שנות השמונים העליזות התאפיינו בשלל אירועים משמחים כמו השקת הגיים בוי והמצאת המקינטוש, אולם אירוע אחד העיב על כל האופוריה ותסרוקות המאלט. לא, אנחנו לא מדברים על אסון צ'רנוביל, אלא על תקרית הדיו של עפרה חזה וירדנה ארזי.
ב-30 ביולי 1985, עלתה זמרת השנה דאז, ירדנה ארזי, להופיע על בימת "עיר הנוער" בתל אביב. באותו הערב התקבצו צעירים וחיכו להופעתה של הזמרת, אולם לתוך הקהל האוהב הסתננה מעריצה מהמחנה של עפרה חזה. זו התקרבה לארזי, שלפה אקדח צעצוע ושיגרה סילון של דיו שהכתים את שמלתה הצחורה של הזמרת, שנראתה הלומה למדי. התקרית הביאה את היריבות בין קהלי המעריצים של הזמרות לשיא חדש - ואם תשאלו את ארזי, זה היה יכול להסתיים בצורה גרועה הרבה יותר.
ירנדה ארזי, מה את זוכרת מאותו ערב ביולי 85'?
"הגעתי להופעה בעיר הנוער והייתה היסטריה סביבי. כשיצאתי מהרכב הוקפתי בשומרים, הייתה התנפלות של אנשים ואז מתוך ההמון ראיתי יד שאוחזת אקדח צעצוע והתיזו עלי דיו. נבהלתי. לא הספקתי לחשוב מה קורה, בדיוק עמדתי לעלות לבמה. לבשתי בגד חדש להופעה, די מכוער לטעמי, מזל שהרסו אותו. הייתי בהלם לגמרי, נראיתי זוועה ושקלתי לחזור לרכב שהביא אותי כי הרגשתי מותקפת. כולי הייתי מטונפת מהדיו. אני לא אשכח שחיים סלוצקי, שהיה מפיק המופע, אמר לי, 'אם את לא עולה לבמה - זה בדיוק מה שהתכוונו שיקרה'. זה המשפט שהחזיר אותי לבמה, כמו שאני, מטונפת. כולם חטפו מהדיו, גם הנגנים".
כעסת?
"באותו לילה כבר הגשתי תלונה למשטרת רמת גן. זה לא הגיע משום מקום, זו הייתה הסלמה ותקרית הדיו הייתה השיא. באותה מידה זו הייתה יכולה להיות חומצה והבנת שאני צריכה כנראה לשים סוף לדבר הזה. שתקתי תקופה מאוד ארוכה להתנכלויות האלה, אבל אחרי שהאקדח עם הדיו ירה, הבנתי שיש לזה פוטנציאל הרסני. דיו נשמע מצחיק, יש בזה משהו נלעג. כולה דיו. אבל לא. אני חושבת שאם לא הייתי מגישה תלונה למשטרה ואותה בחורה לא הייתה נחקרת, הדברים היו יכולים להתדרדר יותר. ניסיתי לשים סוף לתופעה".
היריבות הייתה רק בין המעריצים שלך ושל עופרה חזה?
"כשעפרה חזה נפטרה הייתי בהלוויה. אחת המעריצות שלה ניגשה אליי וביקשה ממני סליחה על כל מה שהן עשו לי. הייתי צד מאוד פסיבי בכל הסיפור הזה. כל מה שעשיתי במשך שנים היה לנסות ולהוריד את גובה הלהבות. ניסיתי להתעלם מכל הבלגן, חשבתי שאם אתעלם זה יעזור. כשריטה נבחרה להיות זמרת השנה ב-1986, הודעתי קבל עם ועדה שהיא ראויה ונהדרת. שלחתי לה פרחים וברכות, חלילה שלא תיפתח עוד חזית עם זמרת אחרת".
איך זה שעברו כל כך הרבה שנים והנושא הזה עדיין נמצא בתודעה?
"הנושא הזה גדול גם מעפרה וגם ממני, זה הפך לסוג של אגדה. אני מתכווצת כל פעם שהנושא עולה. הרגשתי אז שזה דבר מטומטם. ריב בין זמרות הוא הדבר הכי מטומטם שיכול להיות, בעיקר בשנות השמונים, אז הייתה מלחמת לבנון. המדינה שתתה דם וריב בין זמרות היה דבר אידיוטי נורא".
אבל למרות שעברו מאז התקרית 32 שנים, מעריציה של ארזי זוכרים את הפרטים כאילו זה היה אתמול. "לא נכחתי במקום, אבל שמעתי על האירוע למחרת ברדיו", סיפרה דיקלה יוקטן, מעריצה שרופה של הזמרת. "הייתי מאוד עצובה, איפלו קצת בכיתי. בעיקר עצב גדול מאוד. שמעתי בקול של ירדנה כמה היא פגועה ומבוהלת וזה היה לי קשה".
