלה הרימו לה וגם כל הטיקטוק. פה בא לידי ביטוי הקהל המדהים שלנו, שתמיד מפרגן לנו כי הם באמת יודעים מי אנחנו".
ספר קצת על הבת מצווה. מה בעצם תכננתם?
"שאלנו את אלין לפני שנה מה היא רוצה, והיא אמרה שהחלום שלה זה ריקוד יפה ומפואר כמו נועה קירל. אמרתי לה שאם זה מה שהיא רוצה, זה מה שיקרה, נגשים לה את החלום. אלין מאז שהיא בת שלוש משמחת את ילדי ישראל, אני לא חושב שיש בית במדינה שלא צפה בסרטונים שלה. אז כשיש הזדמנות להגשים לה חלום, מבחינתי אני אשקיע את כל כולי בזה כדי שתהיה מאושרת.
"היא רצתה ריקוד, היה ריקוד. היא רצתה קליפ, היה קליפ. היא רצתה ברכות, עשינו לה את ההפתעה של החיים שלה ודאגנו לברכות מכל המפורסמים שהיא אוהבת. דאגנו לשמלה שהיא רצתה וזה לא בגלל שהיא איזו ילדה מפונקת שרוצה הכול, היא פשוט ילדה שמגיע לה הכול. בגלל זה אמרתי לעצמי שאני לא חוסך בשום פרט".
ואיך היה?
"היה מדהים. הזמנו 120 איש והגיעו בסוף כמעט 200. המשפחות, הכיתה של אלין. זה היה באולם בחיפה ולא רציתי להטריח אנשים מהמרכז לבוא עד אלינו, הזמנתי קצת קולגות וחברים. זה היה אירוע מהסרטים כי עשינו את כל מה שהיא חלמה. האושר שלי היה שבסוף היום היא באה אליי עם דמעות בעיניים ופשוט אמרה לי ולשירן (אם המשפחה, ב.ז) שהגשמנו לה את החלום וששימחנו אותה. שאלנו אותה, 'זה מה שרצית?' ואז היא אמרה לי את המשפט הכי יפה ששמעתי בחיים: 'זאת הייתה הבת מצווה הכי טובה אי פעם'. המוטו שלנו הוא 'אין העשיר כמו זה ששמח בחלקו'. זו ההוכחה הכי טובה מבחינתי, היא הייתה מאושרת ממה שקיבלה. אני ושירן שמנו את הלב והנשמה בדבר הזה כדי שזה יקרה ואני שמח שזה קרה".
ולמה בעצם האירוע עלה כל כך הרבה כסף?
"לא נכנסתי לפרטי פרטים, אבל בסופו של דבר הדברים שהיו הכי מושקעים זה השואו, העיצוב, הקליפים המטורפים שעשינו והשיר שאלין השיקה שם. אני לא מסתכל נקודתית על הסכום, אלא על התוצאה – וזה היה אירוע מאוד מושקע ויפה. האורחים היו שמחים. מבחינתי הכי חשוב באירוע זה האוכל והשואו – ואכן האורחים קיבלו את זה והמשפחה הייתה מאושרת ופרגנה.
"זה מבחינתי שווה הכל. מבחינתי אם היו אומרים לי שהאירוע עולה 100 מיליון שקל, אם היה לי, הייתי משקיע. אני אעשה הכול בשביל הילדים שלי כי מגיע להם. אני חי ונושם בשבילם, זאת האמת. אנחנו רוצים לתת להם את כל מה שלנו לא היה".
ממפעל בקבוקים לכוכב יוטיוב
מיכאל אכן גדל במציאות שונה לגמרי. הוריו היו גרושים, ובזמן שהוא גר באשדוד, אביו התגורר הרחק משם בחיפה. אמו הקפידה שלא להחסיר ממנו ומאחותו דבר, ועבדה קשה מאוד כדי לפרנס אותם. "לא היה לי את המודל הזה של המשפחתיות הכיפית, של אבא ואמא בבית וכל היום חיבוקים ונשיקות. כשהתחתנתי אמרתי לעצמי שלעולם לא אתן לילדים שלי לחוות את הלבד שאני חוויתי", הוא אומר, "הרבה פעמים אתה מוצא את עצמך בתור ילד, צריך את הדמות ההורית הסמכותית הזאת שתהיה שם ותעזור לך באיזה רגע של משבר והיא לא תמיד שם. אני לא מאשים את ההורים שלי לרגע, לשניהם יש את החיים שלהם. אני פשוט החלטתי שלילדים שלי, אני אתן את כל כולי".
