במשך שנים סימנה לעצמה אמירה בוזגלו (44), אשת תקשורת ומהמלהקות הבכירות בתעשיית הבידור, מטרה. היא רצתה ללהק את הזוג הנוצץ יעל בר-זוהר וגיא זו-ארץ לסדרת הדוקו-ריאליטי המצליחה, "מחוברים". פעם אחר פעם היא נתקלה בסירוב.
"בכל שנה הייתי פונה ליעל ומזמינה אותה לפגישות. היא הייתה מגיעה כדי לכבד אותי וידעה בסוף כל פגישה להגיד לא", מספרת בוזגלו, "בסוף גיא הסכים והיא הצטלמה. אתה יודע מה היא כתבה לי בסיום העונה? 'טעיתי, צדקת'. תשעים אחוז מהמלוהקים לתוכנית היו ממשיכים מבחינתם עם המצלמות לעונות נוספות".
מאחורי הקלעים של הצילומים של אמירה בוזגלו
כבר שנים שבוזגלו נחשבת לאחת הנשים החזקות והעסוקות בתעשייה. היא ליהקה את המשתתפים לתוכניות מצליחות כמו "מחוברים", "מה שתגידו", "שקשוקה" ועוד רבות. כשהיא לא בוחנת שחקנים, היא מלמדת סטודנטים למשחק ב"ניסן נתיב", מעבירה הרצאות וקורסים למשחק, ובשנה האחרונה הפכה לבוגרת של תוכנית העמיתים של מעוז המכשירה מנהיגים. תוסיפו לזה חיי משפחה, בת זוג למשה בן שימול ואמא לשני ילדים קטנים: יונתן בן ה-5.5 ומיקה בת השנתיים, ותבינו למה לתאם איתה ריאיון זה לא דבר פשוט. היא מגיעה אליו מיד אחרי שסיימה סבב ראיונות עבודה לאיתור העוזרת האישית הבאה שלה. "אני מסבירה למועמדות שלצד כל הכיף והאקשן שיש בעבודה לצידי, אין לדעת איך ייראה הבוקר", היא אומרת.
איך באמת נראה סדר היום שלך?
"בתשעים אחוז מהזמן אני עמוסה מאוד, אבל יש ימים רגועים יותר. אני יודעת איך היום שלי צפוי להיראות. אני מנהלת יומן כי אודישנים נקבעים שבוע מראש. כל יום במקצוע הוא הרפתקה, יש התקלות כל הזמן".
תני לי דוגמא להתקלה.
"הגיע ילד לחזרה לסדרה לחינוכית שהליהוקים אליה כבר נסגרו. פתאום הוא תפס רגליים קרות. הסדרה מצטלמת בעוד שבועיים ואני צריכה לעצור הכול ולטפל בזה עכשיו. אין דבר כזה להגיד 'אני עסוקה בפרויקטים אחרים'. יש לי אחריות מא' עד ת' על הליהוקים שלי. תוך 48 שעות אני צריכה ללהק ילד חדש לתפקיד שלוקח בדרך שלושה חודשים לאתר לו שחקן מתאים".
זה קורה הרבה?
"בטח, כל הזמן. הרבה פעמים אתה מחפש למשל פרזנטורים למותגים, בזמן שיש פרזנטורים קיימים, אז יש רגישות מול הסוכנים, צריך להתנהל בדיסקרטיות, יש משא ומתן כספי".
"הדבר הכי נורא שקרה לי בחיים"
באפריל האחרון חוותה בוזגלו את הרגעים הקשים בחייה כשאיבדה את אימה דינה שגידלה אותה לבדה, ללא האבא שנטש. האמא שהייתה בת 70 במותה נמצאה ללא רוח חיים בביתה שבשכונת התקווה בתל אביב. "זה עדיין טרי מדי. ערב חג שני של פסח לעולם לא יישכח לי ולעד ייחקק לי ה-18 באפריל 2025 כיום העצוב בחיי, היום בו חיי השתנו ללפני ואחרי. זה הדבר הכי נורא שקרה לי בחיים".
חשבת לפעמים מה תעשי כשזה יקרה?
"בטח, זו כל החיים הייתה החרדה שלי. אני אדם רוחני ותמיד מקבלת סימנים. שבעה זה קונספט גאוני בעיניי. פתאום בשבעה הבנתי עד כמה היהדות חכמה. רק בדת שלנו יש שבעה ימים שעוטפים אותך ולא עוזבים אותך. כשהייתי לבד מצאתי את עצמי מתהלכת בבית ומדברת בקול עם אמא שלי כי אני מאמינה שהיא איתי".
13 צפייה בגלריה
''תשעים מאחוז הזמן אני עמוסה מאוד''
(צילום: טל שחר, סטיילינג: לימור רחאנה, איפור ושיער: ליאט בן שמשון. בגדים: מכנסיים הירואיק. מקווה ישראל 14 + עליונית מנוחשת קרייזי ליין)
)
מה את אומרת לה?
"אין יום שאני לא אומרת לה 'אמא כמה אני מתגעגעת אלייך', 'אמא תבואי אלי בחלומות. מאז שהיא נפטרה, חלמתי עליה כמה פעמים אבל היא עדיין לא דיברה אלי בחלום".
מתי הייתה השיחה האחרונה שלכן?
"הפעם האחרונה שראיתי אותה הייתה בערב חג פסח הראשון, היא הייתה אצלנו. אני אספתי אותה מהבית, כשהיא נכנסה לאוטו היא פתאום נראתה לי שונה".
