שנות ה-90 התאפיינו בכמה אירועים היסטוריים שהשפיעו על תושבי מדינת ישראל ומצב הרוח הלאומי: מלחמת המפרץ, חתימת הסכם השלום עם ירדן, המצאת סנדלי השורש (מהן לא התאוששנו עד היום) וביקורם של כוכבי התוכנית "בוורלי הילס 90210" בישראל. השחקנים היו מושאי הערצה ובכל תיכון בישראל צמחו להם ברנדה, ברנדון, קלי, דילן וסטיב. סתם, אף אחד לא רצה להיות סטיב.
האאוטפיטים, התסרוקות, סיפורי האהבה, התככים והשקרים של תלמדי תיכון "ווסט בוורלי היי", נכנסו לכל בית ישראלי. בסוף שנת 1992 כוכבי הסדרה ג'ני גארת' (קלי), איאן זירינג (סטיב) וגבריאלה קרטריס (אנדריאה) נחתו בארץ לביקור בן עשרה ימים והקהל הישראל איבד את העשתונות. מטרת הביקור, למקרה שתהיתם, הייתה הופעה משותפת עם להקת "צעירי תל אביב", שהיו אז הדבר הכי חם במדינה.
השחקנים הופיעו על הבמה לצד טל ועידו מוסרי, דנה דבורין, שיר גוטליב, יעל פוליאקוב ויתר חברי להקת"צעירי תל אביב". הם ביצעו יחד את השיר "We are the world", שנבלע בצרחות הקהל שגדש את היכל נוקיה.
למרות שעברו כמעט שלושה עשורים מאז שהסדרה עלתה לאוויר והחלה לשגע את העולם, חלק מהמעריצים נשארים נאמנים לה גם היום. "ההערצה לסדרה התחילה ממש במקביל לשידור שלה בארץ. הייתי בבית הספר היסודי או בחטיבה וראיתי כמעט את כל העונות. לאחרונה החזירו את התוכנית בשידור חוזר. צפיתי בה שוב והקלטתי את הכל. אני עוקבת אחרי העמודים שלהם בפייסבוק, עונה שם על שאלות וקוראת על השחקנים", סיפרה המעריצה האדוקה מיטל אזולאי.
היית בהופעה שלהם בארץ?
"הייתי ממש ילדה, בת 12 בערך. אני זוכרת שאנדריאה, סטיב וקלי, הגיעו. ההופעה התקיימה בשעות הערב באמצע שבוע והם חלקו במה עם "צעירי תל אביב". השחקנים ישבו על כסאות והתראיינו. בשלב מסויים, הם דיברו קצת עם הקהל. לא היו טלפונים, כך שאי אפשר היה לצלם אותם כמו היום. אני זוכרת שהיה פה טירוף של ממש כשהם הגיעו. היו מלא מעריצים, היסטריה, הרבה בלאגן.כל כך אהבתי אותם".
מי שזכה להופיע עם החבורה הנחשקת הוא טל מוסרי, שזוכר את ימי הביקור כחוויה חד פעמית. "עברנו מבר לבר וממסיבה למסיבה. זה היה מטורף. היינו מאוד גאים בעצמנו שאנחנו יוצאים לבלות יחד עם הכוכבים האלה".
למה דווקא אתם נבחרתם להופיע איתם?
"באותם ימים 'צעירי תל אביב' היו ההיסטריה הכי גדולה בישראל. קח את סטטיק ובן אל פלוס נינט, זה היה מטורף. אני לא זוכר היסטריה כזאת במהלך הקריירה שלי. בכל מקום בו הופענו היו כמה מעריצות שהיו מתעלפות".
איך הגבתם שהודיעו לכם שאתם הולכים להופיע איתם?
"כשזה קרה, אנחנו היינו אלה שהתעלפו. נכון שאנשים העריצו אותנו, אבל אנחנו העצרנו אותם וזה היה מאוד מרגש. קצת התבאסנו שברנדה וברנדון לא הגיעו כי בהתחלה הייתה מחשבה שהם יגיעו בהרכב גדול יותר. הדבר המפתיע בכל הסיפור הוא שאנחנו היינו צעירים וגם הם היו צעירים, וכל מה שהם רצו מעבר למופע זה רק לבלות בתל אביב".
יצאתם לבלות יחד?
