הסיפור של איתי לוי קורץ מהחומרים שמהם עשוי סרט הוליוודי. זמיר קטן שעבר ילדות קשה בצל אב נרקומן, הפך לכוכב ולא שכח את האימא שגידלה אותו ודאגה לו וכיום היא פגועה מוחית. ובכל זאת, כשתגידו לו "מהקושי צומחים" זה יעשה לו צמרמורת. "זה שטויות, ילדות קשה זו שריטה קשה, ולפעמים השריטה יותר קשה מהילדות. מהקושי לא צומחים, נקודה. אבל אפשר לצאת ממנו", הוא אומר.
לוי, זמר מוכר בז'אנר המזרחי עם שלושה אלבומים בחיקו, פרץ את הגבולות כשזכה לתהילה אצל כל זאטוט, גם כזה שלא מצוי בסלסולים, עם "מסיבה בחיפה", הלהיט שיצא לפני שנה בדיוק. מאז כבר
הספיק לעשות את קיסריה, לשחרר דואט עם אייל גולן, המנטור שלו - שאצלו הוא גם חתום בחברת ההפקה ליאם הפקות, ובקרוב ימלא את האנגר 11 בתל אביב בהופעת ענק נוספת. בינתיים אתם יכולים לראות אותו ב"מחוברים" ב-HOT3 , ששם הוא חושף את חייו עם ארקדי דוכין, רינת גבאי, קרול צבי ויינר ואמיר פרישר גוטמן ז"ל.
לוי הוא לא הטייפ קאסט של "מחוברים". זמר מזרחי עוד לא היה להם, אבל הוא רצה את זה ונלחם על זה. "כשהציעו לי זה היה היום המאושר בחיי, ולא הייתה לי התלבטות אפילו לשנייה", הוא מעיד. "לא שיחקתי 'הארד טו גט' ולא כלום, אפילו נלחמתי שזה יקרה. הייתי המחובר הראשון, ורק הטסט שלי נמשך חצי שנה. התאבדתי עליו, לא הסכמתי לשמוע 'לא'. למה? כי אני רוצה להשפיע, להזיז מוחות של אנשים, אני רוצה לשנות משהו, לעורר השראה. יש לי הרגשה שהדור שלי זה דור שאיבד את האנושיות, את הרגש ואת החמלה. זה לא הקטע של הפרסום, כי אם הייתי רוצה להיות יותר מפורסם הייתי
עושה חארטות ומזמן סיטואציות, ואני לא שם. אני גם לא אחד כזה שמדבר, אני מאמין בלעשות, אני בא ממשפחה של שתקנים, ובתור אחד כזה, 'מחוברים' זה בדיוק ההפך ממה שמתאים לי. פחדתי להישמע בכיין, אבל חשוב היה לי שאנשים ישמעו את הסיפור שלי".
ועוד איזה סיפור זה. הוא נולד בגן יבנה לאבא גבי ואימא רותי. אביו היה מכור לסמים במשך שנים. "זה היה בשנות ה-70, והייתה ג'ננה כזו. זה התחיל קל ונהיה קשה. אני חושב שאז לא ידעו איזה לופ מטורף זה סמים. היום הרי לא תמצאי נרקומנים, ואז היית עומדת בצומת ורואה עשרות. אבא שלי היה כוכב, מנהיג כזה, היו לו מלא חברים והוא היה כריזמטי ודומיננטי ואיש יפה תואר. היו קוראים לו 'גבי היפה'. הוא לא עבד מעולם, לא עשה כלום, בחור דארוויש, אינטליגנט וחריף, ואמא שלי התאהבה בו. התחתנה איתו ברבנות עם 100 גרם גרעינים שחורים ו-100 גרם גרעיני אבטיח, והוא בקושי הגיע לחתונה. ההתחלה כבר הייתה מקולקלת", הוא מספר.
