(כתבת: קרן יעקובי, צילום: ירון ברנר, עריכת וידאו: ערן רחמני)
בת זוג
"אני מאוהבת ברמות, זה סיפור אהבה ענק ואני לא חיה עם בן זוגי, ואני חושבת שזה הכי מעולה שיש. הייתי צריכה להתחיל ככה את הקדנציה הראשונה. אנחנו כל כך מקובעים על העניין הזה של מגורים משותפים שאנשים לא יודעים כמה יתרונות יש בלגור בנפרד. בימים ששירה ואמה עם אבא שלהן, שזה שני ורביעי בערב וכל סוף שבוע שני, אני הולכת לישון אצל יגאל (אהובי, 60, בעל שליטה בחברת נדל"ן ואוצר אמנות שמתחזק איתה זוגיות כבר שנה וחצי - מ"ז). אני אורזת לי תיק קטן, מכבה את האורות בבית, ויוצאת לדייט, שנורא מצפים לו ומקדשים את הזמן שמבלים בו יחד, ובבוקר אני עוזבת.
בניגוד לחיי הנישואין, שבהם את לא מכניסה בלו"ז שלך זמן בעל, אלא רק קניות, ועבודה, והבנות, וכל דבר אחר, כשיש לך חבר ואתם לא גרים יחד, הזמן הזה הוא זמן שלכם נטו. כל כך כיף לי להתגעגע אליו, וכשהזמן הזה מוגבל, אז אתה מתכונן לזה כמו שצריך וכל שעה נחשבת. כל העניינים של היומיום - אם השארת את היוגורט פתוח במקרר, ואם זרקת או לא זרקת את הזבל, כל הדברים שרבים עליהם כזוג - פשוט נחסכים.
כרגע, כפי שאני רואה את זה, זה עובד הכי מעולה וזה משאיר את ההתרגשות. אחרי שנפרדתי מזיו (קורן, בן זוגה לשעבר - מ"ז), אחרי 17 שנה יחד, לא חשבתי שאתאהב שוב. אתה לא זוכר כלום, אתה לא זוכר מה זה להתנשק עם מישהו אחר ומה זה להיות באינטימיות עם מישהו אחר, לא האמנתי שזה יקרה לי. אני לא בת 20 , אני בת 42 וזה מאוד משנה. היום אני לא מחפשת עם מי להתחתן ועם מי להקים משפחה. לי יש את הילדות שלי, ולו יש שני ילדים בני 20 ו־24, ואנחנו במקום מאוד שליו.
יגאל הוא איש אמנות ותרבות ותערוכות וסרטים ותיאטרון ואני נותנת לו להוביל אותי לשם. זה נורא כיף, והוא מצליח להקליל אותי. אני בן אדם כבד ובזכותו אני עוברת שינויים מאוד גדולים בשנה וחצי האחרונות. אני יותר מאפשרת ופתוחה בזכותו, הוא מצליח לשחרר אותי. אני לומדת לקבל ולדעת להניח את הראש על מישהו, וליהנות מזה. אני רגילה לסחוב את כל העולם על הכתפיים שלי. זה לא פשוט לי כל כך לתת לו גם להוביל. אחרי הכל מדובר פה על שני מנכ"לים, גם אני וגם יגאל, אנחנו שני אנשים שרגילים להיות אלה שמחליטים ואלה שמקשיבים להם, ולפעמים זה קצת כמו להסתכל במראה.
לשנינו יש קריירות והוא טס הרבה, אבל הוא גם מאוד מפרגן לקריירה שלי ומאוד גאה בה. הרי אנחנו מפסידים המון דברים בגללה, כי הרבה דברים אי אפשר לעשות בגלל תוכנית הבוקר, ומבחינה כלכלית הוא הרי היה יכול להגיד לי בקלות, 'עזבי את זה, וטוסי איתי', אבל ממש לא, הוא תומך בי במאה אחוז. הכי עפתי על זה איך שזה התחיל והתאהבתי בו בשניות. אני כל כך מבסוטה מזה שטוב לי, שאפילו לא אכפת לי למה זה עובד בינינו. לא איבדתי את האמון באהבה, רק בקונסטלציה הזו שלי היא לא עבדה. אני לגמרי סגורה על יגאל ואני מאמינה שזה לנצח".
אמא
"הדבר היחיד שאני אומרת לבנות שלי זה לא להתחתן. לחיות, ליהנות, להגשים את עצמן ולהיות עצמאיות כלכלית. כי אני רואה סביבי הרבה זוגות שלא טוב להם והם לא מתגרשים כי הם לא ישרדו את זה כלכלית. האימהות זו משימת חיי, והגעתי אליה מתוך פחד גדול. זה לא היה אאוט אוף דה קווטשן מבחינתי. הייתי נורא צעירה כשהתחתנתי, בת 25 , ואמרתי לעצמי, 'אם זה מה שכולם רוצים, אז כנראה זה שווה'. זה לא המקום הטבעי שלי לעשות חמישה ילדים ולהעמיד סירים על האש. עשיתי את זה למרות שזה לא היה לי טבעי ובגלל זה נראה לי שאני מתייחסת לזה כמשימת חיים. שירה עכשיו בת 15 ואמה בת 10. שירה בגיל ההתבגרות כבר שנים, ואמה עדיין ילדה.
