משה פרץ נותן הכל במכון. התוצאה: ירידה משמעותית במשקל, וחצי שנה אחרי שנישא כדת משה וישראל לירדן גוזלן, טבעת הנישואין שלו ענקית עליו. ״אין סיכוי שאני מאבד אותה״, הוא אומר בביטחון. ״היא כבר חלק ממני, למרות שהייתי צריך להתרגל אליה בהתחלה, היא הציקה לי בלילה".
אוקיי. נהנה מחיי הנישואין?
"בעיניי זה משהו מבורך. אומרים שמחכים לזה כל כך הרבה זמן ואז כשזה בא מתאכזבים, בקטע רע, כאילו כולם משתנים כי יש חיים לפני ואחרי הנישואין. לא יודע, אני מרגיש ממש טוב עם זה".
מה השתנה אצלך?
"עצם זה שאתה יודע שפתרת איזו בעיה בתת מודע, עכשיו יש ראש שקט להתעסק בעתיד".
אתה יודע מה הדבר הבא...
"את מתכוונת לילדים? כן, אבל זה דבר טוב, לא?".
נראה תוצאות בקרוב?
"עובדים על זה, אני מקווה. לא יודע".
מפחיד אותך?
"נראה לי שזה הכי כיף בעולם, אני רואה את החברים שלי. לפעמים זה קשה, הכל משתנה כשבא ילד. הם מספרים שזו אהבה מטורפת שלא חוו אף פעם. יצור קטן משלהם, שדומה להם. זה מסקרן. יש לי שבעה אחיינים, אבל האמת היא שדווקא מ׳בית ספר למוזיקה׳ הבנתי שאני יכול להתעסק עם ילדים. אני אוהב את התמימות הזאת".
מתגעגע למשהו ברווקות?
"לא, כי האמת היא שאני במקום ממש טוב היום. אני והחברים שלי עדיין מבלים ביחד, יש עדיין פרטיות, עדיין מטיילים כל החבר׳ה. טוב לי".
עכשיו כשאתה נשוי, אתה כבר לא עושה מה שבא לך.
"גם עכשיו אני עושה״, הוא מחייך, ״אני מודיע לה. מעדכן אותה. מצד שני, גם היא יכולה לעשות את זה. ׳אני הולכת עם חברות לטייל׳, והיא הולכת. ככה זה אצלנו. הכי בכיף, יש אמון. חוץ מזה, אני אוהב ללכת איתה. היא לגמרי כמו חבר".
איך חלוקת התפקידים בבית?
"יש חלוקה טבעית. אני עוזר כשצריך, היא יודעת שאני עובד ממש קשה, מסביב לשעון. היא מבינה שיש לה יותר זמן לדאוג לבית, לדאוג לי".
בקיצור, אתה די פרימיטיבי.
"אני קצת מיושן, כן. אני דוגל בזה שאשה צריכה להכין את האוכל, לסדר את הבית, את הכביסות, יש בזה משהו מעבר לסטיגמה של פעם, יש בזה משהו כיפי. אתה בא, האשה מחכה, מפנקת".
יש קנאה בינך לבין ירדן?
"יש קצת קנאה. אם היא לובשת חשוף אני דואג. אני כן אוהב שמסתכלים עליה, אם לא היו מסתכלים עליה סימן שאין לי טעם טוב. אבל אני חושב שצריך לשמור על צניעות מסוימת. אני נמצא במקום שיש הערצה ובחורות שרוצות להצטלם. לפעמים כשאני נכנס למקום, אנשים שוכחים שאני עם אשתי. היא למדה לקבל את זה".
״את יודעת״, פרץ אומר, ״ראיתי פעם שדיברו עליי ב׳חדשות הבידור׳, אמרו ׳הכל מחליק ממשה, בחור משעמם, הוא לא מעניין׳. מה זה 'מעניין'? אני מעדיף להיות משעמם ולהישאר ככה. אתה מעניין אם דברים מעניינים קורים לך?״. האמת היא שבהמון מובנים פרץ אכן משעמם - הוא אף פעם לא היה כוכב מדורי רכילות. מאז שעזב את טבריה הקפיד לשמור על מרחק ביטחון מתל אביב ומשערוריות למיניהן, עד שהגיעה הפרשה הזאת, פרשת העלמות המס. באוגוסט 2010 נחקר פרץ על ידי הרשויות בחשד שהתחמק מתשלום מסים ובחודש מאי שעבר הוגש כתב אישום נגדו ונגד אמרגנו, אמנון זנדני, בגין העלמות מס בגובה של כמיליון שקל. כחלק מגל חקירות, האשמות דומות הוטחו גם בקובי פרץ ובאייל גולן. תקופה לא פשוטה לזמר המזרחי. פרץ בחר לוותר על עסקת טיעון ולהילחם בבית המשפט על חפותו.
