14-20.05.2009 - השבוע לפני 11 שנים: דורית בר אור ויעל פוליאקוב מככבות על שער "פנאי פלוס"
דורית בר אור ויעל פוליאקוב היו הילדות הרעות של הביצה ובגלל זה ליהקו אותן לתכנית הטלויזיה "פעם בחיים" במסגרתה השתיים נשלחו למנזר מריה מגדלנה בהר הזיתים שבירושלים לעשות רעש - כמו שרק הן יודעות. קצת אחרי "הכל דבש" ולפני "אחד העם 101", כשפוליאקוב בשיא הקריירה שלה, השחקנית וחברתה הטובה, מעצבת האופנה ושחקנית בעצמה, קפצו לצילומי שער ב"פנאי פלוס" עם ראיון משוגע כמו שרק הן יודעות. בלי מחסומים ובלי פרות קדושות.
החברות בין השתיים הביאה אותן יחד אל קדמת המסך, פוליאקוב הייתה אז בת 32, ודודו רגע לפני יום הולדתה ה-35. וכך זה נראה:
"השרמוטות הגיעו," הכריזו השחקניות והחברות הטובות, יעל פוליאקוב (או כמו שדורית קוראת לה, "בריטני ביץ("' ודורית בר אור (או בכינויה "דודו(" בכניסה למנזר הסגפני 'האחיות מציון' שבשכונת עין כרם בירושלים, אשר מבלי לדעת מה הוא מזמין לעצמו, הסכים לקחת חלק בהפקת העונה הרביעית של של סדרת הריאליטי הסופר מושקעת ואינטליגנטית "פעם בחיים".
בראיון משותף הן סיפרו על החברות ועל החוויות מהתכנית:
איך הכרתן בכלל?
דורית: "בואי נשקר בקשר לתשובה הזו, אני לא אוהבת לספר את האמת איך הכרנו." יעל: "למה."? דורית: "האמת לא טובה." יעל: "היא טובה מאוד! בוא, אני אספר לך, הכרנו."... דורית: "לא! האמת גרועה, עכשיו אסור להגיד, את מבינה? את מוציאה אותי מפגרת."! יעל: "דודו, את מוכנה להפסיק להיות כזו מודעת? על הזין באמת, מעניין לי את התחת! הכרנו בצילומים של סרט נורא נורא טוב, לא משנה איזה, האמת שהוא עכשיו בחו"ל, לא כל כך שמעו עליו אז הוא יצא לעולם." דורית: "חבל, אני אומרת לך, תקשיבי לאחותך. בואי נמציא מציאות, גם ככה אף אחד לא יודע מי זו הפוליאקוב האמיתית, היא עדינה, רגישה והגונה, אז תוציאי את האמת. היינו באיזה נשף מסכות בוונציה, ואז נורא התחברנו, הורדנו את המסכות ואמרנו, 'יא את מהארץ, איזה עולם קטן."'! יעל: "בקיצור, השתתפנו בסרט, אבל בתכלס, לא היה סרט." דורית: "היה פוליאקוב ואני, אי אפשר היה לצלם." יעל: "לא, מה זה צחקנו, היו צרחות."
תמיד יש תחושה כזו של בדיחה שרק שתיכן מבינות.
דורית: "אנשים לא אוהבים להיות סביבנו, הם לא מבינים." יעל: "יש לנו את הקטע הזה של ההומור שמחבר אותנו מאוד בדברים הקטנים." דורית: "מספיק לנו מבט אחד ואנחנו נקרעות."
איך זה שלא עבדתן ביחד עדיין?
יעל: "כל אחת עשתה את שלה, חיכינו לרעיון מגניב שיחבר בינינו, אבל 'פעם בחיים' היה רעיון שמיד הדליק אותנו." דורית: "ידענו שלא משנה מה, זו חוויה בין שתי חברות. אני ידעתי שלא הייתי עוברת את זה בחיים אם זה לא עם יעל, זה כמו שאנחנו מחליטות לנסוע לחו"ל ביחד, ולאילת ביחד, ידענו שיהיה היסטרי ונצחק על זה כל החיים."
עם יד על הלב, איך היה שם באמת?
