(צילום: ניצן דרור)
בבית הקפה הקבוע של קותי סבג, אף עובר אורח לא עוצר לבקש סלפי. במרכז תל אביב פחות מתרגשים מאנשים מפורסמים, וקותי יושב בו בנחת מדי יום לקפה ולסיגריה של הבוקר. עוד מעט ייסע להגיש את תוכנית הרדיו היומית שלו, "מעירים את המדינה" ברדיו לב המדינה, שהוא מגיש יחד עם חברתו הטובה, מאיה בצלאל. בינתיים הוא עובר על העיתונים. כשאני פוגשת אותו, הדבר הראשון שאני שמה לב אליו הוא הקפוצ'ון השחור שמכסה את פניו, חלק מהאפיל העברייני שהוא מחבב - ובעצם, אולי משהו שמאפשר לו להסתתר מעיניים בוחנות. "אי אפשר לצלם את הפנים שלך כשאתה עם קפוצ'ון, והיום כולם מסתובבים עם מצלמות", הוא אומר לי בהמשך.
אתה גר במרכז תל אביב כבר שמונה שנים, יושב מדי יום בבית הקפה השכונתי. היית אומר שאתה כבר מרגיש תל אביבי או שנותרת נטע זר?
"אני אגיד לך מה: אחרי היציאה מבית 'האח הגדול', הייתי יומיים בירושלים כי לא הכרתי את תל אביב, ואז הגעתי לתל אביב ובמשך חודש וחצי גרתי במלון הרודס. ישנתי בסוויטה, כל יום הביאו לי ארוחת בוקר, ובמקרים שכבר כן יצאתי מהמלון, כולם הכירו אותי, והתאהבתי בעיר מהשנייה הראשונה".
בלי "האח הגדול", היית מגיע לתל אביב?
"אם לא הייתי הולך ל'האח הגדול', לא הייתי יוצא מבית שמש כי לא הייתה לי עבודה. הייתי בן 29 ורציתי ללכת לכיבוי אש אבל לא קיבלו אותי. לא עברתי אפילו את המבדקים הראשוניים. יכול להיות שאם היו מקבלים אותי, בכלל לא הייתי הולך ל'האח הגדול' ונשאר בבית שמש עד היום. אבל בית שמש זה אחלה מקום. כל מה שמספרים לך על בית שמש בתקשורת זה שקר, כי לחרדים יש את החלק שלהם. דווקא ב'יס מן' (תוכנית הדוקו־ריאליטי של yes שבה משתתף סבג בימים אלו - ל.ש) רואים את זה מעולה, כי יובל דיין ונועה ירון מבית שמש החרדית, שזה לא קשור למקום שאני גדלתי בו. איפה שגדלתי נוסעים בשבת ולא כולם דתיים. בכלל לא. אפשר אפילו להגיד שבית שמש זה הביבי של התקשורת, למרות שעכשיו אני גם עובד בתקשורת".
בעונה נוספת של האח הגדול כנראה לא תראו אותו, אבל הוא ממליץ לכל אחד להתנסות בחוויה: "בדיעבד אני שמח שעשיתי, זה הדבר הכי כיף שהיה לי בחיים. ממש כיף. בשורה התחתונה זה אנשים כמוני וכמוך שבאים להנות ולעשות שמח. תוכנית בידור. לא בוחרים לכנסת. יש 120 חברי כנסת, הרבה יותר גרועים מכל כוכבי הריאליטי שיצאו אי פעם".
4 צפייה בגלריה
"אם לא הייתי הולך ל'האח הגדול', לא הייתי יוצא מבית שמש כי לא הייתה לי עבודה". קותי סבג
(צילום: מאיר כהן)
מה דעתך על החקירות נגד ראש הממשלה נתניהו, אם כבר הזכרת את העניין?