"בשישי בבוקר כשהמשכתי להתקשר לאמא והיא לא ענתה לי, אמרתי למשה שמשהו לא הגיוני ושייסע אליה בדחיפות. אמרתי לו שאני לא מסוגלת. אני בדרך כלל לא דרמטית אבל באותו רגע התחלתי לבכות. אמרתי לו שייקח את הילדים ושיעשו לה הפתעה, שיביאו לה פרחים. הם הגיעו אליה הביתה, דפקו בדלת ואף אחד לא פתח"
תסבירי.
"זה היה נראה כאילו היא חזרה אחורה בזמן. פעם היא הייתה דואגת רק לי ובשנים האחרונות היא התחילה לטפח את עצמה, לקנות בגדים משהו שבילדות לא ראיתי מספיק כי היא הייתה מרוכזת בי. אני זוכרת שאמרתי לה 'אמא את סך הכל בת 70, לא בת 90! אני לא מוכנה שתהיי ככה'. קבעתי לה תור להומאופתית שלי ולראשונה היא הסכימה ללכת".
ומה קרה בארוחת חג?
"הגענו הביתה ולא הרגשתי טוב. נכנסתי למיטה, הילדים היו איתה בסלון, אחרי שעה ורבע הייתה אזעקה ונכנסתי שוב למיטה. אמא שלי ניגשה אלי ואמרה לי 'קומי מהמיטה, הילדים שלך צריכים אותך', זה לא משהו שאופייני לה להגיד. בדיעבד אני מבינה שזה הכל היה מסרים. לא הבנתי למה היא הייתה פתאום כזו דרמטית, הקשבתי לה וקמתי מהמיטה. באותו הערב היא תפסה את משה בסלון ואמרה לו 'דיברתי עם אמירה, תהיה רגוע, הכל בסדר'. הוא לא הבין על מה היא מדברת, אבל היא בעצם השאירה מסרים לכולם. בערב הזמנתי לה מונית וזו הייתה הפעם האחרונה שהתראינו".
הייתן מתחבקות ומנשקות אחת את השנייה?
"לא. התיקון שלי ושלה זה דרך הילדים, אני לא מפסיקה לחבק את הילדים שלי ולנשק אותם והיא לא הפסיקה לחבק ולנשק אותם, אבל בינינו לא".
איך את מסבירה את זה?
"קשיחות של החיים. זה לא שאמא שלי לא נתנה לי אהבה, קיבלתי ממנה הרבה אהבה אבל לא בדרך פיזית".
ומה קרה באותו שבוע שלא נפגשתן?
"מהרגע שאמא שלי יצאה מהבית, נכנסתי למיטה ולא יכולתי לתפקד. דיברנו כל יום בטלפון, אבל היא לא באה. התחלתי שבעה מראש, הרגשתי שהגוף קורס. ביום חמישי, יום לפני שהיא נפטרה, התקשרתי להזכיר לה שאנחנו אוספים אותה בשישי בצהריים ונוסעים ביחד לבאר שבע לחגוג חג שני אצל חמותי אבל היא לא ענתה, זה היה די אופייני לה לא לענות תמיד להודעות ולשיחות ובגלל זה גם לא התרגשתי יותר מידי. אמא שלי הייתה יכולה גם שלושה ימים לא להיכנס לוואטאספ".
מתי הבנת שזה כבר רציני?
"בשישי בבוקר כשהמשכתי להתקשר והיא לא ענתה לי, אמרתי למשה שמשהו לא הגיוני ושייסע אליה בדחיפות. אמרתי לו שאני לא מסוגלת. אני בדרך כלל לא דרמטית אבל באותו רגע התחלתי לבכות. אמרתי לו שייקח את הילדים ושיעשו לה הפתעה, שיביאו לה פרחים. הם הגיעו אליה הביתה, דפקו בדלת ואף אחד לא פתח. רציתי להאמין שאולי היא קפצה לשוק והיא בסידורים של יום שישי".
עברה לך המחשבה שקרה לה משהו?
"כן, אבל לא מוות. ביקשתי ממנו לבדוק אם הוא רואה כביסה על החבל, והוא אמר שיש שלושה פריטים. ביקשתי ממנו לבדוק אם הכביסה רטובה, וברגע שהוא אמר לי שהיא יבשה ידעתי שקרה לה משהו. אמא שלי כל החיים מטיפה לי שאני לא יודעת לעשות כביסות, שאני משאירה כביסה עומדת על החבל, אין מצב שאמא שלי הייתה יוצאת מהבית ומשאירה כביסה יבשה, ברגע הזה ידעתי שקרה משהו. טסתי מהבית אליה, אני זוכרת את עצמי נוהגת על דרך נמיר וכל הדרך אומרת לעצמי 'אמא בבקשה תני לי לכעוס עלייך, שיהיה לי על מה לריב איתך! בבקשה שהפעם זה זאב זאב".
בוזגלו הזעיקה לבית של אמא שלה את מכבי האש. "זכרתי שהם פורצים דלתות, עוד לא הספקתי להגיע וקיבלתי שיחה מהמשטרה. שם התחלתי להבין שקרה משהו חמור. משה והילדים היו למטה באוטו, הוא כבר ידע שהיא מתה, אבל הוא לא רצה לספר לי את זה בטלפון. כשהגעתי אמרו לי שאסור לי להיכנס, בגלל שהיא גרה לבד הם החשיבו את זה לזירה, הם לא רצו שאני אגע בכלום".
