שער פנאי פלוס: שירן סנדל ושירה לוי
אתה יודע שאנחנו קרובות משפחה?". כך פותחת שירן סנדל (32) את הריאיון שלנו, בזמן שהיא מסמנת לכיוונה של שירה לוי (21) היושבת לימינה בשולחן. "זה הזמן לחשוף את זה", היא צוחקת, "אנחנו בנות דודות מדרגה שלישית!".
לוי: "אתה בטח לא יודע מי הבן דוד השלישי שלך, אה?".
האמת היא שאני בכלל לא יודע אם יש לי בן דוד שלישי.
לוי: "אצלנו המשפחה היא כמו שבט, כולם מכירים את כולם".
אז אני מבין שהיה ביניכן דיבור עוד לפני שנפגשתן על הסט.
לוי: "ברור! אני עוד זוכרת איך שירן בתור ילדה בת 16 הייתי באה לשמור עלי, ישנה איתי במיטה, מלווה אותי להופעות בפסטיגל, הכול. ההזדמנות שלנו לשחק יחד ב'התחנה' מרגישה ממש כמו סגירת מעגל".
וזו לא הפעם הראשונה שהן סוגרות את המעגל הזה: אחרי ששיחקו יחד בסדרה "המלאך השומר שלי", נבחרו השתיים לככב שוב יחד, הפעם בסדרת הנוער החדשה של ערוץ KidZ ב-HOT: "התחנה", שעוקבת אחרי חייהם עמוסי הדרמות של בני נוער המתנדבים במד"א. בתפקיד הראשי אוחזת לוי המגלמת את דמותה של רומי, תלמידת תיכון שכל קשר בינה ובין ערכי מד"א מקרי בהחלט, פשוטו כמשמעו. "כל מה שמעניין אותה בחיים זה להשתזף בבריכה", מתארת לוי, "אך בעקבות תאונת דרכים מחשידה שעובר אחיה אדר (אותו מגלם גפן ברקאי - ד.א) במד"א, היא מחליטה להתנדב בעצמה כדי לחקור את העניין".
סנדל: "ואני מגלמת את חן, שהיא מפקדת הקורס ונהגת האמבולנס. הדמות שלי מבוגרת מהשאר, ומעבר לזה אסור לי לשתף. חן הולכת להפתיע, ואני לא חושבת שהקהל יצפה למה שעומד לקרות איתה. אנחנו הולכים לעבוד על הילדים כמו שצריך".
עם כל כך הרבה סדרות באוויר, במה לדעתך שונה "התחנה" מהמתחרות?
סנדל: "זו סדרה מהודקת, ריאליסטית, כזו שלא מאכילה את הצופים בכפית. זו סדרה שבעיני תשחזר את ההצלחה של 'גאליס'. הכותבים - אורן יעקובי ושחר סגל - יצרו קאסט דמויות ייחודי, כזה שכל ילד או ילדה יכולים להתחבר לפחות לאחת מהדמויות בו. המכלול הזה יכול להביא את הסדרה לרמת ההצלחה של 'גאליס', ואפילו מעבר".
ומה היו האתגרים בעבודה על הסדרה?
סנדל: "לעשות את כל הפעולות הטכניות כמו שצריך. לדוגמא הייתה לי סצנה עם בן זיני, והייתי צריכה לפנות את החבר שלו לאמבולנס על אלונקה. תשמע, זה קשה, זה פיזי מאוד, וצריך שהכול יראה אמין".
לוי: "לכן גם צילמנו בתחנת מד"א אמיתית, בזמן אמת. כל הזמן היו ברקע קריאות על התאבדויות, פצועים ומקרים אחרים. בימים הראשונים הייתי ממש בהלם, קפאתי. זה מלחיץ להיות בכזה מקום. לקחו לי כמה ימים להיכנס ללופ".
לוי: כל הזמן אמרתי: 'מי ירצה להיות חבר של ילדה שאבא שלה התאבד?
לופ שלוי כבר הספיקה להכיר היטב - אך מהצד השני, כשאביה, מור לוי, בחר לשים קץ לחייו והתאבד כשהוא בן 40 בלבד, מותיר אחריו אישה ושני ילדים. "זה היה כרעם ביום בהיר," היא משחזרת, "בדיעבד אני מבינה שהיו לו סממנים של דיכאון ואי-שפיות, אבל רק בדיעבד, כי מנקודת מבט של ילדה בת 15 הוא היה האבא הכי מדהים בעולם, הכי תומך ואוהב".
