הדוגמנית יעל שלביה לא האמינה שתמצא את עצמה במערכת יחסים טרנס אטלנטית עם מיליארדר שמבוגר ממנה ב־16 שנים, אבל אז הוא לקח אותה לבית של אביו הרב בירושלים, והזמין לשם בהפתעה את כל משפחתה. במיוחד לכבוד ט"ו באב, קבלו את סיפור האהבה הסוחף של יעל וברנדון, שמצליח לגבור על כל נגיף עולמי.
סיפור ההיכרות עם ברנדון
"יש לנו סיפור אהבה מאוד מאוד יפה, שהתחיל לפני שנה וחמישה חודשים. אני ועומרי, הסוכן שלי, טסנו לאל.איי. הייתי אמורה לטוס לטקס של ניקלודיאון, ואז נכנסו לי בגרויות בתאריכים האלה וכבר חשבתי שאולי כדאי לבטל, אבל אז הזמינו אותי לצילומים ל"קיילי סקין", חברת הקוסמטיקה של קיילי ג'נר והחלטנו לנסוע בכל זאת. טסנו לשם והוזמנו דרך חבר משותף של עומרי ושל ברנדון לארוחת צהריים אצל ברנדון בבית. היה מאוד נחמד, ואחרי זה שבוע הסתובבנו יחד. בכלל לא הסתכלתי עליו כמישהו פוטנציאלי, גם בגלל הגיל (יעל בת 18 וברנדון בן 34; מ"ז) וגם כי לא ראיתי עניין ממנו, זה לא היה על הפרק. טיילנו, היה שבוע כיפי מאוד, היינו יחד בטקס של ניקלודיאון, היינו בדיסני וורלד, והיה נורא כיף".
זה הרגע להזכיר שערוץ ניקלודיאון שייך למשפחתו של ברנדון קורף: סבו הוא איש העסקים סאמנר רדסטון, הבעלים של מעצמת התקשורת ויאקום, שכוללת מאות בתי קולנוע בארה"ב, את אולפני פרמאונט שהפיקו כמה מהסרטים המרוויחים בהיסטוריה, ובהם "משימה בלתי אפשרית" ו"טיטאניק", רשת CBS בארה"ב, וערוצי טלוויזיה דוגמת MTV ,VH1, קומדי סנטרל וניקלודיאון - עסקים שמוערכים בשווי 40 מיליארד דולר.
"שבוע אחרי שחזרנו לישראל", היא ממשיכה, "עומרי פתאום אומר לי 'ברנדון בא לארץ' ואמרתי 'סבבה, הוא אירח אותנו יפה ואנחנו נארח אותו בחזרה'. הבאנו בנות אחרות, חברות שלי מהבית, חברים של עומרי ונסענו לטייל. הלכנו למסעדות, ארוחות ערב, נסענו לנהריה והוא פגש את המשפחה שלי ויום אחד נסענו לים המלח. הראיתי לו הכול, וסגנון החיים שלי מאוד סקרן אותו. הוא גדל בבוסטון ועבר לאל.איי לפני 15 שנה, הוא אמנם ביקר הרבה בארץ כי הוא יהודי, אבל מאוד סיקרן אותו לראות את החברים שלי מהבית ואת הבית שבו גדלתי. את החיים האמיתיים.
"הוא היה פה כמעט חודשיים והתחלתי להבין שמשהו מתחיל, אבל לא דיברנו על זה במילים, רק הרגשתי חיבור איתו וראיתי מולי בן אדם טוב שכיף לי איתו, אבל בכל זאת, הוא לא דובר את השפה שלי, הוא מבין קצת עברית, אבל הוא מדבר אנגלית, והוא מבוגר ממני.
