(צילום: ירון שרון)
לא מדברים
פאולה: "שתדעי שאנחנו ברוגז, לא מדברים, אבל קבענו ריאיון איתך, מה נעשה? כבר שלושה ימים שאנחנו לא מדברים, וגם שידרנו ככה היום בבוקר. למה? בגלל קופסאות. אחד הדברים שעשיתי בקורונה הוא לסדר את כל הארונות בצורה מופתית, בכל הבית".
ליאון: "היא מסדרת ככה: זורקת הכול על הרצפה ואני מטאטא, ככה זה עובד".
פאולה: "קראתי את כל החומרים של מארי קונדו והבנתי שהכול צריך להיות במגירות ובארגזים, אז הלכתי וקניתי ב'פוקס הום' קופסאות שקופות מעולות למקרר. באתי הביתה והוא אמר 'זה לא טוב הקופסאות האלו, אני לא חושב שצריך אותן', והתווכח איתי. והקופסאות נשארו בשקית, ואז התחילו לחזור לי ההרצאות בזום ולא היה לי זמן ובשישי קמתי והחלטתי לסיים את הפרויקט. אני מחפשת את הקופסאות ואין. ואז הוא אומר לי 'אה, החזרתי אותן, אני חושב שלא צריך אותן'. לא להרוג אותו? זה לקח לי המון שנים לשים גבולות שאני לא מתנצלת על הכוח שלי והנוכחות שלי ועל המקום הגדול שלי וזה לא מתאים לי. באותו רגע אמרתי לו 'אם אתה רוצה שנדבר, תחזיר את הקופסאות' ועד עכשיו הוא עוד לא החזיר".
ליאון: "אני יודע שזה נשמע מוזר אבל גם אני משתמש במקרר ובמזווה וקופסאות נדחפות לעומקו של המקרר ועכשיו בשביל להגיע לקופסה של המוצרלה האהובה עליי, אני צריך לחטט עמוק, לפתוח ולסגור, אז בעיניי הסידור הזה לא הגיוני. יש לי 49 אחוז בקבלת ההחלטות בבית, וזו הייתה הבעת מחאה. אה, וגם צריך לומר שהקופסאות האלה עולות כמה מאות שקלים. 220 שקלים עלו רק אלה שהחזרתי, שהיו כבר נגלה שנייה".
פאולה: "שיהיה ברור, ליאון הוא בן אדם עם הרבה פאסון. יכול להיראות שאני החזקה יותר, אבל בעולם שלי אני לא יכולה לדמיין סיטואציה שבה אני אחזיר חפץ של בן אדם שהוא לא שלי. אני חונכתי בבית שבו הגבר הוא הנסיך בעל זכויות היתר שאסור להעליב ולפגוע בו. הרבה מאיתנו ככה. מבחינתי לעשות מעשה כזה יש בו סימנים פטריארכליים, זה שאריות של פעם, ולכן התגובה שלי, גם מול הבנות (לזוג שתי בנות, שילה בת 12 וחצי וארבל בת 11) כדי לשדר להן את זה, הוא שזה לא משהו שעוברים עליו בשתיקה".
ליאון: "ונורא קל לשים את זה בתבנית של 'יש פה גבר תקיף והאישה בסך הכול רצתה לסדר את הבית', אבל בתכל'ס היא קנתה רהיט בלי להתייעץ איתי ובלי לתת לי להביע את עצמי, ולתת גם לי קול. זה מפחיד אותי שהיא לא מדברת איתי יומיים, אני מרגיש בודד ועצוב ואני לא מפחד מהרגשות האלה, אני מדבר אותם".
פאולה: "איך נפתור את זה? לצערי אני חושבת שאנחנו הרבה שנים בטיפול זוגי וזה מאפיין הרבה זוגות שנמצאים בטיפול זוגי, שכדי לפתור את זה נצטרך לפנות הכול ולעשות שיחה עם אדם שלישי. אני מקווה שנצליח עם הכלים שרכשנו, לעשות את זה גם בלי. שנינו אנשים מאוד אקסטרוברטיים ותגובתיים ושנינו באנו מהורים שפירקו זוגיות. ולכן אם לא היינו עושים את כל העבודה שאנחנו עושים, לחלוטין לא היינו יכולים לחיות ביחד".
