רמי קלינשטיין בצילומי שער "פנאי פלוס"
(צילום: אורי דוידוביץ'. עריכה: בן שפייר. כתבת: מורן זלמה)
לרמי קלינשטיין יש זקן חדש. כשהוא נכנס לבית הקפה קשה לזהות אותו, גם כי הוא מרכיב משקפי שמש וחובש כובע מצחייה, אבל בעיקר בגלל הזקן המאפיר. ואז הוא מחייך וכולם יודעים מיהו. ויש לו סיבות לחייך - יש לו בן, תיאו בן השנתיים, פרי הנישואים השניים שלו לאלכס; הוא מבסוט גם מהאלבום החדש, ״מתנות קטנות״ ששיר הנושא שלו הפך ללהיט ענק כמו שלא היה לו שנים. וגם מההופעה הקרובה ב-7.6 באמפי שוני בבנימינה, עם האורחת מירי מסיקה, שתשיק את ההצלחה הזו. עכשיו, עם הזקן, הוא בעיקר מבסוט שהוא יכול לחייך בלי שתחשבו עליו שהוא חמוד מדי.
״אני בן אדם נחמד, זה לא משהו שאני יכול או רוצה לשנות״, הוא אומר כשאני שואלת אם מתחת לזקן מסתתר טיפוס קשוח ומחוספס. ״זו הסיבה שאני נורא אוהב את הזקן הזה. בגלל איך שאני נתפס, אני מחייך המון, ועכשיו כשאני מחייך עם הזקן זה נותן טיפה חספוס לחיוך הבלתי אמצעי שיש לי", הוא מחייך לעצמו, "פעם הייתי אומר לעצמי, נסה פחות לחייך. אנשים פה בישראל ציניים, ׳הבן אדם הזה אמיתי עם כל החיוכים האלה?׳. עכשיו הזקן מאפשר לי להיות אני, אני מחייך אבל אתם רואים גם את הזקן, הרצינות, קצת שיבה. אבל אני לא יכול לעשות את החשבון של מה אנשים חושבים".
הזקן מסגיר את הגיל שלך.
"כן, אנחנו תמיד פוחדים ממה יהיה, בגיל 51 אתה הרבה יותר רואה את הסוף. אבל חזותית זה מוצא חן בעיניי, אני חושב שאני בנקודה בחיים שאני חי בשלום עם המון דברים. אני גם אומר הרבה יותר שאני זקן, ׳הזקן הגיע׳".
הזקן הגיע עם אלבום חדש כאמור. אשה חדשה, הופעה חדשה. גם הניהול החדש אצל אבי גואטה, שהכיר דרך שרית חדד ב״The Voice״, הביא איתו תקופה חדשה של יצירה. בז׳אנר המזרחי יש קצב עבודה רצחני, לא משהו שאב טרי לפעוט בן שנתיים בהכרח יכול לעמוד בו. לקלינשטיין זה דווקא הסתדר. ״עד לפני שנתיים עברתי תקופה עם המון רעש וברדק סביבי, שזה מאוד השפיע עליי״, הוא מסביר, ״אתה עוזב בית, אתה נמצא בחיפושים, זה הרבה יותר קשה כי זו פרידה תקשורתית. וגם ליצור מערכת יחסים חדשה זה לוקח זמן, עד שמצאתי את המקום הזה שיכולתי להגיד שיש שקט, ונולד ילד".
ילד חדש זה שקט?
"כן, זה מצחיק, שואלים אותי איך אני מוצא זמן. אני כנראה יכול להיות פרסומת מהלכת של ׳פרו ורבו׳, תמיד כשנולד לי תינוק זה מאוד מסדר אותי. גברים כנראה יותר מרחפים מנשים, בשבילי, כשיש ילד זה עושה לי משהו נורא טוב. אני בסוג של אופוריה, והדבר הזה מאוד ממקד אותי. וכמובן גם אשתי, אלכס, שמבחינתה ככל שאני יושב בחדר ועובד, ככה זה יותר טוב בשבילה".
זה נדיר, בטח לאמא טרייה.
"היא אמא נהדרת עם המון תובנות של אדם מבוגר. אז כל הדבר הזה הביא אותי למקום אחר, שאני פחות מכיר. נהיה לי שקט ולכן אני נורא גאה במה שיצא".
מיישם לקחים מפרק א׳?
"אני מנסה. אני באמת חושב שאני אבא טוב, כי אני מת על ילדים. אני פשוט מת על ילדים, נקודה. אני באמת יכולתי להיות גננת. יש לי המון סבלנות לילדים, אני מסתכל עליהם ואני נפעם".
