באקלים שכולו וידויים מעושנים, אני חושבת שהגיע הזמן שגם אני אומר את האמת: אני מיכל ואני סחית. יש שיאמרו סחית בלטה ויש שיאמרו סחית שזקוקה דחוף לאיזה ג'וינט שירגיע אותה. למה אני סחית? כי אני חרדתית שפוחדת מאנשים הרבה יותר מצמחים, ולא אספר לכם איך אני מטפלת בחרדות שלי. אבל אני כן יכולה להגיד לכם שזה חרא של טיפול. לולא ידעתי אחרת, לפני כמה שנים, סביר להניח שהייתי נשארת במריחואנה. אבל הטור הזה הוא לא עליי, הטור הזה הוא עלינו - והגיע הזמן שנבין משהו, שאלה שמחזיקים את החוק בידיים טרם השכילו להבין: לגליזציה של סמים קלים היא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לנו.
מדינת ישראל היתה ותמיד תהיה הילד הזה בכיתה שצוחקים עליו. הילד שקיבל כאפות מכל עבר והוא חייב להתעורר על עצמו ולהסתכל במראה דחוף, כדי שיבין שהוא יכול. הוא יכול להיות כמו כולם, הוא יכול להוביל דברים ולפרוץ דרכים - אבל הוא שקוע במזוכיזם לאומי צדקני מתייפייף, בו חוקים נועדו להישאר לנצח.
מוטי רייף, קרן מור ויהודה לוי הם לא הראשונים להתמודד ברשויות בכל מה שנוגע לסמים קלים. כבר היו לנו פרשיות דומות עם גלית גוטמן בזמן שירותה הצבאי, עדי אשכנזי, אורי גוטליב ואפילו שלי יחימוביץ' שהודתה שהדליקה פעם איזה פייסל. מטורפת. כל אלה הופכים עכשיו, ללא רצונם, להיות הפנים של המחאה, שהלוואי וסופה יהיה שהמדינה שאני חיה בה תבין שסמים קלים הם לא מה שכולם חושבים. הם לא מה שמדרדר את הנוער, לא מה שגורם לתאונות דרכים ובטח לא מה שגורם למלחמות. את הנוער מדרדרים האלכוהול, הטלוויזיה, תרבות הסלבז והמיניות המתפרצת שלא מקבלת שום גיבוי חינוכי. לתאונות דרכים אחראי (שוב) האלכוהול, והעובדה שלאף אחד לא דחוף לעשות משהו שישנה את תרבות הנהיגה ותשתיות התחבורה הציבורית. אה כן, יש גם מלחמות. טוב, אל תתנו לי אפילו להתחיל לדבר על מלחמות.
לא סתם עוד ועוד מדינות בעולם ממנצ'ות את כל הדרך ללגליזציה. בפול המעשנים שמעדיפים לשמור על שתיקה מחשש להתנכלות נמצאים שחקנים, זמרים, רופאים, עורכי הדין, דתיים, חילונים, מפורסמים וגם לא מעט אנשי חוק. הם מעשנים והם לא פושעים, כי הם לא עושים שום דבר שיכול להזיק לעצמם או לחברה. ועדיין, אם משטרת ישראל תתפוס אחד מהם, היא תעצור אותו. למה? כי המשטרה היא הגוף הממשלתי הכי וונאבי סלב במדינה. מערכת יחסי הציבור שלה מורכבת מאנשים שהיו רוצים להיות סלב איי ליסט, אבל יוצא להם אביבית בר זוהר. בקיצור, משטרת ישראל, אני מבינה שאת רוצה תשומי, אבל זו לא הדרך. תעשי טובה, תמצאי ערסל, תדליקי ג'וינט ותירגעי.
