אפשר להתחיל בטבעת. אחרי עשור של זוגיות רצופת פרידות, חזרות, משברים וילד משותף, לפני קצת יותר משבועיים עמית פרליס סוף-סוף כרע ברך והציע לנטלי דדון (43) להיות אשתו כדת וכדין, עניין שהפך לחשוב עבורה רק לאחרונה. אבל הטבעת שעל ידה היא רק הסוף של הסיפור ולא ההתחלה שלו.
"החיים שלי קרו הפוך במדויק. התבשלנו, חיינו על דרמה, הגיע ילד לפני ההיכרות, ואז הגיעה היכרות ואז לא אהבנו מה שראינו, אז נפרדנו, ואז כן אהבנו מה שראינו, היו פה גלגולים", היא צוחקת. "היה פה תהליך לא פשוט, התקלפות, כאבים".
כמה פעמים נפרדתם לאורך השנים?
"לא ספרתי כמה פעמים נפרדנו. אלה פחות היו פרידות, אלא גישושים של האם זה נכון לנו או לא. יש פה ילד באמצע, זה גם מטלטל לו את העולם. אני חושבת שהחזרה האחרונה באה עם הרבה ביטחון ורצונות שישבו על השולחן וזה היה או שלוקחים את זה או שעוזבים את זה".
7 צפייה בגלריה
"החיים שלי קרו הפוך במדויק". נטלי דדון | הפקה: מיכל עמר שוורץ, סטיילינג: רגב וגבע חזן. ע. סטיילינג: ענבר זאב, איפור: חן אלקבץ, שיער: יוגב אביטן
מה הביא לחזרה הזו?
"מלחמה עושה שלום. אזעקה ראשונה מאיראן, אני בבית שלי וצריכה לרדת למקלט עם כל השכנים, וריף אצל עמית בבית. נראה לי שאמרנו שאם נמות, אז נמות ביחד. הוא אמר לי: 'את רוצה להגיע לכאן?' הודעה אחרי חצי שנה שבכלל לא היו בינינו שום דבר. הגעתי אליו וכל השאר היסטוריה".
בת של מלך
בשנים האחרונות נטלי דדון התקרבה לדת — "שינתה תפאורה" כמו שהיא נוהגת לומר — החליפה חברים, התרחקה מתעשיית הבידור, אפשר לומר התרחקות הדדית. תמונות בביקיני כבר לא מציפות את הפיד שלה באינסטגרם, היא לא פוקדת אירועים מתוקשרים ולראיון הגיעה בשמלה עם שרוולים ארוכים, אך סייגה: "אתה תראה אותי בג'ינסים ביום-יום".
גם הפרידה והחזרה שלה מעמית הייתה קשורה בתחומי העניין החדשים שלה, שלא הסתדרו עם אורח החיים שלו. "היו דברים על השולחן שהתנגשו, פיתחתי עולמות שפחות דיברו אליו, מצאתי את עצמי פתאום קמה ויוצאת למסעות לרבי מלובביץ'. הרצונות שלי השתנו, אני נכנסת הביתה ואני לא אישה נשואה, וזה פתאום ממש יושב לי. לא הייתי מחוברת לזהות שלי ברמה הזאת שאני אגיד: אוקיי, אני רוצה להיות מקודשת.
"הנשמה שלי כבר במדרגה שהיא לא יכולה להתקיים בלי זה. אני לא יכולה להגיד 'אישי', אני רוצה להגיד, 'אתה שלי, אני שלך'. בסוף הרגשתי צבועה באיזשהו מקום. לא צריכים ללכת לקצה כדי להרגיש שאת בת של מלך. יש לנו פה מסורת ויש חופה וקידושין וזה הפך להיות משהו שהתעוררתי איתו בבוקר והלכתי לישון".
"אני בהגדרה שלי לא מחבקת אנשים שהם לא עמית. אני לא צריכה לחבק את החברים שלו. אני אחבק את דוד שלי, אחבק את המשפחה, אבל למה אני צריכה כל היום להיות במגע"
חזרתם להיות ביחד אבל תחומי העניין שלך נשארו השיעורים, הנסיעות לרבי.