דורית: "נורא."! יעל: "דודו סבלה, אבל אני מאוד נהניתי, זו היתה חוויה מדהימה, אנחנו מאוד שונות, נהנות מדברים אחרים, אבל גם נורא דומות, היא נורא מצחיקה אותי, אז אני יודעת שלא משנה מה יהיה, אני אצחק איתה." דורית: "אם אני במצב רוח רע, אני יודעת שיעל היא אחת החברות לפנות אליה כי היא מכירה את הפצע, אנחנו באות מאותו פצע, היא הכי יודעת לגעת לי בנקודות, לכוון אותי." יעל: "היה שם משהו נורא חזק ונורא עוצמתי במקום הזה".
מה למשל?
יעל: "אתה לא מבין מה היה שם, הביאו אותנו לשם ושמו אותנו לישון בתוך בית קברות!". דורית: "במלונה."! יעל: "במיטת קומותיים שאני עוד יכולתי להיכנס אליה, אבל דודו לא, הרגליים שלה יצאו החוצה, אני ידעתי שמילה אחת לא במקום, אני בתוך הברזלים." דורית: "אני הייתי בטוחה שלילה אחד אני נופלת עליה." יעל: "לא, אני מתה! שתבין, אם אתה רוצה להשתין, אתה הולך להשתין בשירותים של הבית קברות." דורית: "אתה מכיר את הסדרות 'אוז?' 'זינזאנה?' זה הילטון לעומת המנזר! אפילו בנווה תרצה יש להן שירותים בתא, אתה יודע מה זה אשה שצריכה באמצע הלילה פיפי, וקר בירושלים, קר,"! היא צורחת תוך כדי צחוק מתגלגל, "איך קפאנו! תחשוב שאני לא רוצה להעיר אותה, יורדת לאט לאט בסולם המתנדנד, יוצאת החוצה בשביל להשתין בשירותים סחונייה! אמא." יעל: "פחדתי לחזור הביתה מרוב שהתרגלתי לתנאים הקשים - רחצנו שם קברים."! דורית: "אני חזרתי עם דלקות במעיים, דלקות בכל מקום, הייתי חודש על כדורים מדלקות של חוסר אסתטיקה." יעל: "היה בזה משהו מדהים. קודם כל אתה מוצא את עצמך במקום הזה בלי כלום, אתה מסתדר ואתה מצליח להבין איך אנשים חיים גם מכלום, יש להם את העולם שלהם." דורית: "זה היה סיוט, לא רואה בזה שום דבר קסום."
איך הסתדרתן שם ביניכן?
יעל: "זה קשה, עם כל חבר שאתה נוסע, ואתה איתו אחד בתחת של השני, ברור שהיו גם רגעים קשים, אני חושבת שזה מאוד ברור שזה יקרה." דורית: "אבל לא רבנו. אתה גם זוכר שזו עבודה, כל הזמן לסדר את הסאונד, ולצלם טסטמוניאל וכו."' יעל: "ביומיום אנחנו לא אחת בתחת של השנייה, לכל אחת יש את החברים שלה, את החיים שלה, את הבילויים שלה, אבל יש לנו את הערב הקבוע שלנו ואז אנחנו מבלות ביחד, מדברות." דורית: "היו תקופות שבאמת היינו מלא בקנטינה, אבל עכשיו לה יש את הבית, ולי יש את הבית עם הבעל. אבל אני אוהבת שלה יש את החיים שלה, ולי יש את שלי ואז אנחנו מרכלות על החיים אחת של השנייה."
אתן גם מרכלות על אחרים? קוראות רכילות?
יעל: "ברור! אבל זה נהיה בהקצנה."
מה זאת אומרת?
יעל: "פה ובכל העולם ואתה צריך לראות איך אתה משתלב בזה, אם אתה לא רוצה שיראו אותך, אז אל תצא מהבית".
את התמונה הראשונה שלך ושל רן דנקר צילמנו באירוע יחסי ציבור.
דורית: "כן, אבל לא ידעו שהם ביחד." יעל: "אבל גם לא ידענו שזה הולך להיות כזה דבר."
עם יד על הלב, את לא מצליחה להבין את הערך ניוזי שיש בזוג כמו יעל פוליאקוב ורן דנקר?
יעל: "לא, אני לא מבינה. לא הצלחתי להבין את זה ככה, לקח לי זמן להבין מה קורה פה ומה זה נעשה בצורה כזו, זה לא היה לי ברור ולא היה צריך להיעשות בצורה כזו. אם אנשים יוצאים ורואים אותם ואומרים צילמו אתכם, מילא, אבל זה לא קרה, ולבוא אליך הביתה זה כבר משהו שעובר את הגבול, זה מעבר למציק, זה גם כל לפגוע ולעשות הרבה דברים".
איך התקשורת הפריעה לזוגיות שלכם?