עכשיו קצת פחות משעמם לו. ״אני חושב שכל העניין הזה מצד רשות המיסים יצא מפרופורציה״, הוא אומר. ״אני לא מתנער מזה, אבל מבחינתם העונש הגדול שאקבל זה ההצלחה שלהם, בלי קשר למה שקרה, בגלל שזה נופח והיה קמפיין של ארבע שנים ועבדו בזה. זה הגיע למצב שמדברים על מישהו אחר ומזכירים אותך. זה לא אומר שאני לא צריך לשלם את החובות שלי, אני בעד החוק, בעד המדינה, אני רוצה לעזור. לא ברחתי מזה. כשניהלתי את עצמי לא היתה טעות אחת, ואני מקווה שזה יסתיים בפרופורציה הנכונה. בגלל זה אני הולך למשפט, אני רוצה שמישהו ישמע את מה שאני רוצה להגיד".
נפגעת מקריאות שיצאו נגד ההשתתפות שלך ב״אקס פקטור״?
"אני חושב שהקריאות נגדי היו דבר טיפשי מאוד. אם טעית או לא טעית, עד שזה נקבע לא צריך לצאת בהצהרות. אין להם זכות להרוס את הפרנסה ואת ההרגשה שלך. בואי נגיד שיש אנשים בתקשורת שלוקחים את החוק לידיים. לא צריך להתייחס, הזמן מעביר הכל. כולם טועים ואני, בכל אופן, לא מתכוון לעבור על שום חוק. נעשו טעויות ניהוליות בעבר, צריך לפתור אותן. זה מצחיק, זה לא יימשך לנצח, את יודעת, בסופו של דבר דברים ייסגרו, ולפני שמחליטים אם אשם לא אשם, באה התקשורת ועושה קמפיין של ארבע שנים. צריך להיות פייר".
אתה מכה על חטא, חושב איפה טעית?
"ברור. בהתחלה אתה לא יודע לאן אתה נכנס, אז ברור שיהיו טעויות. אבל כל הגדולה זה לתקן את הטעויות ולהמשיך הלאה. אתה לא בא לעשות טעויות בכוונה, זה לא תורם שום דבר, הסכומים מאוד מאוד קטנים ביחס לרעש שכולם עושים״, הוא נאנח וממשיך, ״פשוט צריך לעבור את זה. להיות חזק ולעבור את זה".
מה למדת מכל הפרשה?
"שאתה אחראי למעשיך. ביודעין או בלא יודעין, בסוף אתה אחראי. צריך להיות ערני".
לדעתך יש ציד מכשפות נגד זמרים מזרחיים?
"לא. אני גם לא חושב שיש גזענות ואני לא חושב שצריך לדבר על זה. הרוב אוהב היום מוזיקה מזרחית, ובאופן כללי אנשים אוהבים שירים טובים, וזה לא משנה אם זה שיר שלי או של אייל או של דודו אהרון או של אביב גפן או עידן רייכל. אשכנזים, מרוקאים, הכל".
לאחרונה נחשף בתקשורת אורח חיים של מסיבות, בחורות.
"איזה מסיבות? תראי, בכל הזדמנות שיש אנחנו עושים מסיבת קריוקי, זה הבילוי שלנו. אנחנו נפגשים, יש אוכל טוב, משחק כדורגל, סרט או מסיבת קריוקי. אבל כמו שאמרתי ברגע שהתחתנתי, אני אוהב את המסגרת מאוד, אני שייך למסגרת הזאת וזהו, צריך לשים את שאר הדברים בצד".
מה זה אומר? שכשהיית רווק חגגת? רוק'נ'רול?
"איזה רוק'נ'רול… תשמעי, תמיד אהבתי את הפינה שלי, את הפרטיות שלי, אני חושב שצריך לשמור על עצמך. סביבה נכונה, חברים קרובים ואיפה שאתה בוחר להיות".
המעריצות מפריעות לירדן?
"אני יודע את המקום שלי. ברגע שטוב לי, פיתוי לא מדבר אליי. יכולים להעריץ את האופי, את השירים, אני רוצה להיות נחמד, אבל זו מערכת היחסים ולא מעבר לזה".
ומה דעתך על כל מה שקרה לאייל גולן?
"אני חושב שצריך להפסיק לדבר על זה. אין הוכחה שזה קרה, צריך לעזוב את הבן אדם. יש בן אדם מאחורי זה. יש מי עושה את העבודה, זה לא הציבור".
התקשורת עושה בלגנים?
"אני חושב שהיא הגורם העיקרי לבלגן. אם זה היה מישהו אחר, אז לא היה קורה שום דבר. המשטרה בדקה, החליטה שאין תיק, הבן אדם רוצה להמשיך לעשות דברים, זהו, נגמר".
אתה מכין את עצמך לאפשרות שהקריירה שלך תיפגע?
"אני מוכן לזה. אני באמת מוכן לזה. זה מציאותי, יכול להיות שעוד יום־יומיים לא יאהבו את השירים שלי, לא ישמיעו, זה בסדר. כל העניין זה לבוא, להתאמץ ולהוציא את השירים הטובים, לחשוב על דברים חדשים. לפני שנתיים לא הופעתי. לא עשיתי במות פתוחות. הלכתי לזאפה, להאנגר, הופעות קטנות. לא משהו שאני רגיל אליו, אבל היה בזה משהו מיוחד - הקהל קיבל אותך אחד על אחד, שירים אחרים, קהל אחר, אתה לומד יותר על עצמך. היו ביקורות טובות".