שי חי נכנס לבית "האח הגדול" כשהיה בשיא הצלחתו. שמונה סניפים של מכון הקראטה שלו, המון תלמידים שהגיעו להצלחות ואליפויות, סמינרים בינלאומיים שהנחה ואפילו ספר שהוציא, "36 פסגות הרים", שאף תורגם ליפנית. כשהמלהק התקשר אליו, חי קילל אותו וניתק לו בפרצוף. המלהק לא ויתר והגיע למכון כדי להציג בפניו את הרעיון. אז פינה לו חי 20 דקות שלאחריהן סירב שוב. כשהתקשרו אליו כדי להזמין אותו לדינמיקה הקבוצתית בין 40 המשתתפים הפוטנציאליים של העונה, הוא היה בסמינר באיטליה. בדיוק הודיעו לו שהסמינר התקצר ביום, אז הוא זרק למלהקת: "אם תקני לי כרטיס טיסה בחזרה לישראל מחר בבוקר, אני מגיע". וכך היה.
"ובסוף הדינמיקה שנמשכה שעתיים בערך, יורם זק ביקש מכולם לרשום על כל דף שם אחד של מי שלא היו רוצים שיהיה איתם בבית, ו-40 איש כתבו את השם שלי", הוא מספר.
מעליב.
"אני רגיל לזה. זה תמיד היה ככה. כשחייתי ביפן כל החבר'ה במכון שנאו אותי כי הייתי השוליה של המאסטר שאימן אותם מגיל 6 וזה עצבן אותם נורא. כשחייתי בארצות הברית שנאו אותי כי הייתי שונה, והמשפחה המורחבת שלי תמיד התקשתה איתי כי לא הייתי דתי מספיק. אני רגיל וזה לא עשה לי כלום. אבל ראיתי שהעיניים של יורם זק נוצצות וידעתי שהוא בעניין. ובלילה היה לי חלום על יורם זק והחלטתי לנסות. לא ידעתי אז שאני מגיע לתוכנית בשביל לעשות רייטינג עם בעיטות בקרטון ומריבות תקציב. לא הבנתי את זה כי הייתי ילד. לא הכרתי את עולם הבידור וחוקי הרייטינג. הכרתי רק קראטה. קשת ניצלו אותי, השתמשו בי וזרקו אותי, והרגו לי את השם. אבל היום כבר אין לי כעסים כי אני מבין שזה המשחק. מה שהיה ביני לבין יורם זק ב'האח הגדול' זה ביזנס, ואני הפסדתי בביזנס הזה. מה שקרה זו 'עסקה יהודית' שבה מישהו אחד לוקח את כל הקופה והשני מדמם על הרצפה. אני הייתי זה שדימם על הרצפה, אבל היום אני אומר: 'יורם זק - גוד ביזנס מן!'"
אבל יורם זק הוא לא זה שהתנהג באלימות ובעט בקרטון הזה, מה שבסופו של דבר הוציא אותך מהבית.
"אני לא אוהב להסתכל על עצמי כקורבן, אבל שיחקו בי, הם רצו להיפטר ממני. נכנסתי לחדר האח וסיפרתי לו שאור (סיונוב - מ"ז) הכינה את הקרטון הזה, שהרעיון שלו מאוד השפיל אותי ושבא לי לבעוט בו. התשובה שקיבלתי הייתה: 'רעיון נפלא'. יצאתי החוצה וסיפרתי לתני והיא אמרה לי: 'אל תעשה את זה'. אז קראו לה ונזפו בה על זה. אחר כך הפסיכולוגית קראה לי ואמרה לי: 'אתה חייב להביע את עצמך'. שלושה חודשים הייתי סגור בבית, איבדתי קשר עם המציאות והיה קל להשפיע עליי.
ותני הצילה אותך.
"תניה מדהימה. היא עברה איתי פרופר 'בחולי ובעוני', כי הייתי חולה סופני שנתיים. היא הייתה יכולה לעזוב אותי עשר פעמים בזמן הזה, והייתי מבין אותה. יש לה כוח מדהים, זו כוחה של אהבה. גם היום לא קל לנו מבחינה כלכלית והיא הכי שם, איתי".
כשיצא מבית האח חווה לראשונה את מה שאנחנו כבר הכרנו - צבא האמת של שי חי, רבבות מעריצים נאמנים שמוכנים לעשות כל מה שיצווה עליהם. "הייתה לי נפילה מגן עדן לגיהינום, במובן הזה של
נפילה למודעות", הוא נזכר. "הבנתי שיש המון אנשים שתמכו בי וממש מרגישים שאני חייב להם כי הם הוציאו כספים וצעקו לי בנווה אילן ושלחו מסוקים. לקח לי זמן להבין שהם לא מעריצים שלי אלא מעריצים של קשת ומי שהרוויח מהם כספים זה קשת ולא אני. האהבה וההערצה שלהם, זה לא היה אמיתי. ובתקשורת קיבלתי שנאה תהומית".
"ברחוב אני נערץ, ואז אני פותח עיתון ומוצא עוד איזה אייטם שקרי עליי. 'שי חי היה מעורב בתאונת פגע וברח', ורואים אותי בתמונה מגיש למי שהתנגשתי בו מים. זה פגע וברח? שכחו שאני בן אדם. ועם האייטם הראשון אני מתמודד, אבל אז מגיע השני והרביעי והעשירי, ואני הופך להיות אויב העם ואויב הציבור. חולי פרסום נדבקו אליי, כי ברגע שכתבת בגוגל 'שי חי' תקבל 200 אלף צפיות. המוניטין שלי הלך והתדרדר, והפכתי חלש. וברגע שאתה חלש אתה פגיע, ואז גם הקריירה נפגעת. אנשים הגיעו למכון מכל הארץ, אבל רק בשביל לעשות סלפי וללכת. זה א שאני מישהי שעושה גבות, יוצאת מ'האח הגדול' ועושה קופה כי כל אחת באה ל'וואן טיים' ומשלמת. אצלנו צריך לעשות מינוי לשנה ולבוא להתאמן, אז ממש לא הצלחתי לתרגם את זה לכסף. להפך, זה הרס לי. מה שקרה בבית האח לא היה טוב לשם המקצועי שלי. זה צמצם את הקיום שלי לבעיטה בקרטון".
