"נכון לעכשיו אני הדי ג'יי הכי יקר בארץ. לפחות בתחום החתונות והאירועים הפרטיים. אין מישהו שגובה יותר ממני, אבל אני לא עושה את זה בשביל הכסף". אם את הראיון הזה אתם מתחילים לקרוא בחשדנות זה בסדר. עד שתגיעו לסופו איתי גלו (33) כבר יצליח לשכנע אתכם שמוזיקה בשבילו היא אוויר לנשימה ושהוא לא סתם זורק סיסמאות. כיאה לדי ג'יי בפרופיל גבוה, גם רשימת הלקוחות שלו בפרופיל גבוה לא פחות; גלו ניגן בין השאר בחתונות של בר רפאלי (חברה קרובה, נגיע לזה), קורל סימנוביץ' ולירן כוהנר. בעוד פחות מחודש הוא ירים את האורחים של נטע אלחמיסטר ורמי גרשון, ובאוגוסט יקיים מצוות שימוח חתן וכלה אצל בר זומר ואביב כהן.
ממש עכשיו הוא חימם את הקהל במתחם אקספו בתל אביב בחצאי הגמר ובגמר האירוויזיון, זאת אחרי שנבחר מתוך רשימה של 100 דיג'ייאים מישראל ומהעולם. "מבחינתי זה היה רגע השיא בקריירה שלי", הוא מודה. "העובדה שבחרו אותי, את איתי גלו, הדי ג'יי הקטן שגדל ברמת גן, לנגן באחת ההופעות הכי גדולות ומדוברות בעולם באותו ערב עם פאקינג מדונה. בואי, התקשרו אליי חברות אופנה שביקשו שאלבש את הפריטים שלהן במהלך האירועים, זה לא משהו שאני רגיל אליו".
הסיבה שגלו מדבר על עצמו בתור "הדי ג'יי הקטן מרמת גן" היא כי הוא באמת נכנס לביזנס עוד לפני שהיה בגובה של העמדה, בגיל עשר. "הייתי תלמיד מצטיין, קיבלתי 100 בכל המקצועות ושיעמם לי בכיתה, מה שגרם לי להפריע לכולם ולמורות להוציא אותי החוצה", גלו מספר. "בשלב מסוים רכזת השכבה הודיעה לאמא שלי שאני לא יכול להמשיך ללמוד בבית הספר ושיש לה שתי אפשרויות; לרשום אותי לפנימייה או לתת לי ללמוד מוזיקה. היא בחרה בשנייה ואז נתנו לי לקרוא וללמוד על להקות כמו אבבא וקווין. שם התחילה האהבה שלי למוזיקה. התחלתי לעשות הפסקות פעילות בבית הספר ומסיבות לחברים והתעסקתי רק בזה. בגדול אפשר לומר שיש לי 12 שנות לימוד אבל לא הלכתי לבית הספר בחיים".
די ג'יי זה עיסוק די מגניב. עוד בבית הספר היית פופולרי או שההפך הוא הנכון?
"הייתי ילד כזה שכולם מכירים ברמת אביב, בצהלה, בתל אביב בכלל, וגם ברמת גן. תקלטתי אצל כולם, אז כן, אפשר לומר שהייתי סוג של מגניב. אגב, עד היום אני משוכנע שאין בן אדם בישראל שלא היה באיזו מסיבה או אירוע שניגנתי בו".
אז על השאלה "האם היית ילד מוזיקלי" בהחלט אפשר לדלג. אבל איך זה התפתח משם?
"הייתי הדי ג'יי בכל המסיבות שהיו פעם במועדונים בקיבוצים; 'צוף על המים', 'החממה' ועוד. תיכון לא עשיתי יותר מדי. ניגנתי במסיבות בתיכונים של רמת השרון, ובגיל 20 קניתי את המועדון הכי מוכר בעיר, 'פסק זמן'. תוך כמה חודשים מכרתי אותו אחרי שהבנתי שזה בלתי אפשרי להיות גם הדי ג'יי וגם בעל המועדון, זה יותר מדי. ככה זה התפתח ובגיל 25 כבר הקמתי חברת דיג'ייאים בשם אטיסוטו, שבה פועלים גם דלית רצ'שטר,
נדב שפילמן ורועי לייבוביץ'".
