(צילום: חגי דקל)
במו ידיה הקימה ליאור אוחיון עסק משגשג של מותג בגדי ים, אבל זה לא הספיק לה - כש"מאסטר שף" קראה לה, היא נענתה והעפילה עד לחמישייה האחרונה, נכון לעכשיו. אז ישבנו איתה לשיחה על קריעת התחת של צילומי התוכנית, על הלחצים והחרדות שעלו במהלכה, על החברויות האמיצות שנוצרו שם, על החזות האולטרה מטופחת, על פיוטיו הליריים של אייל שני ועל האהבה, שכבר שלוש שנים חומקת ממנה אבל נותרה החלום הגדול ביותר שלה. שמעתם, גברים? תאזרו אומץ!
אם אתם רוצים ללמוד משהו על שיווק בעידן הזה, צפו בפרק האודישנים של ליאור אוחיון בעונה הנוכחית של "מאסטר שף". לא פחות מארבע פעמים הזכירה בו אוחיון את מותג בגדי הים שלה "לומייר", השחילה אותו שוב ושוב בין מזיגת סויה לערבוב עוף - וקיבלה, לגמרי בחינם, פרסומת בפריים טיים של ערוץ 2, באחת מתוכניות הדגל של הזכיינית.
את סופר מתוקתקת, תוחם בשפתיים ופן בייביליס, אולי זה לא מה שמצופה מבחורה בת 27.
"לא תתפסי אותי בלי פן בייביליס, חד משמעית, אני ממש נהנית להיות האישה הזו. אני תמיד לבושה יפה, בסגנון מאוד קלאסי עם גזרות עדינות וקטנות, יש לי ארון מטורף של בגדים. אבל זה לא שאני חושבת שאני נראית כל כך מושלם, יש לי אף בעייתי ואני אוהבת את הברביות המושלמות האלה, הבלונדיניות עם האף הקטן. לא תמיד קל לי לראות את עצמי על המסך, יש רגעים קשים - האף, השיניים, איך השפתיים יצאו, לא פשוט. אבל יש בזה משהו משחרר, שפתאום כולם רואים אותך בלי הפילטרים של האינסטגרם. אם פעם הייתי חושבת להעלות סטורי 300 פעם, היום כבר לא, כי גם ככה כולם ראו אותי מכל זווית".
אוחיון נולדה בגן יבנה ומתגוררת בה עד היום, אצל הוריה. "ילדות של שדות, פרדסים והכי טבע, הילדות הכי כפרית. הייתי ילדה שהולכת עם סקייטבורד, יחפה בשבילים. היינו קבוצת ילדים וקראנו לעצמנו 'השומרים של גן יבנה'. היינו מסתובבים כל היום ביישוב ו'שומרים' עליו". היא מעידה על עצמה שהייתה טום בוי, "פשוט בגלל שהיה לי אח גדול ממני בשש שנים והערצתי אותו. רציתי להיות הוא, אז חיקיתי כל מה שעשה. הייתי הבחורה היחידה ששיחקה כדורגל עם הבנים". רק בגיל 16, כשעברה ללמוד באנקורי באשדוד, גילתה את כוחו של המראה החיצוני שלה.
היא השלישית בין ארבעה אחים. אחותה הבכורה היא הודיה אוחיון, 34, דוגמנית במיל' והיום יועצת התפתחותית לילדים. אחיה מתן אוחיון, 33, הוא שחקן כדורגל ששיחק בבלגיה, במכבי חיפה ובהפועל באר שבע - וניצן, 26, אחותה הקטנה, עובדת במותג בגדי הים של ליאור.
"כולם כבר נשואים ויש להם ילדים. למתן והודיה יש שלושה לכל אחד ולניצן יש ילד אחד. היא ובעלה מגיל 14 ביחד, אז זה נראה הגיוני שכבר יש לה ילד. וכן, רק אני נשארתי עם אבא ואמא, למרות שאני לא הילדה הקטנה של הבית, אבל באופי אני כן".
מוזר, מצד אחד פתחת עסק בגיל 19 ומצד שני אמא עוד מכבסת לך.
