רות גונזלס ב"גלגל המזל"
בשנת 1993 התחיל ערוץ 2 הניסיוני לשדר ורגע אחרי, הוא כבר הביא פצצת רייטינג בדמות "גלגל המזל". ארז טל הנחה את השעשועון המצליח לצד נערת הגלגל מירב לוין, ולאחר שזו ביקשה לעזוב כעבור שנה, הוחלט לקיים את תחרות נערת הגלגל. התחרות, שאפשר לומר שהייתה תוכנית הריאליטי הראשונה בישראל, הציגה שלל מועמדות לתפקיד, שחלקן הפכו למפורסמות בעקבותיה. בין השמות הזכורים: סיגל שחמון, טל מן, ענת אלימלך ז"ל, גלית בורג, אינגריד פלדמן וגם אחת, רות גונזלס, שעקפה את כולן בסיבוב וזכתה בתואר הנחשק.
גונזלס, שהייתה אז בת 25 ועולה חדשה מארצות הברית, הביאה למסך כריזמה, מבטא קל ושפע של תלתלים יפים. בסוף השבוע האחרון, תאמינו או לא, היא החליפה קידומת ל-50. "תודה רבה על הברכות", היא אומרת לנו בשיחה טלפונית, ומודה שגם את התוכניות שלה לחגיגות, הקורונה קצת שיבשה. "מזל שמאפשרים להתקהל עד 20 איש, אז אני אחגוג עם חברים ובני משפחה בארוחה טובה ביקב, באוויר הפתוח. לפחות אני חוגגת עכשיו ולא במרץ, כשאי אפשר היה לצאת מהבית".
גונזלס כאמור הייתה האישה הכי מפורסמת בישראל של אותם ימים, כשסובבה את האותיות על המסך והחליפה סמול טוק חינני עם המנחה ארז טל.
יש בך געגועים לתקופה ההיא?
"זה לא ממש געגועים, זה כמו שמישהו אומר שהוא מתגעגע לתקופה שלפני הטלפונים הניידים, כשהיינו נפגשים יותר. זו הייתה אחת התקופות החשובות ביותר בחיי, הכל השתנה בין לילה. אם הייתי צריכה להשוות את זה להיום, זה כמו נינט טייב אחרי גמר 'כוכב נולד' בניצנים. התוכנית שודרה פעמיים בשבוע והרייטינג היה משהו כמו 50 אחוז. אנשים חיכו לזה! זו בהחלט חוויה של פעם בחיים. אני גם חייבת לתת קרדיט גדול לקשת ולארז טל על השנה המדהימה שהייתי שם. התוכנית הייתה אבן דרך חשובה מאוד והיא מלווה אותי עד עכשיו. עד היום אנשים שואלים אותי 'לאן נעלמת?', כאילו שאדם שהיה פעם בטלוויזיה בהכרח יישאר שם לנצח".
כששואלים אותך דבר כזה, מה את עונה?
"'לא נעלמתי', אני עושה דברים אחרים, עשייה זה שמי האמצעי. ספידי גונזלס תמיד בעשייה ותמיד באנרגיה".
מה אומרים לך כשרואים אותך?
"'וואו! את נראית אותו דבר', שזה מדהים כי בהתחלה חשבתי שאומרים לי את זה מנימוס, אבל זה לא. בהיותי לטינוס כמו ג'יי לו, בורכתי בכך שאני לא מזדקנת כמו נשים אחרות. זו ממש מתת אל. לפני שסגרו פה את הבסטה והכניסו לבידוד, אמא שלי חגגה 70 וטסנו כל המשפחה לפורטו ריקו כדי לחגוג לה, ותאמין לי, היא נראית 20 שנה פחות ממה שהיא. גם אני ככה, התבגרתי בראש אבל באמת לא השתניתי הרבה, אני עדיין ילדה בלב ויש לי את אותן אנרגיות שהיו לי אז".
מה הכי זכור לך מאותה תקופה?
"הכי זכור לי זה הדברים האקסטרה, כמו להשתתף במחזות זמר בחנוכה, לשפוט בתחרויות יופי ואוכל. בגלל שרצו לקחת מישהי מוכרת, מלא חברות הייטק פנו אליי לעשות איתן תערוכות בחו"ל, אז כל הזמן הייתי בטיסות. היינו מקליטים תוכנית ובום אני טסה לפריז, טסה לניו יורק, לווגאס, זו הייתה תקופה משוגעת ומדהימה שהתאימה לי בול כי אני אדם שנמצא תמיד 'און דה גו'. חוץ מזה שאני זוכרת את אהבת הקהל, עד היום אנשים לא שוכחים אותי ומפרגנים מאוד".
היו לך הרבה מעריצים? איך זה היה?
"היו המון, בעיקר ילדים שהיו מגיעים לסינרמה לראות את ההקלטות. עם שניים מהם אפילו נשארתי בקשר. מבוגרים וילדים היו אורבים לי בכל מקום, אפילו בסופר - מסתכלים מה שמתי בעגלה. ילדים היו שולחים לי מכתבים, מחכים לי מתחת לבית, הייתי צריכה להיזהר לא לדרוס איזה ילד כשאני יוצאת מהחנייה. זה היה מדהים, היה לי מועדון מעריצים קטן".