אז יש עוד בדרך?
"אני לא חושב שסגרתי את הבאסטה, זה לא פייר שלתיאו לא יהיו אח או אחות".
עם האלבום החדש הגיע גם סיבוב הופעות בארצות הברית, שהתחיל בשיקגו. "משם טסנו ללאס וגאס הופענו באולם מדהים במלון Venetian לפני 1,200 ישראלים ויהודים. המשכנו להופעה בבי.בי.קינג - מועדון בלוז יוקרתי ליד הטיימס סקוור, ניו יורק, וסיימנו בחוף המערבי בהופעה בלוס אנג׳לס".
ואת כל זה הספקתם לדחוס בעשרה ימים.
"יש תחושת שליחות בהופעות האלה. יש את היהודים שבאים לראות משהו אחר מישראל, ויש את הישראלים שבאים להתגעגע. ההופעות האלו מלאות מטענים רגשיים שנותנים להופעה ערך מוסף. אני מקיים סיבובי הופעות כאלה כבר 18 שנה. הסיבוב הארוך ביותר ארך שבועיים. בכל סיבוב אני משתגע מגעגועים הביתה".
לא כל זמר זוכה ששר האוצר בכבודו ובעצמו יכתוב לו שיר. ככה זה כשהחברים הכי טובים שלך הם עינת שרוף ויאיר לפיד. ״יאיר באותו זמן היה במקום אחר. לקח את כל החיים שלו ועשה מהפך. הוא אמר לי, כשיהיה קצת זמן, נמשיך לעבוד. אני קודם כל חבר שלו ולכן אני תומך בו וקל לי לתמוך בו כי אני מאמין בדרכו. רק אם יש לך עור של ממותה, ממותה קפואה, אתה יכול לחיות בעולם שהוא חי בו. כשכותבים עליי ביקורת לא טובה אני… וואיי וואיי".
עדיין?! למה?
"כי אני אדם רגיש. היצירה שלי באה ממקום כל כך אמיתי וזה קשה לקבל ביקורת לא טובה. הייתי רוצה להיות יותר חזק ולהגיד ׳על הזין׳, לפעמים אני משחק אותה, אבל בארבעה קירות ביתי אני לא חושב שאני שונה מאף אדם, כולם רוצים שיאהבו אותם. גם פוליטיקאים".
יש לך ביקורת על יאיר? רבים מתומכיו מאוד כועסים עליו.
"אנשים כנראה ציפו שיאיר יהיה המשיח. אני חושב שההארד קור מצביעים שלו הם 11 מנדטים, כל השאר הם נון קומיטד, אז עכשיו הם מתעצבנים, אבל מי אתם בכלל? אתם נון קומיטד, אין לכם דעה. אתם חתיכת עדר. אנשים שמבינים למה הם הצביעו ליאיר, יש להם יותר סבלנות והבנה. לי יש סבלנות, אני אדם של תהליכים, של דרך. ומותר לטעות בדרך. אני חושב שיאיר מספיק חכם ולא צריך אותי. התפקיד שלי זה להזכיר ליאיר שהוא יאיר. אני לא צריך שהוא ישמע בפעם ה־30 אלף מה דעתי על מה הוא עשה. הוא חכם, אני מאוד מאמין בו".
באופן כללי, אתה טיפוס שנוקט עמדה?
"אני חושב שהעוגה מחולקת בצורה לא נכונה. בסופו של דבר החינוך והתרבות תמיד מקבלים מקום אחרון, כי יש מלחמה בדרך, ביטחון, כי יש את זה ואת זה ואת זה. אמן שקיבל הזדמנות והצליח, מבחינת החברה יש לו חובה לנצל את התדמית שלו ולעזור, אם זה אומר להתנדב ואם זה אומר להשתתף בקמפיינים של עמותות".
קמפיין בעד לגליזציה של סמים קלים, היית עושה?
"לא הייתי משתתף בדבר כזה. הנושא הזה של סמים הוא נושא מסוכן, לא הגיעו להחלטות עדיין. אם יש לגליזציה במקומות מסוימים, לא אצא לרחוב ואתנגד, אבל יש מספיק אנשים שיודעים לעגן את זה בצורה מסודרת. אותו דבר באשר לאלכוהול, אני חושב שזה לא נכון שילד בן 12 יסתובב שיכור ברחוב. זה מטריד אותי, וגם סמים יטרידו אותי באותה מידה".
עישנת?
קלינשטיין פורץ בצחוק. ״עזבי. אני מבקש שתעברי לשאלה הבאה".
