אירועים נוצצים, השקות יוקרה, מתנות חינם, חברים בקילוגרמים - החיים של הסלבז בארצנו נראים, דרך האינסטגרם לפחות ,נוטפי דבש ומעוררי קנאה. אבל מתברר שהרחק מאור הזרקורים, רבים מהם פועלים כדי לעשות יותר מכיף חיים. הם משתמשים בשמם ובמעמדם המקצועי כדי לפעול חברתית, לשנות את המציאות הקיימת במדינה ולעזור למעוטי יכולת.
האם הפעילות החברתית של הסלבז משפרת את תדמיתם הציבורית ומוסיפה להם נופך עמוק ורציני יותר, או דווקא פוגעת בהם, כשהם יוצאים לעתים נגד גופים עשירים ורבי כוח שעשויים להיות המממנים של פעילותם הבידורית או בעלים של גופי תקשורת שעשויים להשפיע על עתידם המקצועי? על כל אמן שמעז להתבטא עקרונית בנושאים חברתיים יש מאות סלבז שממלאים פיהם מים. למה? כי יש לכך מחיר. האם המחיר שווה את תחושת הערך שמתלווה לעשייה הזו, והאם יש סיכוי שהפעילים החברתיים המפורסמים של היום יהפכו לפוליטיקאים של המחר? יצאנו לבדוק.
"אני מנסה להשפיע ולעזור איפה שזה נוגע בי ואני מרגיש שאני צריך להתערב", מספר לנו השחקן והקומיקאי אלי פיניש. "גדלתי בשכונת מצוקה בנתניה ואני יודע איך הקושי נראה. בשנים האחרונות הפעילות שלי היא דרך עמותה שנקראת "המלאכים של שניר", ששמה לה למטרה לעזור למעוטי יכולת באזור דרום תל אביב. לוקחים אנשים בקשיים כלכליים או שנקלעו לצרות מכל סוג שהוא ועוזרים להם. בין המתנדבים יש אנשי תקשורת, אנשים בעלי השפעה ובעלי קשרים.
כל יום עולים מקרים של מצוקה, הם מגיעים לחברי הקבוצה ומי שיכול לעזור - עוזר. אם אם חד הורית נפלה כלכלית, אנחנו מפיצים את זה בקבוצות ווטסאפ ומתחילים לגייס עזרה לתשלומי חשמל, ארנונה ומזון. אפשר להתעדכן כל יום, ומתי שאתה פנוי, אתה עוזר. אני בעיקר מפעיל קשרים, משתמש בכוח שלי כדי להזיז דברים, אפילו במשרדי הממשלה השונים".
כאחד האמנים העסוקים בישראל, למה אתה צריך את זה?
"אני יודע מה קורה במדינה. אני לא טיפש ואני לא עיוור. לא צריך להיות גאון כדי לראות שאנחנו חיים במדינה שלא פשוט בה. לא חסרים אנשים שנתקלים באטימות של המערכת. אתה קורא את זה בבוקר בעיתונים ואתה רואה את זה לידך ברחוב. באיזשהו שלב החלטתי שאני רוצה לעזור. אני יכול להחליט או לבזבז שעתיים באינסטגרם או ללכת לארגן הובלות לנזקקים. אני חושב שכל אחד עסוק יכול למצוא זמן. עצם הפצת הבשורה, וכשאתה רואה אחרים נותנים את הלב, זה מדרבן לעשייה. כל מה שנשאר זה לנווט. אתה יכול להתעלם וללכת לים ולהגיד החיים שלי דבש, או שאתה פותח עיניים ורואה מה קורה מסביבך. אני רואה איך באמת נראים החיים במדינה הזו, ויש לי עליה הרבה ביקורת".
תרגיש חופשי.
"המדינה לא מתנהלת נכון, בטח מבחינת הרווחה. זה חולני בעיניי שהציבור צריך לגייס כספים במקום שהמדינה תעשה את זה. אתה שומע על התגייסות לתרומות למען אנשים שצריכים השתלות או טיפול. זה נשמע לך תקין שאם אנחנו האזרחים לא נתגייס, אז איזה ילד ימות?".
אז למה שלא תלך לפוליטיקה?