יעל: "נורא הפריע לי שכולם אמרו שהוא המכוער האיכותי ושאני הכוסית. עם כל הכבוד לזה שאני כוסית, יש לי גם אופי."!
וברצינות, זה פגע בזוגיות?
יעל: "זה כבר עניין שביני לבין עצמי," היא מתפתלת בחוסר נוחות ומנסה להעביר נושא, "אבל אני יכולה להגיד לך שזה מאוד הפריע, גם בסיפור עם אבא שלי, כן, נכנסו צלמים הביתה כשאנחנו יושבים באבל, ואתה כאילו אומר, לא בא לי שתבוא מצלמה. אתה מבין שבסדר, העולם עכשיו מסביב לדברים האלה. אני לא מאלה שאומרים 'מה זה וזה לא יכול להיות,' אבל חייבת להיות איזושהי פרופורציה".
את נשמעת כועסת?
יעל: "ברור שאני כועסת, אבל מה זה עוזר? זה סתם מבעס שזה מתנהל בצורה כזו ואני מאוד מקווה שזה ילך וישתנה ויחזור להיות כמו שזה היה פעם - להבין שאתה עושה את העבודה שלך, וכשאתה מקדם משהו שלך אז זה בסדר לצלם אותך, אבל לא צריך להיכנס אליך הביתה. אני חושבת שזה משהו שהוא בסיסי וכל בנאדם רוצה אותו."
זאת צביעות. את מנצלת את התקשורת לקדם את עניינייך והיא מנצלת אותך לקדם את ענייניה.
יעל: "מה זה מנצלת?"
עכשיו למשל, את מקבלת במה כדי לקדם סדרה שלך.
יעל: "אני לא נכנסת לאף אחד לפרטיות שלו וחוצה את הגבולות, אני לא עושה דברים כאלה ולא צריכים לעשות לי, אני גם לא חושבת שזה מעניין, זה יותר אנטי אצל אנשים." דורית: "אנשים רוצים צהוב, כמה שיותר צהוב יותר טוב, אני יכולה להבין את זה וזה קשה בעיקר כשזה מגיע אליך." יעל: "זה נורא ואיום, זה מדכא, זה נורא מבאס, זה בדיוק המקום שאתה אומר איבדנו פרופורציה.". דורית: "המקצוע שלי זה משחק, לא להיות מפורסמת, זה עובד לי כרגע, אני מנצלת את התקשורת והיא תנצל אותי באותה מידה, אני לא יכולה להגיד לך שמחר אם יעמדו צלמים מתחת לבית אני לא אקבל את העצבים, אבל אני יודעת לאן ללכת כדי שיצלמו ויודעת לאן ללכת כדי שלא יצלמו. אני יודעת שכשאני הולכת לפרמיירה יצלמו אותי, זאת העבודה שלי ושלהם ואני תמיד נחמדה. מי שלא רוצה, לא מגיע. אני לא מאלה שהולכות לאירועים ואומרות, 'יאללה בואו לאירוע, מחלקים תפוז חינם,' בחיים לא הייתי בזה, לא הייתי ולא אהיה. אני לא אוהבת לקבל מתנות. מי שחושבת שהיא הולכת לקבל תפוז חינם, והתמונה שלה תתפרסם בניוזפייפר, ומחר איזה במאי גדול יראה ויגיד, 'בדיוק אותה חיפשתי עם התפוז, זה בול מה שאני צריך לקאסט' היא טועה".
מאז עברו הרבה מים בביצת הרכילות שלנו, פוליאקוב התחתנה בשנית בשנת2014 עם איש העסקים אלעד מילוא, כשהיא בחודשי הריון מתקדמים עם בתם המשותפת הראשונה רפאלה וב-2017 ילדה את אריה. בשנת 2016 היא יצרה סדרת דוקו-ריאליטי על משפחתה שכללה שתי עונות ובה השתתפו אמה שוש פוליאקוב, אחיה אריאל ואיתמר, בעלה הנוכחי וילדיה.
הבסטי דודו בר אור נשואה למעלה מעשור לאיש העסקים זיו שני ולהם שתי בנות - מונה בלה ואדה. היא כבר כמעט ולא מככבת על המסך (למעט הגרסה הישראלית של "נשואים פלוס" ותפקיד אורח בסדרה "הנוכלות" לצד פוליאקוב), ועם השנים הפכה למעצבת אופנה מצליחה שעובדת מסביב לעולם ומתחככת עם הסלבס הכימפורסמים בעולם.