אחרי יותר משנה בתפקיד נערת הגלגל, גונזלס הוחלפה על ידי סיגל שחמון, שהצליחה להתברג בתעשייה והפכה למנחת טלוויזיה מצליחה. גונזלס אומרת שאין משקעים ואפילו אין צביטה בלב כשהיא רואה כיצד אחרים שהתחילו יחד איתה, התקדמו הרבה יותר. "אני נהנית לראות את האנשים שהיו איתי על המסך מתקדמים בקריירה שלהם, אנשים כמו אורנה בנאי או צביקה הדר. אני פשוט התפתחתי בדברים אחרים שנותנים לי יותר סיפוק".
ובכל זאת?
"אני בן אדם מאוד מפרגן ואולי בגלל זה זוכרים אותי לטובה. לא דחפתי לאור הזרקורים ולא דחפתי לחזור. חיפשתי דברים אחרים, בין אם זה משחק או הנחיה. שיחקתי בכמה הצגות ילדים, בטלנובלה 'סיטי טאוור', לפני שלוש שנים עשיתי הצגה בקאמרי בתפקיד כמעט ראשי, תיאטרון זה עולם אחר. אני בת מזל שאני יכולה גם לשיר, גם לרקוד וגם לעמוד על הבמה. אני על הבמה מגיל 4, כשרקדתי בלט, הייתי צריכה להיות פרימה בלרינה. אתה יודע מה, על זה אני מצטערת. לא טלוויזיה ולא משחק, על זה שאמא שלי הוציאה אותי בגיל 16 מבית ספר לבלט במקום לתת לי לעשות את האודישן של חיי ולהפוך לרקדנית בלהקה בניו יורק. זה כמו כדורגלן שלא הולך לשחק בחו"ל. זו החרטה שלי".
גונזלס הפכה לאישה הכי מפורסמת בישראל כשהיא כבר נשואה לבן זוגה דאז קובי אהרוני, עבורו גם התגיירה. בשנת 1994 נולד בנה הבכור, דיוויד. אמנם הוא לא זכה להבין בזמן אמת את גודל ההמולה סביב אימו, אבל הוא בהחלט יודע כי מדובר באחת הכוכבות הגדולות שצמחו בישראל. "פעם התארחתי אצל אברי גלעד בתוכנית 'אחד נגד מאה' ודיוויד העלה פוסט באינסטגרם 'מכירים את זה שאתם פותחים את הטלוויזיה ורואים את אמא על המסך? כי אני כן'", היא נזכרת בצחוק, אבל מבהירה: "הוא תמיד מפרגן, הוא למד את זה ממני".
את גאה בהישגים שלך?
"לגמרי, איך לא? עשיתי את זה בכיף, אני חושבת שעשיתי את זה בחן - למרות שאני לא אוהבת לתת לעצמי קומפלימנטים. בחורה שעלתה מאמריקה, שלא ידעה אפילו את השפה. אתה יודע איך הייתי משננת את הרשימה של כל הפרסים? לא הבנתי את כל המילים והייתי צריכה לשנן הכל לפני, ותזכור שהיינו מצלמים שמונה תוכניות ביום! התאמנתי כדי שלא ישמעו את המבטא שלי ושהכל יישמע בעברית תקנית. וואו, כמה עבדתי על זה, זה נס שלא איבדתי כמה שיניים על הדרך. בהחלט אני גאה".
במה את עוסקת היום?
"אני מלמדת אנשים, מכינה אותם לרילוקיישן, לראיונות עבודה באנגלית. אני מלמדת בגופים הכי גדולים בארץ כמו אל על, תעשייה אווירית, פרטנר. אני מרגישה שהשתדרגתי, אני עובדת עם מיטב חברות המשק שלנו וגם מגיעה לעשות תרגומים סימולטניים לקבוצות ישראליות בחו"ל. באופן כללי אני עוזרת לאנשים לעשות את כל מה שהם צריכים כדי להתקדם בעולם העסקי באנגלית, ספרדית ופורטוגזית. אני מלמדת לדבר מול קהל, לנאום, לעבור ריאיון עבודה, להיקלט בחברה זרה, איך לחיות בחו"ל בהתאם למנהגים המקומיים. זה תחום אינסופי ובגלל זה אני כל כך נהנית ממנו".
קיבלת הצעות לחזור למרקע? הציעו לך להשתתף בריאליטי?
"ברור, עכשיו עשיתי את 'נינג'ה ישראל', עשיתי את 'לעוף על המיליון' ולקחתי המון כסף! אני מעדיפה להשתמש במוח שלי, למרות שהגעתי לשלבים מתקדמים במיונים ל'האח הגדול' ובסוף זה לא הסתדר. גם להיות נעולה בבית ארבעה חודשים זה לא בשבילי".
טוב, ונסיים שוב במזל טוב, מה את מאחלת לעצמך ל-50 השנים הבאות?
"קודם כל לראות את ההורים שלי יותר, ההורים של כולנו צריכים ליהנות יותר אחרי התקופה הזאת שעברנו. משפחות מבינות סוף סוף את חשיבות המשפחה הגדולה - קודם היינו תקועים בכמה שופינג נעשה ואיזה נופש נעשה ועכשיו אנחנו מתגעגעים אליהם ומבינים כמה הם חסרים. אני מאחלת לעצמי זוגיות מאושרת עם אהבה גדולה והרבה שנים של עשייה גדולה".
