השבוע חוגגים באמריקה את חג ההודיה במטרה לבטא הכרת תודה לאלוהים על יבולי הסתיו. או במילים אחרות, זה זמן טוב לשמנמנים באשר הם להגיד תודה על האוכל שיש להם בצלחת. עכשיו, אנחנו מאוד מזדהים עם הבעת התודה הזו. ועם עוד הרבה אחרות. אז רגע לפני שאנחנו דוחפים את עוף ההודו לתנור, בואו נעשה מצעד פלוס חגיגי במיוחד. יאללה, מחזיקים ידיים מסביב לשולחן ומתחילים:
במקום החמישי - תודה להוריי
יש ילדים שפשוט ידעו לאיזה משפחה להיוולד. למשל, מישל ראידמן או יאן גולן, שבגילם הפעוט, כבר מספקים לנו כותרות מפה ועד להודעה חדשה בזכות ההורים המפורסמים. ניקול ראידמן פתחה למישל חשבון אינסטגרם והביאה אותה לככב בפרסומת (בשמלה תואמת של דולצ'ה, כמובן) ויאן, נגיד את זה ככה, בכל אלבומי התמונות שאמא שלנו עשתה לנו מגיל אפס ועד היום אין לנו ככ הרבה תמונות כמוהו. ולייקים. והוא אפילו לא העלה תמונה עם ביקיני עדיין. טוב, העיקר שניסינו.
במקום הרביעי - תודה לצה''ל
אנחנו לא יודעים אם שמעתם, היא פשוט לא מדברת על זה הרבה, אבל גל גדות הייתה מדריכת כושר בצבא, ואם תשאלו אותה, זה בדיוק מה שהכין אותה לתפקיד של וונדרוומן. אז זה בהחלט המקום לומר תודה לצבא הגנה לישראל, שבזכותו, בין השאר, אנחנו מצליחים לככב בהוליווד.
במקום השלישי - תודה שבאת
אם נודה על האמת, החיים שלנו די אפרוריים, ומעטות הפעמים שמצליח לבוא מישהו ולעשות לנו קצת פרפרים בבטן. אז רצינו לקחת רגע ולהגיד תודה לשלומית מלכה, שנכנסה לחיינו והפכה את יהודה לוי לגבר מאושר, ללי לוי, שהפכה את יאיר נתניהו לאייטם רכילות לא פחות, וכמובן, לאחת והיחידה, קייטלין ג'נר, שהוכיחה לנו שאם מישהו חשב שמשפחת קרדשיאן כבר עשתה הכל, תמיד יש לה משהו חדש בקנה. בטח ובטח כשהיא בוחרת להפוך לאישה ביום בו הבת החורגת שלה, קים קרדשיאן, מודיעה שהיא בהריון שני. איטס טאף, באט איטס גוד.
במקום השני - לא תודה
זה ידוע שביקיני קטנטן משמח לבב אנוש, אבל כשמיילי סיירוס מחליטה פעם אחר פעם לקחת את זה לשלב הבא, כלומר, עירום בוטה וגם די שעיר, אנחנו מוצאים את עצמנו רוצים לוותר על התענוג. אז מיילי, תודה, אבל לא תודה. אגב, יש שיגידו שגם קים קרדשיאן נופלת בקטגוריה הזו, אבל איכשהו אצלה, אנחנו תמיד רוצים עוד.
ובמקום הראשון והכי חשוב - תודה לאל
לאל יווני, כן? כי מסתובבים בינינו אנשים שנראים כמו בני אנוש רגילים, אבל ברגע שהם מורידים חולצה אנחנו לגמרי מבינים שהם אלים יווניים. אז תודה לכם זוהר ליבה, אביב אלוש, רן דנקר, כריס וליאם המסוורת', סקוט איסטווד, דיוויד בקהאם ואם שכחנו מישהו אנחנו מצטערים, סמסו לנו תמונה אבל, שניזכר.
אז אחרי שסיימנו להודות על כל מה שנפל בחלקינו ובעיקר על גברים בלי חולצה שהלוואי שיפלו בחיקינו, כדאי אולי להדגיש שלהגיד תודה זה ממש חשוב, ונהיה לגמרי מוכנים מוכנה להודות למי שיחליט להעלות לנו את המשכורת, או לשלוח אותנו לחופשה או משהו כזה. בכל זאת, את חג ההודיה צריך לחגוג בניו יורק לא? לחיי האותנטיות!
