(צילום: אסף מגל עריכה: אמיר סולומון)
הרגע שבו השתנו חיי:
לירון: "ההשתתפות שלי ב'הישרדות' שינתה את החיים שלי, ולא במובן החיצוני של הדבר - זה שהפכתי למפורסמת - אלא ממש באופן פנימי. השתניתי מקצה לקצה. זו פעם ראשונה בחיים שהייתי בלי האחיות שלי, עמית ונוי. כל החיים שלי הייתי מוקפת בהן ומוגנת בזכותן, הרגשתי עטופה, ופתאום הייתי ממש לבד. הייתי בת 21 ופתאום היו המון משברים להתמודד איתם, והייתי צריכה לעשות את זה לגמרי בעצמי. הייתה לי הזדמנות נדירה לעבור דברים באמת קשים, ולגלות שאני מסוגלת להם. גיליתי כמה כוח יש בי, ואחרי זה הרגשתי ממש בשלה 'לצאת לעולם'. זו חוויה חיובית, שאני ממליצה עליה להמון אנשים".
שירה: "כשאבא שלי נפטר. זה היה לפני שלוש וחצי שנים, כשהייתי בת 15. כל החיים גדלתי במשפחה תומכת ומחבקת ונורמלית. אמא, אבא, אני ואחי שקטן ממני בשנה וחצי. בית נורא רגיל ושפוי, ופתאום אבא שלי החליט לשים קץ לחייו. זה בא לי בהפתעה מוחלטת והרגשתי שהקרקע נשמטה לי מתחת לרגליים. שיניתי את החיים שלי, התחלתי לעבוד, לא כי הייתי צריכה לעזור כלכלית, אלא פשוט הרגשתי שאני חייבת להיות יותר עצמאית ובשביל עצמי, כי אין לי אבא עכשיו. זה שינה אותי וביגר אותי. בהתחלה כעסתי עליו מאוד, אבל אני מאוד אוהבת אותו והיום אני מבינה שזו מחלה לכל דבר. קיבלתי עזרה והחיים עזרו לי להשלים עם זה ולהיפטר מהכעס".
האהבה הראשונה שלי:
לירון: "הייתי ילדה תמימה במושב בית עוזיאל ובגיל 16, ילד מהמושב שהיה גדול ממני בשנתיים התחיל איתי. התחלנו לצאת והכל היה כל כך איטי ותמים ומרגש. אני חושבת על זה שהיום ילדים גדלים עם אינטרנט והרבה יותר חשופים לתכנים שהם לא לילדים, ובטח זה נראה אחרת אצלם. לנו לא היה ווטסאפ ולא היה פייסבוק, בגיל 16 עוד ראיתי סדרות בערוץ הילדים. הזוגיות שלנו נראתה בהתאם".
שירה: "ממש עכשיו אני חווה אותה. היו לי כבר חברים בעבר, אבל עכשיו אני מבינה שאי אפשר באמת לקרוא לזה זוגיות. עכשיו זו פעם ראשונה שזה מרגיש כך. קוראים לו אורי, הוא בן 27 והוא חתיך הורס. אנחנו יוצאים חודשיים, הכרנו דרך חברה משותפת ואני מרגישה שהוא מכיל אותי כמו שאני. לגור ביחד? מה פתאום? אני עוד ילדה, אני גרה עם אמא".
הפעם הראשונה שהבנתי את מחיר הפרסום:
לירון: "כשהאשימו אותי שהכחשתי זוגיות בשביל שער ב'פנאי פלוס'. אחרי 'הישרדות' הייתה תקופה מטורפת, ובדיוק אז יצא גיליון הרווקים הלוהטים של 'פנאי פלוס' והציעו לי את השער. זה היה נורא מרגש ומחמיא, והצטלמתי והיה לי נורא כיף. ושבוע אחרי זה כשהגיליון יצא, פתאום הגיע לאוזני שרצה שמועה לפיה יש לי חבר ושאני מסתירה אותו כדי לקבל את התואר ואת השער. זה בכלל לא היה נכון. אמנם כבר הכרתי את אליאב (בן חמו, אושיית לילה ובעל מועדונים - מ"ז), אבל עוד ממש לא היינו בני זוג.
עבדתי אצלו ב'קו' כיח"צנית, ונעשינו ידידים. הוא ביקש ממני לבוא איתו לבית החולים בהתנדבות כדי לחלק סופגניות והתיידדנו. במשך כמה חודשים היינו רק ידידים וזה קרה ממש לאט.
כשיצא השער, כבר היו לי מחשבות כאלה לגביו, ואולי גם לו לגביי, אבל אז הגיעה השמועה הזו וממש ברצינות חשבתי שלא כדאי שאני אלך על זה, כי אז זה כאילו יוכיח שהשמועה הייתה נכונה. לחשוב שלא הייתי נותנת לבן אדם הזה, שהוא הבן זוג שלי, הזדמנות רק בגלל מה שאנשים יאמרו, זה ממש אבסורד וזה מחיר גבוה מדי לשלם. מבחינתי זה קו ההפרדה שלי, ולמדתי מזה לקח".
שירה: "לקרוא טוקבקים המרמזים שאני מקבלת עבודות בגלל הקשר המשפחתי. כבר אחרי 'סוסי פרא' זה קרה. חוץ מלכתוב שאני בלונדינית מרמת אביב שנולדה עם כפית זהב בפה, הרבה כתבו שהכול זה בגלל שאני 'ליכטנשטיין' (שירה היא בתה של ענת ליכטנשטיין, הבת של ז'קלין ז"ל ואביגדור, ואחייניתו של ירון ליכטנשטיין, שהוא הבעלים של סוכנות ADD - מ"ז).
קודם כל, מה הקשר לסבא וסבתא שלי? הרי זה לא שהלכתי להיות ספרית, והתחלתי את הקריירה שלי הרבה לפני שלדוד שלי ירון הייתה סוכנות, זה הגיע בשלב יותר מאוחר. אני מגיל שש רוצה להיות שחקנית, ומי שיגיד שהגעתי לאן שהגעתי בזכות המשפחה שלי, לא יודע על מה הוא מדבר. אני מרגישה שזה רק להפך: כשאני מגיעה לאודישן בוחנים אותי בשבע עיניים, כדי לראות שאני באמת מוכשרת. אז אני מודה על זה שיש את ירון ואת אשתו הדס והם מנתבים לי את הדרך מתוך הבנה של התעשייה הזו, אבל, אנשים קטנים - זו אני, ואני עובדת קשה".