אתה אומר שהיום אתה כבר במעמד כזה שאתה הכי יקר בארץ, ועדיין, יש אפשרות להישאר בתחום הזה לאורך שנים בלי להיות בלחץ כלכלי?
"תמיד יש לחץ כלכלי, במיוחד בישראל. זו הסיבה שכולם פה קירחים. להיות די ג'יי זה בדיוק כמו להיות שחקן כדורגל; מתישהו צריך לפרוש. למרות שתראי את טייסטו, האיש בן 50 והוא עדיין בועט, אפילו בועט חזק. אז כן, יש עתיד במקצוע הזה אבל אני לוקח בחשבון שמתישהו אצטרך לפרוש. גם אז אשאר כך או אחרת בתעשיית המוזיקה, בזה אין ספק".
יצא לך לחמם המון אמנים גדולים שהגיעו לארץ כמו הבקסטריט בויז, ריהאנה, סיה ועוד. אין לך איזשהו חלום שיום אחד אתה תהיה זה שמחממים אותו?
"בהחלט. כשהייתי קטן היו שואלים את אמא שלי מה זה אומר שהבן שלה די ג'יי. היא תמיד ענתה שהבן שלה הוא בדיוק כמו טייסטו. כמובן שמיד אחר כך היו עונים לה ש'טייסטו יש רק אחד' והיא ישר אמרה 'גם איתי גלו יש רק אחד'. ובאמת, החלום שלי הוא להיות טייסטו".
אוקיי, די ברור שאתה מעריץ אותו. יצא לך לנגן איתו מתישהו?
"בנובמבר האחרון זה כמעט קרה. חברת סטארט אפ ישראלית הזמינה אותי לשבוע בתאילנד שבסופו הייתי אמור לנגן איתו. עד כמה שרציתי וזה באמת החלום הגדול שלי, נאלצתי לסרב כי כבר הייתי תפוס. אגב, כשהחלטתי שאני רוצה להיות די ג'יי חסכתי כל שקל כדי לקנות פלטה בדיוק כמו שלו, מה שקרה בגיל 15. מאז בכל פעם שהוא הגיע לארץ תמיד ביקשו ממני להביא לו אותה, כי רק לי הייתה כזו פה. הסכמתי כדי שלפחות ארגיש קרוב אליו".
אותה חברת אטיסוטו שהזכיר גלו היא הגדולה בתחומה בארץ ושמם של הדיג'ייאים החברים בה הולך לפניהם. מלבד העבודה עצמה שהם מספקים, מדובר בסמל סטטוס שיש זוגות שמוכנים לשלם עליו סכומים לא מבוטלים כלל. על פניו, הם מפרגנים גם למתחרים אבל לפי מה שגלו מספר לנו בצמרת של הסצנה לא הכל חיוכים. "יש אחווה ויש עקיצה. בדיוק כמו אצל זמרים כולם מפרגנים אחד לשני כלפי חוץ אבל מבפנים זה קצת עוקץ. אם מישהו ייקח לי איזה גיג אני לא כזה אתבאס כי אני יודע שגם אני עושה את זה ולוקח מאחרים. זה חלק מהמשחק". אם תשאלו את ליבי (3) ואמי (שנתיים) גלו, הן הרוויחו. לא רק בגלל הלחם שאבא איתי מביא לשולחן אלא גם בגלל סידורי העבודה. "בימים רגילים כשאין לחץ זו העבודה המושלמת בעולם לאבא. אני בבית עד 20:00 ורק אז יוצא לחתונה. אלה השעות שבהן הן ערות ואני יכול לבלות איתן".
כשאשתך נשארת איתן בבית בלילות, אתה נמצא במסיבות. היא לא מקנאה?
"היא הכירה אותי בגיל 25 כשכבר עבדתי מאוד חזק. היא לא מכירה משהו אחר. לזכותה ייאמר שהיא רק דוחפת אותי קדימה ואומרת לי 'לך תעשה' ו'לך תגשים'. וכן, לא פעם ולא פעמיים התחילו איתי וקיבלתי הצעות אבל עזבי, המוזיקה יותר חזקה מזה".
אתה נעלם להן גם לחו"ל לפעמים?