ובאמת לא נכנסת?
"הייתי חייבת לראות אותה במו עיני. מרוב שלא הבנתי מה קורה, שאלתי אותם למה הם לא עושים לה החייאה, והם מסבירים לי שאין להם מה לעשות, שהיא מתה. לראות את אמא שלי מוטלת על הריצפה זה הדבר הכי עצוב שחוויתי בחיים. בחיים לא בכיתי ככה. זה כאב שאתה מיילל מהעומק של הקרביים שלך. מבחינתי זה לא היה צריך לקרות עכשיו. בשבעה ניסו לנחם אותי בעבודה שאמא שלי לא סבלה ונאבקה במחלה לאורך שנים ושזה נחסך ממני לראות אותה סיעודית, אבל זה אכזרי מאוד שאין פרידה. צריך לחיות את החיים שלנו, ולהראות אהבה כי אתה לא יודע מה יהיה מחר".
יודעים ממה היא נפטרה?
"משערים שזה או אירוע מוחי או דום לב. לא עשינו נתיחה לאחר המוות, מבחינה הלכתית. ונגיד והיו אומרים לי ממה זה נגרם, זה היה מחזיר לי אותה?"
מרגישה שהשתנית בשלושה החודשים מאז שהיא הלכה לעולמה?
"כן. אומרים שיש את החיים לפני ואחרי זה באמת נכון. אני מסתכלת על החיים אחרת היום, הפרופורציות שונות. קיים בי כאב שלא היה קיים אצלי בגוף אף פעם והוא כנראה ילך איתי לכל החיים. אני רציתי בסך הכל עוד קצת מאמא שלי, היא הייתה כל המשפחה שלי עד שהקמתי משפחה. אין לי אחים, אין לי אבא, היא הייתה בסיס הקיום שלי. ביום ההולדת ה-70 שלה איחלתי לה שהיא תזכה לרקוד בחתונה של מיקה ויונתן. אז אולי ביקשתי בקשה גדולה מדי, אבל להיות בבר ובבת מצווה שלהם, זה בעוד כמה שנים".
מה קורה כשהשבעה נגמרת?
"אז מגיע הדאון. הכינו אותי לזה אבל לא הבנתי את זה. אני הייתי האבלה היחידה, לאמא שלי לא הייתה זוגיות ואני בת יחידה. כשהגעתי לבית העלמין, חברה קדישא תדרכו אותי מה לעשות, הכינו אותי שיהיו רגעים בשבעה שאהיה לבד, תקרא לזה נס, אבל לאורך כל השבעה לא היה לי רגע אחד לבד. אני מעולם לא חוויתי אבל אמיתי עד המוות של אמא שלי, עד שזה פוגש אותך. אני מבינה שזה דרך העולם, אבל לא ציפיתי שהיא תלך לי כל כך מוקדם. יש בי צער עמוק שלא התחבקנו עוד פעם, שלא הייתה פרידה. המלחמה עם איראן נתנה לי ממד אופטימי, כי אני אישה מאמינה ודתיים סיפרו לי שחלק מהמלחמה מול פרס כתובה בתנ"ך ואומרים שזה חלק מביאת המשיח. כשזה יקרה אמא שלי תחזור, אז אני בונה על זה שהמשיח מגיע בקרוב".
"לא גדלתי עם כפית של כסף בפה וגם לא עם כפית של זהב, גדלתי במציאות שצריך לשרוד בה", נזכרת בוזגלו בילדות, "אתה צריך להבין שאמא שלי הייתה כל עולמי. אמא שלי היתה לביאה שעשתה את הבלתי אפשרי. היא גזרה על עצמה חיים בלי זוגיות, היא סיימה עם עולם הגברים כשנולדתי, בחרה לרדת מהרכבת הזו".
מה לקחת ממנה?
"היא תמיד אמרה לי: 'לעולם אל תהיי כמו אלה שאת רואה בשכונה שמחכים להיתמך על ידי ביטוח לאומי, אל תחכי להישען על מישהו. היא דאגה תמיד להזכיר לי כמה שאני חכמה ומוצלחת ושאני יכולה להרוויח ולהצליח בזכות היכולות שלי. אני זוכרת אותה אומרת לי 'תראי אותי עובדת קשה פיזית, ולך יש שתי אפשרויות בחיים: דלי וסמרטוט או עט. את לא אוהבת לנקות ולא לעבוד פיזית ואת ילדה חכמה, את יודעת מה הבחירה שלך והיא לא תגיע מירושות היא תגיע מהשכל שלך ושם תהיה ההצלחה שלך'.
"השתטחתי על כל קברי הצדיקים"
בוזגלו התחתנה בגיל 34 אחרי עשרה חודשי זוגיות עם בן שימול. השבוע הם ציינו עשר שנות נישואים. "אמא שלי התמוגגה מאושר כשהתחתנתי. בדיעבד גיליתי שהיא מאוד דאגה עד שהתחתנתי, לי היא מעולם לא אמרה מילה בנושא. בחיים היא לא שאלה אותי לגבי דייטים. התחתנתי בגיל שלושים פלוס, הייתי עם הלשון בחוץ, השתטחתי על כל קברי הצדיקים".
יש טיפים לחיי זוגיות מוצלחים?