זוגיות בימי קורונה לא משאירה אוויר
פאולה: "משיחות עם חברות שלי זו תקופה לא פשוטה לאף אחד בזוגיות. בנות שרגילות לראות את בן הזוג שלהן רק בערב, פתאום איתו כל היום ורואות הכול, כל מה שהן ניסו להדחיק. בן זוג שלא עובד זה רע ובן זוג שעובד מהבית, פתאום את שומעת אותו מדבר עם הבוס שלו וקולטת כמה הוא מעצבן. גם לנו היה המון משותף פתאום. אמנם אנחנו עובדים יחד בתוכנית הבוקר, אבל ביום־יום שלנו אנחנו לא מתחככים הרבה אחד בשני. אנחנו יוצאים מהתוכנית ב־11 בבוקר, ליאון הולך ללימודים שלו".
ליאון: "סיימתי עכשיו הנחיית מעגלי גברים וגם אימון הוליסטי".
פאולה: "ואני להרצאות שלי או לקליניקה. ואנחנו לא נפגשים עד הערב, לפעמים עד הלילה. חוסר האוויר הזה בקורונה השפיע על כולנו. פתאום לא הייתה הזדמנות להיות לרגע מישהו אחר. לא להיות אמא או אישה, לא לבדוק שיעורי בית ושיגידו לי שהאוכל יצא מגעיל. להיות פאולה. האפשרות לקחת ממרחק מהזוגיות היא חשובה. שנה שעברה נסעתי בפעם הראשונה בחיי לבד עם חברות לאמסטרדם, והיה כל כך טוב שקבענו שוב לנסוע השנה לווינה אבל אז הגיעה הקורונה. כבר לא זכרתי את עצמי ככה, צוחקת ושותה ולא בודקת אם תיק האוכל חזר ואם הבננה נמעכה בתיק. כשיש חלקים שמודחקים בך ואת לא נותנת להם ביטוי זה לא טוב".
ליאון: "אני לגמרי מזדהה. לי יש להקת אייטיז שאני מופיע איתה, ההופעה האחרונה הייתה בזאפה חיפה ב־10 במרץ וזה אגו טריפ מטורף. כשאני על הבמה ואני שר, אני קופץ, אני מוציא מלא אנרגיה ויש לי הזדמנות להיות מישהו אחר מהמישהו הזה שנמצא בבית והמראה שלו היא רק אשתו והילדים. אני צריך עוד אנשים, לשבת עם חברים או עם מעגלי הגברים שאני עושה. אני צריך מקום להוציא קיטור לחזור הביתה מווּסת. את מכירה את זה שיכול להיות מתח בבית ואז מגיעים אורחים ויש אווירה טובה והמתח מתפרק? בקורונה לא היה את זה. אבל כולם עברו את אותו הדבר. הייתי מציץ מהמרפסת ורואה אבות יושבים שם עם אותו ייאוש בעיניים. כשזוג עובר משהו כזה לבד, זה לפעמים יותר קשה, מאשר בידיעה שכולם עוברים את אותו הדבר".
פאולה: "אנחנו חיים במין בועה ואומרים 'אצל כולם זה אותו דבר' אבל זה לא נכון. לא כולנו חווינו את הקורונה אותו דבר, יש אנשים שפתחו את המקרר ולא היה להם מה לאכול. אנחנו ראינו בתקשורת את התור לאיקאה ואת התור לזארה, אבל זה לא כל מה שקרה בקורונה. אני נולדתי בארגנטינה ובארגנטינה אתה רואה אנשים רעבים ללחם וישנים ברחוב עם הילדים שלהם. פעם הייתי נוסעת לשם ואומרת לעצמי 'אין מצב שדבר כזה יקרה בישראל', היום אני כבר אלא בטוחה. אני תמיד מרגישה פריווילגית, ככה חינכו אותי. גם כשלא היה לנו כסף לקנות ארטיק אחרי בית ספר כמו לשאר הילדים, אמא שלי אמרה לי 'תראו איזה מגניב לכן שאתן מתרגשות בשישי מהארטיק, ששאר הילדים מקבלים כל יום'".
אינטימיות בימי קורונה? איך?
ליאון: "טוב עכשיו בחודשיים האלה של הקורונה, הילדות היו הולכות לישון מאוחר, וההיררכיה בבית התהפכה. אני סיימתי לסדר ב־11 בלילה את המטבח ופורש לחדר, כדי שהן שוב יהיו רעבות ויכינו לעצמן משהו במטבח הנקי. אינטימיות? הן כל הזמן בבית, אין אינטימיות. אין לאן לברוח. אפילו להתווכח צריך בשקט".
