אחרי הראיון עם אלין לוי, שהתפרסם בסוף השבוע האחרון ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות", במסגרתו דיברה על תהליך הגיור שהיא עוברת, נתקלתי בכותרת המבישה שבישרה שעל מנת להשלים את התהליך תצטרך לוי לעזוב את לימודי המשחק, שגם עליהם סיפרה בראיון, אחרת לא תקבל חותמת כשרות. אביה של אלין יהודי; אמה, שגידלה אותה לבדה, היא נוצרייה. לפי ההלכה היהודית אלין אינה יהודייה.
זה המקום לציין שני דברים: הראשון, שלא ידעתי שאלין לוי צריכה להתגייר, משום שקוראים לה אלין לוי, למען השם, וגם כי היא השתתפה בריאליטי, הנחתה בערוץ 24 ושירתה בצה"ל כדת משה, ישראל וערוץ 2. השני, שגם כותבת שורות אלה לא צריכה להתגייר - למעשה, ברוב המקומות אני נחשבת ליהודייה כשרה. למדתי באולפנה, בוגרת בני עקיבא, בפורים האחרון אפילו קיימתי מצווה די חשובה (שתיתי יותר מדי יין בקידוש).
ובכל זאת אני חשה בושה גדולה. דווקא כי אני מאמינה ואוהבת את היהדות לא בקטע פולקלורי, סלקציית הגיור הזאת נראית לי כמו עלה פטרוזיליה בחזית החיוך הצחור שהוא היהדות המודרנית. עזבו את ההליך הארוך והמבאס לכשעצמו שמסתיים בקתרזיס משפיל (לטבול במקווה כשדיינים משקיפים עלייך) - למה הערמת הקשיים המיותרת הזו, אנשי הרבנות, למה? אתם באמת חוששים שמישהו מנסה "לעקוץ" אתכם? ראיתם יותר מדי שידורים חוזרים של "סיינפלד" ואתם חושדים שאנשים ימירו את דתם "בשביל הבדיחות"? מה, האם אינכם יודעים שהבחירה להתגייר נובעת מטרנספורמציה פנימית משמעותית, רצון אמיתי ועמוק להשתייך לעם השנוא, שבוחר לסמן את עצמו בבשרו ולאכול קרטונים קדמוניים עשויים קמח בשם המסורת?
כן, אלין לוי עקצה אתכם, דיינים מכובדים. הרי ברור לכל בר דעת שלימודי משחק הם ביג נו־נו, בזמן שברני מיידוף ופיל ספקטור הם שמשי החנוכייה הענקית והכיפית הזאת שמאירה את העולם. קצת פרופורציות, ממילא אחרי הלימודים ביורם לוינשטיין לשחקנים אין עבודה.