אני כל הזמן מתייעצת לגביהן. יש לי פסיכולוגית ילדים ועוד חברה פסיכולוגית שאני מתייעצת איתה, כי זה לא בית נורמלי. הן ילדות שגדלות עם צל כבד מאוד וזה לא פשוט לגדול עם אמא גלית גוטמן ואבא זיו קורן. אני מאוד מיינדד לדבר הזה, זה לא נורא ואיום אבל זה נוכח. הן גדלו, וזה שונה, הן לאט־לאט נעשות עצמאיות. לשירה יש חבר, והיא עשתה עכשיו קמפיין. ראית אותה מתראיינת ב'גיא פינס'? היא קיבלה את הג'ינג'ית הכי חדה, ראיתי אותה ורציתי למות, אבל היא החזיקה כתבה שלמה, והיתה מושלמת. כל הזמן רוצים את הבנות לדוגמנות ואני כל הזמן אומרת לא, אבל אז הגיעה ההצעה המפתה של לי קופר שכמעט אי אפשר היה לסרב לה, והם הסכימו שאהיה על הסט ושיהיה לי סיי, אז הלכנו על זה, וזו היתה חוויה טובה".
דוגמנית
"שנים עבדתי בזה במשרה מלאה כעבודה יומיומית והיום זה פחות נוכח ביומיום שלי, וזה בעיקר הקמפיין של קרייזי ליין שאני עושה כבר שנה שישית. אני אסירת תודה כי תקשיבי, זאת העבודה הכי כיפית בעולם. את באה, יש לי צוות קבוע שאני אוהבת לעבוד איתו, מפנקים אותך כמו כלה ואת משתכרת מצוין. כבר 20 שנה שואלים אותי 'עד מתי' וזה לא ממש מעסיק אותי, אני בת 42 , נהנית ועפה על זה ולא יודעת עד מתי, עזבו אותי. סלין ואיב סאן לורן לקחו עכשיו דוגמניות בנות 70 , וצריך לזכור שגם נשים בנות 40 פלוס קונות בגדים וקרמים, אז יש לי עוד מקום.
אני משקיעה בלתחזק את הדבר הזה שנקרא גלית גוטמן הדוגמנית, אבל זה לא בשבילה, אלא זה בעיקר בשבילי. מגיל 40 אני עושה TRX פעמיים בשבוע, יש לי את הקרמים הכי שווים ואני עושה זריקות בפנים, כל מה שצריך. אני במספרה פעם בשלושה שבועות, ציפורניים אני עושה פעם בשבועיים ואני גם לא יכולה לאכול כמה שאני רוצה. אני משתדלת פחות בשר, יותר ירקות וגם אם אני יוצאת למסעדה, אני מזמינה אנטיפסטי ודג, ולא נוגעת בקינוחים, זה לא מעניין אותי".
גרושה
"זיו ואני סיימנו הכל בארבע פגישות אצל מגשרת, בלי עורכי דין. היא אמרה לנו שאנחנו הזוג שהיה אצלה הכי מעט זמן. יש בינינו הבנה שאי אפשר באמת להיפרד ואני בת להורים גרושים ואני יודעת איך זה כשזה לא נגמר טוב, והיה לי מאוד חשוב שזה ייגמר אחרת אצלנו. המשרד של זיו נמצא פה מתחתינו, מתחת לבית שלי, והוא כאן כל יום. הוא גר קרוב אלינו עם בת הזוג שלו ואנחנו מסתדרים בהכל. אנחנו לא אוכלים יחד צהריים, כי כל אחד מכבד את המקום החדש שיש לו עם בן הזוג החדש, אבל לא רבים על כסף ולא על הילדות. היה לנו חלום לעשות להן משפחה כמו שצריך ונכשלנו.
אנחנו אנשים שאוהבים זה את זה כבני אדם ואפשר היה לפרק את זה רק כי כל אחד יכול להחזיק את עצמו לבד, ואני לא צריכה לקבל ממנו מזונות אישה. שנה וחצי אפילו לא חתמנו בחוזה איפה הן נמצאות בחגים כי הכל גמיש, לשנינו יש קריירות תובעניות ואם יש לו נסיעה לחו"ל - הבנות איתי והפוך, כי מבחינתנו זה לא עונש, ואנחנו שמחים לקבל אותן. ועם כל זה, הצער והקושי של הבנות על הגירושין קיים, והוא מובן והוא קשה והוא מטלטל".
