(צילום: אורי דוידוביץ'. עריכה: בן שפייר. כתבת: מורן זלמה)
למה העיניים שלך אדומות?", אני תוהה בתחילת הראיון עם בר פאלי, ומקווה לתשובה שתכלול וידויים על סמים קלים וחגיגות קשות, אבל פאלי, מאכזבת. "ג'ט-לג", היא עונה בנמנום, "אני אחרי הרבה טיסות, ארצות הברית־ישראל, ישראל־צרפת ולפני כמה ימים שוב חזרתי לישראל". ככה זה, ממש כמו הלבן בעיניים של מיילי סיירוס, גם החיים של פאלי צבועים ורוד. אם זאת הקריירה ההוליוודית שלה, המראה החיצוני המאלף, חיי הנישואין שאיכשהו נשארים מתחת לרדאר של התקשורת ואפילו הפסיקו להציק לה בהשוואות טרחניות לזאתי, בר רפאלי. אתם יכולים לדמיין לעצמכם מה רבה היתה אכזבתי כשהפצצה הזו הפציעה לראיון לבושה לחלוטין, נטולת כל שמץ לסקס אפיל המתפרץ שהיא משפריצה בכל צילום שבו היא מונצחת. אה כן, לא משנה מה אתם עושים, אל תשאלו אותה על צילומי העירום שלה. מבחינתה הם לא באמת קרו, למרות שגוגל נוטה לא להסכים איתה.
אם אין לכם מחשב ובכל זאת תרצו לראות את פאלי, לבושה אך עדיין בוערת, אתם מוזמנים לעשות את במותחן ההוליוודי החדש, "נון סטופ", לצידם של ליאם ניסן וג'וליאן מור .כנראה שלא ממש נפתיע אתכם אם נספר שהיא מגלמת שם דוגמנית שוודית סקסית ושובבה בלי יותר מדי שורות, אבל עם לא מעט רמיזות מיניות. הציני שבנו ישמח להזכיר כי מדובר בליהוק אופייני ליפהפייה בקריירה ההוליוודית הקצרה של, אך קשה להתעלם מכך שמדובר בהישג מכובד ביותר בכל קנה מידה ישראלי. לפני הסרט הנוכחי, הופיעה גם בסרטו של מייקל ביי "רווח וכאב", לצדו של מארק וולברג, שם שיחקה את דמותה של סורינה לומינטה. ניחשתם נכון, גם היא היתה פצצת מין מחומצנת. "אני לגמרי מודעת לטייפ־קאסט שלי", מסבירה פאלי, "הליהוק הטיפוסי שלי הוא של זרה, כוסית ומצחיקה ואני ממש לא מתכוונת להילחם בזה".
את לא צריכה, אבל אולי תרצי להראות שיש בך יותר ממראה משובח?
"אני משחקת מישהי שנראית כמוני. אני בלונדינית ומצחיקה ואלה התפקידים שמתאימים לי, לפחות בשלב הזה של הקריירה. לא אשחק קופאית בסופר למשל, לא אשחק תפקידים לא הגיוניים. כולם מבינים ורואים איך אני נראית, אז למה להילחם בזה? יש את זה לכל שחקן. כל אחד מלוהק בהתאם למאפיינים ברורים וקבועים. בינתיים אני רוצה לעבוד וללמוד ולעבוד. למשל, ב'רווח וכאב' שיחקתי דמות של מישהי מאוד יפה וסקסית, אבל ניסיתי להביא עוד משהו לדמות ולבנות אותה. שלא תהיה רק הכוסית כביכול. ב'נון סטופ', לדמות שלי יש המון הומור עצמי. אין לי בעיה עם הטייפ־קאסט הזה, כל עוד אני מכניסה לתפקיד משהו שלי. זה מה שמבדל אותי משאר הבנות שנראות כמוני, אלה שילכו לתפקידי האקשן והסוכנות הסמויות, אני חזקה יותר בקטע הקומי, בהומור".
ואת לא מפחדת להיתקע שם?
