ליאור סושרד בצילומים מאחורי הקלעים לשער "פנאי פלוס"
(צילום: אמיר לוי, עריכה: בן שפייר)
לא חסר לנו משהו?", מקמט ליאור סושרד את מצחו בסיום הראיון ומנסה להניח את האצבע על הנעלם. "אני מרגיש שלא דיברנו מספיק על…", הוא מהסס לרגע ולוקח נשימה עמוקה, "על מי. אני. באמת". הוא צודק. בין נחשול הניים דרופינג לדיוני ה"כמה אתה שווה", שכחתי לשאול אותו מי הוא. כמו בטריק המושלם, גם הפעם העיניים שלי הלכו אחרי הבזק האור המנצנץ, והתעלמו מזריזות הידיים שנועדה למנוע ממני מלפשפש בנבכי הנעלם הגדול ביותר בתוך הסיפור של אחד המנטליסטים הכי מצליחים בעולם כיום.
ואז התחלנו שוב. "אף פעם לא הייתי מלך הכיתה", הוא מספר בחיוך נבוך, "אבל בגיל צעיר למדתי שכשאני מצליח לנחש מספרים או מחשבות, אנשים נדהמים ומקיפים אותי".
בזמן שחבריו הטינאייג'רים תפרו שעות בעבודות מזדמנות, סושרד כבר טייל בין בתים בשכונה וחילק פלאיירים עם פרטיו. "הייתי עושה ימי הולדת ומסיבות לילדים", הוא מספר בצניעות, "עובד קשה, משעשע את הילדים ובסוף לוקח 400 שקל".
אבל מתברר שלא משנה כמה אתה חכם, נחוש ורווחי, כשגדלים במשפחה שבה שני האחים הגדולים שלך מתחזקים קריירות מצליחות, אחד כמהנדס כימי והשני כמנהל שיווק ברשת תמרוקים בינלאומית, קל לך להרגיש כמו הכבשה השחורה.
היום, ממרומי מעמדו בביצת הבידור העולמית, אפשר כבר לקבוע: ליאור סושרד הוא הכל חוץ מכבשה שחורה. אבל בזמן שגל גדות ושות' זוכים לכותרות, לראיונות, לשערים ולכתבות במהדורות החדשות בכל פעם שמישהו בקאסט "מהיר ועצבני" עושה גרעפס, הצלחתו של סושרד בעולם עוברת לידנו בקלילות כמעט מדכאת.
בינינו, מה אכפת לך?
"מה זאת אומרת?".
מה אכפת לך מה אומרים עליך? בסיומו של יום אתה סלב, אתה מרוויח טונות כסף, ואתה הבנאדם הכי מקושר בעולם.
"וכל זה לא משנה".
למה?
"כי אני לא עושה את זה בשביל הכסף".
אז בשביל מה?
"אני רוצה שיכבדו את מה שאני עושה".
בניגוד לכוכבים אחרים במעמדו, סושרד צנוע. אולי מדי. הוא רזה, חיוור וכשהוא לא שם לב, יש לו גם שיער מטורלל. "יש לי יום שיער רע", הוא מתנצל בתחילת הפגישה. קל לו להיטמע בקהל. מי שמבלה עם כוכבים הוליוודיים חדשות לבקרים, טס במטוסים פרטיים ומתארח במלונות יוקרה, חוזר מדי ערב לדירה הקטנה והמעוצבת שלו בתל אביב ("ישראל זה הבית, פה זה הבסיס. לא עוזב!") ורק רוצה שתדעו את זה, שתדעו שהוא הצליח. למרות מה שחשבתם עליו. למרות שקראתם לו "קוסם" וחיכיתם שהוא ימצא עבודה אמיתית.
