5 צפייה בגלריה
כולם משמינים והיא מרזה. מירי בוהדנה
כולם משמינים והיא מרזה. מירי בוהדנה
כולם משמינים והיא מרזה. מירי בוהדנה
(צילום: דביר כחלון)
בזמן שכולכם עליתם במשקל, דווקא מירי בוהדנה, מנחת "משחקי השף" ושחקנית ב"שנות ה־ 80" ברשת 13, ירדה שני קילו. כל היום היא מאכילה את בבו והילדים, אבל ככה היא במצבי לחץ, הלוע פשוט נסתם. חוץ מבישולים, היא מעסיקה את עצמה בגיוס תרומות למד"א, בסידור ארונות אובססיבי וביציאות תכופות לשמורה שליד הבית ובינתיים מנסה לא להתפתות לתיאוריות הקונספירציה של בבו, שמאמין שהסינים תכננו לנו הכול.

משחקי השפית:

"אני מבשלת בטירוף, כל היום, זה מרגיע אותי ואני אוהבת להיות בתזוזה. איך שמישהו מבקש משהו, אני רצה להכין. אני שמחה שלמישהו יש איזו משאלה. רוצה שניצלים? יאללה, נכין שניצלים. סוטלאץ'? יופי, זה יעביר עוד איזו שעה. בן, הגדול שלי בשלן רציני, הוא רואה סרטים ביו טיוב והמומחיות שלו היא בשרים. הוא יודע לבחור נתחים, מרינדות, מידת עשייה. אתמול הוא שלח לשכנה שהיא ידידה טובה שלו, משלוח של סטייק עם תפוחי אדמה ורוטב חרדל דיז'ון.
אני הכנתי לבבו עוגיות גרוזיניות. בבו חצי גרוזיני וחצי בולגרי, וקניתי ספר בישול גיאורגי, נתתי לו ואמרתי לו לבחור את מה שהכי בא לו שאני אכין לו. הוא בחר עוגיות מלאות אגוזים ומלאות עבודה ומצאתי את עצמי שלוש שעות במטבח מכינה אותן. הוא היה מבסוט אש, אבל קילל אותי על הצרבת בגלל כמות האגוזים והסוכר. אני רעה, דוחפת לכולם אוכל ואני בעצמי לא אוכלת. פשוט אין לי תיאבון, נסתם לי הלוע, ככה אני במצבי לחץ. כשהייתי צעירה, ואני וחברות שלי היינו נפרדות מבחורים, הן היו מעלות במשקל ואני תמיד הייתי יורדת. אז אני מבשלת, דוחפת, רואה את כל בני הבית מתנפחים לי מול הפרצוף, הופכים לקובבות ורק אני מרזה, ירדתי כבר איזה שני קילו, בלי להתכוון. בעוד כולם משמינים, אני מתאדה".
5 צפייה בגלריה
רותחת!
רותחת!
רותחת!
(צילום: דביר כחלון)

לשחרר סוסה

"אני גרה בארסוף שזו חתיכת שמורת טבע ואני כל היום דופקת פה הליכות. למזלי גם מותר לי עדיין לנסוע לחווה. בגלל שיש לי שם סוסה, יש לי אישור ממשרד החקלאות להגיע לשם ולטפל בסוסה שלי. אז אני הולכת לשם, מנקה את הסוסה, מנקה את התא, רוכבת קצת. זה מרענן לי את הסגר. הסגר הזה הוא חתיכת מכה שנוחתת לך על הראש. בהתחלה, כשזה התחיל בסין אמרתי 'איזה שוק, איזה מסכנים' ולא חשבתי לרגע שזה יגיע לפתח ביתי, שככה יראו הרחובות שלנו. ואז פחות אירועים ופחות התקהלויות ומעשרה אנשים ירדנו לשני אנשים ומשני אנשים ללא לצאת מהבית.
אבל אני לגמרי בהבנה שזה לטובתנו ושרק ככה נעצור את ההדבקה. בינתיים יש לנו שיעור במשפחתיות, שיעור בתשומת לב אחד לשני ושיעור בתשומת לב ליקום. להבין שאנחנו כלום מול הטבע, שהוא מחליט בשבילנו. אנחנו לא יכולים לחרב מערכת אקולוגית מבלי לקבל על זה עונש, ואני מאמינה שזה ישאיר אותנו יותר אמפתיים וצנועים. אבל אנשים יישרטו מזה, ללא ספק. אנשים יהפכו יותר 'ג'רמופובים' וייקח זמן עד אנשים יחבקו וינשקו שוב, אפילו כשאני רוצה לחבק את הבן שלי, הוא אומר לי 'קודם תשטפי ידיים'. גם לילדים קשה בסגר, הם מתלוננים שמשעמם להם, מתגעגעים לחברים ולבית הספר, אני מוצאת סיבות לצאת איתם לשמורה. אתמול יצאנו לחפש גדילן מצוי, שזה צמח לאכילה. לקחנו כפפות וסכין, ויצאנו להתאוורר. שבוע שעבר שלחתי את בבו לרשפון לקנות המון צמחי תבלין ומרפא, חסות, מלפפונים וגזר ושתלנו בגינה. זה לא נשק יום הדין, לא בשביל שיהיה לנו אוכל ליום שייגמר בסופר, זה כדי להעסיק את עצמי ואת הילדים בפעילות מעסיקה וממריצה. ממילא העורבים יאכלו את הרוב בסוף".