"אני נורא נהנית לגור בבית. ההורים שלי הם חברים ואני שואבת משם את האנרגיות. בחוץ אני עושה עסקים ובבית אני הילדה וכל כך נהנית מזה שאני יכולה להגיד: 'אבא, בא לך לעשות לי תה?', או: 'אמא, תכיני לי משהו'. החיים הביאו אותי לאחריות מאוד גדולה בגיל כל כך צעיר, ושם אני נחה".
אחרי שלושה חודשים בצבא שוחררה עקב מחלה. "יום אחד כאב לי בצד שמאל, מפה לשם הגעתי למיון ולטיפול נמרץ וגילו שיש לי 'פנאומוטורקס ספונטני', שזה חור בריאות שקורה בספונטניות בלי סיבה נראית לעין. פתחו לי את הריאה, הכניסו לי צינורית בלי הרדמה ואמרו לי שאם הייתי באה יום למחרת הייתי עלולה להיות בקריסת מערכות. אחרי כמה חודשי גימלים החליטו לא לקחת את הסיכון ושחררו אותי על רפואי. הייתי צריכה למצוא את עצמי, כי כל החברות שלי היו בצבא, אז הלכתי ללמוד עיצוב אופנה בסטודיו 6B. משם נולד בעצם המותג שלי, לומייר, שזה 'אור' בצרפתית".
מהלך נועז לבת 19.
"זה התחיל מזה שאמרתי למורה שלי שאני רוצה לעצב לי בגד ים. היום השוק רווי ויש מלא מעצבות בגדי ים אבל זה לא היה ככה ופשוט לא מצאתי מה שאני אוהבת. אז היא עזרה לי, והכנתי ביקיני עם פרינט נורא יפה בסגול פרחוני, והלכתי לים. עצרו אותי בים בנות ושאלו אותי מאיפה הוא, וככה זה התחיל. העליתי לאינסטגרם, שהיה ממש בתחילתו והתחלתי לקחת הזמנות. הייתי עושה אחד לזו ואחד לזו, ממש ככה".
את אותו סיפור שמעתי גם מנטע אלחמיסטר ומנטלי דדון.
"זה תלוי מי סיפר את זה ראשון, כנראה. יכול להיות שהדרך שלנו דומה. היו שנים שהרגשתי שזה לא מייצג אותי בכבוד שכל אחת נהייתה פתאום מעצבת, אבל באמת שכשאני התחלתי עוד לא הייתה אף אחת. אני ומישהי בשם 'ביקינילי' היינו היחידות. היום יש באמת המון, וגם היו שנים קשות כי התחרות נהייתה מטורפת והיו העתקות וכולן לוקחות השראות מכולם וצריך להמשיך כל הזמן להפתיע ולחדש. זה הפיל אותי לדקה, ואז אמרתי: 'תעשי את הכי טוב שלך ויש מקום לכולם'".
ל'מאסטר שף' היא הגיעה בדיוק בצומת דרכים. "היה לי משבר כזה של גיל 26, לאן אני הולכת בחיים, האם בגדי הים זה מספיק לי, למה אני לא מוצאת אהבה כבר שנתיים, והחלטתי לנסוע לניו יורק בלי כרטיס חזור ולראות מה קורה. ישבתי ודיברתי עם חברה שלי ופתאום היא אומרת לי: "ליאור, אני פה בעבודה ומישהי פה לידי הרגע קיבלה הודעה שהתקבלה ל'מאסטר שף', והיא אמרה שיש עוד אודישנים, את חייבת ללכת'. היא שלחה לי את הלינק ולחצה עליי למלא פרטים ועשיתי את זה. אחרי יומיים התקשרו אליי. עשיתי אודישן ראשון וטסתי לניו יורק. אודישן ראשון זה לא מול המצלמות, אלא סינון - באים איזה 6,000 איש ואתה בא עם סיר מהבית. אחריו נסעתי לניו יורק, ידעתי שהסיכוי מינימלי. היה את שבוע האופנה ויש לי שם המון חברים והיה לי כיף, אבל לא התחברתי. כשהייתי שם הודיעו לי שיש לי אודישן שני והיה לי רגע לתהות אם אני חוזרת או נשארת בניו יורק, והבנתי שהייתה חוויה מהממת, אבל חזרתי בלחץ בית מטורף, מלאת אהבה לחיים בישראל ולאותנטיות שיש פה".