"אני אגיד לך את זה ככה, ואני אומר את זה גם ברדיו. יש לי פינה שבה כל יום אני מספר למה יש מגזרים שבכלל לא שווה להם ללכת להצביע. למשל, האתיופים. לאתיופים אין בכלל מה להתקרב לקלפי עם איך שהמדינה מתנהגת אליהם. תביני, יש לי בעיה עם הממסד. יש לי בעיה שאחרי עשר שנים המשכורת נשארה אותו דבר אבל ההוצאות עלו, ואת זה אני אומר לך כי אני בעשר השנים האלה הייתי בשני הצדדים, וכי לפני 'האח הגדול' הרווחתי 3,800 שקל לחודש".
אבל יש לזה כתובת: ראש הממשלה.
"הכתובת זה כל 120 הח"כים, ושלא ינסו להפיל את זה רק על ראש הממשלה, כי בסופו של דבר, ראש ממשלה לא יכול להעביר חוקים לבד. וכשהם מעלים לעצמם את המשכורת ב־5,000 שקל, כולם מרימים ת'יד. אף אחד לא עולה ואומר: 'מה זה, יא עלובים'. תשמעי, היה לי חבר בבית שמש ועבדנו יחד במאפייה. הוא היה עושה הרבה מצוות. הלכתי איתו לבתים של אנשים שאין להם לחם בבית כי בכסף שיש להם הם צריכים לקנות תרופות. מה אני אומר בעצם? אני אומר שחבר כנסת ושר זאת הכנה לכסף האמיתי. למה חברות התרופות וחברות הסיגריות מוגנות? כי אחר כך את תראי את חברי הכנסת והשרים מתמנים ליושב ראש ולדירקטוריון ולמנהלים של החברות הגדולות במשק. זה 'שלח לחמך על פני המים' קלאסי. כולם חושבים שזה טוב אבל זה הכי אגואיסטי בעולם. זה ההפך מחסד של אמת, את מבינה? כי מה זה חסד של אמת? זה לעזור לניצולי שואה אפילו שהם לא יכולים להואיל לך בכלום".
"למה אני אוהב למשל את פבלו אסקובר?", הוא אומר פתאום, "כי הוא אומנם היה סוחר סמים ובשלב מסוים הפך לטרוריסט, אבל הוא תמיד דאג לאנשים הפשוטים מהשכונה. לצערי, זה נראה שפה יש שחיתויות ובדרך קצת שכחו לעזור לאנשים הפשוטים. אז מה אני אומר בעצם? שכולם גנבים. אבל לפחות מי שגונב, שייתן קצת מעשר למסכנים. היום הם דילגו על העניין הזה. הם דילגו. וזה משהו שפעם היינו מתגאים בו. פעם אמרנו שבניו יורק אתה יכול ליפול ברחוב ואף אחד לא יתייחס אליך לעומת ישראל, אבל היום, בישראל, אם תיפול ברחוב? כולם יוציאו טלפונים. איך אני איתך?"
יש בזה משהו.
"עוד דוגמה - בן אדם יכול לעמוד בתור בבית מרקחת. וואלה, היו לו בעיות עם אשתו או שהבן שלו בבית חולים, ופתאום מישהו עקף אותו והוא מתפוצץ עליו, ואז מצלמים את זה ומעלים את זה, ואף אחד לא שואל מה קרה לפני כן ומה עבר על הבן אדם. יכול להיות שמת לו הילד, חס וחלילה, או קרה לו משהו. אז אם שאלת על ביבי, לתקוף בן אדם כשהוא בחולשה שלו, בנפילה שלו, בעיניי זה דבר קשה. שמחה לאיד ודברים כאלה, זה קשה. אין בעיה להגיד שאתה לא מרוצה מבן אדם ואפילו להגיד עליו שוואלה, הוא טעה. יש קטע אצלנו במדינה שאוהבים להמליך אנשים, אבל עוד יותר אוהבים לראות אותם נופלים. כנראה יש בזה משהו שעושה את זה לאנשים. אז בלי קשר לשאלה אם אתה אוהב את ביבי או לא, לראות ראש ממשלה מותקף ככה מכל הכיוונים זה לא נעים ולא מכבד".
