(צילום: ירון שרון עריכה: רחל קרחי)
שרי גבעתי אמנם אחרי לילה לבן שנגרם בשל תינוקת יונקת בת שלושה חודשים, ילד בן שלוש ובעל שבדיוק נמצא בחו"ל בענייני עבודה, אבל היא עדיין יפה להדהים בגופיית בית של חופשת לידה ובלי טיפת איפור. את השחקנית והמוזיקאית - ששבה אלינו אחרי שנים בנכר - תוכלו לתפוס על המסך הקטן שלכם בסדרת המתח הפוליטית "שלטון הצללים" של HOT, שביום שלישי הקרוב תגיע לפרק הסיום של עונתה הראשונה המדוברת.
גבעתי מגלמת את נגה, אשת שר בכיר (עירד רובינשטיין). "נגה היא הדמות הכי משתנה בסדרה", היא מספרת בהתלהבות. "היא מתחילה כאישה כנועה ובעל כורחה, כשהיא מבינה שבעלה בוגד בה, החיים מתפוצצים לה בפרצוף והיא מגלה את עצמה ואת הכוח שלה". את ההשראה לדמות גבעתי שאבה מאישיות מתבקשת, מלאניה טראמפ. "הסתכלתי על מלאניה, על איך שהיא הולכת ומדברת ליד נשים, כי היא מאוד מנותקת, לא כמו מישל אובמה".
את שאר הרבדים של הדמות אימצה גבעתי מסיטואציות רגשיות קשות שחוותה. "כשאת מרגישה שאת לא שווה משהו, אלה דברים שקורים לכולם כל הזמן. לא צריך לחוות בגידה מבן זוג כדי לשחק דמות נבגדת, את יכולה להיות נבגדת גם על ידי חברה. אז לקחתי בגידות מהחיים שלי, מאנשים שפגעו בי, והעתקתי אותן לסצנות".
איך את מרגישה במעבר בין התפקידים של הלידינג ליידי לתפקידי אימהות?
"נהדר, כי שם יש יותר בשר וריגוש, אלה תפקידים שכתובים יותר טוב. ניקול קידמן עשתה את התפקיד הכי טוב שלה בגיל 50 ב'שקרים קטנים גדולים'. לקח לי המון שנים להבין שזה מה שמעניין אותי וכשהבנתי את זה עשיתי קאט על מלא קמפיינים. פתאום קלטתי מה חשוב לי, הבנתי שאני לא נמצאת בטראק הנכון ושאני חייבת לזוז ימינה־שמאלה".
"ימינה-שמאלה" יכול להיות גם שם המשחק כשמדברים על הקריירה של גבעתי (36) לאורך 18 השנים האחרונות, מאז שעזבה את חיק משפחתה הטבריינית המסורתית החמה. "בגיל 18 שחררו אותי מהצבא על אסטמה קשה", היא מספרת. "מוטי רייף התקשר ואמר לי: 'את יודעת שאת הולכת לתחרות מלכות היופי'. עניתי לו: 'אתה יודע שיש לי כרטיס וואן וויי להוואי'".
מהוואי היא עברה לאל.איי, שאלה את עצמה "מה זה המקום הנוראי הזה" וחתכה לניו יורק. "ושם עפתי על החיים", היא נזכרת. "בגיל 19 החלטתי ללמוד משחק ואנגלית ולדגמן תוך כדי. מהר מאוד הבנתי שהדוגמנות לא עשתה לי טוב והתחלתי לצייר למחייתי. עשיתי כמה תערוכות רציניות, עד שהבנתי שלשבת בסטודיו קטן עם חלון קטן זה גם לא בשבילי".
המראה הבובתי שלה מתפוגג במהרה במפגש פנים מול פנים. גבעתי היא טום בוי בנשמה, טום בוי עם עומק. כשהיא מדברת על הצד האפל בנפשה, מובן איך בין הוואקומים שנוצרו אחרי תפקידים לבין ההלוך־חזורים לארץ וממנה, המוזיקה כבשה את לבה. "המוזיקה נכנסה לחיי כמו ברכה, באמת שלא התכוונתי", היא מצטנעת. "ב-2009 השתתפתי בקליפ של אנריקה איגלסיאס וניגנתי שם על פסנתר. הבמאי של הקליפ התלהב והכיר לי חברים מוזיקאים שלו. הקמתי להקה והתחלנו להופיע. בהתחלה לא לקחתי את זה ברצינות, פשוט זרמתי. גם לא חשבתי שאני יודעת לשיר, אבל תמיד היו לי גיטרה וקלידים וזה היה הכיף שלי. הספיק לי הלחץ של המשחק, לא רציתי עוד קריירה לרדוף אחריה".
שינית כיוון לא פעם.
"העקב אכילס שלי הוא שאני פועלת מהרגש. אני גם יודעת בפנים שאני תמיד מסתדרת, שאני תמיד יכולה לייצר משהו חדש, ואני מאוד סומכת על זה. הציעו לי בזמנו לעשות את 'רוקדים עם כוכבים', והייתי אז בתקופה חלשה של עבודה, אבל משהו בי לא נתן לי להגיד כן. המורה שלי למשחק שאל אותי: 'את מאמינה בעצמך?'. אמרתי לו שכן, אז הוא אמר לי: 'אז אל תעשי את זה'. נסעתי בחזרה לאל.איי וקיבלתי שני פרקים ב־" CSI" ששילמו לי בוכטות, ולא משנה כמה 'רוקדים עם כוכבים' הייתי עושה, לא הייתי מגיעה לזה. אם לא טוב לי אני לא ממצמצת, ואני יודעת שזה עיכב לי את הקריירה לא פעם. אנשים אומרים לי: 'אם היית ממוקדת'. סבבה, אבל אם הייתי יותר ממוקדת אבל לא שמחה? אז מה זה שווה? אני תמיד שואפת ליותר, רוצה שיהיה יותר טוב ומתרגשת כשכותבים לי באינסטגרם 'היי נגה', והם בכלל לא יודעים מה עשיתי עד היום. מעדיפה את זה מאשר להיות בפרסום מטורף עם מלא קמפיינים ולא לקבל את התפקידים שאני רוצה".
הסטטוס של גבעתי כמעט תמיד היה זוגי, ולא פעם היא הייתה במערכות יחסים שעשו קצת רעש תקשורתי. כמו הרומן שניהלה עם השחקן ההוליוודי אוליבייה מרטינז, בלי שידעה שהוא עדיין עם בת זוגו דאז, הזמרת קיילי מינוג, שחלתה בסרטן באותה תקופה, או הזוגיות עם אדם לוין, סולן להקת מארון 5. "כשחזרתי לארץ הלכתי לפסיכולוג ואמרתי לו שאני רוצה זוגיות שתימשך שנים", היא מספרת. "שנמאס לי לעזוב אנשים ומה לא בסדר איתי. עשינו רשימה של מה אני רוצה בבן זוג, וגיליתי שלהרבה מהגברים שיצאתי איתם לא היו התכונות האלו. הייתי מכירה בן אדם ותיק תק, סיפור אהבה, נוסעים לחו"ל, מכירים את ההורים. רציתי סרט טוב, והחיים הם לא סרט, התאהבתי בסיפורי אהבה מהאגדות שנשארו באגדות. הפסיכולוג הציע לי לנסות לא להתראות כל יום עם הבחור הבא. ובגיל 30, כשהכרתי את אור (לובושיץ - ש.ל), אמרתי לו שאני לא יכולה לראות אותו כל יום, וזה מה שהיה".
