5 צפייה בגלריה
כוכבי השער. דניאל ונדב
כוכבי השער. דניאל ונדב
כוכבי השער. דניאל ונדב
(צילום: תום מרשק )
שלוש פעמים הציע נדב לדניאל שתינשא לו עד שנענתה. תנו לה לספר:
"שלוש פעמים זה כי הוא לא דייק את ההצעות כמו שצריך. מהרגע שהכרנו רציתי להתחתן ולהביא ילדים, אבל לנדב יש קצב משלו, אמא שלו קוראת לזה 'זמן ערבה', ולקח לו זמן. אני כבר אמרתי לו בדיוק איזו טבעת אני רוצה, אמרתי לו איפה אני רוצה שזה יקרה, ואפילו שלחתי לו איש קשר לטלפון, שאצלו יש את הטבעת שהוא צריך לקנות. הכול היה לו מוכן, רק תוציא כבר את הטבעת, יא חופר! ביום הולדת 28 שלי הוא ארגן לי הפתעה ולקח אותי לאשקלון ופתאום באמצע הטיילת באשקלון הוא אומר לי 'אני רוצה להתחתן איתך, אבל אין לי טבעת, בואי ניסע לקנות יחד'. לא הרגשתי את הדמעות עולות לי בגרון, זה לא היה בשקט ובטבע כמו שרציתי ואמרתי 'לא, ממש לא'. יום למחרת, הוא שוב עשה את זה. הפעם הוא כרע ברך מול עשרות אנשים בחוף הים. אמרתי לו 'קום! אני לא מתחתנת איתך ככה'. אנשים התחילו למחוא כפיים ואני לא הייתי מאושרת, הייתי מובכת. אמרתי לו 'ממי, זה לא זה'. רק אחרי חודש, הלכנו לטייל באיזו שמורת טבע והוא כרע ברך ואמר דברים מרגשים והוציא טבעת, והדמעות עלו לי והתחלתי לצרוח ולבכות ואמרתי לו 'כן'".
קוראים לזה חינוך.
"תראי, קודם כל אני מאמינה שמי שרוצה להתחתן שתגיד את זה לחבר שלה. שלא תחכה שיפתיע אותה, כי אז היא מוזמנת לחכות. במקרה הזה, אמרתי ועדיין היה צריך קצת כוונון. נדב יודע להפתיע אבל לא בדברים כאלה, הוא ישאיר לי פתק במקלחת, יארגן לי ארוחה בטבע, פעם הוא עשה תוכנית רדיו שלמה עליי במכללה, אבל עם הצעת הנישואים הוא היה צריך עזרה".
כן, אלו נדב ודניאל (תור) נובל, שאתמול העפילו לגמר של "MKR המטבח המנצח". הזוג מהדרום שמסעדתם "בין פארן לאיסאן" קצרה שבחים מהשופטים חיים כהן ורותי ברודו. מהרגע הראשון הם כבשו את הקהל באישיותם הקלילה והכנה, בזוגיות המתקתקה ובאוכל התאילנדי המעיף שהם מכינים מדי פרק.
5 צפייה בגלריה
חיכתה להצעה מדויקת!
חיכתה להצעה מדויקת!
חיכתה להצעה מדויקת!
(צילום: תום מרשק )
לתוכנית הם כמעט לא הגיעו. הם כבר עברו את האודישנים והודיעו להם שהם בפנים, ובזמן שהיו עסוקים בהתרגשות לקראת הצילומים ובתכנון חתונתם בד בבד, קרתה התאונה שהטילה הכול בספק:
"זה משהו שלא סיפרתי אפילו למתמודדים האחרים בתוכנית, כי היה לי קשה לדבר על זה. יש לי בעיה קטנה של התעלפויות, זה קשור בלב, בלחץ דם נמוך ובדופק גבוה, וזה קורה לי כל החיים. אם אני לא שותה או אוכלת מספיק או שאני בלחץ גדול, אני מתעלפת. נדב כבר מכיר את זה ויודע שאם אני אומרת 'נדב, תפוס אותי' הוא צריך להיות בהיכון. בתקופה הזו בדיוק סיימתי את לימודי הפוטותרפיה (שיטת טיפול באמצעות צילום; מ"ז), עשיתי פרקטיקום נורא תובעני, הייתי באמצע תכנון החתונה וגם האודישנים לתוכנית היו מלחיצים. לא אכלתי מסודר, היו לי המון ריצות והרגשתי כמו רובוט. ואז ערב אחד היינו בחתונה של חברים שלנו ואני הרגשתי שאני עומדת להתעלף ורציתי ללכת הצידה כדי לא לתפוס תשומת לב, אבל לא הספקתי ונפלתי על הפרצוף על אדני רכבת גדולים כאלה.