"עבור משה בעלי מדובר בפרק ב'. יש לו שני ילדים מהנישואים הקודמים בני 15 ו-16 והם אהבה ענקית שלי. יש דמות נוכחת בחיים שלהם, הם במשמורת מלאה אצל אמא שלהם בבאר שבע ומגיעים אלינו בסופי שבוע. אני בקשר מצוין עם גרושתו של בעלי. זוגיות זה גם ככה דבר מאתגר, אבל זוגיות פרק ב' מביאה עוד יותר אתגרים. המתנה שלי היא שזכיתי ברומי ועילי שהם ילדים מדהימים, אני אוהבת אותם כמו את הילדים שלי".
את יכולה להגיד שאת המלהקת הכי טובה בארץ?
"כל דבר שאני אגע בו בחיי, מבחינתי אני הכי טובה בו, לא משנה אם הייתי כורת פחם או מלהקת. אני לא מוכנה להיות בינונית בשום מקצוע, או שאני הכי טובה וטוטאלית או שאני לא שם. ככה זה בכל בחירה שאני עושה בחיים. בינוניות ולחמם את הכסא זה לא אני. זה תופס מהקריירה ועד לוועד הורים בגן של הילד שלי. אני תחרותית, לא אשקר, אבל אני לא מתעסקת לא בהשוואות ולא באחרים, רק בעצמי".
"אני אמא טוטאלית, אני אמא שמשקיעה בילדים שלי אבל אני תוחמת את זה בזמנים מאוד ברורים ואני דואגת להיות איתם בשעות שאחרי המסגרות עד שהם הולכים לישון. מקפידה לא לעשות אודישנים בשעות האלה. אני קורעת את עצמי בשעות שהם בגנים, לא הורדתי הילוך, להיפך העליתי"
בוזגלו ובעלה בן שימול מתגוררים בשכונת נופי ים בצפון תל אביב, שונה בהחלט מנוף ילדותה. "כשגדלתי בשכונת התקווה, ידעתי שזה מה שיקרה. עוד לפני שלימדו אנשים לחשוב חשיבה חיובית, לייצר מציאות. יש לי זיכרון ילדות שאני בת חמש, יושבת במרפסת כשאמא שלי מנקה את הבית, היא הייתה חולת ניקיון, ההפך הגמור ממני. אני זוכרת את עצמי מסתכלת על כל הגגות בשכונת התקווה, הבתים הצפופים עם החבלים והכביסות שעליהם הסתכלתי ואמרתי לעצמי 'פה את לא תגורי, את מפה תצאי!'. וככה הייתי אומרת לעצמי כל הזמן, שיננתי את זה כמנטרה. הייתי מזכירה לעצמי שמה שיש עכשיו זו רק תפאורה, שהעתיד שלי לא פה. כשהייתי ילדה דרום תל אביב וצפון תל אביב היו כמו הארלם ובברלי הילס. אני זוכרת שהיינו נוסעים למרכז שוסטר והייתה לי תחושה שאני מגיעה לבברלי הילס. הסתכלתי וידעתי שיש אנשים בעולם שהמציאות שלהם יותר טובה משלי ושאני אגיע לזה".
השד העדתי עדיין קיים ב-2025?
"הוא קיים אבל בצורה יותר מתוחכמת. חלק מהבחירה שלי לא לשנות שם המשפחה אלא רק להוסיף את שם המשפחה של בעלי זה אקט פמיניסטי וחברתי שלי. אם אני מדברת חברתי אני צריכה גם להראות את זה. בהיותי אישה מזרחית, אישה שהיא לא רזה, יש לי הרבה תפקידים בעולם".
"אני לא יודעת אם אבא שלי חי או מת"
בוזגלו גדלה כבת יחידה לאם יחידנית שנאבקה כדי להעניק לבתה את כל צרכיה. אביה נעלם זמן קצר לאחר שנולדה. "עד היום אני לא יודעת הכל, אני אפילו לא יודעת אם הוא חי או מת", היא אומרת.
ראית תמונות שלו?
"ראיתי כשהייתי ילדה. בגיל 26 התחלתי טיפול. לקחו לי שנתיים וחצי לפתוח מול המטפלת שלי את הנושא הזה. היו גם הצעות מתוכניות שאני אלך לחפש את אבא שלי, אבל זה לא היה הסיפור, ואני גם לא אעשה את זה. את סגירת המעגל עם אבא שלי עשיתי יחד עם המטפלת שלי בחדר, לא הייתי צריכה לעשות אותה פיזית מולו".
13 צפייה בגלריה
"השד העדתי קיים אבל בצורה יותר מתוחכמת"
(צילום: טל שחר, סטיילינג: לימור רחאנה איפור ושיער : ליאט בן שמשון,בגדים: חן מאדני מעצבת שנקר (Chen Maadani ). פרוייקט גמר 2025, המחלקה לעיצוב אופנה, שנקר. ראש מחלקה: אילן בז'ה)
)
אז את ההוכחה שבן אדם יכול לשנות את הגורל שלו? שלא הכל מכתוב.
"ברור, מה זאת אומרת? אני אישה מאמינה ומתחברת לכל מה שקשור לאסטרולוגיה ונומרולוגיה, אבל אין אחד שיגיד לך שהגורל רק מכתוב. מה הסיפור פה אם אתה לא יכול לשנות את הגורל? אי אפשר לשבת בחיבוק ידיים ולהשלים עם זה שנולדתי בלי אבא אז נגזר עלי גורל כזה, או זה שנולדתי למשפחה בלי אמצעים, אז זהו? זה הגורל שלי?".