"ממש לא. אני יודעת שיגיע השלב הזה בקריירה שאבין שהגיע הזמן לעשות דרמה רצינית, ואז אחפש את ה'מונסטר' (דרמה הוליוודית שהפכה את שרליז תרון מפצצה בלונדינית לפצצת כישרון, ג.ג) שלי. בינתיים אני עוד לא במקום הזה, היום אני רוצה ללמוד ולעבוד כמה שיותר. יש לי עוד דרך ארוכה לעשות ואני מודעת לזה".
עד שיגיע ה'מונסטר' שלה, וכשהיא בין סרטים, מקפידה פאלי לתחזק גם קריירת דוגמנות טראנס אטלנטית. כאשר הפרויקט האחרון והטרי ביותר שלה הוא צילומים ללוח השנה של הסוכנות המייצגת אותה בארץ, יולי, בשילוב עם מגזין הגברים "בלייזר". במקרה של בר, קשה מאוד להכריע ולבחור צד אחד דומיננטי. כמעט ובלתי אפשרי לבחור מה היא יותר, דוגמנית או שחקנית.
"למה לבחור?", היא צוחקת כשאני מדגמן בלבול, "אני גם וגם, למה להגדיר דבר אחד? כיום אני משקיעה גם בקריירת הדוגמנות וגם בקריירת המשחק במקביל. אם להתעקש להגדיר, אפשר להגיד שמשחק זה החלום ודוגמנות זה מה שמביא את הכסף בסוף החודש. אתה יודע, הרי חיי השחקן הם משוגעים ולא יציבים. אתה לא יודע מה יהיה מחר, אם תקבל תפקיד בסרט טוב, או תעבוד בכלל. עבודות הדוגמנות פרנסו אותי מגיל צעיר מאוד, התחלתי בגיל 16 לטייל ולעבוד בעולם וגם כשעברתי לארצות הברית, לפני שמונה שנים, הדוגמנות שילמה את החשבונות, לא המשחק. תמיד רציתי להיות שחקנית, אבל אף פעם לא אמרתי לעצמי 'וואי, בא לי להיות דוגמנית!', זה משהו שהגיע, אני נהנית ממנו אבל שוב, החלום והשאיפה הגדולה היא לפתח את קריירת המשחק".
וכמובן שאין מקום יותר טוב לעשות את זה מאשר בהוליווד.
"ברור. בארץ עשיתי בזמנו את 'אהבה מעבר לפינה' והפכתי להיות 'זאת מהתוכנית'. אנשים היו פוגשים אותי ואומרים היי זאת את מ'אהבה מעבר לפינה'. עם הזמן ראיתי שזה סוג התפקידים שאעשה פה בארץ אם אשאר ורציתי לבחון את עצמי ולראות אם אני מסוגלת להצליח בליגה של הגדולים. אני חלילה לא מזלזלת בתעשייה בארץ, אני לחלוטין מודעת לעובדה שיש פה יוצרים סופר מוכשרים ודיבורים על הסרטים הישראלים מגיעים עד לאנשי התעשייה בלוס אנג'לס. לפני שמונה שנים, כשהגעתי לארצות הברית, אנשים לא ממש הכירו את הקולנוע הישראלי ואת תעשיית הטלוויזיה בארץ, עוד חשבו שישראל היא מדבר אחד גדול ואנשים רוכבים על גמל כדי להגיע למכולת, היום זה כבר לא ככה. היום יודעים שבארץ יש תעשייה מעולה ויש המון כבוד".
ועם כל הכבוד, כבר שנים שלא ראינו אותך בהפקות ישראליות.
"זה לא שאני פוסלת להשתתף ביצירות ישראליות, ממש לא, להפך, מאוד אשמח לשחק במשהו ישראלי, זה הבית שלי בכל זאת".
אז מה הבעיה?
"אני חושבת שזה עניין של הצעה נכונה. 'נויורק' התאימה לי ורציתי לעשות את זה. מאז הגיעו עוד הצעות להשתתף בכמה פרויקטים, אבל לא משהו שהתאים לי".
את מרגישה שהתקשורת בישראל מתייחסת אלייך יפה, או בכלל?
"לאחרונה כן, אני מרגישה חיבוק מהתקשורת ומהאנשים ברחוב. אפילו בטוקבקים, שאני משתדלת לא לקרוא בדרך כלל, אני רואה שיש שיפור ויחס יותר אוהד. פעם זה לא היה ככה. הרגשתי שלא ממש כיבדו אותי והתייחסו אליי כעוד אחת שמנסה את מזלה בחו"ל, שום דבר מיוחד כזה".