"אני לא רוצה להיכנס לכנסת. זה לא הדיבור שלי מה שקורה שם. הייתי בהפגנות האחרונות למען הרחקת אסדות הגז. אני הולך להפגנות, אני עושה דברים, אבל לצערי, זה לא מביא תוצאות. מיליון איש יצאו להפגין על יוקר המחיה - ראית שינוי גדול? משהו השתפר פה? לא! הכל רק מתייקר! בנורווגיה לקחו את כל משאבי הגז של המדינה והפנו אותם לקרן ענקית שכל רווחיה הולכים לרווחה. זו דוגמה להתנהלות נורמלית של מדינה. פה מה? כינים! אני לא רוצה להטיף, אבל אני חושב שעשייה חברתית היא מאסט. אם התברכתי בדקה ביום לשפר חיים של מישהו אחר בזכות הזמן שלי והקשרים - למה לא? מספיקה שעה כדי לקחת חבילה לקשיש או להעביר מסר. כולם יכולים למצוא זמן".
חששת פעם להתבטא בנושאים חברתיים או פוליטיים כדי לא לאבד קמפיין עתידי?
"הייתי בהפגנה למען הרחקת אסדות גז ויש שם בעלי עניין חשובים במשק, אם הם יסמנו אותי אז שיסמנו אותי, יאללה. מה אני אגיד לך, אם מישהו יחליט שהוא לא ירצה אותי או אחרים שזועקים את העוול, שיבושם לו. אם גוף כלכלי חושב שאנחנו לא ראויים לעבודה בגלל המעורבות החברתית שלנו, שיהיה לו לבריאות. אני לא יודע מה בעשייה שלי הביא לי עבודה או לקח לי עבודה, אני רק יודע שמה שמדבר לי ללב, אני קם ועושה. אני חי פה רק פעם אחת ואני יודע שבעוד יש כאלה שמשמינים, יש אלפים שרעבים. גם ב'ארץ נהדרת' אני מרגיש שאנחנו מעין אופוזיציה, שבאה כדי לבקר. תמיד השלטון יחטא, ולנו לא נותר אלא להסתכל בזכוכית מגדלת".
ותיקת התעשייה רבקה מיכאלי הצליחה להיקלע לעין הסערה לא פעם בגלל התבטאויותיה השמאלניות. היא צולמה, למשל, בהפגנת הזדהות עם תושבים ערבים נגד חוק הלאום, כשברקע דגלי פלסטין, והרוחות געשו. "את מדברת עם בן אדם שמעולם לא הייתה לו אסטטרגיה בנושא. אף פעם לא חשבתי להיות דמות מובילת דעת קהל, אבל כשאני נשאלת שאלות אני עונה את מה שאני חושבת", אומרת מיכאלי. "מעולם לא ארגנתי שום קבוצה, אבל כן הצטרפתי לכמה, אף פעם לא כתבתי מאמר מערכת ולא הגבתי לטוקבקים. אני בעצמי נבוכה שאנשים מביעים דעה על כל דבר בטוויטר. זה מיותר בעיניי, משעמם. אתה לא לומד מהם כלום".
ובכל זאת, מיצבת את עצמך כסמל שמאלני.
"את האפיון הפוליטי שלי קיבלתי בגלל ראיונות שבהם אמרתי מה שאני חושבת, ובבחירות האחרונות גם שרתי שיר למרצ. זה עניין של השנים האחרונות. לקח לי זמן עד שהשתחררתי מהשנים בקול ישראל שבהן לא הזדהיתי פוליטית. היום אני מאמינה בכנות ואך ורק בכנות. משתדלת לא לפגוע ולא לקנטר. אולי במירי רגב קצת, כי נכנסתי לעצבים. אני לא רוצה לעלות על בריקדות, כי אני מקווה שאנשים יותר טובים ממני יעשו את העבודה. מה שכן, אני עונה בלי פחד ובלי מורא. גם כשאמרו לי: 'יא זבל, אני לא יבוא יותר להופעה שלך', מתברר שאני ממשיכה לעבוד".
אפשר להביע פה דעה בלי לחשוש לגורלך?
"המדינה עדיין דמוקרטית, אבל העם נעשה פחות דמוקרטי. התגובות העממיות הן פחות דמוקרטיות וזה מתחיל מלמעלה. אבל החוקים עצמם עדיין לא נפגעו".
היו אלייך פניות להיכנס לפוליטיקה?
"היו, אבל של תנועות חלשות שלא התרשמתי מהן. אני לא מתאימה לזה. אני לא חושבת שאני משכילה מספיק. צריך יותר רוחב יריעה. צריך הרבה יותר ממה שיש לי כדי להיות ח"כ".
