למה הכי התגעגעת בסגר?
"אני עדיין מתגעגעת! לעבודה בלונדון, לתחושה הזאת של לפני הטיסה כשהמזוודה עומדת בחדר ארוזה. אני גם מתגעגעת ללכת לסרט או להצגה, או ככה סתם לשבת עם חברים במסעדה. אבל הכי אני מתגעגעת לצאת מהבית בלי לדאוג אם שכחתי מסכה, ואם לדייק את זה אני מתכוונת ליכולת הפשוטה הזאת של לצאת מהבית לצרכנייה במושב בחופשיות ובלי חשש מכלום".
למי הכי התגעגעת בימי הבידוד?
"לסבתא שלי, שנפטרה בחודש שעבר. סבתא שלי התאשפזה בגלל מה שהתברר כזיהום בכבד ומצבה הלך והידרדר במהירות. בשגרת הקורונה שנכפתה עלינו ובבידוד לא יכולנו אני והאחים שלי להגיע לראות אותה בפעם האחרונה לפני שנפטרה, ויש בי געגוע אליה שרק הולך וגדל ככל שעובר הזמן. כשהודיעו לי שסבתא נפטרה זה היה רגע שהתרסק לי הלב מכאב, ולגמרי הרגע הנורא בכל התקופה הקשה הזו. בלתי אפשרי היה עבורי ברגעים הראשונים להכיל את העובדה שהיא איננה, שלא אוכל עוד לדבר איתה ולהגיד לה שאני אוהבת אותה. יש בי חרטה על שלא הגעתי בזמן, רק להגיד לה את הדבר הזה, את המילים 'אני אוהבת אותך'".
למה התמכרת בתקופה הזו?
"לצפייה בנטפליקס, הייתי צופה כל הלילה והולכת לישון עם הזריחה. ראיתי כל מה שאפשר".
עם מי עשית שיחות זום?
"עשיתי שיחות עבודה, אבל גם הרבה שיחות זום עם חברים. גיליתי שהזום מעביר לנו את הזמן ביחד, ופשוט היינו מדברים ככה שעות, לא על משהו מיוחד".
כמה השמנת בחודש האחרון?
"גם בימים של שגרה אני לא שומרת על דיאטה ורק משתדלת לאכול בריא ולהתאמן כמה פעמים בשבוע. הבידוד הוציא אותי משגרת תזונה מאוזנת ואכלתי יותר מדי פחמימות וממתקים. לא עליתי על המשקל אז לא יודעת להגיד אם ובכמה קילוגרמים השמנתי, אבל נראה לי שהטוסיק שלי גדל...".
רגע השפל של הבידוד שלך?
"עכשיו כשאני חושבת על זה היו לי כמה רגעי שפל, אבל אם אני צריכה לבחור אז השיא היה כשהתיישבתי לבושה בבגד ים בגיגית מים, מעין בריכה מאולתרת כזאת של האחיינית שלי. לזכותי ייאמר שהחום בחוץ היה בלתי נסבל ובכל זאת קשה לי להסביר אפילו לעצמי את הרגע הזה".
האם יצא לך להכיר חולה קורונה?
"כן, ולשמחתי הוא הבריא. זה היה קצת מפחיד כי פתאום הרגשתי שהנה, הקורונה באמת קרובה גם אליי, זה לא רק ידיעה בחדשות. זאת תחושה של חוסר אונים מאוד גדול".
דבר טוב אחד שיצא לך מכל השיט הזה?
"חבילות של נייר טואלט, סתם... האמת היא שיצאתי עם מוטיבציה מאוד גדולה לשמור על הבריאות שלי גם בימים של שגרה ומכיוון שהתפנה לי זמן אז גם השקעתי הרבה בטיק טוק שפתחתי, וזה משהו שלא מצאתי זמן לעשות לפני הבידוד. הטיק טוק העביר לי יופי את הזמן וגם מאוד התרגשתי לראות את כל הצפיות והתגובות לסרטונים שהעליתי".
הדרינק שהציל אותך בבידוד?
