(צילום: ניצן דרור)
גם אחרי שכיכב בצמד סדרות אהודות מצא את עצמו דין מירושניקוב בלי עבודה ובלי יציבות, מתמודד עם חובות ונכנס לדיכאון. אבל מי שהתגבר על הגזענות שחווה בילדותו כעולה חדש, חווה פציעה קשה בשירות האולטרה־קרבי והתמודד עם הפוסט טראומה שהגיעה בהמשך, הוא ממש לא מהסוג שמתמסר לרחמים עצמיים. וכך, עם עבודה בחנות קורקינטים, ההרצאה שלו על הדרך שעשה ("זה פרויקט חיי") והשתתפות ב"גולסטאר תאילנד" (HOT), הוא מצא את הדרך החוצה. בדרך אולי היה כאסח עם יונתן רושפלד ואהבה עדיין אין למרות שהוא הכי רוצה, אבל היי, לפחות נטע ברזילי ענתה לו באינסטוש.
ליד המיטה של דין מירושניקוב תלויים על הקיר שני לוחות מחיקים ועליהם משימות ויעדים לעתיד הקרוב. לא האלמנט הכי רומנטי בחדר השינה, על פניו, אבל בהתחשב בכך שאחת ממטרות העל שלו ל-2019 היא למצוא טרו לאב, כזו שאפשר לעוף איתה לגבהים - אולי כן. בינתיים, השחקן והדוגמן המבטיח ישן על הספה בסלון. "בחודשיים האחרונים, מאז שאני לא בזוגיות, קשה לי להירדם לבד במיטה", הוא מודה בזמן שהוא עמל על הכנת תה ג'ינג'ר־לימון קטלני.
עוד נגיע בהמשך לענייני הלב אבל לפני כן, בתור אדם משימתי שמסמן וי על הפעולה הכי קטנה, גם אם היא פיפי, השנה האחרונה של מירושניקוב בעבעה מרוב תוכן ועשייה. מלבד כיכובו כקפטן בעונה החדשה של "גולסטאר" הדוקו־ריאליטי הכדורגלני של HOT, הוא קטף כמה תפקידים ראשיים: בהצגה "מנופים" במסגרת 20 שנים לפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא, ובסרט "מתחתנת" של רן בן יעקב שיעלה לאקרנים במהלך השנה הקרובה. בין כל אלה, מירושניקוב מתזז ברחבי הארץ ובחו"ל עם הרצאה אישית - "הרצגה" כמו שהוא מכנה אותה בגאווה - שמקפסלת לשעה אחת את סיפור חייו כעולה חדש וחייל קרבי שגיבש זהות ישראלית על רקע גזענות והגשים את עצמו כשחקן. "בזכות ההרצאה יצא צמיד שכתוב עליו: 'עזוב אותך אחי, אני ישראלי'", הוא מספר בלהט. "אני מחלק אותו בהרצאות והוא בא להגיד שלא משנה באיזה צבע אתה או מאיפה באת, אם עשית משהו למען המדינה, אתה קודם כל ישראלי. אז אל תכנה אותי אתיופי, אוקראיני, או תימני. זה פרויקט חיי ואני מת על זה".
לצד הדגל כחול־לבן, האהבה הבאה בחייו - הכדורגל - היא שלקחה את מירושניקוב עד צ'אנג מיי שבתאילנד לצילומים תובעניים של חודש לעונה השישית של "גולסטאר", "גולסטאר תאילנד" שמה, שעלתה השבוע לשידור. "זאת הייתה חוויה מטורפת ומאוד אמוציונלית", הוא מעיד, "פגשתי שם אנשים קיצוניים יותר או פחות. בעיקר מאוד נהניתי מהחיבור של שני עולמות שאני אוהב, כדורגל וטלוויזיה. הקטע של הריאליטי קצת מלחיץ, בשבוע האחרון אני בסטרס לפני שהעונה עולה כי זו הפקה ענקית ומדוברת ואני מאוד נחשף שם, יראו את כל הצדדים שלי. כדורגל זה גם הרבה עצבים ואתה מגיע לנקודות רתיחה שפתאום אתה מקלל. מבחינתי ניצחון הוא מעל הכל ובפעמים שהפסדנו, בתור הקפטן של הקבוצה כשכל האחריות עליי, נטרפתי".
היה דיבור שלא רק אתה נטרפת שם.
