(כתבת: מורן זלמה צילום: ליאור פז, עריכה: תום הנדלר)
סטיילינג מורן זלמה: יוני כהןקרדיגן וחצאית: CALA
כשמיי פיינגולד ובעלה, הצלם ליאור נורדמן, סיימו לעשות חזרות לנאמבר שלה על בימת האירוויזיון בקופנהגן (נורדמן הפיק את הנאמבר וביים את הקליפים של השיר - מ"ט), הם ישבו לצפות בווידאו של אותה חזרה כדי לראות איך היא נראית, ולא האמינו למראה עיניהם: מסך ה־ VJ שמאחורי הבמה בהופעה שלהם הורכב משני עיגולים גדולים, ובתוכם שלל סמלים קטנים המורכבים מצלבי קרס. פיינגולד ונורדמן הרימו מיד טלפון לבמאי של האירוויזיון ושאלו אותו לפשר הדבר. התברר שהוא לא חשב שצלבי קרס יהוו בעיה עבורם.
באותו רגע הבינו מיי ובעלה שאירופה לא מחכה להם עם חיבוק חם. ייתכן שאי־ההעפלה לחצי גמר התחרות, בקיצור, היתה תלויה ביותר מאשר בטיב השיר איתו יצאה פיינגולד לדרך, " Same Heart ", והשואו המצוין שהעניקה על הבמה בביצועו. "אין ספק שיש אנטישמיות באירופה", אומרת פיינגולד היום, "לא הייתי הולכת לאירוויזיון אם ליאור לא היה אומר לי שנלך לזה ביחד. אבל זו הייתה חוויה בלתי נשכחת. אני אישית הרווחתי המון מהמסע הזה. אני לא אדם רוחני, אבל יש לי המון נפש ואני מחפשת תמיד את הטוב בכל דבר. החוויה הזו נטעה שורשים בתוך הישראליות שלי. הייתי שם, ייצגתי מדינה, במרכאות, כי המדינה לא באמת בעניין של האירוויזיון - זה לא באמת מעניין אף אחד, ובצדק, יש לנו מספיק דברים להתעסק איתם. כבר שנים אנחנו לא מעפילים בתחרות הזו לגמר, יש אנטישמיות ואנטיגוניזם נגדנו, אז אין איזשהו באזז סביב האירוויזיון. כשכל המתמודדים האחרים הסתובבו כל היום עם התקשורת של הארץ שלהם אנחנו ישבנו בצד, שתינו קפה ועישנו סיגריה".
זה ביאס אתכם?
"ממש לא, אני גם ככה בן אדם שאוהב את השקט ואת הפרטיות שלו". אנחנו נפגשות ערב עלייתו של המחזמר "שיער" בתיאטרון הקאמרי, בגלגול השלישי פה של ההפקה המיתולוגית (הראשון היה ב־ 1971 - בכיכוב גבי שושן וצביקה פיק! - והשני ב־ 1991). בסיבוב הזה מככבים במחזמר עוז זהבי, דן שפירא, חן אמסלם, מירב פלדמן ואחרים. פיינגולד, מצידה, זכתה בתפקיד של דיון. למי שלא בקיא ברזי המחזמר - עוד יש כאלה? - דיון היא זו ששרה את הלהיט הכי מזוהה עם המחזמר, "אקווריוס". במחזמר המקורי לדמות של דיון אין הרבה נפח למעט, כאמור, השיר הידוע הזה, אבל במחזמר המשודרג של הקאמרי פיינגולד היא אחת הכוכבות הגדולות, ואין כמעט רגע שהיא לא נמצאת על הבמה.
דיון של "שיער" גרסת 2015 היא ספק אדם, ספק מלאך, שרואה כל מה שקורה על הבמה ויודע את הסוף מראש. "אני לא ידעתי כלום על התפקיד של דיון, למרות שגדלתי על הסרט", היא מספרת, "וכל מי שמכיר את הסרט מכיר את דיון כמי ששרה את 'אקווריוס'. כשהציעו לי לגלם אותה אמרתי לעצמי, 'מה, מציעים לי לבוא לשיר שיר?', אבל לקחנו את הדמות מהשורש ובנינו אותה לתוך המחזה החדש, וזה תפקיד שלא קיים בקונסטלציה המקורית. אני שרה הרבה יותר מאשר את 'אקווריוס', ודיון היא זו שמובילה את כל המחאה החברתית במחזמר".
אני מניחה שלא מאוד קשה לך להתחבר למסר החברתי ולסיפור של הדמויות?
"כל אחד מתחבר למסר של המחזמר מהמקום שלו. החיבור שלי זה כמישהי ממעמד הביניים, ויש לי המון מה להגיד על האופן שבו הממשלה מתייחסת למעמד הזה. אני עוסקת עצמאית, גובה המיסים שאני משלמת, המקומות שהמיסים שלי מתחלקים אליהם, זה שאנחנו הולכים לבחירות כל שנתיים, אלה דברים שמקוממים אותי".
למי תצביעי?
"עוד לא החלטתי. בבחירות הקודמות הצבעתי ללפיד, אבל לא אעשה את זה שוב. בעלי ואני דנים על זה בבית, ועוד לא החלטנו למי נצביע. אנחנו צמודים לחדשות כל הזמן, מתעדכנים מה קורה. אנחנו הורים, אז אנחנו לא יכולים להיות מנותקים. אולי כשהיינו רווקים זה היה אפשרי, אבל היום לא. בגלל שהדמות שלי במחזמר מובילה את המחאה, אני מרגישה קצת כמו דפני ליף".