באסה לך.
"כן, זה מבאס מאוד. אני ממש לא מסכימה עם זה אגב, עם הגישה המזלזלת הזאת. כל בן אדם שלוקח צ'אנס כזה, משאיר את הכל מאחור ויוצא אל עבר הלא נודע, לבדו, חייב לקבל ריספקט. רק על האומץ הזה צריכים לבוא ולתת לו טפיחה על השכם, לא משנה בכלל אם הבן אדם הצליח או לא, לפחות הוא ניסה. זה נורא מבאס שצוחקים על אנשים שעושים את זה".
ספרי על זה לאקי אבני וסנדי בר.
"בדיוק. הם קמו ועשו משהו, הם הימרו וניסו להצליח בגדול, ומה אתם עשיתם? ישבתם על הספה בבית וכתבתם טוקבקים, זה פאקינג קל. אני החלטתי שאני לא רוצה להגיע לגיל 80, לשבת ולהתחרט על דברים שלא עשיתי בחיים, לכמה אנשים יש את האומץ ללכת ולרדוף ככה אחרי החלומות שלהם?".
ומה עם ההשוואה שעושים בינך לבר רפאלי?
"אוי נו, מה הקשר?".
מאיפה להתחיל?
"שטויות, היא משהו אחד ואני משהו אחר לגמרי. שלא תחשוב שיש לי משהו נגדה חס וחלילה, אנחנו לא מכירות ומעולם לא נפגשנו, אבל היא בר רפאלי ואני בר פאלי. היא עושה את שלה ואני את שלי. זאת השוואה מטופשת ומצחיקה, במיוחד בפעמים הבודדות שאני קוראת טוקבקים. אנשים כותבים שאני חיקוי לבר המקורית, מה הקשר? לפחות זה לא קורה כבר כמעט, ירדו מהשטות הזאת".
פאלי (28) נולדה ברוסיה בשם ברברה, בת יחידה להוריה, שעלו יחד לארץ כשהיתה רק בת שבע. את הרומן עם עולם המשחק התחילה כבר בבית הספר, כאשר למדה במגמת תיאטרון בבית הספר עירוני א' בתל אביב. גם הפלרטוט עם הדוגמנות החל באותם שנים עם תפקידים בפרסומות בארץ ומאוחר יותר גם בחו"ל. בזמן שחבריה התגייסו לצבא, פאלי קיבלה פטור מצה"ל, בטענת עודף בנות באותו המחזור, ובשנת 2003, כשהיתה בת 20 בלבד, קיבלה את התפקיד המשמעותי הראשון שלה כשחקנית, כאשר גילמה את יוליה בסדרת הדרמה "אהבה מעבר לפינה".
שלוש שנים מאוחר יותר עשתה את הופעת הבכורה שלה בתעשיית הקולנוע האמריקאית, בסרט הדרמה "Filthy Gorgeous" לצידה של איזבלה רוסליני ובהמשך עשתה כמה הופעות אורח בסדרות כמו "CSI ניו יורק" ו"איך פגשתי את אמא" המצליחה.
כאמור, הפרויקט האחרון של פאלי הוא שובר קופות שבו זכתה לחלוק זמן מסך עם אגדות קולנועיות דוגמת ניסן ומור. עוד לפני, הספיקה לצלם סרט שטרם יצא לאקרנים, "היד השווה מיליון דולר", לצידו של ג'ון האם ("מד מן"). בניגוד למה שתחשבו, או כך לפי פאלי, ההתמודדות של שחקנית אלמונית יחסית מישראל עם כוכבים הוליוודיים ענקיים היתה פשוטה וטבעית במיוחד. "תשכח מכל הסיפורים על כוכבים הוליוודיים מלאי אגו, זה ממש לא נכון, עובדה, אני וג'ולי חברות ממש טובות עכשיו, אחרי שסיימנו לצלם את 'נון סטופ'".
ג'ולי? כלומר ג'וליאן מור?
"כן, היא ביקשה ממני לקרוא לה ג'ולי".