"ברור, למשל, בבלגיה יוצא לי לנגן פעמיים-שלוש בשנה. ניגנתי עכשיו בקייב ובבתומי, ולארצות הברית אני מגיע לפחות ארבע או חמש פעמים בשנה. אגב, השנה עיריית ניו יורק הזמינה אותי לחגוג את יום העצמאות של ישראל. הם סוגרים את כל השדרה החמישית. רק שתביני את הקטע, ב־31 בחודש יש לי חתונה בעין גדי. אני אסיים שם בחמש בבוקר ובשעה 09:00 כבר יש לי טיסה לניו יורק. אני נוחת שם, מסיים לנגן ואז משם חזרה לארץ ישירות לעוד חתונה".
אי אפשר להתעלם מזה שאשתך היא גל הונדרט, אחת מהבסטיות של בר רפאלי. יוצא לכם לבלות הרבה ביחד?
"יוצא לנו, כן. אבל אני לא רוצה לדבר על בר. היא חברה של גל, את מבינה? אני לא רוצה שחס וחלילה תיהרס החברות בגלל שאמרתי משהו מטומטם. אני רק יכול לומר לך שבר חברה מאוד טובה".
ננסה להסתפק בזה. אבל תגיד זה לא מבאס להיות תקוע בעמדה בחתונה של חברה טובה שלך?
"ההפך. בר וכולם יודעים שאם הם לא יזמינו אותי לתקלט אני כנראה לא אגיע או כי אהיה תפוס, ובאמת שאין לי חמישי אחד פנוי עד ספטמבר 2020, או כי אני לא יודע ליהנות. לא שותה ולא חוגג כמו שסיפרתי לך. מחוץ לעמדה שלי אני בן אדם קטן, ביישן וסגור. כשאני עולה על העמדה אני הופך להיות וואו, סוג של אלוהים. לא סתם אומרים שאלוהים הוא די ג'יי. המקום שלי הוא על העמדה. ובואי נגיד את זה ככה, שם אני אמות".
קיבלתי. חוץ מזה איזו מוזיקה המפורסמות מבקשות?
"הן לוקחות אותי בגלל מי שאני ומה שאני יודע לעשות, אז כולן אומרות לי לנגן מה שאני רוצה. לא מבקשות כלום ונותנות לי יד חופשית. בדיוק הייתה לי פגישה עם נטע אלחמיסטר. היא, למשל, אמרה שהיא אוהבת יותר היפ הופ אבל חוץ מזה היא סומכת עליי לשים מה שבא לי".
כבר תכננתי איך אני גולשת בעדינות לנושא של הסמים כי בכל זאת לעבוד כדי ג'יי זה אומר להיות בשיא האנרגיות שלך עד השעות הכי קטנות של הלילה, ומה לעשות שכולנו בני אדם ולפעמים צריך קצת עזרה. אלא שעוד לפני שהספקתי לומר את הקו"ף שב"קוק" גלו התפרץ והצהיר: "את יודעת שאני בחיים - אבל בחיים - לא שתיתי אלכוהול? לא טעמתי בירה בחיים שלי, לא עישנתי סיגריה, מעולם לא לקחתי שאכטה מג'וינט, לא הורדתי צ'ייסר ערק, לא עישנתי נרגילה, לא עשיתי סמים, ולמעשה, הפעם הראשונה ששתיתי יין הייתה בחופה שלי. את יודעת, שם אין ברירה".
ואני אמורה להאמין לך שאתה סאחי 24/7?
"אני לא סתם סאחי, אני סאחי בלטה. תמיד יש אצלי בעמדה בקבוק מים ואנשים משוכנעים שזה MD, אז הם באים לשתות ממני. אני זורם איתם בכיף אבל תכל'ס זה רק מים".
מתי לאחרונה הלכת למסיבה?
"אני לא הולך למסיבות בארץ. יוצא לי מדי פעם ללכת לשמוע את טייסטו בחו"ל ולכל מיני פסטיבלים בסדר גודל של טומורולנד אבל לצאת למסיבה אין לי זמן".
לסיום, מה היעד הבא שלך? איזה אמן היית רוצה לחמם?
"את קולדפליי. זה ללא ספק החלום הבא שלי".
