בימים אלה תם אהרון מתייחד עם הפלייסטיישן שלו ונופש בביתו. אחרי תשעה חודשי עבודה נמרצים ואינטנסיביים על העונה הראשונה של תוכנית האקטואליה הסאטירית "פעם בשבוע עם תם אהרון", בערוץ כאן 11, הקומיקאי-תסריטאי-מנחה הוא אדם קצת יותר גאה ומבסוט מהחיים. ולא רק מפני שיש עונה שנייה בתכנון. מהעבר השני של המסך נראה שתמיד הכל קול, מסוחבק וקליל אצל "הדמות הבולטת בסצנת חיי הצהריים של תל אביב" על פי הטוויטר של אהרון, ושהוא אוחז בשיטה שמעבירה את הבאסה בסבבה, להלן, הצחוקים. "זה סתם מנגנון הגנה של אנשים שחרדים מעצב", הוא מסייג את תדמית הסטנדאפיסט הנונשלנטית.
מולי שגב ואיל קיציס היו הראשונים לזהות את הכישרון של הטאלנט הצעיר ודגו את אהרון מהרשת. בתקופת צוק איתן הוא קיבל פינה ככתב לענייני השד העדתי ב"תוכנית קיציס" של קשת והריץ דאחקות על מזרחים ואשכנזים ועל האפליה שביניהם עם כמויות של הומור עצמי ושנינות שגרמו לנו להבין שוב שצורה לנו, ולא של פילאטיס. הפינה זכתה לאהדה ו"גב האומה" הקדימה לבוא; ב-2015 אהרון הצטרף לקאסט הכותבים בתוכנית הסאטירה של ליאור שליין ובהמשך הפך לפאנליסט מן המניין. עניין של שנתיים וחצי ואהרון קיבל פנייה מהתאגיד הציבורי להרים על גבו תוכנית משלו. במהלך הטיסה הישירה מאנונימיות גמורה למרכז השידור הציבורי, הוא לא צפה שום דבר ממה שעבר עליו בדרך. "היה לי הרבה מזל וכנראה הייתי ממוקד מטרה", הוא משער. "הפינה אצל קיציס, 'גב האומה' והתוכנית - הכל הרגיש מפחיד פיצוצים, אבל זו התמודדות עם אתגר ואני אוהב את זה".
אתה מרגיש כמו הקול של הדור שלך?
"הכי לא. זה גם דור שאי אפשר לעקוב אחריו, יש דברים שקורים באינטרנט ואין לי מושג מהם. הם יודעים הכל על כל דבר ברמות מבהילות. אחד מהכותבים בתוכנית, בחור צעיר ומוכשר בן 22 בשם דניאל רצ'קובסקי, בא כל פעם עם איזו יציאה שמעיפה לנו את המוח. לפני כמה ימים הוא דיבר איתנו על המיתולוגיה הקירגיזית, ואני אפילו לא ידעתי שיש עם כזה. את מבינה כמה זה מופרע? או שהייתה לנו שיחה על רשתות חברתיות וכולנו ציטטנו משהו שקראנו על זה שהפייסבוק מת וצעירים כבר לא שם, ואז הוא יושב שם ואומר: 'זה כזה זקן להגיד את זה'. אז מה החוקים? איפה אתם? שם? לא שם?".
מופע הסטנדאפ האישי של אהרון רץ כבר יותר משנתיים. בתפריט חומרים אישיים ואקטואליים ולא מעט דיאלוגים מאולתרים עם הקהל, אבל לא מהסוג שמסתלבט. "אני דפוק על זה", הוא אומר בחיוך. "יש משהו מאוד מסעיר בלשאול בן אדם על מקום העבודה שלו כשלך אין שום אסטרטגיית יציאה ופשוט לומר משהו מצחיק, קצת כמו לעשות סלטה באוויר ולקוות לנחות על הרגליים ולא על עצם הזנב. אני לא יורד על הקהל שלי. הכתיבה של הסטנדאפ היא הדבר הכי קשה והכי כיף בעולם, אתה חופר מאוד עמוק בתוך הראש שלך כדי להגיע לדברים חדשים - זה לשבת עם כלום ולהפוך אותו למשהו, אין הרגשה יותר מגניבה מזו".
