להיות בת 17 בשנת 2014 זה מאוד קשה. זה לנסות להיות הכי טובה, הכי יפה והכי מוצלחת, לדאוג שיהיה לך את האייפון הכי חדש, הנעליים הכי יקרות, התיק הכי אופנתי והשמלה הכי שיקית. להיות בת 17 זה לעבוד בזה שיהיו לך הכי הרבה עוקבים באינסטגרם, הכי הרבה חברים בפייסבוק והכי הרבה קבוצות בוואטסאפ. להיות בת 17 זה לדעת בעל פה את שמות כל הסלבז בארץ ובחו"ל, ולהכיר אישית לפחות שניים מהסלבז המקומיים. להיות בת 17 זה לבלות במועדונים בהם הסלבז מבלים וללכת הביתה לפחות פעם אחת עם סלב. להיות בת 17 זה להיות מוטרדת מינית על ידי סלב.
כבר 14 שנים שאני לא בת 17 ואני יודעת היטב כמה רע זה להיות מוטרדת מינית. אני גם יודעת כמה רע זה להיות מוטרדת מינית על ידי אישיות מפורסמת. אני הכי יודעת איזה חוסר אונים זה כשמפורסם יודע שהחלום שלך זה להיות מפורסמת, ומציע לעזור לך תוך כדי שהוא נוגע בך במקומות אינטימיים. אבל יחד עם זאת, אני גם יודעת כמה זה חשוב לילדות בנות 17 להיות חלק מהקבוצה, חלק מהטרנד - ואני רק מקווה שלהפוך להיות מוטרדת על ידי איש מפורסם, לא משנה באיזה תחום, לא יהפוך לאחד מאותם טרנדים שמובילים את חייהן של בנות ה־17 של ימינו. אין בי שום איבר בגוף שמקל בניצול החולשה של נערות שרק רוצות להיות חלק ממשהו. אם מישהו עובר על החוק ועושה זאת, הוא צריך לשלם. אבל מה יש שם, אצל בנות ה־17, שמושך אותן כל כך קרוב למפורסמים? מה הכוכבים מבטיחים שגורם לצעירות להרגיש כל כך חזקות? ומי שכח לספר להן שכדי להיות אשה חזקה את לא צריכה להיות תלויה במי שנמצא לידך, אלא במי שאת באמת?
ואם למישהי שם, אחת כזו בת 17, שחושקת להיות חלק ממשהו, יש ספק במה זו אשה חזקה, שתפתח את הקטלוג החדש של חברת האופנה ששכרה את שירותיה של אמירה בוזגלו כפרזנטורית בוטילישסית ולוהטת. אני לא רוצה שהן יפתחו את הקטלוג כדי שיתחדשו בלאנז'רי לוהטים לכבוד הפעם הבאה שהן רוצות להיכנס עם מפורסם למיטה; אני רוצה שהן יציצו בקטלוג כדי שיוכלו להפנים מה משמעות המילה אשה. אשה זו אחת שלא מפחדת להסתכל על עצמה במראה ולראות מישהי שיודעת שלשחות נגד הזרם זה הטרנד האמיתי. מישהי ששלמה עם כל קילוגרם בגוף שלה. מישהי שמבינה שכדי לעשות קצת צדק עם הגוף הנשי, היא חייבת להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות. כי להיות עם מפורסמים או בחברת מפורסמים או מוטרדת על ידי מפורסמים זה יכול להיות סיפור טוב לילדים בכיתה, אבל להיות המפורסמת עצמה, בזכות מה שהיא וכמו שהיא, זה כבר סיפור שאותם ילדים יספרו גם לנכדים שלהם.
