את הסרטון הראשון שהעלה יוצר התוכן דור עזאמי לרשת על מבצע שאגת הארי, שעתיים בלבד אחרי שפרצה המלחמה, הוא הכין הרבה לפני האזעקה שבה התבשרנו על תחילת התקיפות באיראן. הוא עקב אחרי החדשות, הבין שהמלחמה תפרוץ בסופו של דבר ורצה להיות מוכן.
כשעלי חמינאי חוסל, לקחה לעזאמי שעה אחת בלבד כדי להעלות סרטון של עצמו לרשת מחופש לאייתולה ולחסן נסראללה בגיהינום כשהם מבצעים ליפ סינק למערכון המפורסם "מי זאת?" של מגי אזרזר וג'וי ריגר. הסרטון הזה צבר חצי מיליון צפיות וגרר אחריו גל חיקויים.
עזאמי (33) מביא אל עולמות התוכן ברשת יכולות היערכות, משמעת ותגובה מהירה שצבר מהקריירה הקודמת שלו. הוא שירת בצה"ל במערך ההגנה האווירית במשך כ-11 שנים והשתחרר כקצין בדרגת רב סרן ואחרי ששימש כמפקד של סוללת כיפת ברזל. "הצבא לימד אותי ניהול עצמי. יש לי הרבה חברים יוצרי תוכן שאין להם לו"ז. הם קמים ביקיצה טבעית, אני עובד עם אקסל כמו קצין. יש תחרות גדולה בין היוצרים, אז אתה חייב לתפוס את המומנטום. אם תצחק על משהו אחרי שלושה ימים, אין לזה שום ערך", הוא אומר.
אז מה היה קורה אם מישהו היה מעלה סרטון על חמינאי לפניך?
"זה היה גומר אותי!".
"חקוק לי בזיכרון שבגיל 6 אמא שלי חזרה מהנומרולוג והוא אמר לה שאחד מהילדים שלה יהיה מפורסם. האחים שלי אמרו שבוודאות זה יהיה אני. ידעתי שבסוף יכירו אותי, אבל לא ידעתי בזכות מה"
יש ביקוש לתוכן בזמן מלחמה?
"מאוד! הקהל צמא לזה. אחרי השבעה באוקטובר, בשבועיים הראשונים אף אחד לא העז להעלות תוכן. ואז היה את משה כורסיה שהתחיל להעלות תכנים מצחיקים. מהר מאוד גם אני התחלתי להעלות תכנים במדים".
ובמדינה כמו שלנו שכל יום קורה בה משהו, הרבה פעמים גם דברים עצובים, איך יודעים מתי אפשר להעלות תוכן מצחיק?
"צריך אינטליגנציה רגשית גבוהה ולהיות מאוד מודע, להבין איזה תוכן עלול להיות רגיש. אם נגיד יש נפילה בראשון לציון, ואתה בא להעלות סרטון שצוחק על טילים, אז לא. אתה לא מעלה".
אז מה המתכון כדי להיות יוצר תוכן בשורה הראשונה ב-2026?
"להיות מהיר, חד, קריאטיבי ושנון, לעשות דברים שאחרים לא עשו. לא לעשות את המובן מאליו, להיות יותר מתוחכם, שהעוקבים יבינו שלא מזלזלים בהם".
המפקדים שהתחלפו בעוקבים
עזאמי הוא בן זקונים במשפחה בת חמש נפשות. הוא גר עד גיל 6 בראשון לציון ואז עבר עם משפחתו לפרדס חנה בגלל עסק שאביו פתח. הוא גדל לדבריו כ"ילד שמנת" בבית מבוסס. מרגע שנכנס לבקו"ם הכול השתנה. "הייתי ילד שמאוד קשור לאמא שלו. היה לי חשש מאוד גדול מהשירות הצבאי, אבל אז ראיתי שהשד לא כזה נורא. שובצתי כלוחם במערך ההגנה האווירית, הייתי חייל ממושמע ואהוב על המפקדים, לא קיבלתי אפילו שעה אחת ביציאה".
