(צילום: חגי דקל | עריכה: גלעד ילון)
הצרות באילת, האירוסים שביטל, היציאה מהמשבר לחיים החלומיים בקוסטה ריקה, השהות הסוערת בבית האח - שבמסגרתה היה חלק דומיננטי מהסכסוכים הקולניים ביותר של העונה, כולל סכסוך אחד שגלש לפיזיות ובסופו הודח דייר אחר - והאדם שהוא היה רוצה לראות כזוכה העונה הזאת: אלי זרקה הגיע מגן העדן הפרטי שלו לסיר הלחץ המוטרף של "האח הגדול" (רשת 13) והוציא את עצמו בזמן ,לפני שהוא מאבד את זה סופית. עכשיו הוא מדבר על הכל.
עם הכניסה ידעת שאתה עלול להגיע למקומות של עימות שם? שאתה עלול להתפרץ?
"בטח. בדרך כלל אני לא צריך להתמודד עם זה כי אני חי במקום מאוד שקט ושלו. 'פורה וידה' קוראים לזה - 'חיים טהורים'. שמע, כולנו בני אדם. בכולנו יש צדדים פחות יפים של עצבים והתפרצויות. נכנסתי כי רציתי לעבור את החוויה. ברגע שנגמרה לי הבטרייה, ברגע שלהיות שם הפך רק להישרדות, החוויה נגמרה מבחינתי. ברור שרציתי להגיע לגמר כי באתי עם האמת שלי ועם הדוגרי, אבל הפאן הלך לאיבוד וזה כבר לא הרגיש טוב".
היו סימנים מטרימים שהגיעו מים עד נפש.
"כן. אבל היו גם דברים טובים. שמע, פגשתי שם חברה מדהימה - אביבית בר זוהר, שקיבלה את מי שאני, וזה היה הדדי. החיבור בינינו היה מאוד חזק. ממש רציתי להיות שם בשבילה, וזה גם מה שעשיתי, עד גבול היכולת שלי. בן אדם צריך לדעת לטפל בעצמו ולהיות מודע לגבולות שלו".
הייתה הרגשה שאתה על סף פיצוץ, ושפיצוץ שלך ייגמר לא טוב.
"לגמרי. אתה לא רוצה לצאת על שתיים וחצי נשים שיש שם, אתה לא יכול להתבטא יותר מדי. גם מה שיש לך להגיד... כל דבר יוצר שם אש כבדה. יש לי משפחה בחוץ. לא רציתי שיראו אותי ככה, וגם לא רציתי בעצמי להיות במקום הזה".
מה היית עושה אחרת?
"הייתי מנסה להיות יותר מאופק, להביא את עצמי למקום של רוגע. בריב עם סימה, למשל. זה היה ריב שלא היה שייך לי, אלא לאביבית".