כפי שבטח שמתם לב, קותי סבג בן ה־37 רץ על אוטוסטרדה וקופץ מנושא לנושא. רגע אחד הוא מעמיק פנימה, ורגע אחרי כן גולש לנושא אחר. שיחה על בית שמש מתגלגלת לתלונות על התקשורת, משם לחקירות ומהן לתופעת השיימינג. לסבג דעות מוצקות בכל נושא, ותוכנית הרדיו שהוא מגיש מאפשרת לו להביע אותן בחופשיות. כרגע, זהו העיסוק המרכזי שלו - זה, ו"יס מן" שבה הוא משתתף ("בעצם הלכתי לפורמט הלא נכון. אני לא יודע להגיד לא. ודווקא זה מה שלמדתי - שלא צריך להגיד כן על כל דבר ושאתה צריך להיות שלם עם עצמך"). לפני שנה פתח בר בירה במרכז תל אביב, אך נאלץ לסגור אותו אחרי תשעה חודשים בלבד, אחרי שהבין כי היה זה כישלון ידוע מראש. "כשזה מגיע לבר, אתה קודם כל צריך לאהוב את זה, ואני לא אוהב אלכוהול ולא את חיי הלילה", הוא מודה.
אז למה נכנסת לזה בעצם?
"אין לי הסבר. לפעמים דברים נשמעים לך טוב בתיאוריה ואז בפרקטיקה זה לא עובד, אבל בסדר. לצערי בעסקים כאלה, יש את הביורוקרטיה שהיא קשה יותר מהכול. היום גם הכול דרך מחשבים, ואני למשל גרוע בלעשות משהו מול מחשב. אני לא טכנולוגי, ובירוקרטיה מאוד קשה לי. קשה לי לפתוח מכתבים מהבנק, מהעירייה. לכן מגי מטפלת בכל הדברים האלה. אני, מבחינתי, מוכן לקחת כל חודש סכום, את יודעת, לסיגריות ולקפה, וזהו, לא רוצה כסף ולא רוצה כלום. לא רוצה לשלם טלפון, ושיטפלו לי בהכול".
אז סגרת את הבר כי הגעת למסקנה שכל ההתעסקות בו לא משתלמת?
"כן. זה הצריך ממני להיות במקום ולהיות עם אנשים וחיי לילה, ואני לא מתחבר לעניין הזה, אז היינו צריכים לעצור את זה כדי שזה לא ילך ויחמיר. שזה גם משהו חשוב - לפעמים אתה צריך לדעת להגיד: 'וואלה אחי, זה לא בשבילי'. אני אוהב להתעסק רק במה שאני טוב בו ואני יודע מראש שאני לא טוב באלכוהול ובאנשים. בסדר".
אתה מרגיש שקפצת מעל הפופיק?
"לא קפצתי מעל הפופיק, פשוט חשבתי שאני יכול להתגבר על העניין הזה וגיליתי שאני לא. רציתי לבדוק אם השתניתי בקטע הזה ו... לא. זה נשאר אותו דבר. אין לי בעיה עם זה, דרך אגב. שאני לא אוהב חיי לילה ודברים כאלה. אז בגלל זה יש עכשיו עוד כמה כיוונים. למשל, עכשיו הדבר החזק זה העסקים החוקיים של הקנאביס. הקנאביס הרפואי".
זה משהו שמעניין אותך להיכנס אליו?
"כן, מאוד. את נפגשת עם כל מיני אנשים ורואה את האנשים שעוסקים בעניין הזה, שזה הכי רחוק מהתדמית שהמציאו לזה. ואני גם רואה אנשים בפייסבוק שאומרים לי שהדבר הזה הציל להם את החיים, וזה מהטבע - זה טבעי. תראי, היה לנו חבר, בן אדם מאוד יקר, באה לו המחלה והוא היה צריך שמן קנאביס. בן אדם שלא נגע בשום דבר, ולראות אותו רץ אחרי הדבר הזה כשזה נראה כמו פשע, כשבסך הכול הוא רוצה לחיות עוד יום בחיים שלו...