"הוא מאוד מכבד את העולם הזה. אני מכבדת את העולמות שלך, אתה לא חייב להצטרף לעולמות שלי ואתה מכבד את העולמות שלי. הקושי הוא לחבר את העולמות כי עכשיו צריך גם להיות לבית אחד, אלה שיחות שמתנהלות תוך כדי שאני נושמת, גם זה קושי. זה לחשוב באמת איפה אני תולה את צילום הרבי שלי ואיפה תהיה ספריית ארון הקודש שלי. זו לא תהיה עבודה קלה".
נפרדתם כל כך הרבה פעמים, מה מבטיח שתישארו יחד עכשיו?
"כלום. קודם כל, לא ידעתי לנהל את הדבר הזה, אז בטח שלא יכולתי לנהל בית. כשאנחנו לא יודעים לנהל את עצמנו, אנחנו יכולים ללכת סחור וסחור. אני בוחרת לקיים את הבית הזה היום ואני בוחרת לראות את הניצוץ ואת הטוב ולהיות עזר כנגדו. המחויבות לדבר יותר חשובה מכל דבר אחר. אנשים מפרקים מערכות יחסים מאוד מהר היום".
בשנים האחרונות חתונה בכלל לא הייתה על הפרק מבחינתה. "היה לי מגניב שאני אחרת ואני סוללת לעצמי את הדרך ואני מחליטה. וכן, אני לא כמו כולם. אבל יש הלכה, יש בחירה, תרי"ג מצוות. זה לא בדיוק מה שאני, אני אפילו שבת לא שומרת. כל כך התאהבתי במונח הזה של אנחנו בוחרים כל בוקר אחד בשני מחדש, וזה נכון. אבל עדיין, בורא העולם לא הונח בתוך הבית, וכשאת מתחזקת ורוצה אותו, את לא נשואה. הבן שלך רואה פורמט מסוים וכן, ואני מקווה שההשראה שהוא יקבל זה דווקא להתקדש ולבנות בית בישראל כדת וכדין. עכשיו הוא בעננים, אין מאושר ממנו".
"היום לא מחפשים אותי בשביל סלפי, מחפשים אותי בשביל טיול לרבי. אתה יודע מה זה בשבילי? אני אומרת לך את זה ואני רוצה לבכות. התפתחתי. באמת הייתה איזושהי ציפייה שלנצח נהיה נערות ביקיני?"
אילו עוד דברים מהדת אימצת?
"שמרתי את יום שבת הגדול ואז שבת לאחריו ואת השבת של לפני כיפור. יש לי שבתות חשובות. ואני חושבת שהשבת, גם כשמכירים אותה היא לא לוקחת ממך שום דבר. אני לא אכפה אף פעם על אף אדם, כולל עמית, כולל הילד שלי, לשמור איתי משהו".
בהגדרה שלך את שומרת נגיעה?
"אני בהגדרה שלי לא מחבקת אנשים שהם לא עמית. אני לא צריכה לחבק את החברים שלו. אני אחבק את דוד שלי, אחבק את המשפחה, אבל למה אני צריכה כל היום להיות במגע. נכנסת לחתונה, עוד לא הגעתי לשולחן כבר כל הנוזלים התחלפו בדרך. אני לא צריכה ולא רוצה את זה".
את החתונה שלה עדיין קשה לה לדמיין. "אני אשמח להמלצות, מאיפה מתחילים בכלל? אני יודעת שלא בא לי משהו בנאלי".
חשבת על שמלה?
"אין לי מושג, אין לי כיוון, אני נעה בין הכי מהודק ומפונפן לבין נערת התנחלויות, אני לא בדיוק סגורה על כיוון. יש שמלה שלא הייתה עליי? קטלוג שלא צילמתי?"
"מתלבטת למי להצביע"
דדון התחילה את דרכה בתחרות מלכת היופי ב-2002, ובהמשך הגיעה לריאליטי "הדוגמניות" ולפינה בתוכנית "לילה בכיף", שם פיזזה בביקיני מדי ערב בשידור. עוד שעות מסך בביקיני קיבלה כשהשתתפה ב"הישרדות VIP", ולבסוף גם הגיעה לגמר "האח הגדול". היום היא במקום אחר. בשבועות האחרונים החלה להגיש תוכנית לייף-סטייל של נשים בערוץ 14, שינוי שאם הייתם אומרים לה עליו לא הרבה שנים קודם לכן, היא כנראה הייתה די מופתעת בעצמה.