עד לפני תשע שנים מיכאל עבד כמנהל פס במפעל משפחתי לייצור בקבוקים. "הייתי אז בן 21 בערך, כבר אבא לאלין, והייתי חוזר הביתה בוכה. אמרתי לשירן שאני מרגיש שאני לא ממצה את עצמי. הייתי יוצא לעבודה ב-6:00 בבוקר וחוזר ב-19:00, לא הייתי כל היום בבית. רציתי לקחת את הילדים לבית ספר ולהחזיר אותם, להיות נוכח בחיים שלהם. אני חושב שהייתה התערבות אלוהית ששמעה את הבכי שלי ודחפה אותי לעבוד במקצוע שמאפשר לי להיות זמין לילדים שלי 24/7.
"כשיצאה הכתבה על הבת מצווה, היו תגובות בסגנון: 'למה הם לא תרמו כסף לחיילים?', 'למה הם בזבזו כסף על בת מצווה?', 'למה הם בזבזו כסף על הילדה שלהם?', אבל כשתרמתי אף אחד לא פרסם על זה אייטם. כל המלחמה הזו עבדנו כדי לשמח ילדים, וגם את זה לא מעריכים? מזה מאוד נפגעתי. זה באמת ישב עליי"
"אין לנו בייביסיטר. הסבתא עוזרת, אבל אנחנו חיים ונושמים בשבילם. יש לנו תקופה מאוד אינטנסיבית בשנה סביב חנוכה, שם אנחנו באמת כמה חודשים מחוץ לבית, אבל יש לנו את כל השאר השנה כדי להיות ביחד עם הילדים. אנחנו זמינים עבורם בשיעורים, באיסוף, בהחזרות. לפעמים אני יוצא 5-4 פעמים מהבית כדי לקחת ולהחזיר אותם".
האמנת שיום אחד תהיה לך את היכולת הכלכלית להעניק ככה למשפחה?
"לא. חשבתי שאחיה חיים ממוצעים ופשוטים. כשהתחלתי עם הסרטונים, קרוב משפחה התקשר אליי בכעס. הוא ירד עליי ואמר שהסרטונים מביכים. באותה תקופה הרווחתי 100 דולר מצפיות ביוטיוב. הוא הציע לשלם לי 100 דולר בכל חודש עד סוף החיים ורק שאפסיק עם הסרטונים. אמרתי לו 'אין סיכוי בעולם'. האמנתי בעצמי. היום הוא מבקש ממני סרטונים בשביל המשפחה שלו, הוא מתקשר לבקש ממני ברכות".
מתי הגעת לרווחה כלכלית?
"כשהתחלנו עם הסרטונים לא היו משפחות כמונו שעושות סרטונים ביחד. אני זוכר שאחרי שאחד הסרטונים הצליח, סוכן הציע לי לעשות קמפיין ב-1,500 שקל ליום צילום. השכר החודשי שלי אז במפעל היה 8,000 שקל. הייתי בשוק שאני מצטלם 9-8 שעות ומקבל קרוב לרבע מהמשכורת שלי. ואז התחילו להגיע עוד ועוד הצעות לקמפיינים, זה הפך לפרנסה שלנו.
"זו עבודה מאוד קשה. אנשים לפעמים חושבים: 'הוא מצלם סרטונים וזהו', לא, אני עובד כמו משוגע, 18 שעות ביום. יש לי בלחץ שש שעות למנוחה. הרווחה הכלכלית לא הגיעה עד היום, אף אחד לא מפצה אותי על החסכונות שמתבזבזים בתקופת מלחמה. אין באמת רווחה כלכלית בתחום שלנו, אבל כן יש תגמול טוב מאוד לתקופות מסוימות. לצערי זה לאורך זמן, אני בשנה התשיעית, אבל יש יוצרי תוכן שנעלמו אחרי חצי שנה. אני יכול להרשות לעצמי הרבה יותר, אבל זה עדיין לא מספיק".
באיזה גיל עשית את המיליון הראשון?
"אני חושב שבגיל 28, אבל על כל מיליון שהרווחתי, הפסדתי שניים. במדינה שלנו זה לא יתרון להרוויח מיליון, כי לוקחים לך הרבה יותר. הוצאתי בשלוש שנים האחרונות מעל ל-2 מיליון שקל על תכנים, אני לא צוחק. כשאתה אומר לי 'מתי עשית את המיליון?', השאלה הטובה יותר היא 'תוך כמה זמן הוצאת אותו בחזרה', או תוך כמה זמן 'הפסדת אותו', כי במלחמות אנחנו הפסדנו הרבה יותר ממה שחשבתי".
