בשבוע שעבר חגג אלירז שדה יום הולדת 31. ההגדרה ״העשור הרביעי לחיים״ קצת מלחיצה אותו, מעט מוזר כשזה מגיע ממי שהצליח לשבור - מה זה לשבור, לפרק לגורמים אינסופיים - את שעון ״15 דקות התהילה״ שהתחיל לתקתק מיד כשיצא מבית ״האח הגדול״ כמנצח העונה השנייה. הפופולריות שלו היתה אז כל כך אדירה עד שנראה היה כי תוכניות המלל האינסופי שמשודרות בלופ הומצאו רק כדי ששדה יוכל לשבת באחד מהפאנלים שלהן ולדבר בביטחון על ענייני דיומא.
יכול להיות שחלקכם אפילו לא תיזכרו שלפני אלירז היה ערוץ מוזיקה ששידר קליפים, ושלא היה עד כדי כך לגיטימי לתת לדנה רון תוכנית בוקר. "האמת היא שאתמול היה רגע, כשראיתי את הספרה 31, שנפלה עליי המחשבה - יואו, וואו", הוא אומר לי כשאני שואלת אם הוא מאושר, "הדחקתי את זה. אבל אני לא מפחד להזדקן. הזקנה היא אחלה סיבה לנוח. אלוהים לא סתם מקהה את חושינו, להיראות פחות טוב, להחליש את השרירים, לא סתם - צריך לנוח. אני רוצה להיות זקן שיהיה ראוי להערכה ולכבוד".
ואלירז עובד קשה על הקטע הזה של ההערכה והכבוד. ממש קשה. הקצב שלו קדחתני, ההספק מרשים, וממש עוד רגע אתם עתידים לראות אותו בעוד ריאליטי אחרי זה המפורסם שממנו הגיח והתקדם ככוכב שביט על ספידים, כשהפעם זו העונה השנייה של הדוקו־ריאליטי הקומי המוצלח ״גולללסטאר״ שיעלה ב־HOT, שם יתרוצץ על המגרש וינסה להתעלם מהוראותיו של שייע פייגנבוים לצד צביקה פיק, שימי ריגר, צחי נוי, שימי אטיאס, עו"ד ארי שמאי, שלומי קוריאט וג'קי מנחם, קולגה למעמד זוכי "האח הגדול". כשאני תוהה האם הפרסום שינה את התוכניות שהיו לו בטרם הפך לשם מוכר בכל בית ישראלי, שדה לוקח ביס מהסופלה שקיבל לכבוד יום ההולדת ומאבחן: ״מה זה הפרסום הזה, תגידי? אי אפשר להתפרנס מהפרסום, לא בישראל".
ליהיא גרינר דווקא מצליחה בזה.
"אני חושב שליהיא עושה את זה מדהים והכל טוב, אבל אני לא מאמין שבאמת אפשר להתפרנס מזה. בעלה עובד, אחותי, היא לא אוספת כספים כל היום. חוץ מזה, היא מצלמת עכשיו דוקו על ההריון".
לא דוקו, ריאליטי. זה עדיין פרסום לשם פרסום.
"כן. אפשר לראות את זה ככה, אבל צריך לעצור את זה מתישהו. גם 'גולללסטאר' זאת חשיפה לשם חשיפה. נכון?".
כן. זו השאלה הבאה שלי - למה לך?
"כי אני אוהב כדורגל, היה ווייב טוב, היו אנשים טובים. וכן, זו פרנסה, לגמרי. וזה חודש הפסקה, פאוזה, מין שקט מסביב. חודש בלי החלטות מתי לאכול, לקום, מחליטים בשבילי הכל כולל הכל. זה כמו להיות ילד עם סוג של הורים. הכדורגל זה רק תירוץ".
שדה מספר שהוא וג'קי, יורשו ב"האח הגדול", הפכו לבסט באדיז על המגרש ומחוצה לו. ״אנחנו כולנו משחקים עכשיו בשבתות וגם יש לנו קבוצת וואטסאפ ואנחנו עפים זה על זה בצורה מטורפת״, הוא אומר על החבורה שהתגבשה בצילומים, שכוללת גם את שמאי וריגר, האחראים לדרמה. ״ג׳קי הוא אחלה ילד, בנאדם זהב, כריזמטי בטירוף, הוא מצחיק, קורע. ב'גולללסטאר' אני חושב שהוא יהיה גדול, ברמה שגם מי שלא התאהב בו ב'האח הגדול' הולך להגיד עליו, 'שמע, אני רוצה שהוא ישב איתי כל יום'".
אתה לא חושש שתסומן שוב כפליט ריאליטי אחרי כל המאמצים להשתחרר מזה?
