אם הייתם צריכים לשפוט מפרויקט בינלאומי אחד שבו נטל חלק מיכאל מושונוב בחודשים האחרונים - האפוס ההיסטורי "מריה מגדלנה", שבו כיכבו סטארים כמו חואקין פיניקס (בתפקיד ישו) ורוני מארה (מריה
מגדלנה) - סביר להניח שלא הייתם מתלהבים במיוחד. גם מושונוב לא התלהב, לפחות כשצפה בסרט והבין שהתפקיד שלו, זה שעבורו בילה 3 חודשים בצילומים באיטליה, קוצץ כמעט לחלוטין. "הצילומים היו חוויה מרתקת", הוא מספר, "חוויה מטריפה. היו הרבה שחקנים ישראלים - תאופיק ברהום, ליאור רז, שירה האס, צחי הלוי. מאוד התרגשתי מזה שאני הולך לעבוד עם חואקין, כי אבא שלי כיכב איתו בשני סרטים ("הלילה הוא שלנו" ו"שתי אהבות" - י.ב).
כשנפגשנו הוא אמר לי: '! .'Oh… So you're the son of Moni? That's great' ואמרתי לעצמי: 'איזה הזוי זה שאני בצילומים באיטליה, משחק עם חואקין פיניקס, ודווקא הוא זה שמזהה אותי ואומר לי 'הנה הבן של מוני!', כאילו שאנחנו באיזו סדרה בארץ. זה קרע אותי מצחוק. הוא היה מדהים, חואקין, שחקן מוחלט. מרתק לראות אותו עובד. שם גם הכרתי את טאהר רחים, כוכב הסרט 'הנביא', והפכנו לחברים טובים".
אבל למרות השמות הגדולים וההפקה השאפתנית, "מריה מגדלנה" זכה להפצה מצומצמת ובעייתית, וכאמור, בהקרנת הבכורה גילה מושונוב - שגילם את מתיה, אחד מתלמידיו של ישו - כמה מעט נשאר ממנו על המסך. "התאכזבתי מאוד", הוא מספר, "לא ברמה של אגו, אלא ברמה שהדמויות לא קיבלו מספיק עומק. הייתה עבודה אינטנסיבית, היינו השיירה של ישו, השיירה של הסרט, ובסוף אלה היו תפקידים נורא קטנים".
קרה לך בעבר, לגלות שנעלמת מהמוצר המוגמר?
"קרה, בהפקה של הסרט 'מישהו לרוץ איתו'. הייתי צעיר מאוד וקיבלתי תפקיד, דמות טובה של מאנייק, נורא אהבתי. אחרי כמה זמן הכריזו שהסרט פותח את פסטיבל ירושלים, הקרנה בבריכת הסולטן, 2,000 איש. קראתי לכל החברים שלי, הייתי גאה מאוד, כולם באו, ואז הסרט מתחיל ונגמר - ואיפה אני? אין אותי בסרט! ראו אותי בשוט אחד בקושי, נראיתי כמו ניצב שמשחק מוגזם, וזו הייתה ההשפלה של החיים שלי (צוחק)... אני יוצא וכל החברים שלי שם, ואנשים באים אלי: 'רגע, היית בסרט? לא היית בסרט?' אלוהים!".
אולי מדובר בקארמה - מושונוב, ותתקשו למצוא מישהו שיגיד לכם אחרת, הוא אחד מהאנשים הנחמדים והנורמליים ביותר בתעשייה לא ממש נחמדה ולא ממש נורמלית - אבל התיקון לאירוע ההוא בפסטיבל ירושלים, וגם לתפקיד ב"מריה מגדלנה", הגיע לבסוף. הגיע בגדול. הגיע בדמות תפקיד בכיר בפרויקט שכולו זועק פרסטיז' בינלאומי: "המתופפת הקטנה", שיתוף פעולה בין ה- BBC ורשת AMC , עיבוד לרומן הריגול מ 1983- של המאסטרו הגדול של התחום, ג'ון לה קארה. עניין של חודשיים וחצי צילומים באנגליה, יוון וצ'כיה. במאי? הדרום קוריאני פארק צ'אן־ווק, גאון מדופלם ונערץ שאחראי לאחד מהסרטים המשפיעים ביותר של המילניום החדש ("אולדבוי" עוצר הנשימה מ-2003 , שזכה פה לשם "שבעה צעדים"), ועושה פה פרויקט טלוויזיוני ראשון ("הוא אמר לנו שזה היה חלום שלו, לביים את זה"). שחקנים? מייקל שאנון ("צורת המים","איש הפלדה", "אימפריית הפשע"), עילוי אמיתי ומבכירי השחקנים האמריקאיים כיום, ולצידו הכוכב אלכסנדר סקארסגארד ("דם אמיתי", "שקרים קטנים גדולים") ופלורנס פו הצעירה ("ליידי מקבת"), שם רותח במיוחד כרגע.