ידעת שתהיה לך קריירה צבאית? כיוונת לשם?
"אני מודה שלא. אחותי הגדולה הייתה קצינה והיא היוותה השראה עבורי. ההורים גם דחפו אותי להצלחה. חקוק לי בזיכרון שבגיל 6 אמא שלי חזרה מהנומרולוג והוא אמר לה שאחד מהילדים שלה יהיה מפורסם. האחים שלי אמרו שבוודאות זה יהיה אני. ידעתי שבסוף יכירו אותי, אבל לא ידעתי בזכות מה".
דור עזאמי
(צילום- רשתות חברתיות)
אחרי שמונה חודשים בצבא, עזאמי החליט לצאת לקורס קצינים. "חשבתי שאעשה תפקיד של שנה וחצי כקצין, שזה יראה בקורות חיים שלי. התחלתי כמפקד מחלקה של סוללה ומהר מאוד התקדמתי למפקד פלוגה", הוא מספר.
את שירותו הצבאי ליוו מספר סבבי לחימה בעזה, שהוא הרגיש היטב בתפקיד בכיפת ברזל אליו עבר בנקודה מסוימת. "אני מאוד מונע מהערכה. כקצין הפידבקים החיוביים הזינו אותי", הוא אומר.
אז הפידבקים מהמפקדים התחלפו בלייקים מהעוקבים?
"זה באמת ככה. היום אני מקבל פידבק מהקהל שלי, אם עשיתי משהו טוב".
אז מה קורה כשסרטון שלך לא מצליח?
"עשיתי תהליך עם עצמי. היום זה כבר לא לוקח אותי למקומות שגורמים לי לדעוך, שיניתי את אורח החיים שלי".
ועדיין אני מאמין שלהיות מפקד סוללה ואחראי על ביטחון אזרחים זה קצת יותר מדיר שינה מעינייך מאשר סרטון שלא התפוצץ.
"זו אחריות מטורפת! תחשוב שאתה מקבל חלקת שמיים של המדינה שהיא על הכתפיים שלך. במשך שנה שמרתי על כל רצועת עזה, על כל העוטף".
מה קורה כשלא מצליחים ליירט?
"זה קשה מאוד. היה לי אירוע של רקטה שפגעה בעובד זר במשק. אתה משתדל שידיעות מהסוג הזה לא ייכנסו לקרון היירוטים כי זה משפיע מאוד. אני הייתי כבר קצין מנוסה, אבל לצדי היו חיילים בני 19".
אתה יכול בטח להבין מה עובר בימים האלה על החיילים במערך ההגנה האווירית.
"היום העבודה היא הרבה יותר אינטנסיבית ממה שהייתה בתקופתי, בטח במטח טילים איראני. אלו דברים שלא התמודדנו איתם. יש המון לחץ בתוך הקרון ורצון ליירט. זה מאוד קשה לשמוע שהייתה נפילה או חלילה שהיו נפגעים".
יש תמיכה נפשית?
"כל הזמן. קציני פסיכולוגיה מהחיל מגיעים, עובדים סוציאליים. אנחנו עושים מעגלי עיבוד ומדברים על הדברים".
ולך מה עזר?
"אני מרגיש שאני מאוד חזק נפשית, יכול להיות שאני מדחיק את זה קצת".
מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר תפסה את עזאמי בבית. מהר מאוד הוא כבר עלה על המדים והתגייס לפריסת סוללת יירוט בגוש דן.
זיהו אותך מהרשת במילואים?
"כשאני עולה על מדים אני יודע לעשות את ההפרדה".
הסרטון ששינה הכול
התפנית בחייו של עזאמי התרחשה לפני שש שנים כשיצא ללימודים על חשבון הצבא. שם גם גילה את הקסם של עולמות הסושיאל. "נרשמתי לתואר בתקשורת ומנהל עסקים במכללה למנהל בראשון לציון. ביום הראשון ללימודים פגשתי את ירדן חדד, כוכבת רשת שהפכה לחברה טובה שלי. התחלנו ליצור ביחד תוכן. לא ידעתי אז לערוך סרטונים, אבל התחלתי להעלות תכנים לעמוד שלי וזה תפס תאוצה לאט לאט".