איך מספרים לילדה בת 15 שאבא שלה התאבד?
לוי: "באותו בוקר אמא שלי אמרה שהיא הולכת לבית החולים כי אבא נפל. מאוחר יותר, כשאחי ואני הגענו לשם, ניגשה אלינו עובדת סוציאלית והודיעה לנו בפשטות: 'תקשיבו, אבא שלכם התאבד. הוא קפץ מקומה שישית, יש סיכוי גדול שהוא לא ישרוד את זה'. תבין שאני בכלל ציפיתי לראות אותו בהכרה, אולי עם גבס, אבל לעובדת הסוציאלית היו חדשות אחרות".
סיפרת בעבר על מכתב שהוא השאיר לאמא שלך. קראת אותו?
לוי: "לא, אבל אני מאמינה שאקרא בעתיד. כרגע זה מפחיד אותי, למרות שאני יודעת מה כתוב שם. הוא הודה לאמא שלי על שנתנה לו שנים נפלאות ושהוא מאושר שהיה איתה. מעבר לזה הבנתי שאין שם משהו ספציפי בנוגע אלי, ובכל זאת אני מפחדת לראות את הכתב שלו, מפחדת שזה יהיה מבחינתי החותם הסופי על המוות שלו. אני עדיין לא מעכלת את זה".
חששת מהיחס של אחרים כלפיך בעקבות ההתאבדות שלו?
לוי: "מאוד. כל הזמן אמרתי: 'מי ירצה להיות חבר של ילדה שאבא שלה התאבד? בטח יחשבו שאני משוגעת, יחשבו שכל המשפחה שלי משוגעת!'. וגם נורא כעסתי עליו בהתחלה, על זה שהוא עשה לנו את זה".
כשאני שואל אותה על שאר המבוגרים בחייה באותה תקופה, אלו שיכלו אולי לזהות את הסממנים המקדימים ובכך למנוע את הטרגדיה, היא ממהרת להסיר מעליהם את האחריות. "אין לי שום כעס כלפי אף אחד, הוא היה חולה. זה לא היה תלוי בהם".
סנדל: "ואני חושבת שזה המקום לציין את אמא שלך, ענת, שעם כל מה שהיא עברה – עם כל הצער והטירוף - בחרה בחיים והחזיקה אותם בשתי ידיים".
לוי: "לגמרי. מישהי אחרת הייתה שוקעת בדיכאון, לא יוצאת מהבית, מגדלת שיער לבן וזהו. אבל אמא שלי היא וונדרוומן אמיתית".
נשמע שההתמודדויות שלך בחיים דומות להתמודדויות של רומי בסדרה.
לוי: "נכון, וזה גם למה היה לי קשה כל-כך לצלם בתחנת מד"א ובאמבולנס הצהוב - זה עוד פעם הציף לי את הכול. גם את סבתא שלי, ז'קלין (ליכטנשטיין, מעצבת השיער האגדית - ד.א), אותה ליוויתי בזמנו לבד באמבולנס לבית החולים, שם היא נפטרה. כל הדברים האלו גרמו לכך שבהתחלה אפילו לראות אמבולנס צהוב ברחוב היה סיוט בשבילי".
לוי גדלה בלב הברנז'ה, כשהיא מעבירה שעות ארוכות במספרה של סבה וסבתה, מעצבי השיער אביגדור וז'קלין ליכטנשטיין, במרכז תל אביב, שהייתה ידועה בזמנו כמוקד עליה לרגל עבור כל אנשי התעשייה. לימים חלקם הפכו גם לחלק מהעסק המשפחתי, כשדודה - ירון ליכטנשטיין - הקים את סוכנות הטאלנטים והתוכן ADD, המייצגת את גל גדות, רותם סלע ורבים אחרים, בהם את לוי וסנדל עצמן. לשאלת הייחוס המשפחתי היא משיבה ללא כל היסוס, ונשמע כי כבר עייפה מהסברים או הצטדקויות. "הם הסוכנים שלי כמו שהם הסוכנים של כל טאלנט אחר בסוכנות", היא אומרת. "פעם הייתי מנסה להוכיח לאנשים ולהילחם בסטיגמה - אבל היום יש לי קבלות. אני יודעת מה אני שווה. עשיתי כבר יותר מדי דברים מכדי שיגידו לי שקיבלתי תפקידים בזכות הייחוס".