"לא, די, אחותי. אני לא עובד בזה. בחיי שזה לא עובר לי בראש. אם עכשיו תגידי שיש הצעה לעוד אחד, אז אולי אתחיל לחשוב על זה. אולי. אגיד לך משהו: בתעשייה של היום הגיע הזמן להתעורר ולהפסיק לחיות את המוסכמות הישנות. הריאליטי בישראל כבר עשר שנים הוא פורמט שתופס את הפריים טיים. אנשים צריכים להתפרנס, לעבוד, שיראו אותם. אנשים נולדו משם, טלוויזיונית ופרסומית. הציבור, אם טוב לו הוא נשאר ואם לא טוב לו הוא הולך. אין לציבור סנטימנטים להשקעה".
חשוב לך מה הברנז׳ה אומרת עליך?
"לא. בשלב מסוים אתה מבין שהכל מורכב מכל כך הרבה מניעים ואינטרסים ורגשות, אבל לי אין 'תמיד רציתי'. לא חייתי את התחום הזה. בקושי בטלוויזיה צפיתי. הגעתי בדרך לא דרך לתוכנית ריאליטי שנקראת 'האח הגדול'. כשזה נגמר נפתחו דלתות מסוימות, נתנו לי הזדמנות, אמרתי - וואי, נחמד, מגניב. וזה מה שעשיתי. עבודה. אני אדם מאוד פרקטי".
אתה עדיין מרגיש שאתה על שעון של 15 דקות?
"לא על שעון, אבל אני רואה את הקריירות של מי שהיה לפניי. אין אנשים מיוחדים, ואם יש, לא אחכה להיות אחד כזה. יש כאלה שעושים קריירות של 20 שנה, אבל רוב התעשייה הזאת עושה קריירות מאוד קצרות. אנחנו בישראל, אין מספיק עבודה לכל החולמים. גם אם נרצה וגם אם לא נרצה. יש כאלה שבאים להופ וזהו, נגמר. אז כן, אעשה תואר ואצטרף למיזם כזה. החיים זה לא לבקשתי".
לפעמים נראה שהחיים דווקא כן לבקשתו. בת הזוג למשל, אילנית לוי המהממת, שאיתה חולק אלירז את חייו כבר שלוש שנים ("פלוס־מינוס, היא יודעת יותר טוב"), עבורה הרחיק ועבר לגור ברחובות. ועדיין, מדובר בסיטואציה מורכבת, גם בגלל הפרופיל הגבוה של בני הזוג, גם בגלל העובדה ששדה השתלב במשפחה של לוי וילדיה, וגם בגלל שאת הילדים הללו חולקת לוי עם האקס, אייל גולן, שחווה שנה מטלטלת במיוחד, ואיתו, מן הסתם, גם הקרובים לו. "אין דבר כזה", מקשה שדה כשאני שואלת אם לוי היא אשת חלומותיו, "זה כמו הזדמנות, באה אשה שהתאהבת בה, טוב לך איתה. מי חלם, אני לא טיפוס חולם".
אתה רומנטי?
"אני לא מאמין במחוות גדולות, זה מטשטש את האמת. אם אתה צריך מחווה גדולה כנראה עשית משהו לא בסדר. אני רומנטי על הדרך. לא קל לחיות איתי. אני דורש מעצמי ודורש מהסביבה שלי הרבה. זאת האמת עליי".
ואיך המעבר למגורים משותפים?
"סבבה לגמרי. כמו כל זוג. אני לא איש של עיר. החלום שלי זה גליל, ירוק, שקט. רק ציפורים. שלום שכן, אהלן שכן, בית. חיות. משק. זקן ארוך. שיער ארוך. מקלחת טובה. לקטוף משהו. לישון טוב. נעליים טובות. מזרן טוב. דברים שקורים בתהליך פשוט קורים. לא היה ׳בוא נדבר על זה׳. פשוט קרה. אין יותר מדי. קול. היא אשה מדהימה. אני לא אוהב את המילה 'מדהימה' בעצם, היא קצת פלסטית. היא אשה משגעת".
אתה מרגיש שזו משפחה, בגלל הילדים של אילנית?
"שאלה מעניינת. אני מאוד אוהב אותה ויש לה ילדים מדהימים, וקול".
משהו בך השתנה מאז שנכנסת לתא המשפחתי הזה?
"כן. אני מנסה להיות הכי טוב שאני יכול. אני מאוד מאוד מאוד זהיר, יש להם אבא, יש להם אמא, קודם כל ולפני הכל, ואני מעדיף לשמור קודם כל על הילדים. זה הדבר הכי חשוב להורים שלהם ובטח ובטח לי. אני אדם שרודף יציבות".
אתה רוצה ילדים משלך?
"עם האשה שאתחתן איתה בטוח ארצה ילדים".
נו, אז מתי אתם מתחתנים?