"אחרי איזה חודש וחצי, קבענו לנסוע לירושלים, לבקר את אבא שלו, שחי בישראל, הוא רב פה. אני מגיעה לשם ופתאום אני קולטת שהוא הזמין את כל המשפחה שלי, הורים שלי ואחים שלי לשם. הייתי בשוק, פתאום אני רואה את אמא שלי ואבא שלי, הוא עשה לי הפתעה. איזה מביך זה? אנשים לא מפגישים את ההורים שלהם בשנים הראשונות לקשר, ואצלנו זה קרה עוד לפני שזה התחיל. זה היה לו ממש חשוב, וגם היה ממש נחמד ובדרך חזרה הביתה נפל לי האסימון.
"מאותו יום הפכנו להיות זוג, הבנתי שאני חייבת להכיר את הבן אדם הזה, הוא בעצם הציע לי חברות דרך ההורים שלי, בלי לדבר את זה, ופתאום אמרתי למה לא? זה יכול להיות מטורף. בשבועיים שאחרי הקשר שלנו ממש התחזק וטסנו יחד לאל.איי. כשחזרנו לישראל כבר שכרנו דירה יחד וכל יום הכרנו עוד יותר את אחד את השנייה. להסתיר את זה? לא הצלחנו יותר מדי, וגם לא ניסינו. מהשבוע הראשון כבר התחילו שמועות, וצילמו אותנו יחד מהר מאוד. לא היה טעם לשחק משחקים, זה היה פשוט וסבבה וטוב".
דת ואהבה
"אבא של ברנדון ממש דתי ואמא שלו לא. הוא גדל בבית דתי וגם אני ומהבחינה הזו זה מאוד מסתדר. אנחנו מדליקים נרות ועושים קידוש ושומרים שבת וזה כיף. לא הייתי יוצאת עם מישהו שהוא לא יהודי, כי אני רוצה להקים משפחה שתואמת את האמונה שלי ואת העולם שלי. איזה בית אני אקים עם מישהו שהוא לא יהודי? הדבר היחיד ששונה הוא שיש לו מנהגים של אשכנזים ולי של ספרדים, שזה מצחיק ממש. כשהוא מדבר יידיש קצת זה מצחיק ברמות, ויש לו כל מיני נעימות אחרות לתפילות. הזיקה הזו לדת מחברת בינינו מאוד חזק, זה מאיפה שבאנו".
שמועות
"בתחילת דרכי היו הרבה ידיעות על רומנים. הסיפור עם עומר אדם זה לא נכון, וזו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי את הכוח של התקשורת. זה גרם לרעש מטורף, להצקות ולשאלות ולא היה לי אוויר איזה תקופה. היה מוזר לי שאנשים מתעסקים בזה, וגם היום זה קצת מוזר לי, שאנשים מתעניינים איפה אני שותה קפה ואיפה ברנדון מעביר את הבידוד, אבל אני חיה את חיי וזה עובר מעליי. החלק של החשיפה הוא בלתי נמנע, ואני חיה עם זה. כשעשו לי באחת מתוכניות הבידור שאלונים והתקילו אותי בשאלות על פוליטיקה (שלביה נשאלה בריאיון מיהו ראש הממשלה המכהן ולא ידעה את התשובה; מ"ז) לא נפגעתי. כולם יודעים שאני לא בן אדם לא חכם, אני מבינה ועברתי דברים. אנשים לא הבינו את ההומור שבזה ונפגעו בשמי. היה שלב שאמרתי 'פוס חברים הכול בסדר'. לא יודעת אם אתם בגילי הייתם יודעים הכול. זה הפך להיות בדיחה מתמשכת ואני יודעת לקחת את בהומור".
אהבה
"אהבה זה משהו שעד שאת לא חווה אותו, את לא מבינה מה זה וכמה זה מטורף. כשהייתי מאוהבת בגיל צעיר יותר עוד לא הבנתי את העוצמות שלה. היום זה משהו שמחזיק אותי. האהבה הראשונה שלי הייתה בגיל 16. תמיד היו לי ידידים בבני עקיבא ופתאום מצאתי מישהו שהיה לי איתו חיבור ושיחות ובא לי שהוא יהיה שלי. זה לא היה כל כך מקובל איפה שגדלתי ובבני עקיבא, זוגיות בגיל הזה. שם מקובל להכיר מישהו בגיל 17 ובגיל 19 כבר להתחתן איתו, אבל המשפחה שלי תמכה בי, ולא התנגדה. בסופו של דבר זה היה ממש קצר".