לא באמת.
"ברור. עזוב אותך כל מה שאנשים חושבים על כוכבים שמרגישים מעל כולם והסיפורים על הדרישות המשוגעות שלהם בחדרי ההלבשה, זה ממש לא ככה במציאות. יכול להיות שלי פשוט היה המון מזל", היא לוקחת נשימה עמוקה ועוברת לניים דרופינג מתקדם על בסיס שם פרטי, "אבל כשעבדתי עם מארק (וולברג ג.ג), ליאם (ניסן ג.ג) וג'ון (האם ג.ג) למשל, לאף אחד לא היה קטע בעייתי. כולם היו בני אדם מאוד נחמדים ומוכשרים. אף פעם לא נתקלתי בדיוות וקריזות, כולם מסתכלים עלייך בגובה העיניים".
שיואו, אז את הכי בברנז'ה.
"כשאחד מאיתנו מגיע לעיר אז נפגשים, יוצאים ביחד ומבלים. למשל לופיטה ואני נשארנו בקשר ממש טוב אחרי צילומי 'נון סטופ'".
לופיטה, כלומר זוכת האוסקר לופיטה ניונגו?
"(צוחקת) בדיוק, אתה מבין? אני יכולה להגיד עכשיו שאני מכירה זוכת אוסקר! אבל ברצינות, אני מרגישה בת מזל שיצא לי להכיר ולעבוד עם שחקנים מדהימים כאלה שלא רק לא עשו עליי פוזות כשחקנית פחות מוכרת, להפך, לימדו אותי המון. זאת זכות לשחק לצד שחקנים כאלה".
יאללה, תני לי ג'וס על מה קורה בחדרי ה־VIP של הקלאבים בלוס אנג'לס.
"לא. בניגוד לתדמית ההוליוודית הזאת של מסיבות ובלגן, אני הכי לא כזאת. בכלל, אני חושבת שזאת סתם תדמית, אנשים לא באמת חיים ככה. כשאני וחברים שלי נפגשים זה בדרך כלל לערב של משחקי חברה או משחקי קלפים. הכי ברגוע".
קלפים?!
"נו, נשבעת. אני לא מכירה את הדברים האלה של סמים ומסיבות בהוליווד. הקטע שלי זה להתחרות בחברים בכל דבר אפשרי, להפוך ליותר מדי תחרותית ואז לא מזמינים אותי יותר כי אני רבה איתם (צוחקת). יש בתים שאני לא יכולה להגיע לשחק בהם, אני מושעית".
הכי מוניקה גלר מצידך.
"אני לגמרי חנונית. אני חושבת שהדבר הכי מופרע שאני עושה עם בעלי והחברים זה ללכת לירות אחד על השני בפיינטבול".
אגב בעלך, מה איתו?
"(צוחקת במבוכה) מה איתו באמת?".
נגעתי בנקודה רגישה? אנשים לא יודעים שאת נשואה בכלל.
"לא רגישה, אבל מעדיפה לא לדבר על זה".
יופי. אז בואי נדבר על זה.
"סתם, הוא אדם פרטי שרוצה גם להישאר כזה ואנחנו מעדיפים לא לחשוף יותר מדי פרטים לגביו בראיונות".
אז בואי כן.
"רק אגיד שאנחנו נשואים שנתיים, הוא במאי אמריקאי ויש לנו שני כלבים חמודים".
את חייבת לספר איך הוא מקבל את הביקיני, העירום והמחשופים הנדיבים בסרטים ובעיתונות.
"הוא בסדר גמור עם זה. הוא גם מהתחום והוא מבין שזה חלק מזה. אין שום בעיה".
עד שיגיע תפקיד עירום נועז במיוחד.
"לא מפחדת מתפקיד כזה. אם יגיע התפקיד הנכון, עם התסריט הנכון, הבמאי הנכון ובזמן הנכון של הקריירה שלי - לא תהיה לי בעיה עם זה וגם לא לבעלי". k
בר פאלי לסוכנות "יולי", צילום: גורן ליובונציץ, סגנון: יולי סגרדה, איפור: מישל אדרי לסוכנות "סולו", שיער: שגיא דהרי, ביגוד: רנואר, בוטיק 77