עם כמה עוקבים התחלת את המסע הזה?
"בקושי 500 עוקבים, היום יש לי 50 אלף עוקבים באינסטגרם, 85 אלף עוקבים בטיקטוק ומיליוני צפיות לסרטונים שלי".
הסרטון שהקפיץ את עזאמי למעלה צולם בתקופת הקורונה עם ירדן. "עשינו ריקוד סביב התזכורת 'סליחה מסיכה?' שהייתה באוטובוסים. תוך יומיים הסרטון הגיע לחשיפה של 2.5 מיליון משתמשים בישראל. אחרי שבועיים היינו יחד באילת ולאן שלא הלכנו, עצרו אותנו ברחוב. כולם הכירו אותנו בזכות הסרטון הזה".
סרטון אחד שהצליח ברשת גרם לך לעזוב קריירה מצליחה ובטוחה?
"לא, אבל זה היה הסרטון שאמר לי שיש פה משהו ושאני צריך לתת עבודה. הקורונה זו תקופה שפרחתי בה והמוזה שלי גם שרופה על מלחמות. במלחמה הנוכחית אני מעלה בין ריל לשניים ביום".
למרות שיועד לתפקיד סמג"ד בכיפת ברזל בסיום התואר, עזאמי כבר מבין שהרשת קוסמת לו יותר ובשנה השנייה ללימודים החליט לצאת לחל"ת של שנה מהצבא.
איך מודיעים דבר כזה למפקדים שלך?
"מאוד חששתי מאיך הצבא יגיב לכך. אני בתפקיד סמכותי וצברתי מוניטין. עברו תחתיי מאות חיילים שמכירים אותי ופתאום הם רואים אותי משתטה ברשת. בסופו של דבר פשוט אמרתי למפקד שלי שאני רוצה להתנסות בתחום השיווק והפרסום ועשיתי את זה לפי הספר. לשמחתי קיבלתי ממנו אור ירוק".
ואיך ההורים הגיבו?
"הרגשתי שהם מתקשים להבין למה אני צריך בגיל 30 לעזוב קריירה צבאית עם משכורת שנכנסת כמו שעון ורכב עם דלקן. זה כלוב זהב שאין כמוהו. כשאתה עוזב אין לך כלום. באזרחות לא הכירו אותי".
אז מי מרוויח יותר טוב, קצין או משפיען?
"משפיען, אין מה להשוות אפילו. אני מרוויח היום פי ארבעה ממשכורת של קצין, אם לא יותר.
כדי לעזוב את הצבא נדרש עזאמי לשלם קנס בסך יותר מ-100,000 שקל על הפרת חוזה. "עד היום אני משלם את הקנס הזה", הוא אומר.
באמת? אתה בטח מכסה את זה בשלושה רילס וסטורי.
"(צוחק) אני משלם עד היום כי בחרתי לפרוס את הסכום, אבל ברור שכיסיתי את הקנס מזמן".
אז הכסף היה השיקול לעזוב את הצבא?
"לא רק הכסף. אני שמח מאוד שאני מצליח להשתכר ברמה הזו, אבל גיליתי שיש לי תשוקה ליצור תכנים לרשת, לשמח אנשים ולקבל תגובות. אנשים כותבים לי שאני מוציא אותם מהתקפי חרדה. אין עוקב שלי שאני לא עונה לו, אני יושב ועונה למאות הודעות".
השכמות כמו בצה"ל
עזאמי הוא רווק וגר כיום עם שותף בראשון לציון. "מתחילות איתי הרבה נשים. אני מקבל הרבה פניות ברשת", הוא מספר, "שאלו אותי לא מעט אם אני גיי. אין הרבה סטרייטים שמתקשרים את החיים שלהם ברשת, זה אני ודור טאוב".
אז מה יותר מלחיץ, קריירה צבאית או להיות כוכב רשת?