סנדל: "אני עוד זוכרת שכששירה התקבלה לפסטיגל הראשון שלה, אנשים אמרו שהיא התקבלה בגלל שהיא מקושרת".
לוי: "ובאמת, איך זה קשור? זו בכלל לא הפקה של ירון. אנשים אוהבים לעשות הכללות, אני כבר לא מתרגשת. ואני יודעת שגם אם לא הייתי מיוחסת - היו מוציאים מה לומר עלי".
בעבר אמרת שמאוד חשוב לך להצליח כשחקנית ולא ללכת לריאליטי. אבל למה לא, בעצם? חבריך לסדרה בן זיני ולירון רביבו הלכו. אפילו שירן הלכה.
לוי: "שירן הלכה ל'גולסטאריות' אחרי שהיא כבר ביססה את עצמה, ובכללי לא אמרתי נחרצות שלא אעשה ריאליטי - פשוט כרגע אני רוצה להתמקד בעשייה שלי. התחלתי ללמוד משחק מול מצלמה ב'טכניקה', ואני לומדת פיתוח קול (שאת תוצאותיו, אגב, תוכלו לשמוע בשיר הנושא של הסדרה, שאותו מבצעת לוי - ד.א) ויש לי עוד המון דברים להספיק. כרגע הסיפוק הכי גדול שלי מגיע מהמשחק".
סנדל: "בכללי, ריאליטי זה פחות עולם שמתאים לשחקנים. יש את מי שרק רוצה להיות מפורסם - וזה בסדר, תלך, תקבל את החשיפה שלך ואת האייטמים שלך; אבל שחקנים שבאמת מגיעים עם אהבה מלאה למקצוע שלהם, זה פחות המקום בשבילם".
אז מה בכל זאת הביא אותך ל'גולסטאריות'?
סנדל: "חד משמעית - אחותי (קארין סנדל - ד.א). לעבור איתה חוויה כזו, כשהיא בעצמה שחקנית כדורגל - קפטנית נבחרת ישראל - זו מתנה עבורי. אני הולכת שנים למשחקים ולא יודעת מה זה פנדל? מה זה נבדל?".
בשלב הזה עוצרת סנדל את הריאיון ומנסה להסביר לי את המושגים. למזלי, כשמתחוור לה כי התלמיד אינו שולט כלל בחומר, היא חוסכת ממני את המבוכה וחוזרת לנושא. "וגם הלכתי לתוכנית כדי לחשוף את עצמי קצת יותר. בעבר היו עלי הרבה כתבות והרגשתי שאחרי כל השנים האלו הגיע הזמן שאנשים יכירו את שירן האמיתית. ובתוכנית רואים אותי, אול דה וויי. בוכה, מתרגשת, הכול בצורה הכי מוגזמת שיש".
וכמה השיקול הכלכלי היה דומיננטי בהחלטה הזו?
סנדל: "השיקול הכלכלי היה שיקול גדול, אבל לא הייתי הולכת לשום ריאליטי אחר. התקשרו אלי גם מ'האח הגדול VIP' וסירבתי. הבחירה ללכת ל'גולסטאריות' הייתה מאוד מחושבת, ידעתי שיש לי שם אנשים שיעטפו אותי וידאגו לי - ואני אומרת לך, ההפקה כל היום הייתה עלי וחיבקה אותי ושמרה עלי, כי כל דבר שם נורא ריגש אותי".
