הריח הראשון שמריחים כשנכנסים לבית של מאי קורץ הוא קטורת. השני הוא שאפתנות. "כל הבית זה קטורת", היא ממהרת להסביר, "אני הכי רוחנית ומתחברת לכל מיני זרמים. יש גם את ספר הטאו ויש גם זוהר. כל דבר שיכול להציל את הנפש שלי, אני שם".
בשלב הזה עדיין לא ברור ממה קורץ, 25, רוצה להינצל. על פניו היא סיפור סינדרלה – עד לפני ארבע שנים היא עוד הייתה שחקנית צעירה שמדי בוקר נוסעת מבאר-שבע לאודישנים בתל-אביב, רק כדי לחזור בערב עם תשובה שלילית, אבל אז היא קיבלה את התפקיד של הלנה בסדרה "כראמל" של כאן חינוכית, ובן לילה הפכה לכוכבת בקרב הילדים שלכם. אבל בשנה האחרונה היא כבר עמוק בתוך עולם אחר לגמרי. אחרי שהשתתפה בסרט האמריקאי Dirty Angels לצד אווה גרין, היא עובדת כרגע על Spies, מותחן בינלאומי. בסרט היא משחקת את סוניה, צעירה שהייתה עדה לרצח אביה ומגויסת על ידי שירות הביון הפולני. בשביל התפקיד היא למדה רוסית, עברה אימוני כינור מפרכים, קיצצה את השיער וצבעה אותו בשחור והתמלאה בקעקועים זמניים.
"זה סרט שהוא קו פרודוקציה של חברת ההפקות נקסט-פילם בפולין ואמזון פריים, ואני כבר כמה חודשים עובדת על הקו. זה תפקיד ראשי. בהתחלה הם ראו ישראלית מתוקה ונלחצו שלא אצליח להיכנס לדמות המורכבת הזו. רציתי כבר להגיע לסט ולהראות להם. יש הרבה דברים בעולם שאני חסרת ביטחון לגביהם, הכישרון שלי זה הדבר היחיד שאי-אפשר לערער אותי לגביו, זה הדבר היחיד שאני יכולה לחתום עליו ב-100 אחוז, ובאמת, זה מה שהיה ביום הצילום הראשון".
יש לך שם סצנות סקס, איך היה לעבוד על זה?
"חששתי מזה מאוד, אבל בסוף הייתי עסוקה בסיפור ולא באיך אני מרגישה כשסט שלם רואה אותי עירומה".
ובכל זאת, איך זה מרגיש שסט שלם רואה אותך עירומה?
"בהתחלה הייתי בטוחה שאהיה הכי צ'יל, ואז פתאום אני אמרתי למייק אלישקוב, שמשחק איתי, 'דופק לי הלב, אני בחרדה'. אבל ברגע שהתחלנו לצלם, המקצועיות שלי התעלתה על הכל וזה לא הזיז לי. הייתה מתאמת אינטימיות שכל שנייה באה לבדוק, ואמרתי לה, 'הכל טוב, תשחררי אותנו'. בין ה'אקשן' ל'קאט' אני אתן הכל, ואני לא אתן למחשבות להפריע".
יש איזו מבוכה סביב העירום? סביר להניח שהמשפחה והחברים יגיעו לראות את הסרט.
"אני בן אדם שעושה בחירות לא קונבנציונליות בחייו. אין בושה לילדה. להורים שלי יהיה קשה, הם היחידים שיהיה לי לא נעים מהם. ומהחברים שלהם. אבל מהחברים שלי או מהקהל שיראה את זה בבית - זו העבודה שלי, אני לא מתנצלת. זה באמת לא עניין עבורי".
"לא באמת מעניינים אותי הסטטוס, הגיל, המגדר"
הבחירות הלא-קונבנציונליות של קורץ מתבטאות גם בחיי האהבה – לפחות אלו שעליהם מדווחים במדורי הרכילות. לפני כשנתיים הזוגיות שלה עם השחקנית נועם לוגסי ("המפקדת") עשתה כותרות וממש לפני שלושה שבועות קורץ שוב הרימה כמה גבות, הפעם בזכות הדיווחים על קשר חדש עם ליעד אגמון, הסטארטאפיסט המולטי-מיליונר והגרוש הטרי של מגישת הטלוויזיה שי-לי שינדלר. עוד לפני כל השאלות החשובות, היא מצהירה: "יצאנו ארבעה חודשים, אבל נפרדנו. בעקבות הפרסומים, גיליתי דברים עליו שלא ידעתי עליהם והחלטתי לסיים את זה. מעבר לזה, אני לא יכולה להיכנס לזה, כי יש פה עוד מעורבים ואני רוצה לשמור על הפרטיות שלהם. אני לא רוצה להרוס לבן אדם את החיים".