"בדיוק התחלנו לקבל רישיונות נהיגה ודנה דבורין או שיר גוטליב הוציאו אוטו כדי שניסע כולנו יחד. הרגשנו כוכבים הוליוודיים לכמה רגעים, זה היה מטורף. באופן די מפתיע, השחקנים היו מאוד נחמדים וצנועים, לא הרגשנו שהגיעו סטארים גדולים. אני חושב שאפילו הם הופתעו מהמעמד שלהם כאן בישראל. הם לא באו עם רשימת דרישות והיו מאוד נגישים, וכאן בעצם טמונה ההצלחה של ההופעה ושל הביקור.
היינו חברים שלהם למשך עשרה ימים. הלכנו לים בבוקר, עשינו חזרות ואחר כך הסתובבנו איתם בעיר, ומה שמצחיק זה שהטירוף של המעריצים היה גם סביבנו ולא רק סביבם. הם חבר'ה צעירים בדיוק כמו שאנחנו היינו והרגשנו כאילו הם חלק מאיתנו. אני חושב שלאיאן זירינג היה קשר קרוב יותר פה עם אחת הבנות, אבל אני לא רוצה להפליל אף אחת. ביום בו הם טסו חזרה, החלטתי להשלים שעות שינה. ישנתי משהו כמו שלושה ימים רצופים".
איך הייתה ההופעה?
"אני זוכר שעוצמת הדציבלים שהגיעה מהקהל הייתה מטורפת ולא שמענו כלום על הבמה. היינו באדרנלין מטורף ושרנו שיר יחד. היום ממרום גילי אני מבין מה המשמעות של למלא את יד אליהו. היו שלוש הופעות ובאותו היום פתחו עוד הופעה, שהכרטיסים אליה נמכרו בתוך עשר דקות, כאילו מדובר בעומר אדם. הכל נחטף. הם כל כך נהנו איתנו על הבמה, זה היה מדהים".
שמרתם איתם על קשר אחרי זה?
"אני לא שמרתי על קשר, אולי חלק מהאחרים כן. בשבילי זו הייתה חוויה חד פעמית זכורה היטב. הם כוכבי ענק והם היו נגישים, כיפיים וחברותיים. הם לא הכירו את 'צעירי תל אביב' ואולי זה מה שגרם לחיבור בינינו".
איך ההערצה של הקהל הייתה שונה אז מהערצה היום?
"היום כל אחד נולד עם טלפון ביד. הדבר שהכי רצו ממני בעבר הייתה חתימה ובסוף כל הופעה הייתי מקבל שק דואר, מכתבי אהבה והערצה ומתנות. אחר כך סלפי והיום דורשים לא פחות מסרטון. מיוזיקלי או לצלם אותי לסנפצ'ט. הילדים ובני הנוער של היום כבר לא מסתפקים בסתם תמונה".
עידו מוסרי, אחיו הצעיר של טל שכיכב גם הוא בלהקת "צעירי תל אביב", חווה את הביקור בצור שונה. "הקהל היה בהיסטריה מוחלטת, אני לא יודע למה אפשר להשוות את זה היום, זה היה כמו הביטלס, לא פחות. לא הסתובבנו איתם יותר מדי ברחוב, זה היה מאוד מדוד. גם אנחנו וגם הם לא יכולנו להסתובב יותר מדי בלי מאבטחים".
בין הופעה לחזרה, הספיק מוסרי להסתחבק עם השחקנים וללכת על הטריק הכי ישן בספר: ללמד אמריקאי מילה מכשילה בעברית. "לימדתי את איאן זירינג להגיד בעברית 'מה הולך?'. הוא שאל אותי איך אומרים את זה בעברית וכולם אמרו לו 'מה נשמע?' ו'מה קורה?'. רק אני אמרתי לו 'מה הולך?', כדי שיסתבך קצת עם הכ'. זה הפך את כל סיבוב ההופעות לזוהר ובלתי נשכח".
זה היה מדהים וחלומי והזוי לחשוב שעברו מאז 25 שנה. ישבתי מאחורי הקלעים ביד אליהו, על שולחן וג'ני גארת' התיישבה לידי. הייתי ילד בן 16 ומאוהב בה עד מעל הראש. היא הייתה כל כך יפה ועדינה. היה לי חור בג'ינס, ממש מעל הברך. היא הכניסה את האצבע שלה לחור הזה ואמרה באנגלית 'יש לך חור בג'ינס', לא האמנתי אז ואני לא מאמין גם היום, אבל זה קרה וגם אז סיפרתי את זה בהיסטריה".