"כוס יין אדום בערב. הייתי חותכת לי כמה פרוסות גבינה או קוביות אבטיח קר ויושבת לי עם היין מול הטלווויזיה".
תרגיל הכושר שהציל אותך בבידוד והקפדת עליו?
"לא ויתרתי לעצמי ועשיתי אימון מלא, בבית, פעמיים בשבוע".
מה האובססיה שלך בקורונה?
"ניקיון ידיים, חד משמעית. אני כל היום שוטפת ידיים, כל דבר הוא עילה לשטיפה".
איך את מתמודדת עם רגעי חרדה?
"היו לי רגעי משבר כאלה, שלא הייתי מגדירה בדיוק כחרדה, אבל תמיד ברגעים כאלה אני מגלה שיש בי עוצמות שלא הכרתי וההתמודדות שלי איתם ברוב המקרים היא פשוט להיות עם המשפחה ולהקיף את עצמי במי שאוהב אותי, אין דבר מחזק מזה".
מי היה אחראי למלא את המקרר?
"היתרון של לגור במושב, הוא שכל החצר שלנו מלאה בפירות. בחצר יש לנו בוסתן שאבא שלי נטע לפני הרבה שנים ובבוסתן הזה יש פרי מכל עץ: רימונים, שסק, פומלות, אשכולית, קלמנטינות, לימון, אגסים והכיף הכי גדול הוא לקחת סלסילה ולקטוף ישר מהעץ את כל פירות העונה. אני מבלה שם הרבה. לעיתים קרובות אני יושבת על הספסל הישן שעומד בין העצים האלה וקוראת ספר ואלו הם רגעי השקט שלי עם עצמי. חוץ מזה עשינו בעיקר משלוחים; מוצרי בשר וחלב מההיפר, וירקות אורגניים ממשק שוורצמן".
האירוע שהכי התבאסת שבוטל?
"הכי מבאס היה שבוטלו לי ימי עבודה וצילומים בחו"ל. אני הכי מחכה לחזור לזה".
כמה זמן בילית ברשתות החברתיות?
"הרבה שעות ביום. בעיקר בצפייה בסרטונים שאנשים מעלים לטיק טוק, זה גוזל ממני הרבה זמן, אני מודה".
איך הייתה לך היציאה מהסגר?
"כשהבנתי שחוזרים לשגרה, קודם כל דאגתי שיהיה לי מלבי במקרר. בימים רגילים אני קונה מלבי טרי מהדוכן שעומד מול בסיס פלמחים בדרך לים, אז הדבר הראשון שעשיתי הוא לקחת את המלבי שלי ומגבת ונסעתי לים מרחק כמה דקות נסיעה מהבית. צעדתי על החול ונשמתי עמוק את הריח של הים לריאות ולנשמה ונתתי לשמש לשטוף לי את הפנים והגוף. אם לסכם את החזרה לשגרה, עבורי זה כמו לקבל בוסט של חמצן. אני חוזרת עם אנרגיות להגשים חלומות, לא לדחות כלום למחר ולטייל כמה שיותר".
ספר בידוד:
"קראתי את 'באדולינה' של גבי ניצן. ספר קצר וקליל, סוג של אגדת ילדים למבוגרים על מלך ומלכה בממלכת באדולינה, ממלכה דמיונית שהחובה העיקרית בה היא להיות מאושר. הספר מלא בקלישאות מקסימות כמו 'מי שלא מאמין בצרות, הצרות מאבדות בו עניין'. ואני חושבת שאם קלישאות לא היו אמיתיות, הן לא היו קיימות".
גילטי פלז'ר בזמן הבידוד:
"מילקי עם קצפת ואגוזים, מעדן שאהבתי כילדה קטנה וחזרתי אליו בזמן הבידוד".
אלבום בידוד:
"בבידוד שמעתי המון מוזיקה שהשתנתה לפי מצב הרוח שלי. לא משהו ספציפי, פופ, מוזיקה שחורה, וגם קצת קלאסית".