הם הכירו אחרי שחבר משותף החליט שהם מתאימים. "אני לא הכרתי אותו, אז הוא שלח לי קטעים שלו מ'המטבח המנצח'. הוא נראה פוץ משעמם, אבל התחלנו לדבר וקלטתי שהוא שנון ומושקע כמוני. אמרנו שנקבע ארוחת ערב לא מחייבת, ובסוף הדייט נמשך שעות, עד שגירשו אותנו מהמסעדה והבנו שאין ברירה וצריך להמשיך. מאוד אהבתי את ליעד ומאוד אהבתי את הילדים שלו וחשבתי שמצאתי אהבה. אבל לפעמים החיים לא צפויים ואת מבינה שמי שחשבת שהיית איתו, הוא לא מי שהוא באמת".
עד כמה הפרשי הגילים היו פקטור?
"לפני ליעד התאהבתי בנזיר מקופנגן, גם בן 47. אני יכולה לצאת עם מישהו בגילי, מישהו בן 50, יכולה לצאת עם בחורה, זה לא באמת מעניין אותי הסטטוס, הגיל, המגדר, זה לפי החיבור שלי עם הבן אדם.
"תמיד אמרתי לליעד, 'נשמה, לך יש מיליונים, אני שווה מיליארדים, אל תתבלבל, אני הפרס פה'. הרגשתי שאנחנו שווים כי בעיניי, עם הכישרון שלי ועם מה שאני עושה בעולם, עם איך שאני משפיעה על העולם, אני שווה יותר מ-400 מיליון דולר"
"כשנכנסתי לקשר עם ליעד לא ממש ידעתי למה אני נכנסת. נדלקתי עליו ולאט-לאט גיליתי עוד דברים. רק הבנתי שיש לו שלושה ילדים ושהוא ושי-לי שינדלר התגרשו, לא ידעתי כמה זה יעניין את התקשורת. ואז פתאום מתחילות כתבות, ופתאום אומרים שיש לו רומן עם לירז צ'רכי בזמן שאני יוצאת איתו, ושואלים אותי שאלות. זה מורכב גם כי הוא מקים סטארט-אפ, הוא הרגע התגרש, שלושה ילדים, ואני שחקנית שעובדת בלי הפסקה ובטיסות וברור שיש פערים. אבל גם כשאני יוצאת עם מישהו בגילי יש פערים. השאלה היא עם איזה פערים את מוכנה להתמודד".
יצא לך לפגוש את שי-לי?
"יצא לי לפגוש אותה כמה פעמים בהקשר של הילדים. היא בחורה מגניבה. אמרנו שלום, אין יותר מדי מה להגיד".
ויש גם את עניין הכסף.
"זו כותרת נורא יפה בעיתון: 'יוצאת עם מיליונר', אבל אנשים חושבים שהוא מממן אותי? מעביר לי קצבה חודשית על זה שאני איתו? חושבים שאנחנו יוצאים לחופשות פאר ומסעדות יוקרה? הדייטים שלנו היו חדרי בריחה וסרט בקולנוע בקניון איילון, ממש לא כזה זוהר".
הוא השקיע בך?
"בצורה הליעדית שלו. יש לו צורה מאוד ספציפית, ואני אהבתי את הדרך הייחודית שלו. תמיד אמרתי לו, 'נשמה, לך יש מיליונים, אני שווה מיליארדים, אל תתבלבל, אני הפרס פה'. אני חושבת שזה העניין - אם את מתייחסת לבן אדם בגלל הכסף שלו אז אתם לא תהיו שווים, אבל אני הרגשתי שאנחנו שווים כי בעיניי, עם הכישרון שלי ועם מה שאני עושה בעולם, עם איך שאני משפיעה על העולם, אני שווה יותר מ-400 מיליון דולר".
כשראית את הכותרות, לא פחדת שזה יקטלג אותך כבחורה הצעירה שיוצאת עם מיליונר שמבוגר ממנה?
"התפיסה שלי היא שהוא יוצא איתי, אני קוראת את זה כ'המיליונר יוצא עם השחקנית מאי קורץ'. אני לא מודאגת מזה שיגידו שאני 'בת זוג של', כי אני לא מרגישה ככה. הקראתי לליעד חלק מהתגובות, כתבו 'גולדיגרית', 'שרמוטה', 'אפס', 'לוזר', 'זקן', 'פאתטי', צחקנו והמשכנו הלאה".
בראיון ל"7 ימים" לא מזמן, הוא סיפר על יציאות עם בחורות צעירות, ובעצם אז הייתם יחד. מה חשבת על זה?
"כשהראיון יצא היינו יחד רק חודש ביחד וגם בדיוק התפרסמו מלא כתבות על כל מיני גברים עשירים שיוצאים עם נשים צעירות וראינו ששחטו אותם, אז למה שנרצה לפרסם את זה עוד לפני שבנינו משהו?"
חשבת שאת יכולה להקים משפחה עם בן 49 + שלושה ילדים?
"אני בת 25, זה לא שנכנסתי לקשר עם ליעד מתוך רצון להתחתן ולהקים משפחה, נכנסתי לקשר כי רציתי לאהוב ולהיות מאושרת".
יצאת פגועה ממערכת היחסים הזו?
"באמת אהבתי אותו ואהבתי את הילדים מאוד וחשבתי שיש פה אהבה. אבל אני מנסה לא להיות קורבן של הנסיבות, לא להאשים ולא לכעוס. זה לא יקדם אותי בחיים".