"עוד דבר שמכעיס אותי זה איך שהמדינה נלחמת באנשים שמעשנים סיגריות", הוא קופץ פתאום לנושא הבא. "מה הקטע להוריד את הסיגריות מהמדפים אם אתם מפרסמים אותן בעיתון? אם אתם מפרסמים אותן בשלטי חוצות? למה בן אדם מעשן? אם תעשי סקר, תגלי ש־80 אחוז מהאנשים מעשנים כי רע להם, כי הם עצבניים, כי הם קיבלו עוד לשלם. את מבינה? ככל שהבן אדם יותר רע לו, ככה הוא יותר מעשן. עכשיו זה כסף שאין לו. אמא שלי עוד מעט צריכה לצאת לפנסיה. מה היא תעשה? כמה היא תקבל בפנסיה? אלף שקל? אני מאמין שהמדינה הזאת הייתה פעם יותר טובה. אנחנו ארבעה ילדים, אמא שלי הייתה מקבלת פעם כסף ילדים".
קצבאות?
"כן, קצבאות. והיום המדינה רק לוקחת ממך. אני מרגיש את זה כעצמאי. כל מה שאני מרוויח - 50 אחוז הולך מזה למדינה. מה זה הולך? אתה משלם את זה כל חודשיים ובינתיים אתה מבזבז את מה שקיבלת ואז נכנס ללופ כזה. תראי, כשנכנסתי ל'האח הגדול' הייתי בטוח שהבעיה במדינה שלנו זה מזרחים נגד אשכנזים, שחורים מול לבנים. היום זה כבר לא ככה. היום זה הפך להיות מלחמה של מי שיש לו כסף לעומת מי שאין לו כסף, וזה הרבה יותר גרוע. כשאתה שחור אתה לפחות עוד נלחם על העוולות שעברת, על המסורת שלך, על השורשים. היום זה הכול נהיה כסף. מי שיש לו כסף - מסודר".
4 צפייה בגלריה
"היום המדינה רק לוקחת ממך. כל מה שאני מרוויח - 50 אחוז הולך מזה למדינה"
(צילום: מאיר כהן)
שבע שנים חלפו מאז ניצח סבג בעונתה הרביעית של "האח הגדול", גרף מיליון שקל והפך לאחת מהדמויות המדוברות - והשנויות ביותר במחלוקת - במדינה. אבל בניגוד לכל כך הרבה מיוצאיה האחרים של התוכנית, החשיפה התקשורתית שלו הייתה מוגבלת, מלבד הפפראצי כמובן. "לא חוויתי דיכאון בתקופה הזאת", הוא מסביר, "זה החיים עצמם. אתה יוצא מהשתתפות בתוכנית ריאליטי בציפייה של 'אני הולך לזיין את המערכת ולאכול את העולם', וזה לא תמיד קורה. אני לא נכנסתי לדיכאון כי ידעתי שגם זה יכול לקרות. יש למשל הרבה דברים חיוביים שאני יכול להגיד על יורם זק (עורך התוכנית כששודרה במסגרת שידורי קשת - ל.ש). אחד הדברים זה שהוא אמר לי זה: 'קותי, אתה יודע שכשתצא מהבית יכול להיות שלא יקרה שום דבר', וקיבלתי את זה. לכן תמיד הייתי עם הרגליים על הקרקע. מה שכן מעצבן זה התגובות ברחוב. כל מי שהולך לתוכנית ריאליטי ולא מתקדם משם, אנשים ישר חושבים שזה כישלון. 'מה, איך לא עשית עם זה כלום? אנשים אהבו אותך'. אבל אנשים לא יבינו מה זה עד שהם לא יחוו את זה בעצמם. ואם את שואלת על דיכאונות אז זה לא נעים, אבל בואי נגיד שזה כתוב על הקיר וזה יקרה לכולם, ולא רק למי שהיה בריאליטי. אני בטוח שגם אם עכשיו הבן אדם שעובד הכי הרבה בטלוויזיה לא יעבוד חודש - יתחיל לעבור עליו משהו".