"כולם עשו שם בעיות. זה ריאליטי מאוד קשוח ואינטנסיבי, אתה קם בבוקר, שמש מטורפת ומשימות מעצבנות, כמו להיכנס לשטח של נחשים. ורושפלד (השף יונתן רושפלד - ש.ל.מ), הבן אדם נקלע לסיטואציה לא נעימה. בהתחלה היה בינינו חיבור מדהים, אבל היו קטעים שהוא איבד את זה ונחצו גבולות. המטרה של ריאליטי, אני חושב, היא להביא את המתמודדים לקצה. הייתה איזו תחרות של ג'קאסס, שיחקנו כדורגל יחפים על דשא שמפוזרים עליו חתיכות של לגו, זה כואב אבל זה היה בשביל הצחוקים. בסוף התחרות התחלנו לשבור ביצים אחד על השני, ורושפלד אמר: 'אל תגעו בי, אל תגעו בי'. עכשיו, אח שלי, אתה אומר דבר כזה, יעשו לך דווקא. ואז אושר קסרי (אלמוני שלוהק לעונה - ש.ל.מ) בא ושבר לו ביצה על הראש והוא התחרפן והתחיל לרוץ אחריו עם מוט ולקלל. וזה הגיע למקומות פחות נעימים, קיצר, בלגאן".
אחרי התקרית האלימה בין רושפלד לקסרי, השף הסנסציוני חוזר לקבוצה ולסורו. "הוא המשיך להתנהג בצורה בוטה, קילל ופגע, גם אחרי שכיבו את המצלמות", ממשיך מירושניקוב, "ואז הוא זרק לי איזו הערה לא במקום כשאנחנו בשיא של המשחק, הבנתי שהוא פוגע בערכים שאני מנסה להעביר הלאה, החלטתי לנקוט עמדה והודעתי לקבוצה שזה אני או הוא. בסופו של דבר הוא החליט לעזוב את התוכנית".
מאז, העניינים הסתדרו בינו ובין רושפלד, הוא מספר. "חזרנו מתאילנד, השלמנו ואנחנו בסדר גמור. זו בסך הכל תוכנית טלוויזיה ואני אוהב את הבן אדם". משאר כוכבי התוכנית - ביניהם ירון ברלד, יוסי בובליל וחיים "חמימו" שועי - מי שמירושניקוב הכי התחבר איתו הוא דווקא אלכס מורוזוב, א.ק.א אלצ'קו, שהתפרסם לפני מיליון שנה בריאליטי "היפה והחנון" ומאז מלוהק לעיתים לתוכניות ריאליטי אחרות. "אני כמו האח הגדול שלו שם, שומר עליו. כשצחקו עליו הגנתי עליו. נהיינו חברים ממש טובים. לקראת סוף הצילומים יצאנו וקצת השתכרנו, הוא הקיא וניקיתי אותו".
מירושניקוב כבר בן 30, למרות שפחות בא לו לגלגל את העשור החדש על הלשון. הוא גר בדירה חמודה באמצע רוטשילד, ושומר על עצמו לא לשתות בבר יום לפני הראיון כדי לבוא פרש, גם לפגישה עם הפסיכולוגית באותו בוקר ולהרצאה ה-102 שלו (הלוח המחיק סופר). כשאנחנו נפגשים, הוא שואל בנימוס אירופאי אם זה בסדר לעשן.
נולד כדימה זקמלדין בעיר ניקולייב שבאוקראינה. "חיים לא פשוטים, ההורים שלי התגרשו כשהייתי בן 5 ויש לי אח גדול מאבא אחר. היינו קופצים בטרמפולינה", הוא מספר. "אמא שלי עבדה כמדריכת ספורט ומכרה גרביונים בשוק. גדלתי כילד נוצרי, לא יודע מה זה יהדות, הרפתקן, אוהב להתנסות, לטפס על עצים, נופל מלא". כשהיה בן 9 עלה לארץ יחד עם אחיו ואמו. "הגענו לארץ במטרה לקחת אליפות אולימפית", הוא ממשיך, "את יודעת, חינוך אוקראיני מאמא שלי. אחרי שלושה חודשים באשדוד, עברנו לרעננה בעקבות המאמן היחיד בארץ לקפיצה על טרמפולינה. ברעננה אין חברים דוברי רוסית, שני אימונים ביום ואני חייב ללמוד את השפה, להתאקלם. והקליטה לא פשוטה, ילדים הם עם רע, צחקו על הבגדים שלי ועל האוכל שלי והקללה 'רוסי מסריח' הייתה ברגיל. זה הפך אותי לילד עצבני, הלכתי הרבה מכות. אבל הייתי ילד חמוד ואהוב, חתיך כזה עם שיער ארוך, מאוד רוסי".