הרגשת ש"יצאת מהארון" עם ההספד בהלוויה כשפרסת את סיפור החיים שלך ושל אמא?
"כן. אמא עברה חיים לא קלים. הסיפור עם אבא שלי הוא לא סיפור של היעלמות ואפילו לא סיפור שיש בו כעס".
אם הוא יפנה אלייך תסכימי להיפגש?
"אולי כן ואולי לא, אבל אם באמת הייתי רוצה, הייתי מחפשת אותו. אין בי כעס. מצאתי את זכרייה זביידי בשיחה מפתיעה מתחת לאדמה, הגעתי לקנצלרית גרמניה בעבודה הראשונה שלי, אז מה זה היה בשבילי לחפש את אבא שלי?"
"משחק זה בין המקצועות הכי קשים שיש בעולם. באיזה עוד מקצוע אתה הולך על בסיס שבועי לראיון עבודה ובתשעים אחוז מהזמן יגידו לך לא? אם אתה שחקן טוב ומצליח אז בחצי מהמזמן תשמע לא"
עברה לך המחשבה אולי הוא יפציע פתאום בשבעה?
"אפילו לא לשניה אחת. מה זה טלנובלה? אני זוכרת שבתור ילדה בבית ספר יסודי היו שואלים אותי 'איך זה לגדול בלי אבא?' והייתי אומרת תגידו לי אתם 'איך זה לגדול בלי אח תאום?' אתם לא יודעים מה זה, נכון? כי אין לכם. אני מאחלת לכל אחד אמא כזו בחיים, אני מאחלת לעצמי להיות אמא כזאת. כל אחד אומר שאמא שלו היא הכי טובה אבל אמא שלי השקיעה בי את כל המניות שלה, היא הייתה אובר-טוטאלית. אני מצדיעה לה ומודה לה על כל רגע".
בוזגלו מתקשה לעצור את הדמעות כשהיא מדברת על אמא שלה. "אני יכולה להיות בגינה עכשיו עם הילדים, אני אזכר בה והדמעות יתחילו לזלוג, אז אני אשים משקפי שמש. אמא שלי גידלה את יהונתן מגיל אפס, הוא היה מאוד קשור אליה".
שאלת מיליון הדולר: איך מצליחים לשלב קריירה מצליחה ואימהות?
"אני זוכרת שכשילדתי את יונתן שמעתי בעיקר מנשים שלא אוכל להמשיך באותו קצב, שאצטרך להוריד הילוך ועבורי זו לא הייתה אופציה בכלל. בשתי הלידות שלי, חודש תשיעי להריון היו החודשים עם ההספק הכי גדול שהיה לי מבחינה מקצועית. אני לא מאמינה בדבר הזה לוותר על קריירה למען ילדים, צריך שילדים יגדלו בבית ולא ישלמו מחיר על זה שההורים שלהם קרייריסטים. אני לא אשים את הילדים שלי עם מטפלות ואעבוד עד הלילה והם לא יראו אותי. אני אמא טוטאלית, אני אמא שמשקיעה בילדים שלי אבל אני תוחמת את זה בזמנים מאוד ברורים ואני דואגת להיות איתם בשעות שאחרי המסגרות עד שהם הולכים לישון. מקפידה לא לעשות אודישנים בשעות האלה. אני קורעת את עצמי בשעות שהם בגנים, לא הורדתי הילוך, להיפך העליתי.
חופשת לידה הייתה לך?
"ממש לא! תוך כדי הזירוז שקיבלתי בחדר לידה עוד עבדתי, ליהקתי פרסומת וסגרתי סדרה. אני מאוהבת במה שאני עושה".
"לא מלהקים לפי האינסטגרם"
מה זה אומר היום להיות שחקן בישראל?
"זה מקצוע קשה, המקצוע היחיד שיותר קשה בתעשייה זה סטנדאפיסט כי הם צריכים לעלות על הבמה ולהצחיק. אתה יודע מה זה כשאף אחד לא צוחק ויש שקט בקהל? אבל הם מכורים! סטנדאפיסט מכור לאהבת הקהל והוא מכור להצחיק, הוא לא יכול בלי זה, זה משהו באישיות. שחקן זה טיפה פחות קשה מסטנדאפיסט, אבל זה בין המקצועות הכי קשים שיש בעולם. באיזה עוד מקצוע אתה הולך על בסיס שבועי לראיון עבודה ובתשעים אחוז מהזמן יגידו לך לא? אם אתה שחקן טוב ומצליח אז בחצי מהזמן תשמע לא".
אז איך שורדים במקצוע הזה? כל שחקן חייב ללכת לטיפול?
"אני חושבת שכל בן אדם צריך ללכת לפסיכולוג, אבל שחקנים ברור! צריך חוסן נפשי, זה מה שאני מנסה להעביר לסטודנטים שאני מלמדת בניסן נתיב. בניתי סדנא שנקראת 'תרגיל בהתעוררות'. אני אומרת להם שיש הרבה שילמדו אותם משחק וכנראה גם טוב ממני. המטרה שלי היא שהם יבינו איך לנהל את הקריירה בצורה חכמה ולא קורבנית. זה מקצוע שמאלץ את הבן אדם הרבה פעמים ליפול לקורבנות, כי אתה בחוסר שליטה תמידי".