"אני פרילנס בהתנדבות", מספר לנו יהודה לוי, אחד הסופרסטארים המקומיים, שלמרות תדמיתו כאדם עסוק בעצמו ב"איש חשוב מאוד", מתברר שהעזרה ההדדית היא בראש מעייניו. "אני פעיל במלאכים של שניר ובעמותת לתת. אני משתדל לעזור בשיווק באינסטגרם או בכל מקום אחר שאפשר לתת יד ולהשפיע למען קידום של מטרה חברתית".
מתי התחילה הפעילות החברתית שלך?
"כשאתה ילד אתה אגואיסט, וככל שאתה מתבגר אתה מבין שהחיים בנויים לא רק מקריירה ושם, אלא גם מנתינה. אם יש לי הכוח והפלטפורמה לעזור וגם להשפיע על אנשים אחרים לעזור, זה מבורך".
ואם צריך להראות נוכחות בהפגנות?
"זה בשאיפה. כרגע עיקר הפעילות ההסברתית שלי היא באינסטגרם, כי אין לי פייסבוק, ואני בעצמי נותן ותורם. למען האמת, זה קצת מביך אותי לדבר על זה, כי נתינה צריכה להיות בסתר. הבעיה היא שבמקרה שלי אני חייב להראות את התרומה שלי, כי ההשפעה שלנו היא בעצם הנוכחות שלנו. יש כאן עניין של דוגמה אישית".
מה עם לרוץ לפוליטיקה?
"עוד לא הגעתי לשלב הזה, אבל אני לא שולל אותו בעתיד. כרגע, אני לגמרי עושה את מה שאני עושה בלי להיכנס לפוליטיקה, כי אני רוצה לעזור לנזקקים ולסובלים. אני חושב שפוליטיקה זה חשוב וזה מה שגורם לדברים להשתנות, ואני לא פוסל את זה בעתיד. זה עניין של בשלות וחלוקת אנרגיה, ואני מאמין שזה יגיע, זה כבר מבעבע בתוכי. אני יכול לומר בבטחה שמשהו יקרה איתי בתחום הזה בשנים הבאות. אני נמצא בכל כך הרבה מוקדים של עזרה שאני בטוח שאיכנס ברבאק במשהו בעתיד".
האוריינטציה החברתית של השחקנית נלי תגר הייתה קיימת מאז ומעולם. כבר בתור ילדה הייתה תמיד מעורבת חברתית, הדריכה בצופים ובתיכון שימשה כדוברת תנועת הליכוד. "תמיד האמנתי בכוחו של היחד לפעול למען הכלל, זו הדרך היחידה שבה נעשו שינויים בעולם הזה", היא מספרת.
איפה את פועלת?
"לא תמיד צריך ארגון מסוים כדי לפעול מתוכו. אני מרגישה שבעצם היותי, אני מקדמת רעיונות של שוויון מגדרי חברתי ושוויון הזדמנויות מגדרי. לפני חמישה חודשים נחשפתי לפעילותם של שומרי הבית, ארגון סביבתי שנאבק על הרחקת אסדת הגז מחוף דור ובכלל מחופי ישראל, והיום אני פעילה סביב זה.
גיליתי מחדלים והסתרות בתחום הסביבה. אנשים חושבים שאיכות סביבה זה איזה משהו סחי בטירוף שלא נוגע לחיי היום יום שלנו, ולא מבינים שלהפך, זה נוגע לכל אחד ואחת מאיתנו, מכל מגזר. 2,500 איש מתים כל שנה מזיהום סביבתי. יותר מכל תאונות הדרכים, מכל המלחמות והפיגועים. בעיניי זו שערורייה שזה לא בראש סדר היום הציבורי. הכנתי סרטון בנושא שזכה להצלחה רבה ברשתות והנחיתי את העצרת הגדולה אי פעם בתחום הסביבה. אני גאה לתווך לציבור נושא כל כך מורכב כמו אסדות הגז".
הפעילות הציבורית שלך פוגעת בהכנסותייך כאמנית?
"עוד מוקדם לדעת. אני מאמינה שכאשר המאבק הוא אותנטי והשפה נקייה אין מה לפחד מבעלי אינטרסים. כשהלשון נקייה מרבב, מדברים צהובים ומכותרות, וכשמעבירים מסר בצורה נגישה, אני מאמינה שהאור איתך. אני, באופן אישי, משתדלת להעביר את כל מסריי בצורה ראויה ובלי תוספות שיכולות להתפרש לכאן או לכאן. עד כה אני מרגישה שלהפך, אני חווה הערכה מכל מי שסובב אותי ואני חושבת שכל בעלי הכוח יודעים להעריך כוח, וחשוב לדעת את זה".