פער גילים
"אי אפשר להכחיש את פער הגיל בינינו, ברנדון גדול ממני ב־16 שנים אבל אני לא מרגישה את זה. השיח שלנו בוגר ואני מרגישה שאנחנו שווים. אני בעצמי לא מרגישה בת 18. בגלל החיים שלי, אני מרגישה בוגרת לגילי. מי שבעיקר התייחס לזה זו הסביבה, הרבה אנשים הרימו גבה אבל מהר מאוד הם הבינו שזה לא משפיע עליי. מי שעוקב אחריי מבין שהקשר הזה אמיתי וחזק, ולא פער הגיל ולא העובדה שהוא גר בחו"ל משנים לנו. הזמן הוכיח את זה. הקשר בינינו נהדר, עזבי את זה שהוא חתיך - הוא גבר אמיתי, הוא מכבד, הוא יודע לאהוב, הוא יודע לפנק, להקשיב, לשמוע ולהכיל, הוא מאוד שם".
קורונה
"תשמעי, דוגמנית ללא שמיים פתוחים זה חתיכת ברקס. לפני הקורונה היו לי המון דברים שנסגרו: קמפיין לחברת איפור גדולה במילאנו ושלושה קמפיינים לחברות ביגוד וקוסמטיקה בלונדון, דברים מאוד גדולים בשכר מאוד גבוה. הכול הפסיק בבת אחת, זה מכה. אין עבודה כי חנויות לא מרוויחות כסף, אף אחד לא קונה עכשיו איפור ובגדים. חברות אופנה ואיפור קורסות ואי אפשר לצלם, זה כדור שלג מהיר מאוד. זו התקופה שהייתי צריכה לעבוד הכי הרבה, כי אני בגיל הנכון, דוגמנית זה לא לנצח. גם שני ההורים שלי הפסיקו לעבוד בגל הראשון. אבא שלי עבד במפעל 'תדביק', שמייצרים בו אריזות ומדבקות, יצא לחל"ת ורק עכשיו חזר, ואמא שלי, שהיא מתווכת דירות וספרנית בבית ספר, גם לא עבדה כמה חודשים ועכשיו מצאה עבודה בבית ספר אחר כמזכירה. היה לי הזוי לראות אותם בבית, זו סיטואציה לא ברורה. אבל כולם עוברים את זה, בכל העולם. ברור שאני יכולה לבכות, אבל יש מקרים קשים יותר, ומי אני שאבכה, הדבר שמנחם אותי זה שהתגייסתי ואני לא ריקה מעשייה. בסופו של דבר אני מתפרנסת ועובדת ואני רק בת 18 ורוב האנשים רק מתחילים להתפרנס בגיל 20. אני יודעת שהעולם הזה יחזור, אני לא דואגת. גם ברנדון אופטימי ומאמין שיהיה בסדר, כי יהיה בסדר".
לונג דיסטנס ריליישנשיפ
"בחיים לא חשבתי שאני אחווה יחסים בלונג דיסטנס, זה היה נראה לי מטורף, לא אנושי ולא הגיוני, אבל הסיפור שלי ושל ברנדון קצת שונה. לפני שהגיעה הקורונה, לא עברו שבועיים שלא היינו יחד. הוא בא אליי או שאני טסתי אליו, כל הזמן היינו יחד וזה לא הורגש. בעיניי שבועיים זה פרק זמן הגיוני להתגעגע, אנחנו לא נשואים ואני עוד צעירה, וכל אחד עסוק בענייניו וזה ממש בריא ליחסים. אבל אז הגיעה הקורונה וזה משהו שהכי לא ציפינו לו בעולם. ברנדון הבין מהר מאוד שזה הולך להיות ארוך מאוד ובאל.איי זה כבר היה חמור יותר מאשר בישראל, אבל זה הגיע בערך אותו זמן.