"אני חושב שזה כמו כל זוג. מתי שזה יקרה. אוהבים, היא בנאדם מדהים, היא אשה אוהבת, כיף לאהוב אותה. היא מלמדת אותי הרבה דברים, אני מלמד אותה, יש סנכרון כזה. אני לא אדם שמשחרר יותר מדי, לעצמי או לסביבתי, אני אדם של עבודה, והיא מוציאה אותי מהדברים האלה. אני מדבר יותר מדי גם, כל דבר מנתח, חופר ולפעמים היא אומרת לי, ׳טוב, הבנתי׳".
איך המרחק ביניכם כשהיא מצטלמת עכשיו לריאליטי משלה, ״היחידה״?
"געגוע. אין זמן, בקושי טלפון, בקושי לראות. היא יצאה מדי פעם, כי יש לה ילדים. את רואה? זכיתי, ילדים זה טוב לפעמים, יש בזה אקסטרות".
כשאנחנו מגיעים לפרשיית אייל גולן, שדה מודד היטב את מילותיו, באופן מובן לחלוטין. אל הפרשייה הוא למעשה כבר התייחס, יש שיגידו באופן די נחרץ, כמנחה ״הדיבור״. ביום שבו נחשף שמו של גולן הוא אמר בתוכנית "גם חגיגות צריכות להיות במסגרת החוק", וקבע ש"כל בר דעת יכול לזהות אם הבחורה שמולו היא קטינה", תוך שהוא מדגיש שגיבורי הפרשה הם עדיין בגדר חשודים, ולא הורשעו. היום הוא כבר לא מוכן להרחיב הרבה - או בכלל - בנושא הזה. ״אני חושב שאם ראית את יודעת מה היה״, הוא אומר אחרי שתיקה ארוכה ועוצר שוב.
חששת לדבר באותו יום?
"אני חושב שנהגתי במלוא הזהירות כלפי הצופים וכלפי עצמי, וזהו. זה היה בסדר. זה מורכב, זה מצב לא נעים, אבל יש את מה שאני רוצה מעצמי ומה אני רוצה להעביר לצופים ולסביבה שלי. זאת אומרת, זו המציאות, אחותי. אני מתנהל בתוך המציאות. העולם הזה הוא לא שלי. אני אורח בעולם. ואני צריך לדעת להתנהל גם ברגעים הקשים".
שיתפת את אילנית במחשבות שלך לפני שדיברת בשידור?
"דיברנו. היה מקרה, התייחסנו. אני עשיתי סוג של גילוי נאות, גם מי שיראה את האייטם, יבינו שנהגתי בצורה מאוד זהירה כלפי כל המעורבים כולל אותי, כשבראש שלי רק הילדים של זוגתי. זו הנקודה ואפשר לעבור הלאה".
איך אתה באמת עם הילדים בתקופה הזאת?
"אותו דבר כמו קודם. אחלה שבעולם. חברי. יש להם אבא, אבא טוב, ואני החבר של אמא. יש להם מערכת יחסים עם אבא, ומערכת יחסים עם החבר של אמא. שני עולמות שונים".
בוויקיפדיה, אם תבדקו, תמצאו ששדה הוא שחקן, מנחה ופזמונאי ישראלי. אז את עניין ההנחיה, מן הסתם, קשה לפספס: שדה משדר ארבעה ימים בשבוע תוכנית בוקר ברדיו לב המדינה לצד מאיה בצלאל ובצהריים הוא מנחה בערוץ 24 את ״הדיבור״, פאנל דיבורים מהסוג שבו הוא כבר מתמחה. אבל על אף שהוא מסרב להגדיר את עצמו כשחקן, שלושה ימים לפני הראיון הוא סיים צילומים ל״בן זקן״, סרט קולנוע בבימויה של אפרת כורם שבו הוא מככב בתפקיד הראשי, אחרי הופעות אורח ב״החברים של נאור״, ״גאליס״ וסרט הסטודנטים ״קשורים״. ״הייתי עם זקן כזה, לא שלחו אותי לקוסמטיקאית תקופה ארוכה״, הוא מדווח.
אז בסדר, אפשר לקרוא לך שחקן.
"אני מנחה ושדרן רדיו כיום".
למה אתה פוחד להגיד שחקן?
"כי אני חושב שצריך ניסיון. אני חושב שגיליתי שאני יכול לעשות את זה. אני מאוד אוהב את ההנחיה, לשדר. אני לא פוסל שהמשחק יתפתח בעתיד, גם זה שכתבתי תשעה שירים לא אומר שאני פזמונאי. אני לא גיספן, אני לא בעמדה הזאת ולא אקרא לעצמי ככה. אני יכול להגיד שיש לי מספיק ניסיון בשידור חי בכל צורה וצבע. מהרגע שאני קם כל בוקר, קורא עיתון והולך לעשות רדיו אז אני שדרן רדיו. זה העבודה, זה סדר היום שלי. אחרי מאות שעות שידור אני מוכן להגדיר את עצמי כמנחה. אני מנחה טלוויזיה סבבה לגמרי".