סנדל: "יאיר נתניהו בכלל מיותר בעיני. מישהו צריך לשים לו מחסום על הפה ולשלוח אותו מפה"
מאז פריצתה הטלוויזיונית בסדרה 'גאליס', הפכה סנדל לכוכבת נוער ועיבתה את הרזומה בשלל תפקידים על המסך הקטן, על הגדול ועל הבמות. בעת האחרונה שיחקה בסדרה "המלאך השומר שלי", כאמור, וב-"Oboy". כשאני שואל לדעתה על מצב התעשייה בארץ, בדגש על השנים האחרונות, ועל הפיתוי הכלכלי שבריאליטי, היא משתפת מתוך ניסיונה האישי: "בארץ אין הרבה עבודה. אני התברכתי בתקופות מאוד חזקות בהן הייתה לי המון עבודה, אבל בשנה–שנתיים האחרונות, אין מה לעשות, יש כוכבי נוער חדשים, סדרות חדשות, ואם בהתחלה הייתי עם אליאנה (תדהר - ד.א) ודנה (פרידר - ד.א) בטופ - אתה יורד. הדור מתחלף כל הזמן. התחרות הרבה יותר גדולה ובהתאם לזה כמות העבודה יורדת, ואז באמת נכנס השיקול הכלכלי. לכן אני עושה גם סדנאות לילדים ומתכננת להמשיך עם זה. אתה חייב שיהיה לך משהו צדדי קבוע. זה מקצוע קשה, אין מה לעשות".
לוי: "אני ממש מסכימה, לי יש את ההצגה 'ביוש' שרצה בתיאטרון חיפה, ואת מופע הבידור שלי יחד עם עמית רהב (שכיכב לצידה בסדרת הנוער "סוסי פרא" - ד.א), כך יוצא שאני תמיד בעשייה. במקצוע הזה אתה חייב כל הזמן להמציא את עצמך מחדש, אי אפשר לנוח על זרי הדפנה, אתה חייב לזכור שיש לפחות עוד 30 כמוך".
מי שלא נחו בכלל בימים האחרונים היו דווקא העוקבים בחשבון האינסטגרם של סנדל, שאחרי שחשפה בסטורי שאלות-תשובות כי בבחירות הקרובות תצביע למפלגתו של בני גנץ "כחול לבן" - תקפו אותה במרץ, תקיפות שרק החמירו כאשר הביעה את צערה על נפילת החייל סמ"ר גל קיידאן, בפיגוע הדקירה בצומת אריאל בשבוע שעבר. "אתה יודע אילו תגובות קיבלתי על זה? 'איזו צבועה, את אוהבת ערבים, עכשיו את מבינה?'. נשמות - מה הקשר? חייל נהרג במדינה! נראה לכם שלא יכאב לי? נראה לכם שאני רוצה שחיילים יפגעו? אומרים לי 'את שמאלנית', אבל אני לא. אני במרכז לגמרי ופתוחה לשמוע את הדעות של שני הצדדים, אבל בצורה מכבדת".
מה את חושבת על הסערה שהייתה סביב רותם סלע וראש הממשלה, בנימין נתניהו?
סנדל: "זה קצת פתטי בעיני שראש הממשלה מוצא את הזמן לכתוב סטטוס לרותם סלע. אני מאמינה שיש לו דברים חשובים יותר לעשות, וכנראה שהוא לא עושה אותם, אחרת הוא לא היה מתעסק בזה. כנ"ל הבן שלו, יאיר נתניהו, שבכלל מיותר בעיני, ואני אומרת את זה חד משמעית. מישהו צריך לשים לו מחסום על הפה ולשלוח אותו מפה".
תמיד הבעת דעות פוליטיות ברשת?
סנדל: "כבר הרבה זמן שאני אומרת שאני נגד מה שביבי עושה ושביבי לא דואג לאזרחים שלו. רק עכשיו, אחרי סערת רותם סלע, זה שביטאתי שוב דעות פוליטיות יצר הדים. אנשים אומרים לי: 'מה, בגלל שרותם סלע עשתה את זה את קופצת על הגל כדי להשיג כותרות?'. ממש. תגללו באינסטגרם שלי".