היא התחילה לבשל בגיל 16. "באתי מבית שהאוכל הוא בכלל לא אישיו, אוכלים כי צריך לאכול, ויש פסטה ושניצל לא מתובלים. הבתים של החברות שלי הם אלה שגרמו לי לרצות לבשל. נורא רציתי שגם בבית של אמא שלי יהיו קובות ודגים חריפים של יום שישי, אז התחלתי להכין. הבישול היה בשבילי סוג של מדיטציה. במטבח מצאתי את השקט והרוגע וגם את הפידבק החיובי שבמסגרות היה לי קשה לקבל".
בחמישייה האחרונה נותרו מלבדה גם פרח, ונסה, גל ושחר. כולם בשלנים מצוינים ומנוסים, עם הרבה יותר שנות ניסיון. "כן, אני הכי צעירה, וזה מתבטא בביטחון. לא חשבתי שאעבור את האודישן. הגעתי בחוסר ביטחון נורא גדול והבנתי שאני חייבת ללמוד. הייתי חוזרת מיום צילום ומכינה 7-6 מתכונים כדי להתכונן. קונה חומרי גלם, מפלטת דגים, מפרקת ברווז - הכול כדי שלא יפתיעו אותי. זו לא תקופה קלה. אתה מגיע בארבע בבוקר, כולם בחרדה איזו משימה תהיה היום. היה לי מאוד קשה נפשית, הייתי בוכה הרבה. היה לי מאוד קשה".
בתוכנית לא רואים את זה.
"נכון היה את הפרק של הביצים? לא רציתי לראות אותו, כי שם יצא לי המרוקו, איבדתי שליטה כשחיים (כהן - מ.ז) שינה לי את המנה. אני בן אדם מאוד מודע וקשה להוציא אותי מהפאסון, אבל שם נשברתי. פחדתי ממה שיראו מהפרק הזה, הרגשתי שהייתי בשיגעון ובחוסר אונים, אבל אז ראיתי את הפרק ואחרי שהכנתי את כולם, זה לא היה כל כך נורא. איך נלחצתי מביצה, ריבונו של עולם? קצת פרופורציות. יום אחרי הפרק קיבלתי ברחוב אהבה כל כך גדולה והבנתי שדווקא כשאתה מראה את המגרעות שלך אנשים אוהבים אותך יותר, ושאני לא חייבת להיות מושלמת".
מי השופט החביב עלייך?
"אייל שני. איפשהו אני חייבת להודות שהוא קצת מזכיר לי את אבא שלי. גם אבא שלי אוהב לדבר והוא פילוסוף כזה ובזכות אייל הרגשתי שאבא שלי איתי. יש לו מטאפורות מדהימות ולמרות שרובם לא הבינו מה הוא אומר, אני תמיד הבנתי. הוא גאון, דמות שהיא קצת יוצאת מהשגרה והשיח איתו יוצא מהממד של אוכל 'כן טוב' ו'לא טוב'. הוא שופט מדהים".
יש הטוענים שמיכל אנסקי שופטת בקשיחות נשים יפות.
"לא יכולה להגיד לך שהרגשתי את זה בצורה קיצונית. דווקא באודישן היא החמיאה לי שאני דומה לסופיה לורן. כשקרה לה מה שקרה לה מאוד כאב לי עליה, זה היה מאוד טראגי אבל האמנתי שהיא אדם חזק והיא תעבור את זה".
מהנבחרת אוחיון נותרה בקשר חם עם ג'אנה. "פער הגילים בינינו נורא גדול אבל את לא מבינה כמה חיבור אני מוצאת איתה. זה קשר יום־יומי ואנחנו אוהבות לאכול ביחד, במסעדות שילה וקוקו במבינו. ההדחה שלה מאוד הפתיעה אותי כי הייתי בטוחה שהיא תהיה בגמר. האמת, נורא קשה לדעת באמת מי ייקח, כי מי היה מאמין שאני אעבור את אלברט ונמרוד? איך בחורה בת 26 שמבשלת ארבע שנים מצליחה לעשות את הלא יאומן? האמת היא שזו הייתה קבוצה תומכת ומפרגנת, וכאב לי שאנשים הלכו. זה מקום לא קל, והיינו שם אחד בשביל השני. ארבעה חודשים את באה לשם, שלוש פעמים בשבוע, מהבוקר עד הלילה. לוקחים לך את הטלפון ושמים בכספת כדי שלא תבדקי מתכונים בגוגל ולא תצלמי מתמודדים, ואת פשוט עובדת נורא קשה בתחרות. אין לך חיי חברה, אין לך טלפון ואין לך את אמא שלך בשביל חיזוקים ואישורים אחרי שלא הצלחת במנה. זה מוציא כל אחד מאיזון".
