(צילום: מתן טורקיה | עריכה: אביתר כהן)
צה"ל קרא לדוגמנית הבינלאומית מאי תגר (19) בדיוק כשהגיעה הפריצה הגדולה שלה, צילומים לליין הצעיר של חברת ההלבשה התחתונה "ויקטוריה'ס סיקרט" וקמפיין ביוטי יוקרתי למותג־העל "אסתי לאודר", שיכולים להטיס את הקריירה לשלב הבא. אבל האפשרות לא להתגייס לא עלתה בכלל לדיון מבחינתה. בשבוע הבא תיפרד תגר מההורים בבקו"ם ותעלה על האוטובוס, לבושה במדי חאקי תקניים.
"אבא שלי עלה בגיל 27 מדנמרק, עשה שירות צבאי מלא והיום יש לו מכון שיקום שמטפל בהרבה נכי צה״ל כך שמבחינתי לא הייתה אפילו מחשבה לא לשרת. יש עוד דוגמניות שעשו צבא ועבדו במקביל בחו״ל: ניבר מדר, שלומית מלכה ואסתי גינזבורג, למשל. זה שאת בחורה יותר יפה או מצליחה לא הופך אותך למורמת מהעם. כולם צריכים לתרום את חלקם. נכון שיש דוגמניות שהצבא מבחינתן הוא עול. לדעתי, לעומת זאת, צבא זה בית ספר מעולה לחיים. זה לא עונש. זו מתנה".
יש דוגמניות שלא שירתו בצבא.
"אני לא שופטת אף אחת. צריך לזכור שבתקופה של בר רפאלי, למשל, דוגמניות לא קיבלו הגדרה של אמן פעיל. היא הייתה צריכה לעצור הכל לשנתיים וזה ברקס שיכול לחסל קריירה. עכשיו מפגינים יותר גמישות כלפי דוגמניות".
תגר החלה לדגמן בגיל 16 לסוכנות יולי ומהר מאוד הקריירה שלה עברה לחו"ל, למגש של הגדולים.
"בהתחלה אבא שלי טס איתי לחו״ל. לקח אותי לפגישות, ישב עם הסוכנים. בשלב מסוים הוא חזר לארץ ואני עברתי לגור בדירת דוגמניות. לא קל לחיות לבד בניו־יורק. הגעגועים הציפו אותי. נמאס לי לדאוג לעצמי כל הזמן, רציתי להיות ילדה של אמא, לאכול מה שבא לי, שהאחים יציקו לי. חיים רגילים של תלמידת תיכון.
עם הזמן קיבלתי כלים להתמודד עם הלבד".
"חודש אחרי שנחתתי בניו־יורק קיבלתי טלפון מהסוכן המקומי שלי, ששאל אם אני מתרגשת לקראת האודישן מחר. שאלתי: איזה אודישן? נכנסתי למייל וראיתי הזמנה להיבחן ל'וויקטוריה'ס סיקרט'. ישר טסתי לאימון של שעתיים. אם היו מודיעים לי מראש, הייתי עושה גם עשר שעות אימון. אין מה לעשות, להיות דוגמנית של ויקטוריה'ס סיקרט זה חלום".
הכתבה המלאה - היום ב"ידיעות אחרונות", מוסף "7 ימים"