ביוני האחרון, אחרי ארבע שנות זוגיות, נישא סבג לשחקנית זוכת שני פרסי האקדמיה לטלוויזיה מגי אזרזר ,שהכיר אותה לראשונה כשהשניים התארחו בתוכניתו של שי שטרן. בפרק הראשון של "יס מן" סבג משתף את הקולגה וידידתו הקרובה, מאיה בצלאל, ברצון שלו להציע לאזרזר נישואים ,ובשיחה עם מנחה התוכנית חנוך דאום הוא חושף בכנות את התקופה הכי קשה שהשניים עברו ביחד, התקופה שבה קותי מצא את עצמו יושב בדירתם המשותפת ללא עבודה, בעוד הטלפון של מגי לא הפסיק לצלצל.
כשאני שואלת אותו על הפער הזה, הוא מבקש להתעכב על המילה שבה בחרתי להשתמש. "מצחיק שאמרת 'פער', כי מאז שיצאתי מ'האח הגדול' אני חושב שהמילה הזאת לא יוצאת לי מהראש והיא גם דפקה אותי הרבה פעמים בחיים".
באיזה קטע?
"כשיצאתי מ'האח הגדול' פתאום הבנתי את הפער בהכול. את הפער בין הפריפריה לתל אביב, את הפער בשכר, את הפער בהוצאות של הדברים. וגם פה - הפער בין מה שאני הייתי עושה כשרק הכרתי את מגי, כשהייתה לי תוכנית טלוויזיה יומית והמון עבודה, ובין התקופה ההיא שבה פתאום לא עבדתי, בזמן שמגי התפוצצה בטירוף. אז היה פער כי מצד אחד, אתה שמח בשבילה, ומצד שני, אתה בתור גבר לא מצליח לבוא לידי ביטוי. וזה בכלל לא עניין של קנאה, אלא צער על זה שאתה מרגיש לא ראוי למלא את התפקיד שלך בבית. את התפקיד של האבא והגבר בבית. חוץ מזה, שיש כאן גם הכרה בעובדות. נתחיל בזה שמגי למדה משחק. היא שחקנית מדהימה ושנים היא עבדה קשה בשביל זה! אני, התמזל מזלי שנכנסתי ל'האח הגדול', משם דברים התגלגלו, ומאז אני מנסה לשמור על זה. אם תקבילי את זה למסי ולרונלדו, אז מגי - אלוהים נגע בה. היא מסי. אני רונלדו, אני צריך לעבוד קשה כדי להגיע לרמה שלה.
"תראי", הוא מוסיף בכנות, "אני גדלתי בבית שאבא שלי עבד ואמא שלי לא עבדה בכלל. וכשאתה גדל עם דברים כאלה, אז אתה לומד להעריך את מה שאמא שלך עשתה בשבילך. לשבת בבית ולוותר על החיים שלה ולגדל ילדים, זה לא פשוט. מצד שני, כשאתה חי עם מגי ואתה רואה שהיא אשת קריירה, אז אתה לומד להעריך גם את זה".
אתם מתכננים להרחיב את המשפחה?
"בטח, בשביל זה התכנסנו. אבל זה לא תלוי רק בנו. זה תלוי גם באלוהים. אז אנחנו מנסים לא להילחץ ובגלל זה אנחנו אומרים, זה לא שלנו. מתי שיבוא - בעזרת השם. יש דברים שאתה לא שולט בהם בחיים".
באידיליה שלך אתה רוצה משפחה גדולה?
"כן, הייתי רוצה כמה שיותר. אבל היום במיוחד בישראל צריך להחזיק ת'דבר הזה. אז אם אוכל להחזיק שישה-שבעה ילדים? בכיף, זה נראה לי כיף. תראי, ההורים שלנו כל אחד מהם יש לו עשרה אחים. פעם זה היה נהוג".
אילו דברים טרם הגשמת ותשמח לעשות?
"אני ממש רוצה לעשות מופע בידור משלי. פעם אפילו לא חשבתי על זה, והיום אני יכול יותר לראות את זה קורה. אני גם חולם לצלם סרט דוקומנטרי על עמוס סילבר, מייסד טלגראס. לדעתי יש פה סיפור שיכול להיות בין־לאומי".