לוי כמעט בן 30, הוא הצעיר מבין שלושה אחים, אחרי סער (40) ושרית (37). הם, לדבריו, קיבלו מנה הגונה יותר מהילדות המקולקלת בצל אב נרקומן. "כשאימא שלי הביאה אותי היא אמרה לו: 'בילד הזה זה נגמר, אם אתה נופל לסם, אתה הולך'", הוא ממשיך. "הייתה הרגשה שזו התחלה חדשה, עברנו לרחובות, היא מצאה עבודה, אחי התקבל לפנימיית מכמורת, שזו פנימייה של עשירים, אבל זה לא עזר, וכשהייתי בן ארבע הם התגרשו. זה הזיכרון הראשון שלי. אני זוכר שאימא שלי משחה אותי במשחה המגעילה הזו של האבעבועות רוח ותוך כדי אמרה לי שהם נפרדים. אבא שלי היה מכור, לא ידעתי מה זה סמים אבל ידעתי איך נראה נרקומן. הייתי רואה אותו יושב על הספה ונרדם עם הסיגריה דולקת ביד. אני זוכר המון צער, כל הזמן היה צער באוויר, גם בסיטואציות שמחות, כל הזמן היה הפויזן הזה. הוא היה מכור ונעצר הרבה, היינו הולכים לבית משפט והוא היה מייצג את עצמו, בלי עורך דין. כשהוא היה עצור ושוהה בכלא הוא היה מבקש מאימא שלי לא להביא אותי, והייתי נעלב. זו הייתה הילדות שלי, וזה נראה לי שגרתי".
וכל הזמן הזה הוא גר איתכם?
"הוא היה בא והולך. באיזשהו שלב אימא שלי החליטה שדי, ואז הוא היה ישן מתחת לבניין. היינו יורדים למטה ובדרך לבית הספר אימא שלי הייתה אומרת לי: 'לך תגיד לאבא שלך שלום'".
והילדים בכיתה ידעו?
"תראי, זו הייתה שכונה אמא'לה, אנשים פרימיטיביים. בכל בית היה סיפור, כולם היו גמורים. אבל עד כיתה ד' סיפרתי לכולם שאבא שלי איש קבע. יום אחד בא איזה ילד וסיפר לי שהוא ראה את אבא שלי הולך ברחוב ומבקש מאנשים חמישה שקלים. הכנסתי אותו למקלט ואיימתי עליו שאם הוא מספר, אני גומר עליו. אחר כך כולם כבר ידעו. יום אחד הגיעו מערוץ 9, הערוץ הקהילתי, לצלם את הנרקומן ששוכב מתחת לבניין, כבר לא היה מה להסתיר. אבל אני חייתי בפנטזיה, הייתי ילד מדומיין. כשהאחים הגדולים שלי היו מאוד בהכרה לגבי המצב בבית, אני הייתי מסדר את המזלגות יפה ומארגן לנו ארוחת שישי. הם היו צוחקים עליי, מבאסים לי את התחת והולכים לאכול בסלון, אבל אני שיחקתי אותה 'משפחת פלדמן'. הולך וקונה כריות באיקאה כאילו אנחנו גרים ברמת אביב. מסדר נרות, שטיח שאגי, מעצב לעצמי את הפנטזיה. הייתי בוהה בפרסומת של סלוני נטוצ'י בעיתונים של שישי ואומר לאחותי: 'את רואה? כזה סלון יהיה לי'. זה דפוק, אבל זה עזר לי".
ואימא שלך פרנסה שלושה ילדים לבד?
"אימא שלי עבדה בשלוש עבודות ביום, בניקיון, בשביל שיהיה לי הכל. מורות פרטיות, קייטנות, דברים שלא היו לאחים שלי. היא הייתה נחושה לתת לי עתיד טוב יותר. כל בוקר קמה ב-6:00 , מתקלחת, מורחת ולווטה, לובשת את המכנסיים של הניקיון ויוצאת לאוטובוס. חוסכת כל השנה ובפסח שוכרת אוטו כדי לקחת אותנו לבקר את הדודים. ארגנה לי בר מצווה מהסרטים, והביאה את אבא שלי בתחנונים כי לא הסכמתי ללכת אם הוא לא יבוא. רציתי את התמונה הזו של כל המשפחה, אפילו שידעתי שזה פייק. לא היה אכפת לי".
הראיון המלא עם איתי לוי בגיליון פנאי פלוס החדש - עכשיו בדוכנים.
צילום: משה נחומוביץ