"אני חושב שהרשת כי בסופו של דבר אתה עצמאי ואתה צריך בכל יום להמציא את עצמך מחדש. מהרגע שאני מתעורר בבוקר, הראש שלי לא מפסיק לחשוב איך אני מייצר תוכן לקהל שלי. זה נורא ואנשים לא מבינים את זה. אני עובד בזה כל הזמן. גם אם יש לך את היום הכי משעמם, אני מרגיש שאני מחוייב לתת משהו לקהל שלי".
"אני קם ב-6:00 ויוצא לריצה. בשעתיים הראשונות של היום, אני לא נוגע בטלפון מתוך בחירה. אם הדבר הראשון שאראה בבוקר זה כמה נהרגו בתאונות דרכים או כמה לייקים יש לסרטון שלי, זה לא יעשה לי טוב"
ומה קורה כשאין לך מוזה? או אם עובר עלייך יום לא טוב?
"מעטות הפעמים שזה קורה. אני מתקשר מספיק טוב את הקשיים לקהל שלי".
לפני שנה וחצי הוא שינה פאזה באורח החיים בעקבות שני ספרים שקרא שהשפיעו עליו "מועדון החמש בבוקר" ו"הנזיר שמכר את הפרארי שלו" שניהם של רובין שארמה.
"שיניתי את כל סדר היום שלי, אני קם ל'בוקר דור', זה נהיה מונח מוכר ברשת. בחצי שנה הראשונה אחרי שקראתי את הספר, קמתי ב-5:00 בבוקר, עכשיו אני קם ב-6:00 ויוצא לריצה. בשעתיים הראשונות של היום, אני לא נוגע בטלפון מתוך בחירה. אם הדבר הראשון שאראה בבוקר זה כמה נהרגו בתאונות דרכים או כמה לייקים יש לסרטון שלי, זה לא יעשה לי טוב".
ומה קרה לפני, כשהיית מסתכל על הטלפון ורואה שסרטון שלך לא הפך לוויראלי?
"כל היום היה מתהפך. הייתי הולך לישון בטוח שסרטון שעבדתי עליו יגרוף לייקים ויצליח - וכשזה לא קרה, התבאסתי. היום זה כבר עובר אותי. אני מרגיש שאני בשליטה מלאה על עצמי ויודע לנתב את המחשבות. גם אם משהו לא הצליח, אני מבין שזה משהו רגעי ומזכיר לעצמי את כל ההצלחות שהיו לי".
אז אתה בעצם הקצין שמכר את הפרארי?
"(צוחק) "היום אני יכול לקנות פרארי. מכוניות לא עושות לי את זה באמת, אני נוסע על יונדאי איוניק. אני משקיע את הכסף שלי על חוויות, זה באמת חשוב לי".
אפשר ללמוד להיות יוצר תוכן מצליח?
"אין רשימת מכולת. כל דבר יצרתי מתוך עצמי. כולם חושבים שלהיות ברשת זה מאוד כיף וכל מה שנדרש ממך זה לפתוח מצלמה. זה ממש לא המצב. להיות יוצר תוכן זו עבודה סיזיפית סביב השעון, אנשים לא מבינים את זה".
מה יש בך? למה דווקא אתה מכולם?
"אותנטיות. אני מאוד על הקרקע ועממי. התכנים שלי מאוד איכותיים ועם הומור שנון. אנשים מתחברים אליי כי אני משדר חיים יחסית פשוטים של בן אדם פשוט".
שמרוויח המון כסף.
"אני לא מתבייש בזה. העבודה שלנו שווה כל שקל שאנחנו מרוויחים. הטלוויזיה מתה וכל תקציבי הפרסום של הלקוחות הלכו לרשת. זה תחום שהוא לא קל, אבל הוא מתגמל כלכלית ושווה את המאמץ".
עזאמי לא רוצה לנקוב בסכומים מדויקים שהוא מרוויח אבל יכול להגיד שהוא עובר את מאות אלפי השקלים בשנה.
אז עשית כבר את המיליון הראשון?
"כן".
איך אתה מפנק את עצמך? קנית דירה למשל?