פוחד מהמבקרים?
"לא מפחד, אני מבין אותם, זה התפקיד שלהם. אני קורא כשמפנים אותי. אם יש משהו ענייני - לקחתי".
נעלבת מדברים שנאמרו ונכתבו עליך?
"אולי בהתחלה, היו לי עשר דקות של עצבים. ואז זה עבר לי. נו, מה אפשר לעשות? אפשר להילחם בזה? תראי, זה לא סוד שרמת שיתוף הפעולה של מפורסם זה או אחר עם מערכות מודפסות, אינטרנטיות, טלוויזיונית, יביאו אותו למקום שתמיד הכותרת תהיה סבבה. אני לא אהבתי את המשחק הזה. זה שוחד. זה עושה לי הרגשה לא נעימה, אני לא חייל של אף אחד, אני בנאדם, לא מפורסם וזהו. אני בנאדם. אומרים לי, יאללה, שחרר, זרום. לא רוצה. לא רוצה".
וכשאומרים על ״הדיבור״ שאתם מדברים הרבה אבל לא אומרים כלום?
"זה לא קורה ב'הדיבור'. אני חושב שיש בתוכנית הרבה עניין, אני חושב שליצור תוכן בעלויות כאלה נמוכות, עם רייטינג גבוה, זה לא קל בערוץ נישה. את יכולה לשמוע ולראות תוכניות שלי ולראות שאני אומר אמירות קשות, על סף להסתבך עם אנשים. אני אומר כל הזמן. אנחנו אומרים. אמירה בוזגלו אומרת. ליאור דיין אומר. טהוניה, כשהיא יוצאת מהמקום ב־120 קמ״ש, היא אומרת. יש הרבה אמירות. אנחנו מדברים על נושאים ומדבררים אותם. אלה תכנים שאולי דיברו עליהם במקומות אחרים, אבל אנחנו מביאים משהו משלנו".
היום אתה צופה בריאליטי?
"כשיש לי זמן. בכל תוכנית שתעלה אני אצפה כדי לדעת מה קורה, לבדוק. אבל זה יותר עבודה. אני חייב, למשל, לראות 'הכוכב הבא'".
"האח הגדול"?
"מדהים. זה משתנה, דברים משתנים. זה שונה לגמרי. וטוב שכך. זה בדיקה של מי שיוצר את זה".
לא חושב שהלכו רחוק מדי עם ליהוקים של מיילים למיניהם?
"ניסו את זה. צריך להבין שהנוסחה של התוכניות האלה היא: העיקר אל תהיה אדיש לזה. יש ניסיונות, לפעמים דברים לא הולכים".
מה חשבת על הניצחון של טהוניה?
"שכנראה הגיע לה, לא? לא נקשרתי רגשית לאף אחד, לא היה לי את זה בעונה הזאת".
לאחרונה נוסח קוד אתי חדש בקשת בעקבות פרשיית הכדורים הפסיכיאטריים בעונה שלך.
"נכון. קיבלתי דואר. מעולה. סבבה לגמרי. אני לא יודע מה באמת קרה. ליבי עם סער שיינפיין ומה שעבר עליו, מי שחווה איזו חוויה - מי אני שאגיד על זה משהו? לא הכניסו אותי לשיחות".
אז לא ידעתם מה עובר על סער בתוך הבית?
"אתה לא יודע מה קורה בחדר האח הגדול ויותר מזה - אסור לך להגיד. מי אני שאשפוט אנשים? באותה תקופה לא ראיתי כלום, מבחינתי הוא התנהג כמו בנאדם".
שמע, אחרי השיחה שלנו אני חייבת לומר לך שההישארות שלך בתודעה עשויה להטעות: אתה בכלל אדם אמביוציוזי?
"תראי, אני יכול ליהנות ממשחק, אבל אני לא מחפש שהמקצוע הזה ירפא לי שום פצע שיש בי מגיל שש. אני מבין מה את אומרת, בטח יצא לך לראיין אנשים שזה בדמם. מגיעה הזדמנות? תן בראש. אני לא נוטה לייחס לעצמי יותר מדי, אבל אני מאמין בעצמי. תאמיני לי, לא הייתי מדבר איתך פה אחרי ארבע שנים אם לא הייתי נלחם".
"גולללסטאר", א'־ד', 20:15 ב־HOT 3 וב־VOD
איפור: שירן פרידלנד, שיער: אסי שדה, בגדים: הובצר כיכר המדינה, דיזל רמת אביב, פקטורי 54, H&M;, nike, Zara, Celio, קסטרו מן
