(צילום: אורי דוידוביץ')
בעוד שלושה חודשים ריף נאמן (21) תסיים את שירותה הצבאי, שאותו היא עושה בקריה בתל אביב. אך בזמן שחיילים אחרים כבר מתכננים את הטיול הגדול, נאמן אפילו לא יכולה לפנות לעצמה זמן לסופ"ש קטן עם החבר בחו"ל. הקריירה החדשה שלה במשחק בדיוק פורחת, והפרויקטים לא מפסיקים להגיע. כמה היא עסוקה? את החודשים האחרונים העבירה בחזרות אינטנסיביות לפסטיגל ובחזרות למופע של "כפולה" לצד חברתה הטובה נועה קירל, וכל זה תוך כדי שירות בצבא.
לאחרונה החלה להצטלם לעונה החדשה של "שנות ה-80" (רשת 13) אחרי ששלום אסייג ראה אותה בסדרה "כפולה" (ערוץ kidZ ב-yes וב-HOT), התלהב והזמין אותה. על הדרך גם זכתה בתפקיד אורח בסדרה "המנצח", שבה תשחק עם ליאור אשכנזי ושי אביבי. הקוראים היותר מבוגרים מביניכם בוודאי מזהים אותה בתור המלצרית הנערצת על עמית (בן יוסיפוביץ' המצוין) בדרמה הקומית חביבת המבקרים, "על הספקטרום". מרשים מאוד, וכל זה בפחות משלוש שנים.
"החודשים האחרונים היו עמוסים", היא מודה. "היו לי חזרות לפסטיגל וחזרות למופע של 'כפולה', ותוך כדי הייתי הולכת לצבא בין חזרה לחזרה. היה לי קשה פיזית וגם קצת נפשית, כי הייתי חוזרת אחרי כל היום הזה ועושה כביסות וכלים. כל הזמן שלחתי לאמא שלי הודעות: 'אמא, הלוואי שתגורי איתי כבר'".
ספרי על המופע של "כפולה".
"זה היה בהיכל מנורה מול 11 אלף איש! חוויה מדהימה. סיימנו את העונה השנייה והמופע סגר את הקצוות של הפרק האחרון, אז באו כל המעריצים שרוצים לראות מה קורה. גם ההורים שלי ושל נועה קירל סוף סוף הכירו. הם באו למופע ועשינו היכרות בין שתי האימהות".
"רק עכשיו אני מבינה שמזהים אותי", היא אומרת מופתעת. "אני עוד לא לגמרי מעכלת את מה שקורה, אבל אתמול אני והחבר הלכנו לסרט והוא כבר יותר מודע ממני, אז הוא אומר לי: 'ריף, תפזרי את השיער כדי שלא יזהו אותך! שלא יתחילו לרדוף אחרינו ילדים'. עניתי לו: 'די, הכל טוב, תשחרר'. גם לא הלכנו לקולנוע מפוצץ. ואז באתי לקנות פופקורן, ופתאום איזה 30 ילדים נעמדו מאחוריי, והוא כזה: 'בעיה שלך שלא פיזרת את השיער'".
היו תגובות של מעריצים שהפחידו אותך?
"יש דברים מפחידים, גם הלכתי למשטרה בגלל זה. רוברט (בן שושן - ל"ש) הסוכן שלי, שיהיה בריא, הוא כמו אבא שני שלי. יש בינינו אהבת אמת. לא מזמן היה לי סיפור שהייתי צריכה אותו והלכנו למשטרה ביחד, כי פעמיים ירדתי לחניה וגיליתי שמישהו פינצ'ר לי את הגלגל בחניה הפרטית שלי ברמת גן, ונלחצתי מאוד. ההורים שלי גרים בצפון, בכפר תבור, ורוברט חסך להורים שלי את ההגעה ובא איתי למשטרה".
אוי לא. מי עשה את זה?
"לא יודעים. אין קצה חוט למשטרה. אז זה נסגר, אבל חשבו שזה מעריץ".
