הדלקת המשואות השנה עומדת בסימן נשים מעוררות התפעלות. מארגני הטקס הצליחו, הפלא ופלא, למצוא בישראל 2014 כמה מודלים ראויים לחיקוי: ספורטאית פרה־אולימפית, רבנית משכילה, עיתונאית חסרת פשרות ועוד. והו, כמה שהם מנותקים, אותם מארגנים. תרגיל: היכנסו לכל בית ספר בסביבתכם ושאלו את התלמידים מי זו גאולה כהן ומה היא עשתה בחייה. אחרי שיימאס לכם מהשקט, תבקשו שמישהו יעשה חיקוי של התאומות מירב והודיה מלול.
האמת הטראגית היא שגיבורי התרבות בישראל 2014 הם פליטי, סליחה, יוצאי ריאליטי (כפי שמקפיד לקרוא להם הסוכן ויוצא הריאליטי "זוג מנצח VIP", יריב נתי). אם פעם ילדים העריצו את הדמות שעל המרקע כי היא סימלה משהו, עשתה משהו, הגיעה לאנשהו, הרי שהיום כל מה שצריך זה סיפור קורע לב, עילגות משעשעת וילדות עשוקה. אה, סליחה, ותיק פלילי.
מתברר שזו האופנה היום, כפי שמדגמן ערוץ 10 - משתתפי תוכניות ריאליטי שהורשעו בפלילים. זה התחיל עם דוד דיגמי - עבריין מין מורשע (שהורשעעוד קודם גם בעבירות רכוש) - מהתוכנית "הכפר", הריאליטי־הכי־לא־טוב־שטוב־שלא־ראיתם. וכאילו שהרעש התקשורתי סביב הליהוק שלו לא היה נורת אזהרה מספיק מהבהבת עבור קברניטי הערוץ, שהיו אמורים לעצור, לעשות חושבים ולהתאפס על עצמם, הרי ששנייה וחצי אחר כך לוהקו התאומות מלול לעונה הרביעית של "היפה והחנון", כשנגדן עומד תיק על גניבה (בו הורשעו ממש לפני שבוע ).וכמובן, איך אפשר להתעלם מריאליטי הגרושים החדש, "עד סוף העולם", שמציע לצופיו את אבי חזן, שפריט טריוויה מעניין אודותיו הוא שבנעוריו דרס למוות אדם בשם אהרון כהן .
עכשיו, אני מבינה שמבחן הרייטינג הוא הקובע, שהקהל נעשה אדיש מעונה לעונה, ושהמתמודדים צריכים להיות קיצוניים יותר ככל שהשנים נוקפות. ועדיין, אף אחד לא שם לב למגמה המדאיגה שהערוץ מניף כדגלו?
מילא ריאליטי בכל אחד מימות השבוע, מילא חוסר היכולת ליצור תוכן אמיתי, מילא דמויות כמו לאה־פאן־לי־במקסימום־שנירר, או ג'ניפר־אני־תמותי־סנוקל כגיבורות. עם אלה אני עוד יכולה לחיות. אבל כשמלהקים עבריינים בלי להתבלבל, להתבייש או להשפיל מבט, אנחנו חוצים קו אדום מסוכן במיוחד. אנחנו חוצים לצד השני, זה שבו אין יותר "לתפארת מדינת ישראל". יש לבושתה. והדגל, הוא כבר לא יתנוסס בכחול לבן, הוא בצבע של השבט השני.