התקרית גרמה לך לאהוב פחות את עפרה חזה או את המעריצים שלה?
"לא הייתי עסוקה בזה. ירדנה הייתה מאוד חד משמעית בריאיונות שלה באותה התקופה, תמיד העבירה מסרים שזה לא מקובל עליה ושאם מישהו יעשה כזה דבר וינסה להחזיר לצד השני היא תגיש נגדו תלונה במשטרה באופן אישי. היא הייתה אומרת שהמעריצים שלה ילדים טובים ושהם לא עושים דברים כאלה. גם כשהייתי חושבת לקשקש את השם של ירדנה על מושב באוטובוס, הייתי אומרת לעצמי בראש, 'לא, המעריצים של ירדנה ילדים טובים'".
הכרת את המעריצה ששפכה דיו?
"לא הכרתי אותה ואני אפילו לא יודעת מי היא. זה לא היה עניין בכלל. אפילו לרגע לא הייתה לנו, כמעריצים, מחשבה לנקום. זה לא היה בשיח בכלל ובמועדון המעריצים התעסקנו בהופעה הבאה. כבר אז זה נראה טיפשי, ועכשיו בדיעבד זה נשמע לי עוד יותר מטופש. זה לא שלא רציתי שירדנה תזכה בתואר זמרת השנה, להיפך. בכל שנה אמא שלי הייתה מכריחה אותי ללכת לשמוע את תקיעת השופר וזו הייתה הבקשה שלי, שירדנה תהיה זמרת השנה, בתור ילדה זה היה לי מאוד חשוב. עובדה שכשריטה זכתה, לא קרה כלום, היה שקט ואף אחד לא שנא אותה בגלל זה".
בזמן שמעריציה של ארזי הזדעזעו מהתקרית, הקולות במחנה של חזה היו שונים מעט. "זה הצחיק אותי", מספרת לנו המעריצה גלית שלום. "אני חושבת שאם זה היה קורה לעפרה, היא הייתה הולכת להחליף בגד מאחורי הקלעים ולא עולה ככה לבמה ומראה את מה שעשו לה, ירדנה העצימה את המקרה, עשתה מזה סיפור גדול".
מתי התחילה ההערצה שלך לעפרה חזה?
"זה התחיל בשנת 1983 כשהיא השתתפה בקדם אירווזיון. לא אהבתי את ירדנה אף פעם, היא תמיד הייתה מסתכלת על הדברים שעפרה עשתה וניסתה להתחרות בהם. ברגע שהערצתי את עפרה, המתחרה שלה קצת הפריעה לי".
מה היא הייתה עושה כדי להתחרות בה?
"היא התמודדה על תואר זמרת השנה אחרי שעפרה הייתה זמרת השנה".
חשבת שעפרה תהיה זמרת השנה לנצח? היו עוד זמרות בארץ.
"כן, אבל עפרה עשתה דרך ארוכה וקשה עד שהיא הגיעה לאן שהגיעה. ירדנה ארזי ישר התקבלה ללהקת הנח"ל והייתה לה דרך קלה להצלחה. לא אהבתי את השירים שלה, את הסגנון. האף שלה היה למעלה, היא הייתה שוויצרית. עפרה הייתה צנועה, שונה ממנה לגמרי".
כמעריצה של עפרה חזה, מה חשבת בזמנו על תקרית הדיו?
"אני שמעתי שמעריצים היו הולכים להופעות של ירדנה ומפריעים בכוונה. שמעתי את זה מאוחר יותר אבל, לא ידעתי שזה קיים. זה לא עניין אותי ללכת להופעות שלה ולצעוק בוז ולהפריע".
את חושבת שהתזת הדיו הייתה לגיטימית?
"לא, זה היה נראה קצת מוזר. בכל זאת, זה שלא אוהבים זמר זה לא אומר שצריך לפגוע בו, אלה מעשים קיצוניים. אבל כילדים זה הצחיק אותנו, המעריצים. לא ידעתי מי עשה את זה, אבל אמא שלי חושבת עד היום שזו אני. היא יודעת כמה אהבתי את עפרה אז היא חושבת שזו אני".
היום כשאת מסתכל 30 שנה אחורה, מה את חושבת על המקרה?
"זה מעשה טיפשי, זה שלא אוהבים זמר לא אומר שצריך לפגוע בו. אני לא יכולה להגיד שאני מבינה למה הם עשו את זה, אבל באותו זמן צחקנו מזה".