פאולה: "המזל הוא שהן קמו כל יום ב־12 בצהריים, אז אם אינטימיות, מצאנו את הזמן הזה דווקא בימים שלא הייתה לנו תוכנית, שזה שישי או שבת. הייתה גם יותר נחת כי בשבת בבקר לא היה צריך למלא את הלו"ז של עם מי נפגשים ויסלחו לי כולם, לי זה היה ממש כיף. לצאת מחוויית ה'פומו' הזו של לא להפסיד כולם, בזה היה טוב".
שמישהו אחד בהיסטריה, טוב שהשני יירגע
פאולה: "מי שלקח את תפקיד ההיסטריה בקורונה זו אני. אני מאוד מאוד חרדה בריאותית וגם מאוד מאוד מתעדכנת".
ליאון: "היא מכירה יותר מדי וגם למדה רפואה טבעית, וגם יש לה חברה מדענית שעדכנה אותה מדי בוקר, זה לא היה מקדם רוגע, בא נגיד את זה ככה".
פאולה: "החרדה שלי לא הייתה רק להימנע מהקורונה, אלא גם מרגשות אשם, אני מודה. את אמא שלי לא ראינו חודשיים מהפחד שהיא חס וחלילה תחלה בקורונה ואני אחשוב שזה היה באשמתי. זה כמו להסתכל בטלפון בנהיגה, שאתה יודע שזה יהיה על מצפונך שמישהו יידרס. אני הפסקתי לשלוח את הבנות לבית ספר עוד לפני שהודיעו שאין בית ספר. כי הבנתי לאן נושבת הרוח. אז עוד באמת האמינו שיהיו פה עשרת אלפים מתים".
ליאון: "אני הייתי רגוע יחסית ואני בן אדם שאוהב היגיון, אבל התחושה שלי עכשיו היא שלא היגיון מדריך את ההקלות. בהתחלה הציבור הישראלי היה מאוד קפדן, וכולנו עשינו ויתורים כואבים אבל מספיק שכמה נבחרי ציבור הפרו את זה והישראלים הרגישו פראיירים, שזה משהו שהם ממש לא אוהבים להרגיש. כשאתה שומע שהנשיא או ראש הממשלה לא מקיימים את ההנחיות, זה פוגע בסולידריות ושמה התחילה ההתרופפות. אנחנו לא התרוצצנו ברחובות, אבל כאב לי הלב על משפחות שכולות שלא יכלו להיות באזכרות ואחרי שבועיים הקניון מלא, זה פתטי. אני הקפדתי על ההנחיות שפאולה נתנה. יש לה 51 אחוז בהחלטות של הבית, זה הנוהל. אני יכול להביע דעתי, אבל זה או פה אחד או דעת פאולה. ככה זה".
הכביסה המלוכלכת תוצג לראווה בחוץ, ככה טוב לנו
פאולה: "כן אנחנו רבים, כי יש לנו ציפיות. הרבה נשים מנמיכות ציפיות למינימום האפשרי בקשר לבעלים שלהן, אומרות 'טוב נו, הוא אבא טוב ומפרנס סבבה, נסתפק בזה'. אנחנו ממש לא שם אז אנחנו רבים וכן, אין לי בעיה גם לספר על זה. מלכת אנגליה זו לא סבתא שלנו ובתרבות הארגנטינאית, שממנה באתי, זו הדרך להתמודד עם החיים".
ליאון: "זו לא הבחירה שלי. גברים הם מומחי ההסתרה. בבית שלי לימדו אותי היטב להסתיר את הכביסה המלוכלכת, ואם השכנים שומעים זו סיבה טובה להפסיק ריב. פאולה הביאה את זה לחיים שלנו. בשנים האחרונות למדתי שאין במה להתבייש, בזכותה".
פאולה: "את מבינה שהוא מתחיל את מלאכת הפיוס פה בריאיון הזה, נכון? זה נהיה הרבה פחות דרמטי ומפחיד ויותר קל כשמדברים על הכול".
ליאון: "אני חושב שפאולה בסתר ליבה כל כך מעריצה אותי שהיא לא יכולה לריב איתי עוד הרבה זמן".