נפגעת גם מנועם לוגסי? אחרי שנפרדתן היא הצהירה שהיא "חוזרת לגברים".
"היה לי מאוד קשה עם המשפט הזה. אם קשר לא עובד, כנראה שיש בעיה בתוכנו שצריך לפתור אותה. זה לא שהבעיה היא עם נשים והפתרון נמצא בצד השני של האומה. אחרי נועם יצאתי עם נשים ויצאתי עם גברים. אני באמת בן אדם מאוד פתוח מחשבתית, מאוד ליברלי. התאהבתי בה, נמשכתי אליה, מחר אני יכולה להתאהב ולהימשך לגבר בן 50".
החרם הקשה בבית הספר
לצד העבודה על הסרט והרומן הקצר והמתוקשר עם אגמון, קורץ עדיין לא יורקת לבאר שסיפקה לה מים בשנים האחרונות, וממש בקרוב ייצא לה ספר-יומן שכתבה יחד עם הסופרת מאירה ברנע-גולדברג, מי שיצרה את סדרת הספרים "כראמל". "אחרי שהסדרה התפוצצה, התחילו להזמין אותי להרצאות לילדים. רצו שאספר על הסדרה ואצטלם עם הקהל ובאיזשהו שלב הרגשתי שאני על תקן של סלב וזה הרגיש לי קצת חסר ערך. קיבלתי הזדמנות חד-פעמית להיות בסדרת הילדים הכי נצפית בארץ, איך אני עושה משהו מעבר ומשפיעה? אז בהרצאות על 'כראמל', התחלתי לספר גם את סיפור החיים האישי שלי, לתת משהו מעבר".
מה את מספרת?
"עברתי חרם במשך שנתיים, מגיל 12 ועד גיל 14, בגלל זה עברנו מבאר-שבע למיתר. ראיתי איך הסיפור שלי משפיע עליהם, בטח היום, כשבני נוער רואים רק תוצאה סופית - הם רואים את הפרסום אבל לא את הדרך. אחרי כמה זמן מאירה שאלה אותי, 'מאי, למה את לא כותבת?' ובאותו רגע התחלתי תהליך של שנתיים שבו כתבתי איתה יומן שהוא גם סוג של ספר, 'ספרקלס'. אני מספרת שם סיפורים מהילדות שלי וגם נותנת טיפים, משימות וכלים לבניית ביטחון עצמי, כשהמסר הוא לחגוג את מי שאת".
חרם שבגללו עוברים עיר נשמע רציני.
"בכיתה ה' או ו' היה לי חבר ויום אחד הוא נפרד ממני ומאז הוא שנא אותי, ואז זה נהיה הטרנד - לשנוא את מאי קורץ. פתחו עמודי שנאה נגדי באינסטגרם, העלו תמונות שלי, כתבו שצריך לשרוף אותי. כל השכבה הייתה נפגשת בכל שישי מתחת לבית שלי. הם היו מצלצלים בפעמון וכשהייתי מסתכלת מהחלון, הייתי רואה אותם מדברים עליי. בסופו של דבר זה התפוצץ. רצינו ללכת למשטרה ובסוף החלטנו לעבור עיר. אבל זה לא נגמר שם - גם במיתר לא הסתדרתי חברתית, ואז הגעתי לתיאטרון צה"ל והיה שם מבחן סוציומטרי וכולם כתבו שהם לא רוצים להיות איתי".
אאוץ'.
"לא הסתדרתי באף מסגרת חברתית. שמו אותי בהצגת יחיד. כל השירות שלי הייתי לבד. ואז באמת קיבלתי כאפה - אם את לא מסתדרת בשום מקום חברתית כנראה שיש איתך בעיה".
ומה הייתה הבעיה?
"שהייתי בטראומה מאז אותו מקרה, וכל הזמן יש בי פחד שידחו אותי ויתקפו אותי, אז אני תמיד במתקפה. עשיתי מיליון טיפולים במשך שנים, גם היום, אבל עדיין המוח שלי שוכח לפעמים שאני לא הילדה הדחויה. אנשים חושבים שעברת חרם בילדות וזה נגמר שם. זה טראומטי ואלה דברים שנשארים איתך לכל החיים".
לפחות עכשיו, כשאת מצליחה, זכית לקלוז'ר?
"בערך. לפני שנה כתבתי לזה שהתחיל את החרם הודעה. אמרתי לו שאני רוצה להיפגש. שנים דמיינתי את הרגע שאני אפגוש אותו ואיך אני אצא עליו, איך אני אגיד לו 'הרסת לי את החיים'. אבל אז את יושבת מול בן אדם, בן גילך, ורואה בן אדם טוב. עשר שנים את סוחבת סיפור על מישהו שהרס לך את החיים, ופתאום את מסתכלת עליו ומבינה שהוא גם היה ילד. הוא התנצל וסיפר לי שהוא גדל בבית שהשפיע עליו באופן מסוים, והוא הרגיש שהוא צריך להתאכזר אליי כדי להוכיח משהו בבית ובחברה. ושנינו בכינו".