300 אלף שקל על סדרת רשת
עניין המלחמות הוא אכן אתגר גדול עבור כוכבי ילדים שחלק ניכר מההכנסות שלהם מגיע מהופעות ברחבי הארץ. "כוכבי הילדים הם הראשונים להיפגע בתקופות קשות. אנחנו הראשונים שעוצרים להם את ההופעות והקמפיינים ואנחנו גם האחרונים לחזור. אנחנו גרים בצפון ונמצאים בימים מטורפים. בתוך כל הכנות לבת מצווה למופע קיץ שאנחנו עובדים עליו, פתאום התראות ונכנסים לממ"ד", מספר ספיר, "סבלנו ממש מהמלחמה הזו, שעדיין לא נגמרה, ואז פתאום לראות את זה שוב מול העיניים שלי. עוד פעם יבטלו לי קיץ שלם של הופעות? זו הפרנסה שלנו.
"בזמן המלחמה ישבתי והכנתי סרטונים לילדים וערכתי זומים. בכל מלחמה אנחנו תורמים משחקים וצעצועים לילדים. זה התחיל עוד בקורונה, בכל פעם שיש בעיה במדינה, אנחנו עושים איזו מצווה כזו. ואז כשיצאה הכתבה על הבת מצווה, היו תגובות בסגנון: 'למה הם לא תרמו כסף לחיילים?', 'למה הם בזבזו כסף על בת מצווה?', 'למה הם בזבזו כסף על הילדה שלהם?', אבל כשתרמתי אף אחד לא פרסם על זה אייטם. כל המלחמה הזו עבדנו כדי לשמח ילדים, וגם את זה לא מעריכים? מזה מאוד נפגעתי. זה באמת ישב עליי. בכל התקופה הזו אנחנו מגויסים לדגל ומשמחים ילדים ללא תשלום".
אתה יודע להעריך כמה כסף הפסדת בגלל המלחמה?
"בתקופה האחרונה של המלחמה, אני מעריך שהפסדתי עשרות אלפי שקלים. אבל בתחילת המלחמה, אחרי 7 באוקטובר היה לנו נזק של מיליון וחצי שקל. עצרו את 'מותק של פסטיגל' ועוד עשרות קמפיינים, אבל הכול מתגמד. בסופו של דבר זה כלום ושום דבר. העיקר שהמשפחה שלי בריאה ואני מודה לאלוהים על זה. אני עושה הכול בשביל לשמח אחרים, אבל אם פתאום אני עושה טוב בשביל הילדים שלי, אז כועסים עליי. זה פוגע".
כיאה לכוכבי רשת שנמצאים הרבה זמן בתחום, גם התוכן של משפחת ספיר הולך ומתפתח. היום הדגש אצלם הוא על תוכן חינוכי. "פיתחתי פלטפורמה שהיא אקדמיה לתוכן חינוכי ונכנסה באופן לא פורמלי למערכת החינוך", מתגאה מיכאל, "זה אמנם לא דרך משרד החינוך, אבל אנחנו מקבלים הודעות ממורים שמשדרים את התכנים הללו בשיעורים. השקעתי בפרויקט הזה קרוב ל-250 אלף שקל מהכיס שלי בלי חסות ובלי מימון. מלמדים שם על השואה, על יום העצמאות, כל שיעור מעביר נציג אחר מהמשפחה.
"יש גם את הסדרה שלנו, 'המשפחה שלנו', שכל כולה מדברת על טהרת המשפחה, יצרתי אותה בהשקעה של קרוב ל-300,000 שקל. כל הדבר הזה היה בשביל להעביר מה זה כיבוד הורים. יש פרק שלם על ארוחת חג, איך ההורים מתכוננים לארוחה וכמה קשה האמא עובדת בשבילה".
למה זה כל כך חשוב לך?
"אני באמת רציתי להשאיר חותם של מעבר למשפיען או כוכב רשת. אנחנו הפכנו להיות סוג של דוגמה לילדים קטנים. הקהל שלנו מאוד צעיר, יש גם ילדים בגילאי 5-4 שצופים בנו. אמרתי לעצמי בתור הורה שלא ייתכן שכל הסרטונים יהיו על מתנות וקמפיינים, אני חייב לתת משהו מעצמי – ונתתי. גם כשלא היה לי, עשיתי הכול כדי שהתכנים האלו יעלו".
ובתור מי שחשוב לו החינוך, מה דעתך על תופעת האלימות בקרב בני הנוער?
"זה קשה מאוד לראות תרבות שבה מגניב להיות רע. כנס לסרטון של מישהי עם עודף משקל ששרה וכל התגובות יהיו רעות. עשינו קליפ שממחיש את בעיית החרמות בבתי הספר, זה נועד לצבוט בלב כדי שאנשים יבינו. המצב של הנוער היום הוא הקשה ביותר שראיתי, ואני בן 33, הייתי נער לא מזמן. גם אצלי לא הכול היה זהב. זה לא פשוט לי כהורה לילדים לראות את זה. זה מפחיד אותי".