הום סקולינג

"בן עוד חודש בן 13, היינו אמורים לחגוג לו בר מצווה בכותל אבל דחינו. אסתר בת תשע וחצי ורפאלי בן שמונה וחצי. מעבר לכמות שיעורי הבית שהם קיבלו ואני עושה איתם, יש להם גם שיעורי הוראה מתקנת פעמיים בשבוע. הם לומדים בבית ספר מונטסורי שמתבסס על למידה עצמית ואחריות עצמית, אז הצמדתי להם הוראה מתקנת כדי שיתקדמו אם אפשר. אז גם זה ממשיך, היא עושה איתם שיעורים בזום ונותנת להם המון מטלות. מעבר לזה אנחנו פותרים תשבצים, רואים סרטים עם כתוביות שזה מבחינתי תרגול מעולה, ומציירים המון. ציירנו כבר את מיס קורונה, את גברת קורונה עם בירה קורונה, את כל הקורונות שיש. סרטים ראינו את 'וולברין', 'איירון מן', כאלה. סרטים עם אפקטים ורעש, 'נשים קטנות' לא בא בחשבון.
לבן יש שלוש טרנוטלות בחדר, זה גם מעסיק אותו, אחת התפגרה עכשיו, כנראה משעמום. בדיוק אתמול הוא אמר לי שצריך לקנות להן אוכל, אבל הרגעתי אותו שהן יכולות להחזיק מעמד חצי שנה בלי תולעי קמח, בניגוד אלינו, שכל יומיים צריכים למלא את המקרר מחדש. אם לא היו פה כל כך הרבה נחשים בשמורה, הייתי כבר בונה לול תרנגולות בחצר בשביל ביצים, אבל יש לי גם שלושה כלבים מטורפים, זה לא ייגמר יפה".
5 צפייה בגלריה
מתכחשת לקונספירציה של בבו
מתכחשת לקונספירציה של בבו
מתכחשת לקונספירציה של בבו
(צילום: דביר כחלון)

מד"א

"אני כבר שנתיים מתנדבת במד"א. הכול התחיל כשהנחיתי אירוע לזכרה של חברה טובה שלי, מיכל אהרונוף בן רעי, היכרנו בצבא ולפני שלוש שנים היא חלתה בסרטן ריאות בהיריון השלישי שלה ומתה סמוך ללידה. באירוע פגשתי את אורלי אריאלי, מידידות מד"א, והיא הציעה לי להצטרף לשורת נשים מכובדות, ביניהן גם ג. יפית, ולהיות חלק מהן. עם הזמן ביקשתי לעבור קורס של מגישי עזרה ראשונה, זה קורס של חודשיים, שמכסה את כל ענייני ההחייאה, השריפות, הכוויות וכל מה שאפשר לעשות כדי להציל חיים טרם מגיע מגן דוד. קיבלתי דפיברילטור להתקין בבית ותיק חובשים גדול מאוד עם מכשיר הנשמה, חוסמי עורקים למיניהם, מזרקים נגד אלרגיות וכל מיני כאלה והפכתי לכוננית של האזור.
אנחנו גרים במקום מרוחק, ולאמבולנס לוקח 20 דקות להגיע אלינו. פעלתי שתקום עמדת מד"א בשפיים, כי זה לא הגיוני. בן אדם יכול למות ארבע פעמים ב־20 דקות, כי מהרגע שנגמר החמצן ועד שאתה מת, לוקח שש-שבע דקות, לא יותר. אני כל כך גרועה בללמוד, תמיד הייתי גרועה בזה. טקסטים למשל אני מצליחה לשנן אבל יש לי מנגנון שעושה לזה דליט שנייה אחרי. פחדתי שזה מה שיקרה גם עם הלימודים במד"א, אבל בניגוד לתולדות האומנות ולמתמטיקה, כל מה שקשור להצלחת חיים פשוט נשאר שם. כנראה זה בגלל שהיה לי חלום בתור ילדה להיות רופאה או וטרינרית, זה פשוט מאוד מעניין אותי. כשאני מגיעה למצב שאני צריכה את הידע, אני נכנסת למוד רובוטי ויודעת מה לעשות".