נסיעה לחו"ל היא תמיד קו האופק שלנו, עכשיו אין אופק
פאולה: "יש נסיעה באופק, אנחנו אמורים לנסוע לבריטניה בסוף יולי".
ליאון: "אין, זה לא יקרה, פאולה".
פאולה: "היינו אמורים לנסוע לראות הופעה של בילי אייליש עם הבנות ועכשיו היא ביטלה את הטור. אולי במקום מנצ'סטר ניסע למעלות. זה יעלה אותו דבר. אני כל כך מכורה להזמנת טיסות, מנצ'סטר היה לואו־קוסט מטורף".
ליאון: "הכלל של פאולה הוא שבסוף היום האחרון של החופשה מזמינים את החופשה הבאה, כדי שלא יקרה שאין לנו חופשה באופק. אנחנו לא ממש אמידים אבל אנחנו מזמינים הרבה זמן מראש, ולכן מוצאים כרטיסי טיסה ב־200 דולר ולוקחים אייר בי אנד בי. אנחנו הולכים על חופשה בתקציב. החופשה האחרונה הייתה בזקופנה באתר סקי מאוד מאוד זול, היה חתיכת קור, שלג עמוק".
פאולה: "מבחינתי חופשה זה סטנדרטים מאוד נמוכים. זה לא לכבס, לא לבשל ולקום בבוקר בלי תוכניות, זו חופשה מבחינתי. זה יכול להיות גם צימר בכפר סבא".
ליאון: "מבחינתי זה ללכת לישון בלי חתול על הראש. אנחנו גרים בדירה בהוד השרון עם שלושה חתולים ושלושה כלבים, אין מצב שאין לי איזה חתול על הראש בלילה".
החזרה לשגרה לא כוללת חזייה
פאולה: "הדבר הראשון שעשיתי הוא לחזור לרוץ. אני רצה בקצב סבתא וזה עושה לי כך כל טוב. לא מודדת קילומטרים ומהירות. נמאס כבר מהשיפור האובססיבי הזה ואחרי 14 שנים שבהן אני מנחה תזונה, בישול ואורח חיים בריא - הפסקתי. גם אם בקורונה אכלתי יותר גלידה אני לא מלקה את עצמי. אני לא שותפה למעגל הקסמים הזה כי נמאס מהדיאטה. זה כל כך מוזר שאנחנו מרשות לעצמנו להתנהג לגוף שלנו כמו שלא היינו מתנהגות לאויב הכי מר שלנו. היום אני עושה קורס און ליין לנשים בלבד שנמאס להן מדיאטת קסם והבינו כמוני שאין כזה דבר. האכילה הרגשית בקורונה תביא אנשים לחפש שוב את דיאטת הקסם, וחבל, כי ללכת לישון רעבה זה גרוע. אני חיה אנרגיות כאלה גבוהות, ולו"ז מטורף שחברות שלי אומרות 'אני אקח כדור פאולה'.
בבוקר בתוכנית, בצהריים בקליניקה ובערב רצה בכל הארץ בהרצאות ואני גם לומדת לתואר שני. הקורונה עשתה לזה פוס, וזה היה לי נעים. אם אני רוצה לחזור לעומס הזה? החיים שלי לא יחזרו להיות כמו קודם, כבר שלחו לי המון הצעות מחיר להרצאות ולא מיהרתי לחזור. זה ברור שלא נהיים מיליונרים מלהנחות תוכנית ואנחנו חייבים לעשות עוד, ואני גם מאוד נהנית מזה, אבל משהו צריך להשתנות. פתאום גם הייתה לי המון המון סבלנות לילדות. ביום־יום, בתשע בערב יש לי כבר אפס סבלנות, ופתאום היה לי נחת לשבת איתן ולשחק ולשמוע והכול. חזייה? אני מרשה לעצמי להסתובב בלי חזייה גם לא בימי קורונה, תראי בפייסבוק, יש הרבה תמונות, יש לזה תימוכין".
ליאון: "להפך, אין תימוכין".
פאולה: (צוחקת) אחד הדברים שמחזיקים אותנו ביחד זה שאני צוחקת מהבדיחות שלו. הוא נורא מעצבן אבל יש לו בדיחות טובות. אם אני אלך מי יצחק מהבדיחות שלו? זו אחריות גדולה"