"החיים הפתיעו גם אותי, שלא תטעה. עברתי תהליך, זה גם גיל, יש איזושהי בינה מגיל 40. בשלב מסוים כשבאמת הייתי כבר על כל שער אפשרי, תהיתי מה אעשה עם זה, אתלה את זה על הקירות? אני אבנה לעצמי מסגד? מאוד קל למכור לנו את המקום הזה של 'תחליטי על הגוף שלך ותורידי עוד חתיכה ותתפשטי'. אני חס וחלילה לא מעבירה ביקורת על אף אחת שנמצאת שם, מי כמוני הייתי בנעליים האלה וזה היה נכון לי לאותו זמן, ואין פסיק מהקריירה שלי שאני אגיד לך שאני מצטערת עליו. היום לא מחפשים אותי בשביל סלפי, מחפשים אותי בשביל טיול לרבי. אתה יודע מה זה בשבילי? אני אומרת לך את זה ואני רוצה לבכות. התפתחתי. באמת הייתה איזושהי ציפייה שלנצח נהיה נערות ביקיני? אגב אלה שאומרים 'היא התבגרה, אז היא מתכסה', יש הרבה יותר פרגון אחרי גיל 40 שמתפשטים"
ללכת לערוץ 14 זו נקיטת עמדה פוליטית היום.
"זו תוכנית לייף-סטייל. אני לא מסתתרת, יש לי עמדה פוליטית באופן מאוד לא אוטומטי. כל מי שמדבר היום ברמת השמאל-ימין לא הבין את התמונה עדיין. די, שחררו, אנחנו נמצאים בתוך לופ שרצו שנהיה בו כדי לקיים מפלגות ואנחנו מזינים את המפלצת כל היום. אם אני רוצה זהות יהודית, בעד התיישבות בארץ, דברים שמאוד חשובים לליבי ולי כיהודייה, הופכים אותי על אוטומט לימין. זה כמו שעשו עם החטופים ועם הלוחמים, הלוחמים זה ימין, החטופים זה שמאל. כל דבר שהיה קדוש, הפך לכלי פוליטי".
העמדה הפוליטית של דדון היא נושא שנמצא על הפרק כבר תקופה ארוכה. לא כי היא חריגה, אלא כי בשונה מכוכבים אחרים שתומכים במפלגות ובאג'נדות הימניות, היא מדברת על זה בקול רם. "אני ממש מתלבטת למי אצביע בבחירות הקרובות. לא יודעת עדיין מה הרשימות הסופיות, אבל ימין. אפילו עוד יותר ימינה. יש פה הכרעה שהיא מתבקשת במדינה שלנו. אם נבין שנייה מה קורה וכמה החיים שלנו באמת תלויים באחיזה שלנו בקרקע, כשאתה עומד על מרפסת בשומרון, המרפסת של המדינה ואתה רואה את תל-אביב ואתה ביום טוב רואה את החרמון ואתה מבין כמה אתה חייב להיות נוכח, אתה רץ לחבק את אח שלך שאוחז שם באדמה".
כשהחלטת לא ללכת לפוליטיקה, התייעצת עם הרב?
"זה לא רק עם הרב, גם עמית נורא חשש מזה והבית שלי חשוב לי, גם הבן שלי. אנחנו לא מדינה שיודעת להפריד, ילדים פה נרדפים אם הם ילדים של נבחרת ציבור. זה לשים את המשפחה שלי על המנגל ואני לא בנויה לזה. ואני גם לא כזו פוליטיקאית גדולה. לאנשים שנכנסים לפוליטיקה יש שליחות, אבל בסוף יש שיטה, יש שחמט בין הפוליטיקאים. ההיא צורחת על זאת, ההיא מקללת את זאת, אני גדלתי על זה שנבחר ציבור זה אדם מכובד שנותן דוגמה. אנחנו מסתכלים עליכם, אתם מייצרים כאן שיח שלא עושה לנו טוב".