שמעריץ יביא פרחים. למה לפנצ'ר את האוטו?
"זה בדיוק מה שאמרתי! אבל מאז אני קצת פוחדת להיות לבד. בכלל, יש לי קטע שאני אוהבת להיות מוקפת באנשים. זה לא שאני לא יכולה לבד, אבל מאז שעברתי למרכז אני מחפשת משפחתיות. אז זה או להיות עם החבר או עם חברים, רק לא לבד. היום בערב, למשל, אני אהיה לבד, ונראה לי שאני אחפש חברה שתהיה איתי".
איך מגיעים לדגמן בגיל 9?
"תמיד אהבתי תשומת לב, גם היום. לא הייתי ביישנית, אבל גם לא הייתי ילדה סנובית ושחצנית. ומפני שבבית נתנו לי תחושה שאני יכולה לעשות הכל היה לי ביטחון, "לפני כמה זמן חברה סיפרה לי שמישהי שאני מכירה אמרה לה: 'וואי, ריף מה זה מצליחה'. אז היא אמרה לה: 'כן, אז?', והיא ישר אמרה: 'נו, עלה לה?'. וזה פוגע. למה חייב לעלות לי? למה? כי אני עובדת קשה כמו כל אדם אחר? והכי לא עלה לי בעולם! הכל אצלי על הקרקע. למה ישר להיכנס לשלילי?".
מאיה ורטהיימר סיפרה פעם בראיון שהיא פלרטטה קצת עם עולם הדוגמנות כשהייתה בתיכון, ובאיטליה היא פתאום מצאה את עצמה בחדר אחד עם בנות צעירות שהסתובבו בלי חולצה. היא הרגישה ממש כמו חתיכת בשר, והבינה שאולי דוגמנות זה לא המקצוע בשבילה.
"זה די קרה גם לי. במילאנו הגענו לאודישן ומדדו אותנו מכתף לכתף, מדדו את המותניים ואת האגן, וזה מרתיע. העירו לי על הגובה וביקשו ממני לרדת במשקל. הייתי ילדה בת 17 בסך הכל. היום אני מסתכלת על זה וזה מצחיק אותי, אבל אז ממש נפגעתי. כשהגעתי למשחק הבנתי שזה הרבה יותר בשבילי ושזה עוזר לי לבטא את עצמי. לא שאני חושבת שדוגמנית לא מבטאת את עצמה, ממש לא. אבל אני יודעת מה דוגמניות עוברות מבחינה נפשית, וזה לא פשוט. אבל במשחק זה לא משנה איך אני נראית ואני לא צריכה לא לאכול".
את מרגישה שהתבגרת מהר יותר מפני שנכנסת לעולם הזה בגיל כל כך צעיר?
"מאוד. בתיכון הייתי נוסעת לבד לתל אביב, ילדה בת 17 . יום אחד סיימתי צילומים ב־ 23:00 בלילה והייתי בדרום תל אביב ולא היו יותר אוטובוסים והייתי צריכה לחזור הביתה. התקשרתי לאמא שלי בוכה. ממש פחדתי". איך את מספיקה לשלב גם זוגיות בחיים העמוסים שלך?
"כן, זה נשמע קצת בלתי אפשרי, אבל אני חושבת שכשרוצים משהו בחיים שלך אז שום דבר לא יעצור אותך. ואני, אין לי בעיה לסיים את היום שלי ב־23:00 בלילה ולהתחיל את היום אחרי זה ב־6:00 בבוקר. העיקר זה לישון איתו בלילה, וכשאני רוצה אני מסדרת את זה כמו שצריך".
איפה את רואה עצמך בעוד עשור?
"אני מקווה שאהיה במקום טוב בקריירה שלי, בין אם בארץ או בחו"ל. והלוואי, אמן, שתהיה לי משפחה בעוד עשר שנים ושיהיו לי כבר שני צ'וצ'ונים".