וגם משמין מאוד.
"לא עליתי במשקל, הכול גנטי. כולם אצלנו רזים, אני לא מקזזת ולא שומרת. אני ממש אוכלת לפי החשקים שלי אני אדם אמוציונלי ואני אוכל גם המבורגר ב־12 בלילה, אם מתחשק לי. זה מאוד מרגיז. אבל הקיבה שלי קטנה ואני בדרך כלל לא מסיימת מנות, ואני גם לא אוכלת מתוק כי אני לא אוהבת".
המון דברים קרו לאוחיון בעקבות התוכנית. היא הקימה בלוג חדש ("סלט הפפאיה שלי וסלט הברווז הפכו ללהיט"), זכתה בקמפיין לחברת ההלבשה התחתונה בוניטה דה מאס ("במקום גלית גוטמן, קולטת?"), ועכשיו יש גם בר אוכל שייפתח בחודש הבא בשוק הפשפשים, שקבוצת יזמים משופשפים פותחים עבורה. "יש להם כבר כמה מקומות מצליחים בתל אביב והם פנו אליי כבר ממש בתחילת העונה. זו עבודה פסיכית ואני בונה את התפריט, אבל יהיה איתי שם צוות מטבח מדהים ואני באה יותר לארח ולתת לאנשים את כל החוויה של ליאור".
כמו טום אביב וקוקו במבינו שלו?
"טום מקסים, הכרנו באיזה אירוע והתחלנו לדבר, אבל זה מקצועי בלבד, למרות שבטח אנשים ישר חשבו שיש מעבר, אבל ממש לא. אין לי חבר. נשבר לי הלב כבר כמה פעמים. וכל פעם לא קל לי. אני נכנסת לעצב עמוק, אמא שלי צריכה לאסוף אותי ואבא צריך להגיד לי: 'בואי ניסע לאן שהוא'. לא פשוט. בסופו של דבר, בני הזוג שלי היו כאלה שממש לא חשבתי שאני אצא איתם, הם פשוט היו עקביים. חיכו ונתנו לי את הספייס אבל לא ויתרו עד שזה קרה, ובסוף הם היו האהבות הכי גדולות שלי. מאז האחרון עברו כבר שלוש שנים ולא התאהבתי, לא יודעת מה קורה עם הלב שלי. אני פוגשת גברים מדהימים וזה לא קורה לי. אמא שלי חושבת שאני צריכה טיפול. היום גברים פחות אמיצים, אף אחד לא מתחיל איתי פנים אל פנים, יאללה גברים, תאזרו אומץ, אהבה זה החלום הכי גדול שלי".
איזה גבר את מחפשת?
"אייל שני אמר עליי משהו נכון. הוא אמר: 'יש בך את המודרניות ויש בך את הפרימיטיביות', והוא כל כך צודק, כי אני כן אישה של בית שרוצה לבשל לגבר שלה ולארח, אבל אני גם רוצה להצליח. פונים אלי כל מיני גברים ומציעים לי הצעות כאלה שיהיה ברור שיש להם כסף, אבל זה לא עושה לי את זה. כסף צריך להיות פלוס, צריך הרבה מעבר. מה, ראית פרק אחד של 'מאסטר שף' ואתה חושב שאתה מכיר אותי? הדמות שלי נראית מאוד מלוטשת שם, אבל באתי ממקום מאוד רוחני. לא כסף ולא מתנות יכולים לקנות אותי. אני גם לא קונה יקר, אני קונה בזארה. אם יש לי איזה תיק יקר, זו מתנה מבן זוג לשעבר. מאוד חשוב לי להיות עצמאית ושגם הוא יהיה מצליחן, שיהיה את שלו ויהיה את שלי. מתחילים איתי, כן, גם מלא מפורסמים פנו אליי, אבל לא בא לי שהזוגיות שלי תהיה מתוקשרת. אבל אין לדעת, בשביל אהבה אמיתית אני אעשה הכול". k