איך היו השחקנים האחרים ברמה האישית? פלורנס פו ואלכסנדר סקארסגארד?
"פלורנס מהממת, נתנה לי קבלת פנים כל כך חמה, זה היה פשוט כיף. חגגתי שם יומולדת והיא יצאה איתי והייתה הבן אדם הכי מתוק, פתוח ורגיש שפגשתי. היא הולכת להיות סופרסטארית, והכרחתי אותה להבטיח שתבוא לבקר פה לפני שתהיה כל כך גדולה עד שכבר לא תוכל. היה בה משהו מאוד ישראלי, מאוד פתוח, מאוד חם. ואלכס... טוב, הוא האיש הכי טהור שפגשתי. ניהלנו שיחות עמוקות מאוד על מה שקורה בארץ, למשל. הוא שאל המון שאלות, היה צמא לדעת מה אנשים מרגישים. הוא איש מאוד חכם, מאוד קליל ומאוד מצחיק, למרות שהוא מסור לדמות שלו. אף אחד מהכוכבים בסדרה הזו לא בא אלינו בשיחוק של 'אנחנו כוכבים ואתם לא'".
גם את השותף הקבוע של אבא שלך, שלמה בראבא, פגשת בסט?
"כן, וזו הייתה סגירת מעגל מטורפת. אמרתי לדירקטור פארק: 'הוא היה השותף של אבא שלי לאורך השנים', אבל לך תסביר לו. שיחקתי בעבר עם בראבא, ב'פרשת השבוע'. אבל פה, זו אולי הייתה הפגישה הכי מעניינת שהייתה לי בסט. היינו בצ'כיה, אני יורד ללובי של המלון ורואה את בראבא. ישבנו, והיו לי איתו את השיחות הכי עמוקות על החיים, על אבהות, על מערכות יחסים. זו רמת אינטימיות אחרת, כשאני בפתאום לבד בחו"ל, עם האיש הזה שהוא חלק גדול מהחיים שלי אבל לא ברמה שאני מדבר איתו כל יום. זו הייתה פגישה רוחנית. היה לי ממש כיף איתו"
יהיה פולו אפ? זה בוסט לקריירה הבינלאומית? תעבור לאל.איי ותסתער?
"אני לא חושב שזה חייב להיות ככה היום. אני חושב שאפשר להיות שחקן בינלאומי גם פה - תראה את ליאור רז, צחי הלוי ועוד שחקנים שעובדים בחו"ל. אני מפה נסעתי לעשות את 'מריה מגדלנה', השתתפתי במיני סדרה בריטית של ה- BBC בשם ' The City and the City ' וב'המתופפת הקטנה'. זה קרה בלי איזו אסטרטגיה. יש לי סוכן מדהים בחו"ל כבר שנים, ואת הסוכנת שלי פה, פרי כפרי. פשוט יש צימאון עכשיו בשוק לשחקנים ישראלים".
אבל כדי להיות סופרסטאר כמו גל גדות אתה כנראה צריך לעבור לשם.
"גל גדות יש רק אחת, ומכיוון שאני מכיר אותה - עבדנו יחד בסדרה 'קטמנדו' - אני יודע מאיזה חומר אדיר היא קורצה. ובסופו של דבר אתה גם צריך להחליט איפה אתה רוצה לחיות. ואני רוצה לחיות כאן. תל אביב, ישראל, זה הבית. יש לי עוד חלומות, ומבחינה יצירתית חשוב לי להיות קרוב להורים שלי"