את חושבת שכל ידוען צריך לקחת חלק בפעילות כזו?
"אני לא חושבת שכל אדם הוא בעל חובה כלשהי זולת לעצמו. לי מעורבות סביבתית היא דבר טבעי. לא להקשיב לקולות שבתוכי ולא להיות מעורבת חברתית היה יכול להיות חטא גדול נגד עצמי. אני מאמינה שכל אדם צריך להקשיב לעצמו. זה נשמע כמו קלישאה, אבל אל לנו לפחד חוץ מאשר מהפחד עצמו. כשמה שרוצים להגיד בוער בעצמות, אין ממה לפחד מכיוון שהאמת היא שריון. אני מקבלת את זה שיש אנשים שאין להם מה להגיד. לי יש כל כך הרבה מה להגיד, שאני מכסה גם כמה אחרים".
"אני מחוברת בכל לבי לעמותת אור שלום", מספרת לנו הדוגמנית והשחקנית יערה בנבנישתי. "זו עמותה שמטפלת בילדים שהוצאו מהבית בעקבות חוסר מסוגלות הורית ומכשירה משפחתונים ומשפחות אומנה כדי לאפשר לילדים התבגרות בטוחה ואוהבת. את העמותה הכרתי סביב ההכנות לחתונה שלי ושל בן זוגי אור, כשהחלטנו לרתום את כל ספקי החתונה לאירוע התנדבות. אחרי החתונה, ערכנו אירוע ממש דומה לחתונה שלנו עבור 300 ילדי אומנה ומשפחותיהם עם אותם ספקים של החתונה, שאותם גייסנו לתרום הכל. מאותו אירוע נולדה מסורת שמתקיימת אחת לשנה בקיץ, גדלה ומתרחבת".
מתי החלה לנשוב אצלך רוח ההתנדבות?
"כבר מגיל קטן התנדבתי אצל הווטרינר השכונתי כדי לטפל בחיות ועד היום אני לוקחת אליי כלבים לאומנה לפי הצורך ולפי כמה שדוז'ה, הכלבה שלנו, מקבלת. בחצי שנה האחרונה יש לי פינה ברשת 13 , לפני החדשות, שבמסגרתה אני מבקרת כל שבוע בעמותה, מראיינת מתנדבים ומישהו שנעזר בה ולומדת על החוסרים שלהם, כדי לפנות לקהל בבית לתת יד. אני מקווה שבעזרת הפינה הזו אצליח להגיע ליותר מתנדבים שמבינים שגם עם מעט זמן אפשר ליצור הבדל בחיים של מישהו אחר".
איך ההתנדבות משפיעה על חייך?
"היא הפכה אותי למאושרת יותר, כי אני מגלה בזכותה כמה אנשים טובים יש, שנרתמים ותורמים. בעולם שבו רוב הזמן אנחנו חשופים לחדשות רעות ולסיפורים אנושיים איומים, זה מקור לשפיות ודרך חיים אחרת ומאפשר להיות מוקפים בכל כך הרבה טוב".
הדוגמנית והשחקנית לירן כוהנר גיאור מתנדבת כבר ארבע שנים בעמותת להושיט יד שעוזרת לילדים החולים בסרטן ובסיסטיק פיברוזיס. "העמותה היא חלק מחיי, והצוות שמנהל אותה הפך להיות ממש משפחה עבורי", היא מספרת. "הפעילות שלי נעה בין ביקורים בבתי החולים ופעילויות עם הילדים, ליווי של טיסות החלומות לארצות הברית פעמיים בשנה, ארגון והפקה של ערבי התרמה וארגון אירועי ענק בחגים לאלפי ילדים מטופלים. מעבר לזה שהעמותה הזו היא ממש משפחה, והיא עמוק בלבי, הכרתי בה הורים וילדים שהפכו לחברי אמת ואני בתקשורת יום יומית איתם.
חוויתי את הדרך שעברו משפחות שאיבדו את ילדיהן, וזה הכניס לי המון פרופורציות לחיים. אני חושבת שכל מי שיכול לשמח מישהו אחר בזכות העובדה שהוא מוכר, זו מתנה אמיתית, ואני נעזרת בהמון חברים שלי מעולם הבידור. לפעמים אני יכולה להיות נודניקית, אבל בעיניי זה שווה את זה".