13 צפייה בגלריה
עם בעלה, הילדים והילדים של בעלה מהנישואים הקודמים. "לא אשים את הילדים עם מטפלות עד הלילה"
(צילום: אוסף פרטי )
כמה חשוב שלשחקן היום יהיו אינסטגרם וטיקטוק פעילים ומצליחים? נשמעות הרבה טענות בשנים האחרונות שמקבלים שחקנים לפי כמות העוקבים שלהם ולא לפי הכישרון.
"כששחקן מגיע אליי לחדר לאודישן אני קודם כל מסתכלת מי מולי ומה רמת הכישרון שלו. שלא יספרו לך סיפורים, לא מלהקים אנשים בגלל האינסטגרם. לצד הדבר הזה, אחרי שאני רואה את הכישרון, יש כף מאזניים: תלוי מי הזכיין, מה הז'אנר, מי הערוץ, מה הפלטפורמה, מי היוצרים".
תסכימי איתי ששחקן עם חצי מיליון עוקבים שלוהק עכשיו לסדרה יעשה לה שירות יותר טוב מאשר שחקן עם 1,000 עוקבים וצפיות בודדות בסטורי.
"יש גם דברים כאלה, אבל אני אגיד שזה לא בוטה כמו שחושבים. אני לא קוראת את התסריט ואני אומרת לעצמי שאני אלהק שלושה כוכבי רשת כדי שהם ירימו את הסדרה. אתה רוצה בסוף גם סדרה טובה, ואם היא לא תהיה ויהיו בה שחקנים גרועים לא יעזור אם תלהק את כוכבי הטיקטוק הכי גדולים".
"קשה למחוברים להיפרד מהמצלמה"
בימים אלה היא עובדת בקדחתנות על הליהוקים הסופיים לעונה החדשה של "מחוברים", הדוקו ריאליטי שהצליח להכניס אותנו לחייהם של הכוכבים הכי גדולים במדינה ביניהם: יעל פוליאקוב, קרן פלס, גיא זו-ארץ ויעל בר זוהר, יעל שלביה ועוד, כולם הודות לעבוד הליהוק והשכנוע של בוזגלו. "מחוברים באה להיות חלק מהחברה הישראלית. זה אחד הפורמטים הכי יפים, עמוקים שמכבדים את המלוהק, הם שותפים מלאים בחדרי עריכה", היא אומרת בגאווה.
מה אנחנו לא יודעים על המחוברים?
"שאנשים מצלמי אלפי שעות צילום לאורך כמעט תשעה חודשים ובסוף אתה רואה בטוטאל בחיבור של כל הפרקים אולי 8 שעות של הבן אדם. זו רמת טיפול הכי גבוהה ואיכותית שאי פעם תראה על המסך".
יש הבדל בין ליהוק למחוברים לליהוק לפרסומת, איך את יודעת שמי שבחרת יספק את הסחורה?
"קודם כל זו תחושת בטן, הבנה מה יעניין את הקהל. הבנה איזה בן אדם יידע לספר את הסיפור שלו. הרבה פעמים זה גם נופל על גיל, כי צעירים למשל לא עברו מספיק דברים בחיים. אנחנו חושבים קודם כל למי יש את העומק הרגשי והיכולת לספר סיפור".
"מה שראיתי בין יעל שלביה לעומר אדם זו הייתה האהבה הכי גדולה שיש! לי זה היה ברור שבסיום העונה תהיה הצעת נישואים. אני לא יודעת מה קרה להם בדרך. אני מקווה שהם עוד יחזרו, אני לוקחת את זה באופן אישי"
יש ליהוק במחוברים שאת גאה בו במיוחד?
"אתה מסבך אותי עכשיו עם כל השאר. כל אחד שליהקתי הוא סיפור. דורין אטיאס למשל היה סיפור להביא אותה ואני חושבת שזה שינה לה את החיים. אני זוכרת שהיא באה לאודישן ושאלה אותי 'למה לי לעשות את זה? שנים שאתם מציעים לי'. זה משפט שכולן אמרו לי: לוסי אהריש, מיכל אנסקי. את קרן פלס הצלחתי ללהק אחרי כמה שנים. אני מאמינה שזה באמת לטובתם העליונה, אם לא הייתי מאמינה בזה, זה לא היה קורה. מיקי בוגנים הוא ההישג הכי גדול כי היה הכי קשה להביא אותו למחוברים. שנים אני מציעה לו כל דבר אפשרי בטלוויזיה והוא סירב בתוקף".
מה מכריע בסוף? הכסף?
"ממש לא! הדבר הראשון שאנחנו אומרים בפגישת ליהוק למחוברים הוא שאם מישהו הגיע בגלל הכסף, זה לא יעבוד".
זה לא מה שמדווחים על הסכומים ששילמו לאורך השנים למפורסמים, נזרקו סכומים של מאות אלפי שקלים.
"אל תאמין להכל, אנשים אוהבים לנפח. הסכומים הם בערך".
ואיך מודיעים לכוכבים הגדולים שכבר נתתם להם מצלמה, אבל גיליתם שהם לא מספיק מעניינים ושאתם יורדים מזה?
"זה קרה לכמה אייליסטרים מוכרים, זה אירוע מאוד לא נעים. לרוב זה לא קורה. הם מאוד נעלבים ובצדק. יש אנשים שיכולים להיראות לך מעניינים על המסך, אבל לא יודעים לעשות את הדבר הזה בלדברר את מה שהם מרגישים ולצלם ולתעד את החיים שלהם".