בינתיים העבודה הזמנית כמנטליסט מניבה לו הכנסה יפה של כמה עשרות אלפי דולרים להופעה (והוא מופיע כמה פעמים בשבוע, תודה ששאלתם) וחיים נטולי דאגות פיננסיות. הוא נשוי לטל שכטר היפה, ששומרת על שם נעוריה כדי לא לקבל יחס מועדף במשרד יחסי הציבור שבו היא עובדת. בזמן שהמנטליסט הפרטי שלה חורש את העולם, היא מתחזקת בימים אלה בטן הריונית של חודש תשיעי ("ישבנו לארוחת ערב אצל רוברט וגרייס דה נירו בניו יורק. טל הרגישה רע ואני התבאסתי. אנחנו פאקינג בבית של דה נירו ואת חולה? באותו הערב גילינו שהיא בהריון").
בקרוב יטוס לסיבוב הופעות גם בארצות הברית, וידלג בין וגאס, ניו יורק, לוס אנג'לס ופניקס. "אני מקווה לחזור לפני שהיא תלד, אם אפספס את זה, לא אסלח לעצמי לעולם!".
הילד יסלח לך כשתקנה לו דירה בגיל 18.
"הכסף לא משנה. יש דברים שלא מפספסים. ב־2015 מתוכננות לי שבע הופעות בבית האופרה בסידני אוסטרליה. לשם אנחנו ניסע כל המשפחה ביחד. זה מרגש. זה כבוד גדול". הוא מוודא שלא פספסתי את העובדה שמדובר בבית האופרה המפורסם.
למה אתה לא מופיע בארץ?
"אני כל הזמן מופיע בארץ!", הוא נבהל, "ועדי עובדים, אירועים פרטיים, כל הזמן. ב־27.6 זו תהיה הפעם הראשונה שאני פותח קופות, במוזיאון ארץ ישראל, ב־12:30. תבוא ותראה".
מרגש. אבל אתה בכל זאת המון בטיסות והופעות בחו"ל, טל לא מקנאה?
"טל היא לא רק אשתי ואהבת חיי, היא גם החבר הכי טוב שלי", ליאור מחייך לעצמו חיוך קטן, "הייתי בהודו ושלחתי לה תמונה של מלכת היופי שביקשה להצטלם איתי, ושנינו צחקנו על זה. אין לה קנאה כי היא סומכת עליי".
ואתה לא מפחד להשאיר אותה מאחור כשאתה נוסע?
"לא. אני סומך עליה. הדבר היחיד שעלה לאחרונה היה ויכוח על מה זה פלירטוט. אני יכול לעמוד שעה עם מלכת יופי ששואלת אותי על המופע והעבודה. זה תמים. טל טוענת שלדבר עם ברמן בבר זה אותו הדבר. שזה לא פלירטוט. אני חושב שזה כן, זה בסיסי. ברמנים מדברים איתך מסיבה אחת".
ואתה יודע את זה כי...
"הייתי ברמן!".
מי שלא מצמץ כשהופיע פעמיים אצל ג'יי לנו, נחר בבוז מול מיליארדרים ששפכו עליו שטרות, מחסיר פעימה, מחוויר ומווברץ בכל פעם שהעובדה שבקרוב יהיה אבא עולה בשיחה. "אני כל כך מתרגש", הוא מספר בהתלהבות על ה"שרימפי" שמתפתח לאשתו בבטן.
שרימפי?
"כן! גם כי הוא דומה לשרימפ וגם כי רק אחרי הברית הוא יהיה כשר", ליאור מצחקק לעצמו ומשתחל באופן טבעי לתפקיד האבא המפדח.
אומייגאד, אתה הולך לעשות הרבה בושות, אה?
"אני הכי אינפנטיל! מנטלית אני בן 15", הוא מצחקק, "אני אהיה מהאבות האלה שישבו מאחוריו בקולנוע בדייט ראשון, סתם כדי להציק לו ולצחוק".
לצערו של הילד ולידיעת שירותי הרווחה, אין רציני ממנו. בזמן שחבריו העשירים אוספים מכוניות, בתים ואמנות במיליונים, סושרד אוסף צעצועים.
לא, אתה לא שפוי.
"מה? תראה איזה מדהים זה!", הוא מראה לי את מכונית הצעצוע שרכש באחד מטיוליו בעולם, "אל תגיד צעצוע, זה דגם מדויק של הדלוריאן מהסרט 'בחזרה לעתיד'", הוא מפרפר, "תראה, זה עם האורות והכל!"