ועדיין בכל בחירות מצביעים לאותם אנשים שצועקים.
"כולם שם צועקים. כולם שם מקללים, כולם שם נכנסים אחד בשני. אני מצביעה למי שצועק אבל בדעות שלי. יש פה איזשהו תמנון שעובד, מכונה משומנת של מימונים חיצוניים שהבינו שגם לצבא זה מחלחל. יש פה מכונה מאוד משומנת ששופכת כספים על להכניס תוכניות שלא קשורות לזהות שלנו, שמטשטשות לנו את המגדר. היום עושים במכוון איזשהו טשטוש, גם בתוך הבית, בין נקבי לזכרי".
לא צריך חינוך למגדר?
"מגיל מסוים, כשאתה מגובש כבר, כשאתה יודע מה אתה רוצה, ברור. ולקבל את כולם ושוויון ומה שאתה רוצה. אין מחזיקת דגלים יותר ממני במדינה הזאת בקבלה. אתה לא יכול לבוא לילד, שעדיין מבולבל, ולהכניס לו דברים לראש שלא היו לו לפני כן. וזה הוכיח את עצמו. גם יש אנשים שחזרו והתחתנו או הפוך, אתה בסוף באיזשהו מסע.
"יש לי שני חברים שהתחתנו לא מזמן עם נשים, והם היו ביחד כל החיים. אנשים עוברים תהליכים ויוצאים מהארון, חוזרים אליו, יש לי ריספקט לכל דרך כי גם זה בהשגחה אלוקית ואלוקים איתנו. אתה כגיי ואני כסטרייטית צריכים לחבור יחד כדי שתכנים מיניים באשר הם, מגדריים או וואטאבר, לא יהיו מונגשים. הבן שלי בכיתה א' צריך לדעת למי הוא צריך להימשך במיטה? הוא לא צריך. אני חושבת שזה שגוי להכניס את זה למוחות של הילדים בגיל כל כך צעיר. אתה אומר לי 'נולדים ככה', סבבה. אבל אני לא צריכה את זה בתוך הגן, אני לא צריכה את זה בכיתה א', לא מאמינה בדבר הזה. אני חושבת שיש פה איזשהו פרוגרס שבכוח נותן לנו לפחד מהמילה פרימיטיביות. מה רע בקצת פרימיטיביות? יש פמיניזם, זה היה כל כך יפה כשהוא לא עבר את הגבול. זה כיף להגיד אישה חזקה, אבל אני גם נופלת, אני נשברת, אני נעזרת, אני נתמכת, אני מניחה היום את הראש ואני יודעת לתת לגבר שלי את המקום שלו.
"נורא מבהיל אנשים להגיד 'יש תפקידים'. כן, יש לי תפקיד כאישה בעולם, הוא לא נולד אישה, אני זכיתי, ברוך שעשני כרצונו. בואו נתחלק חצי-חצי בדייט? מה יש לכם? לא עובר לי בגרון. היום כל הרצון הזה לשחרר אחריות גברית מעליי, או נשית מעליי, כאילו יש פה דיוקים. שאגב אתה יכול למצוא בנשמה שלך כגבר או כאישה, זה שלך, אני מדברת היום על נטלי במקומות של מה שהביאו אליי את הנחת, את בית המקדש הפרטי שלי, שכל כך הייתי כמהה לו. ואם ירצה השם הוא גם ייבנה בימינו".
את חושבת שבנימין נתניהו ראוי לעשות פה עוד קדנציה?
"שאלה גדולה. אני יודעת שלא סמכתי על אף אחד אחר. בטח ובטח עם כל מה שאנחנו עוברים, לא. אין שם בעולם שתיתן לי שהייתי יותר רגועה מזה שביבי ניהל את הדבר הזה כמו שהוא ניהל אותנו מ-80 חזיתות. אי-אפשר להתעלם מהאסון המטורף שהיה כאן, אי-אפשר להעלים ביקורת, אבל אין לי תשובה עכשיו על מישהו אחר".