כולם מרוצים מהתוצאה?
"ביום שאחרי אנחנו עושים להם שיחות כדי לשמוע מהם, זה חלק מהפורמט ברמה האנושית ואתה יודע מה כולם אומרים? 'איזה קטע שחששתי, איזה מזל שהסכמתי'. קשה להם להיפרד מהמצלמה".
כולם רוצים להיות במחוברים?
"הרבה רוצים להיות, לא כולם. תמיד יש את אלה שאני רוצה - והם לא רוצים. יש מישהי אחת שהחלטתי להרפות כי היא אמרה לי משפט שגרם לי לשחרר. זה יכול לסכן לה את חיי המשפחה, אז הרפיתי, אבל אני אחזור אליה בעונה הבאה".
13 צפייה בגלריה
אמירה בוזגלו
(צילום: טל שחר. סטיילינג: לימור רחאנה. איפור ושיער: ליאט בן שמשון. בגדים: ששון קדם, הרצל 144, ת"א)
)
היו דברים שהפתיעו אותך במחוברים?
"מה שראיתי בין יעל שלביה לעומר אדם זו הייתה האהבה הכי גדולה שיש! לי זה היה ברור שבסיום העונה תהיה הצעת נישואים. אני לא יודעת מה קרה להם בדרך. אני מקווה שהם עוד יחזרו, אני לוקחת את זה באופן אישי כאילו אני החותנת. פגשתי את שרון אדם (אמא של עומר) ואמרתי לה מה שראיתי בחדרי עריכה, ושהם נועדו אחד לשנייה. זהם היו צריכים להקים בית בארץ ישראל".
"מאמינה בבנט. ביבי גאון"
בבחירות המוניציפליות האחרונות בוזגלו הפתיעה רבים כשהצטרפה לרשימה של ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי ולוהקה לתפקיד יועצת ראש העיר לענייני תרבות וקהילה. הכל החל לדבריה כשקיבלה הצעה מאורנה ברביבאי שהתמודדה ראש בראש מול חולדאי. "אורנה פתחה לי את המחשבה, כשהציעה לי לרוץ ברשימה שלה לראשות עיריית תל אביב, אבל משהו הרגיש לי לא מדויק".
ועם חולדאי?
"זה היה קליק ממבט ראשון. חודש אחרי, התוודיתי בפניו: 'הלכתי איתך כי אתה ראש העיר הכי טוב שהיה פה ותל אביב הפכה להיות מנהטן בזכותך, היום אני רואה לא רק את המקצועיות שלך, אלא גם את הלב שלך'. הוא אחד האנשים שאני הכי אוהבת ומעריכה. הוא נראה קשוח, אבל יש לו את הלב והנאמנות הכי גדולה שראיתי לאנשים שלו. יש לי הרבה רצונות ליזום ולהוסיף לעיר, הם קצת הלכו לאחור עם המלחמה, אבל אני מאמינה שעוד אגשים אותם".
היא סולדת מהמונח פוליטיקאית ומגדירה את עצמה כפעילה חברתית. "זה תפקיד שאני עושה בהתנדבות מלאה, ואני לא מקבלת עליו שכר. אם הייתי מקבלת משכורת מהעירייה הייתי צריכה לוותר על מה שאני עושה כי זה ניגוד עניינים. ההיכרות עם חולדאי הייתה מתנה משמיים לא פחות", היא מספרת.
בתור מי שגדלה בשכונת התקווה. מה את חושבת על הטענות נגד חולדאי שהוא ראש עיר שטוב לעשירים ולשכונות הצפוניות?
"זה שקר וכזב! אני מצדיעה לאיש הזה".
הרימו גבות על כך שבחרת ללכת דווקא איתו.
"למה כי הוא אשכנזי? שמעתי את זה אבל זה בולשיט".
בוזגלו משתפת כי קיבלה לאורך השנים גם הצעות להיכנס לפוליטיקה הארצית אך סירבה. "אני לא מרגישה שאני עדיין שם", היא אומרת.
איפה את ממקמת את עצמך היום במפה הפוליטית?
"איזה מפה פוליטית קיימת כיום? בעבר החשבתי את עצמי לשמאלנית, הצבעתי רוב חיי למפלגות השמאל, העבודה בעיקר. אני לא מתביישת בזה. אני לא מבינה לאן הגענו שאנשים מפחדים להגיד למי הם הצביעו".
אז אתה מאלה שהתפכחו אחרי השבעה באוקטובר?
"עוד לפני 7 באוקטובר, ניסיתי להסביר בחוגים חברתיים של השמאל שאני לא מרגישה שם בבית. אמרתי בזמנו למרב מיכאלי שאני מאוד אוהבת ומעריכה, שהשמאל לא היה מספיק חכם כדי להבין את הכאב של המזרחים שלא הצביעו ולא מצביעים לו. זה לא אומר שאני מצדיקה את הניצול הציני והמכוער שימנים עושים בשיח העדתי.
"חצי שנה לפני 7 באוקטובר כבר קראתי לעצמי שמאלנית שהתפכחה. תמיד הרגשתי שהליכוד הוא לא בית עבורי, אבל גם מפלגת העבודה היא לא בית עבורי".
אז למי תצביעי בבחירות הבאות?