"התעוררתי וירקתי שן מהפה, האף והלסת שלי יצאו מהמקום, והלשון יצאה לי מחתך בסנטר, משהו מטורף. כל הפנים שלי היו מלאות דם והיו תקועים לי מלא שבבים של עץ בפנים. פוניתי באמבולנס ובמשך כמה דקות תפרו לי את כל הפנים בחזרה והחזירו לי את הלסת. אחר כך החל תהליך שיקום של כמה חודשים. איבדתי את היופי שלי. ממקום שנראיתי סבבה, פתאום נראיתי כמו מפלצת. לא יכולתי לאכול, רק לשתות שייקים, ורזיתי מלא. בכל פעם שהייתי קמה הייתי מתעלפת, כאב לי נורא ובכיתי המון. נדב קילח אותי, ניגב לי את הטוסיק, עשה בשבילי הכול, ולא ידעתי אם נוכל להתחתן או אם נוכל להשתתף בתוכנית".
הודעת להפקה?
"כן, הודעתי שנפצעתי ואמרתי שאני לא בטוחה שבמצבי אני יכולה להופיע בטלוויזיה. קודם כל הייתי סמרטוט מהלך וחוץ מזה אנשים היו רואים אותי ובוכים לי בפנים, ילדים היו מסתכלים עליי בפחד. קיבלתי הערות מאוד מעליבות, גם מאנשים קרובים. בשלב מסוים הפסקתי לצאת מהבית, כי זה היה קשה מדי".
5 צפייה בגלריה
יש לך משהו פתייני בעיניים
יש לך משהו פתייני בעיניים
יש לך משהו פתייני בעיניים
(צילום: תום מרשק )
ואז?
"ואז, חודש לתוך הפציעה, נכנסתי להיריון. נדב הוא תמיד בתשוקה עליי, ובאמת נראיתי רע מאוד, וגם הייתי אדם עצוב, ובכל זאת, הוא חשק בי גם בזמן הזה והוא נדלק עליי גם ככה. ואני כל הזמן בבחילות והתעלפויות והכול רק מתגבר והרופאים מודאגים ממצבי ואז אמא שלי הציעה שנעשה בדיקת היריון, וגילינו. הייתי בשוק. הייתי צריכה להתקשר שוב להפקה ולומר, שומעים, עכשיו יש עוד בעיה".
ובכל זאת הלכתם על זה?
"נכון, בינתיים הפנים החלימו ודווקא כל האיפור־שיער הזה עשה לי טוב, אחרי תקופה כזו איומה שלא יכולתי להסתכל במראה. שוב קיבלתי מחמאות והרגשתי נאה. ההיריון גם גרם לי לעלות במשקל ולהיראות יותר שופעת, וגם ידעתי שהבישול הוא תרפיה בשבילי, ונורא דאגו לי בהפקה. ליוו אותי, דאגו לי שאשתה ואוכל, הם היו נורא קשובים. עדיין בשלבי הטעימות היו דברים שלא יכולתי לטעום, בגלל הלסת, ונדב עשה את זה בשבילי, אבל כמו שראית, הוא עשה את זה בשמחה".