קבוצת הסיכון

"בבו מאוד חרד לכולנו, הוא דואג בכל פעם שהילדים ואני יוצאים מהבית. הוא עצמו לא יוצא, אין מה לעשות, מעל גיל 60 המצב לא לטובתך, אבל הוא מבסוט סך הכול, הוא מברך על זמן האיכות עם המשפחה. הוא פרנואיד בקשר לתמותה ולחולי, באופן כללי, אבל הוא מאוד אוהב להיות עם המשפחה ואיתי. הוא הכי חשדן וקונסיפירטור והוא מאמין בתאוריית קונספירציה שסין יזמה הכול כדי להעניש את אמריקה על כל מיני סנקציות שהיא הטילה עליהם. לבבו יש את העסקים שלו בלונדון, וגם שם הכול נעצר.
כן, גם הוא מודאג, כי אין מי שלא מודאג מהמצב הכלכלי. הוא מכיר הרבה מאוד אנשים שהמניות שלהם ירדו בחצי. זה הולך לפגוע בגדולים ובקטנים כאחד. להתחתן? אנחנו לוקחים את הזמן, אני כבר עם טבעת נישואים על האצבע. אבל הטקס עצמו, אני לא יודעת מתי יקרה. עניין הרבנות לא מטריד כרגע, לא אותי ולא אותו. עכשיו אני מפחדת בעיקר על ההורים שלי. חס ושלום, שלא יחלו. לאבד מישהו מקורונה זה לאבד אותו בלי להיפרד. זה תסריט של סרט אימה שאין כדוגמתו. הכי קיצוני. ההורים שלי לא טכנולוגים, יש להם טלפונים ענתיקות של סנד ואנד, אז אין זום. זה ניתוק ממשי, ולא ראיתי אותם כבר חודש. בדרך כלל הם אצלי פעם-פעמיים בשבוע, הם פנסיונרים חמודים כאלה ובאים ברכבת משדרות לתל אביב בחצי שעה, משם הם עולים על מונית ישר אליי, וגם נשארים לפעמים לישון. אני מאוד מתגעגעת".
5 צפייה בגלריה
מתנדבת במד"א כבר שנתיים
מתנדבת במד"א כבר שנתיים
מתנדבת במד"א כבר שנתיים
(צילום: דביר כחלון)

אבטלה

"הייתי אמורה להתחיל צילומים ל'משחקי השף' בתחילת מאי ובאפריל היה אמור להצטלם פיצ'ר (סרט באורך מלא - מ"ז) של 'שנות ה־80'. הכול קפא, וזה כמובן מבאס אותי מאוד. מאוד חיכיתי לזה ואני מאמינה שאנשים ידעו להעריך את מה שהיה להם. אני מאוד אוהבת את הפרויקטים שאני חלק מהם. ב'משחקי השף' היו לנו כבר שש עונות וזה מרגיש בית, משפחה. יש לנו קבוצת ווטסאפ שנקראת 'אוטוזבל' וכולנו בְתקשורת. אתמול סימסתי לאסף גרניט (שף ושופט בתוכנית) על הכתבה המדהימה שהייתה לו ב'7 ימים' ועם יוסי אני מסתמסת מדי פעם לשמוע מה קורה. הוא היה אמור לטוס לתאילנד כשהכול רק התחיל, ולא הרשיתי לו, אז אני מחלצת תודות על זה עד עכשיו".

אינסטגרם

"מעניין מה יקרה עם האינסטגרם שכל זה ייגמר. לי אין אינסטגרם, אבל לבן שלי יש ואני רואה קצת דרכו את השינוי. יש סרטונים שרצים ברשת שנורא מצחיקים אותי. קיבלתי איזה סרטון ששיעשע אותי של גבר שדיבר על זה שפתאום כל היפהפיות כבר לא מעלות סרטונים ותמונות שלהן. מה קרה? נפלו התוספות? צמח לכן שפם? לק הג'ל התקלף? כולן מתחבאות. אין ספק שיש עכשיו האטה משמעותית ואין מה קניתי ואיפה נפשתי. כשזה ייגמר - או שזה ישתנה, או שזה יועצם, ושנזכה לראות את כולם כל היום, כל יום. נראה".

הריאיון המלא עם מירי בוהדנה וכתבות נוספות - עכשיו, בגיליון החדש של "פנאי פלוס"

5 צפייה בגלריה
רוצו לדוכנים!
רוצו לדוכנים!
רוצו לדוכנים!
(צילום: דביר כחלון)