"אם בנט ירוץ, זה איש שאני מאמינה בו מאוד".
מה את חושבת על נתניהו?
"אני חושבת שהוא גאון".
הוא צריך להמשיך לכהן כראש ממשלה אחרי 7 באוקטובר?
"אני חושבת שלא ואני חושבת שגם הוא יודע את זה. אני לא עדר ואף פעם לא הייתי עדר. מעולם לא הצבעתי לנתניהו, אבל אני לא מאמינה בלהיות אנטי-ביבי רק בשביל הסיסמה. הוא שגה בהמון דברים, אבל עשה הרבה טוב למדינה בהרבה נושאים לאורך השנים. אדם צריך לדעת מתי לקום וללכת. 7 באוקטובר זה המחדל הכי גדול של המדינה. חייבת לקום ועדה חקירה, כמו אחרי יום כיפור וכולם צריכים לעמוד בפניה, מהגדול ועד לקטן. זה לא קשור לשמאל וימין, ככה מתנהלת מדינה דמוקרטית. כשהחטופים ייחזרו משהו אצלנו יחזור לנשום. באותה נשימה אני גם מצדיעה על המהלך וההחלטה המאוד קשה והמפחידה שהוא לקח כשיצא למלחמה נגד איראן".
לאיזו תוכנית היית מלהקת את ביבי ושרה?
"וואו! הם מתאימים לכל כך הרבה פרויקטים ביחד ולחוד. החלום שלי הוא ללהק את שרה וביבי למחוברים. מגיע להם דוקו-ריאליטי משפחתי משלהם, לא היית רוצה לראות את זה?"
13 צפייה בגלריה
"וואו! הם מתאימים לכל כך הרבה פרויקטים ביחד ולחוד". ראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה
(צילום: דוברות ראש הממשלה)
הגיעו אליך פוליטיקאים לאודישן?
"כן, אבל ברוב המקרים זה לא צלח כי יושב ראש הכנסת לא מאשר. היו כאלה שעשו טסטים מדהימים ל'מחוברים', אבל לא אישרו את זה מהכנסת".
"לא חיפשתי מעולם להיות רזה"
את עובדת בעולם שמקדש יופי ורזון, עד כמה זה משפיע עלייך?
"משקל ודימוי גוף מעולם לא גרמו לי לעצור בחיי או פגעו בשאיפות שלי. שנים הסתכלתי במראה וחשבתי שאני נראית מהמם. לא חיפשתי מעולם להיות רזה. אהבתי את איך שאני נראית. קילו לפה או לשם, לא באמת הזיזו לי יותר מדי. אני אוהבת את עצמי פנימית וחיצונית,אבל אני גם מודעת ולא משקרת לעצמי לעולם. אני מסתכלת על תמונות ילדות או תמונות מלפני עשור ואני עפה על עצמי. אבל מה שהיה נכון לעבר לא נכון להיום. אני מסתכלת במראה ויודעת שאני יכולה להיראות הגרסה היותר טובה של עצמי וזה מעבר לשיח של שמנה-רזה. הלידות, טיפולי הפוריות, ההורמונים, אחרי גיל 40 זהו, הגוף השתנה - וכבר לא קל לרדת במשקל מהר. זה מפריע לי כבר ולכן אני אשנה, אבל לא ממקום של הלקאה עצמית או סבל, אלא ממקום של קבלה ולאהוב את עצמי. אני אמא לילדים וצריכה לדאוג לעצמי לאורח חיים בריא. גם אישה שמנה יודעת מה המשקל הנכון לה והוא היפה שלה".
כמה משקל משחק תפקיד בתעשיית הבידור?
"אני חושבת שמשקל משחק תפקיד בכל תחום בחיים. הנראות שלנו זה משהו שמנהל אותנו, בטח בעולם הרשתות החברתיות. דווקא בעולם המשחק, אני לא חושבת שזה מנהל, להיפך. ביום שיהיו בסוכנויות רק שחקנים רזים אנחנו בבעיה. אנחנו צריכים כל מיני דמויות".
13 צפייה בגלריה
"משקל מעולם לא גרם לי לעצור"
(צילום: טל שחר. סטיילינג: לימור רחאנה. איפור ושיער : ליאט בן שמשון. בגדים: מכנסיים הירואיק. מקווה ישראל 14 + עליונית מנוחשת קרייזי ליין )
)
אמא שלך העירה לך פעם על המשקל?
"בחיים לא, אבל כשעשיתי דיאטות היא תמיד תמכה בי ואם הייתי מרזה היא הייתה מחמיאה לי. זה בדיוק הקסם שהורים צריכים ללמוד מאמא שלי. היא אף פעם לא הייתה אומרת לי משהו שיוריד אותי, או משהו שלילי. היא כן דחפה אותי, נתנה לי רוח גבית אבל אף פעם לא הורידה אותי".
מה היית רוצה שאנשים ייקחו מהראיון הזה?
" הורים, תשקיעו בילדים. ביטחון של ילד נובע מחום ואהבה לצד המון דיבור חיובי ואמונה שאני יכולה הכל. צריכים גם לגדל לעצמאות ואסרטיביות. בתור אמא שמגדלת היום ילדים, תרבות השפע המטורפת שיש לצד האובר-פינוק שלנו כהורים לא יקלו על הילדים שלנו. חבל שאמא שלי לא כתבה קורס בהורות, יש לי ולכולנו הרבה מה ללמוד ממנה".