ובין כל הדברים שתמצאו שם, דווקא תמונת עם הבויפרנד החדש לא תראו. חצי שנה חלפה מאז נפרדה סנדל מבן זוגה הקודם, אלעד ("הדינמיקה בינינו לא הייתה בריאה"), והנה כבר נכנס לחייה גבר חדש, שאת זהותו היא מבקשת לשמור בסוד. מאידך, את סיפור תחילת הרומן בין השניים היא כן מוכנה לפרט, בעיקר מאחר והוא כמו נגזר מדרמת אקשן אמריקאית. "לפני שהכול קרה, היינו רק חברים טובים", היא מספרת, "ויום אחד, לפני איזה חודשיים, ידידים שלי ואני התארגנו לטיול והזמנו מונית מאזור דיזנגוף. במהלך הנסיעה ביקשנו מהנהג שיעשה כמה עצירות בדרך והוא לא הסכים. יותר מזה, הוא עצר בפתאומיות ודרש שנרד מיד מהאוטו. חשבנו שהוא צוחק, אני אפילו אמרתי לו: 'יפה, מה נהיית שחקן?'. ואז הוא איבד את זה לגמרי: 'טוסו לי מהאוטו עכשיו!', הוא צרח. אחד הידידים שלי ניסה להרגיע אותו, ניסה לדבר איתו, אבל אז הנהג יצא מהאוטו, משך את אותו החוצה, והתחיל איתו קרב אגרופים".
מה?! ומה עשית?
סנדל: "מיד יצאתי אחריהם, רצתי לנהג מונית ובכיתי לו, התחננתי: 'בבקשה לא, בבקשה תפסיק!', אבל זה לא עניין אותו. הוא תפס אותי וזרק אותי לכביש! תוך כדי זה הוא גם קלט שידידה שלי מצלמת את הסיטואציה - אז הוא לקח לה את האייפון וניפץ אותו על הכביש. חשבנו שזה יסתיים שם, אבל אז הוא הלך לבגאז' של האוטו והוציא נונצ'קו! הייתי בשוק!".
וואו.
סנדל: "כן, למזלנו אנשים שעברו במקום קלטו מה קורה והזמינו משטרה, אבל הנהג כבר הספיק לברוח. בסוף האירוע בן זוגי לעתיד התקשר, סיפרתי לו על כל מה שקרה והוא מיד בא לאסוף אותי. הוא חיבק אותי, תמך בי, היה שם בשבילי - ומשם הכול קרה. החיבור העמוק בינינו נוצר באותו הרגע".
סנדל: "אם הייתי צריכה לעשות תפקיד בעירום - לא הייתה לי בעיה"
ובמה שונה הקשר הזה לעומת קשרים אחרים שהיו לך?
סנדל: "לא נעים לי לומר, שחלילה זה לא יישמע שחצני, אבל רוב הגברים שהייתי איתם בעבר העריצו אותי, בקטע של 'מה שתגידי - אמן'. והפעם זה ממש ההפך. אני מעריצה את האדמה שהוא דורך עליה. הוא גם גדול ממני, בן 36, ויודע להציב לי גבולות - אבל בצורה הכי כיפית שיש".
את הגבולות המקצועיים שלה, סנדל קובעת לעצמה. "פעם היינו יותר שמרנים", היא אומרת, "היום גם אם הייתי צריכה לעשות תפקיד בעירום - לא הייתה לי בעיה. לפני כמה זמן נבחנתי לפרויקט של מאור זגורי, והתפקיד כלל עירום. כשאתה שומע במשפט אחד את השם 'מאור זגורי' ו'עירום' - אתה יודע שזה לא יהיה סתם, אתה יודע שזה הולך להיות משהו איכותי. בסוף לצערי לא התקבלתי, אבל אני לא שוללת את זה בעתיד".
לוי: "אישית אני לא יודעת מה הייתי עושה עם הצעה כזו. כשהיא תגיע - אצטרך לחשוב עליה בכובד ראש".
תתייעצי על זה עם החבר?
לוי: "לא, הוא לא הסוכן שלי. זה משהו שכבר בתחילת הקשר, לפני שנתיים וחצי, אמרתי לאורי (בן 29, וזה בערך כל מה שלוי מוכנה לחשוף עליו - ד.א). 'זה המקצוע שלי, זה מה שאני הולכת לעשות. יהיו בעתיד דברים כאלו ואחרים'".
סנדל: "במקצוע שלנו זה נורא קשה למצוא בן זוג שמפרגן. היו לי לא מעט בני זוג שאמרו לי: 'זה לא יקרה', ואז בתגובה אני אמרתי להם: 'אתם לא תקרו!'. אף אחד לא יכול לומר לך מה לעשות".
ואיפה נראה אתכן בעוד 3 שנים?
סנדל: "משחקות ביחד בסדרה שאני כותבת".
תדאגי לשירה לתפקיד?
סנדל: "לא סתם תפקיד, תפקיד ראשי".