"באותו זמן דחיתי כבר את הגיוס שלי לאוגוסט בגלל עבודות שהתחייבתי אליהן, וכשראיתי שהעבודות מתחילות להיעצר, החלטנו שנטוס לשם, ונהיה שם כל התקופה. היינו שם, ובאמת כל הזמן רק בוטלו לי עוד ועוד עבודות ואז אמרתי לעצמי 'אז למה בעצם שאני לא אתגייס עכשיו?' דיברתי עם הצבא ואמרו לי 'יאללה, בואי נגייס אותך'. זו הייתה החלטה מאוד גורלית כי לא ידעתי מתי אני אוכל לבקר שוב את ברנדון, אבל חזרתי לארץ, עברתי טירונות והתחלתי את הסדיר. אני משרתת בקריה, בכוח אדם בחיל האוויר, אני לא יכולה לדבר על התפקיד, אבל מאוד מעניין לי, ויש לי צוות מדהים. אני הכי שמחה על ההחלטה הזו, להתגייס בתקופה הזו כי באמת אין לי כמעט עבודה. יש את 'רנואר' ויש לי אודישנים במשחק, אבל מה זה לעומת שנה שעברה.
"אני כל הזמן מסתכלת באינסטגרם שלי ורואה מה עשיתי בתקופה הזו בשנה שעברה, מה זה? לא היה לי זמן לנשום, כל שבוע הייתי במקום אחר בעולם. עכשיו אני מתמקדת בצבא, ומזל שיש לי מה לעשות. בשלושת החודשים הראשונים שלי בצבא לא ראיתי את ברנדון. זה לא היה פשוט, אבל זה חישל אותי ועשה לי טוב. אחר כך הוא הגיע ואז קרה הסיפור הזה עם הבידוד (ב־14 ביוני פורסם שרשות האוכלוסין הורתה לקורף לעזוב את הארץ באופן מיידי בעקבות הפרת בידוד. קורף קיבל אישור כניסה לישראל כדי לבקר את אחיו, שמשרת פה כחייל בודד, והתחייב למלא את הוראות הבידוד של משרד הבריאות, אך הפר אותן ונפגש עם בת זוגו מייד כשהגיע לארץ; מ"ז).
"זה לא נכון שגירשו אותו מהארץ, זו הייתה אי הבנה של המדינה. אנחנו גרים פה יחד באותה דירה וברוב המדינות בעולם מי שנמצא בבידוד יכול להימצא בחדר בדירה שהוא גר בה. מה עושים זוגות נשואים פה שאחד מהם צריך להיכנס לבידוד? כולם שוכרים עוד דירה? הם חשבו שאני אשכור דירה אחרת, אבל אני לא אתווכח עם זה, ברגע שהם התחילו לעשות בלגן הוא החליט לעזוב את הארץ, על דעת עצמו. עכשיו הוא הגיע שוב והוא עדיין בבידוד. הוא נמצא בדירה שלו ברוטשילד ואני לקחתי סאבלט בדירה אחרת בתל אביב. אני סופרת את הימים! הוא פה ליד, ואני לא יכולה לראות אותו, איזה הזוי זה, מי צפה את זה בכלל. אנחנו מדברים הרבה בפייס־טיים ומחכים שזה ייגמר.
"עכשיו הוא מתכונן להישאר פה לתקופה יותר ארוכה. יש לו את כל העסקים שלו שם, אבל הוא יכול לעבוד מכל מקום, על המחשב שלו. איזה עסקים? אני לא באמת יודעת, אבל אני רואה אותו יושב מלא שעות מול המחשב והוא מה זה מפוקס. הוא יוצא מהבידוד בדיוק בט"ו באב, איזה כיף? מה הסיכויים? תהיה לנו סיבה ממש טובה לחגוג".