אתה זוכר הופעות זוועתיות מההתחלה?
"בטח, בהתחלה אתה לא יודע להתמודד עם כלום. אתה עולה לבמה, אומר את כל המילים שלך ברצף ויורד, אתה לא נמצא ברגע בשום מובן, זורק את הפסטה על הקיר ומה שנדבק נדבק. יש פעמים שהקהל בא בטוב והוא סבלני ונותן לך צ'אנס. היו לי מלא הופעות בהתחלה שהקהל לא צחק ואני פשוט עמדתי והמשכתי להגיד מילים, זה קשה ברמות. בהתחלה יש עניין גלדיאטורי מצד הקהל: 'מי אתה שתדבר עכשיו כשכולנו שותקים?', וזה נכון. לכן צריך לעבוד מאוד קשה כדי להוכיח שאתה ראוי לעמוד בזירה הזאת".
להיות סאטיריקן פוליטי בעידן שבו הפוליטיקה כל כך מוגזמת ומוקצנת עד שהיא מייתרת את הסאטירה, כמו במקרה של מירי רגב ואורן חזן, כשהמקסימום שאתה יכול להגיד זה "תראו, אמאל'ה! לא נגעתי", זה הופך את המקצוע ליותר קשה או ליותר קל?
"זה אתגר, והאמריקאים אוכלים את זה עם דונלד טראמפ. כשאנחנו מתייחסים לרגב או לאורן חזן, אנחנו לא נוגעים בדברים המידיים, וכאן האתגר, כי כל דבר שקורה - מירי רגב והכותל או ביבי והקלסרים - הרשתות החברתיות מגיבות אליו באופן מיידי, מהיר ומצחיק הרבה פעמים. אז מהרגע שה'רגע, רגע, רגע' של מירי שודר ועד שאנחנו מצלמים, כל הבדיחות כבר נטחנו ואז אנחנו נדרשים להגיע למקומות שאליהם החבר'ה מהרשת לא יכולים להגיע, כמו מונולוג של חמש דקות, או לתת את ההקשר הרחב יותר. הסאטירה משתכללת בזכות התגובה שיש אליה באינטרנט".
נעזוב רגע את מירי וביבי בצד, הידעתם שיאיר לפיד הוא הפוליטיקאי האהוב על אהרון ברמת הפאנץ'? "הסאטירה, ובכלל קומדיה, חיה הכי טוב במקום שבו היא חושפת העמדות פנים, וזה 90 אחוז מהכיף", מסביר אהרון בלהט. "ויאיר הוא מלך העמדות הפנים ברמות חסרות תקדים. אפשר להשתגע מהאופן שבו הוא אומר דברים ואתה מבין שהוא לא מתכוון למילה, ואנשים הולכים אחריו, יאיר הוא החלילן מהמלין". אלא שלפיד זו לא חוכמה, ולאהרון ולהרכב שלו יש איזה בדיחה חוזרת עם חברו למפלגה והמורה שלו לג'ודו, חבר הכנסת יואל רזבוזוב, שמוצא כל הזמן את דרכו לפאנצ'ים שלהם. "זה סימן מובהק כמה
מפלגת יש עתיד היא בדיחה מדהימה", אהרון ממשיך להבעיר את הלפיד. "גם ליברמן מוציא מאיתנו הרבה בדיחות, כי הוא לא ייאמן - בית המשפט קבע שהבן אדם הוא שר הביטחון הרביץ לילד, וזה אולי הדבר הכי בסדר שהוא עשה כל החיים שלו. זה מטורף". מנגד, אהרון לא הצליח לנקוב בשם אחד שיכול להנהיג את המדינה בלי לדרוך על כל היתר: "כרגע, התשובה הכי מצחיקה לשאלה הזו היא אסף הראל, אני חושב".