דניאל, 29, נולדה ברעננה ומספרת על עצמה שהייתה 'ילדה חנונית שמשחקת כדורעף, לומדת פסנתר וגיטרה, ואוהבת את השקט שלה'. אחרי הצבא נסעה למזרח, לטיול שנמשך שלוש שנים, עם גיחות קצרות לארץ, שם גילתה גם את האוכל. "עד אז הייתי ילדה שאוכלת שניצל תירס ופתיתים, לא הכרתי בכלל את עולם הקולינריה, ושם פתאום עשיתי סדנאות בקוצ'ין, בישלתי עם משפחות תאילנדיות, נחשפתי לעולם הזה ונכבשתי. כשחזרה נרשמה ללימודי עבודה סוציאלית בין־לאומית במכללת ספיר בדרום ושם פגשה את נדב.
נדב, 30, בן חמישי למשפחת מגדלי פלפלים ממושב פארן שבערבה, הגיע לספיר כסטודנט לשיווק טכנולוגי. כששמע שיש יוזמה של דוכני סטודנטים בשדרות, החליט לפתוח דוכן אוכל תאילנדי, בהשראת האוכל התאילנדי שנחשף אליו במשך השנים דרך העובדים התאילנדים שגרו במשק המשפחתי ועבדו בפלפלים. הדוכן שלו הוצב סמוך לדוכן של דניאל, שמכרה כרטיסי ברכה עם צילומים שצילמה במזרח.
5 צפייה בגלריה
זוג מנצח!
זוג מנצח!
זוג מנצח!
(צילום: תום מרשק )
דניאל: "אני כבר מתוקתקת, הדוכן שלי מסודר פיקס ורבע שעה לפני שפותחים, פתאום מגיעה פונטו ברוורס ומתחילה לפרוק את הסחורה, השתגעתי. איך הוא יספיק? אז הצעתי עזרה".
נדב: "הצעתי לה להפריד את העלים של הנענע והכוסברה. שאני אסרב לאישה זוהרת שמציעה לי עזרה?".
דניאל: "הייתה בינינו אנרגיה מטורפת, חשמל, אבל הוא לא עשה כלום. לא לקח טלפון ולא שום דבר".
נדב: "אבל בסוף הערב חזרתי לדירת השותפים שלי בשדרות ואמרתי להם שפגשתי את אשתי".
דניאל: "כן, אבל לקח עוד שלושה חודשים עד שזה קרה. ציפיתי שזה יקרה, כי הרגשתי משהו, אבל הוא לא עשה כלום וכבר חשבתי שהזיתי. בפעם הבאה שנפגשנו שוב דיברנו שלוש שעות, ואז בסוף הוא רק אמר: 'טוב, אם אני במקרה אעבור אצל ידידה שלי בקיבוץ דורות, אני אבוא להגיד שלום', השתגעתי!".
נדב: "זו הייתה טקטיקה".
דניאל: "בסוף כבר יצאתי עם מישהו אחר, אבל הוא ממזר ולא הפסיק להציק ובסוף סיימתי עם ההוא וזה קרה. תוך שבוע עברנו לגור יחד בדורות ותוך שבועיים פתחנו עסק יחד, של ארוחות תאילנדיות. קנינו כמה ווקים, עשינו ארוחה למשפחה שלי, פרסמנו פוסט בפייסבוק והתחלנו לרוץ".
מאז, כבר ארבע שנים, הם מבשלים ומארחים בבתים של לקוחות או אצלם בבית. לפני חמישה חודשים הבינו שרוב העבודה שלהם מתרחשת במרכז ועברו מפארן למושב קדימה שבשרון. עכשיו הם עושים את זה פה, לצד ההורות החדשה לגפן, תינוקת מתוקה בת חמישה חודשים, שאוהבת, כמוהם, לחייך ולאכול וישנה בסלקל כשברקע ניחוחות עזים של בישול תאילנדי.

הריאיון המלא עם דניאל ונדב וכתבות נוספות - עכשיו בגיליון בחדש של "פנאי פלוס"

5 צפייה בגלריה
עכשיו בדוכנים!
עכשיו בדוכנים!
עכשיו בדוכנים!
(צילום: תום מרשק )