"כן, קניתי דירה בקפריסין. אני עושה שני טיולים גדולים של חודש בשנה. את רוב הכסף אני משקיע במסחר בבורסה. שום דבר לא נמצא בעובר ושב".
כמו כל יוצר תוכן שמכבד את עצמו, עזאמי מתהדר בחוזים ובשיתופי פעולה עם חברות גדולות. "אני עובד עם קסטרו, וולט וקופת חולים כללית ובמקביל יש לי קמפיינים נוספים לאורך כל השנה".
אתה גם אומר לא לקמפיינים?
"אני יותר מסרב לקמפיינים, אתה יכול לשאול גם את הסוכנת שלי. אני חושב שיש גבול מאוד דק שצריך לשמור עליו כדי לא להתמסחר. בסוף על טעות אחת שאעשה בקמפיין ולא ארגיש שלם עם עצמי, אני אוכל את עצמי ועלול להצטייר כלא אמין בפני העוקבים שלי".
מה לא תפרסם בחיים?
"הציעו לי פעם קמפיין לקונדומים ולא הסכמתי לעשות, זה הרגיש לי לא נוח, זה הביך אותי והיה שם לא מעט כסף".
לאחרונה פורסמה בתוכנית "הצינור" רשימת המשפיעניות האמינות ולא אמינות של ישראל בין השמות ברשימה הלא מחמיאה אפשר היה למצוא את דניאל עמית, ספיר בורגיל, עדי בוזגלו, יובל כספית ודנית גרינברג. "זה היה מחריד!", אומר עזאמי, "זה הרגיש לי כמו שיימינג. הנתונים בסוף מוכיחים אחרת, לאותן משפיעניות שנבחרו כלא אמינות יש מאות אלפי עוקבים שרוכשים מהן. מי שזה מפריע לו, שלא יעקוב".
יש לך תוכנית מגירה ליום שאחרי הרשת?
"אני כל יום חושב מה אני אעשה אם חס וחלילה יימחק לי העמוד למשל".
תחזור לצבא?
"ממש לא! אני מאוד מאמין בעצמי ויודע שאצליח לעשות את הניתוב הנכון, בהתאם למה שקורה בחוץ כדי להמשיך להצליח".
"האח הגדול"? לא תודה
ברשימת החלומות לשנה הקרובה הוא מסמן שתי מטרות גדולות: להתנסות בסטנדאפ ולהפוך לטאלנט גדול. "מבחינתי אני רוצה להחליף את רותם סלע", הוא אומר, "אני רוצה להיות מנחה ולעשות פסטיגל. יש לי את הכישורים, עשיתי קורס משחק, אני יודע לשיר כמו תימני בקריוקי, יש לי מעוואלים".
חשבתי שתגיד לי שהחלום הוא מיליון עוקבים.
"זה לא השאיפות שלי. כל יוצאי הריאליטי רוצים להגיע למשבצת של יוצר תוכן, זה מאוד יוקרתי, זה לא משפיען".
זה מעליב אותך אם קוראים לך משפיען? מה ההבדל בעצם?
"ממש לא מעליב אותי. משפיען יבוא ויציע קוד קופון בלי לייצר קריאטיב, בלי לצלם ובלי לערוך ואני עושה את כל השלושה האלה".
יש סיכוי שנראה אותך בריאליטי?
"בטח! 'המרוץ למיליון' מאוד מדבר אלי, אני מאוד תחרותי וזה ריאליטי שמשלב חו"ל".
ומה עם "האח הגדול"?
"סירבתי במשך ארבע שנים להצעות להיכנס לבית, לא יראו אותי שם".
ההורים אומרים לך שהם גאים בך?
מאוד! בכל סוף שבוע אני אצלם בפרדס חנה".
אתה מפנק אותם?
"הם לא צריכים".
מה היית רוצה שאנשים ייקחו מהכתבה?
"במשך 11 שנים תרמתי למדינה שלי בצורה מסוימת והיום אני מרגיש שאני עושה שליחות כיוצר תוכן ברשת. אני עושה שמח בלב לאנשים".
אתה מאושר?
"מאוד!".
