כבר יותר משבועיים שכל הארץ ואחותו מדברים על מישל טרוני – בן 36, שלוש פעמים "מר ישראל", מתמודד בעונה הקודמת של "הישרדות", אב לריו בן השנה וקצת, ופעיל אינטנסיבי למען זכויות בעלי חיים. הסיבה? נו, כולכם כבר יודעים, כי הכול צולם: טרוני וחברו דניס צ'רקוב חילצו מדירה בבת ים כלב שסבל מהתעללות, מול המצלמות ומאות אנשים שהגיעו למקום. האירוע, כמובן, הפך לוויראלי, וטרוני, כמובן, הפך לגיבור. אז ביקשנו מכם, גולשי אתר Pplus, לכתוב לנו מה הייתם רוצים לשאול אותו. ושאלנו - ובגלל שזה מישל טרוני, הוא ענה בלי פילטרים, בלי מעצורים ובלי לדפוק חשבון.
אוקיי, מתחילים: מה בעצם הוביל אתכם לצאת ולחלץ את הכלב הזה?
"שנים אני רואה פוסטים כאלו, ואני כבר פעיל לגבי דברים ספציפיים של התעללויות. אני לא אדם שבדרך כלל הולך לחלץ בעלי חיים, אני רק עושה תרומות כי יש לי תפוצה רחבה של עוקבים וזה עוזר. אבל שנים על גבי שנים אני אומר: 'יום יבוא ואני אלך לבית של מישהו, ואני אשב בבית סוהר, העיקר שהחוק ישתנה'. שנים אני אומר את זה. אותו יום שקיבלתי את הפוסט הזה מאתי אלטמן (מייסדת אגודת תנו לחיות לחיות, י"ב) הגיעו מים עד נפש. כבר לא יכולתי. אני בעל עסק, בלי עין הרע, מצליח מאוד. יש לי אחלה ילד, יש לי כלבים, יש לי חיים שאני מאושר בהם. אבל אמרתי שאני הולך לסכן את עצמי, שאני כבר לא יכול להישאר אדיש. נשבע לך, הייתי מוכן להקריב את עצמי כדי שהחוק ישתנה. אמא של הילד שלי יודעת את זה, כל המשפחה שלי רבים איתי על זה, אבל לא סיפרתי לאף אחד.
"פשוט נסעתי, לא יכולתי יותר, אני לא יכול להסביר את זה. זה לא היה בידיים שלי. האמת היא שחשבתי שיצא מישהו עם סכין. התגוננתי עם הקסדה שלי, כמו שרואים בסרטון. כל אלה ברשת שאומרים: "בוא'נה, הלכת לבן אדם כזה פחדן"... תגידו, מטומטמים - ותדגיש את המשפט הזה בבקשה - תגידו לי, מטומטמים שכמותכם, אני ידעתי מה יצא לי מהדלת? ציפיתי למשהו מאוד רע, וידעתי שאני אפגע מזה. בסוף זה לא קרה, אבל איפה אתם הייתם? אותם פחדנים שמעבירים ביקורת? אולי תסתמו את הפה שלכם כבר ותעשו משהו? כי אם לא, אז תפרגנו. אם אין לכם משהו טוב להגיד, תסתמו את הפה שלכם, בכל לשון של בקשה".
ההתקהלות הגדולה שהייתה שם, הפתיעה אותך או לא?
"מה זה הפתיעה. עד עכשיו לא נרגעתי מזה. לא ציפיתי לזה בכלל. חשבתי שיגיעו חברי אותה קבוצה מצומצמת שמגיבים לי לפוסטים, אולי אפילו לא, כי פעם הרמתי הפגנה מול שגרירות סין בגלל חג יולין (פסטיבל הנערך בסין ובו נהוג לאכול כלבים, י"ב), ולא הגיעו. אבל כשראיתי את כולם באים, אני לא האמנתי, לא עיכלתי את מה שקורה. זה היה האירוע הכי מטורף שהייתי בו. ואני מודה להם מקרב לב, למרות כל הבלגן שעשו לי בגלל זה. אני לא אשכח את זה כל חיי".
האם אזרחים צריכים לקחת את החוק לידיים?
"זו שאלה סופר מטופשת. אם תראה אישה נאנסת, לא תיקח את החוק לידיים? ואם יגידו לך שאישה נאנסה, והזמינו משטרה והמשטרה לא עשתה כלום? לא תיקח את החוק לידיים? יש חוק שאומר שאם אדם לא עזר לאדם במצוקה - אם אתה רואה אותי מתעלף ברחוב ולא הבאת לי כוס מים, אתה נאשם. אם אתה רואה אותי נדרס ואתה לא עוצר, מאשימים אותך. אז זה שאני אוהב בעלי חיים, ורואה אותם כנשמה ולא כחפץ בניגוד לאחרים, אז אתם טוענים שלקחתי את החוק לידיים? תתביישו לכם. אם תהיו בסיטואציה דומה, תגידו: 'לא, אני לא רוצה שתעזרו לי, לא רוצה שאנשים ייקחו את החוק לידיים?'
"תתביישו לכם על התגובה הזו, אתם דוחים אותי. גועל נפש. לא היה שם באירוע אחד שנפגע, חוץ מהנאשם עצמו שנעצר על ידי המשטרה. מעבר לזה לא קרה כלום ושום דבר, אז איך אפשר לומר שלקחתי את החוק לידיים? אני עוררתי את החוק, גרמתי לתודעה מטורפת - ולא אני לבד. אני רוצה שידעו את זה: כל מי שהיה שם, כל מי שפרגן ושיתף, עשה שינוי במדינה. אז כל אלה שמצקצקים על זה שלקחתי את החוק לידיים: תתביישו לכם! אינשאללה מהפה שלי לאלוהים, שתהיו במקום הזה ותשאלו את השאלה הזו. אני מאחל לכם להיות במקום של הכלב, אולי כך תבינו".
אתה מוכן לשבת בכלא בשביל העקרונות שלך?
"אם אלו עקרונות של צדק, אם הצלתי אישה מאונס, אם הצלתי חיים של כלב, אם עשיתי מעשה טוב ומבורך - אני מוכן לשבת בראש מורם בכלא. דבר אחד אני יודע: אני רוצה שהילד שלי יגדל בעולם של אנשים שעשו דבר טוב ויפה. הייתה עבדות של שחורים - אם אנשים לא היו מרימים את הראש שלהם, ומשלמים גם במאסר וגם בחייהם, לא היה היום שוויון זכויות. זה שבן אדם עומד בפרונט ועושה קצת רעש, זה לא אומר שהוא עושה משהו רע. הוא עושה אבולוציה לחברה. אם מישהו רואה את זה אחרת, שיישאר במקום שלו ויהיה בריא, כי אם לא היו האנשים האלו שמתערבים, עדיין הייתה היום עבדות, עדיין היו נשים ללא קול, כי אישה מה היא בכלל? עדיין היו חוקים שאפשר להרים יד על אישה, עדיין היו מיליון ואחד חוקים גרועים. אנחנו צריכים להתייחס לכל אחד פה, וזה כולל בעלי חיים, כמו שאנחנו רוצים שיתייחסו אלינו. ואהבת לרעך כמוך. תכבדו את הדבר הזה, והכול יהיה בסדר בעולם".
מה יש לך להגיד על חברי הכנסת שהצביעו נגד החוק להחמרת הענישה למתעללים בחיות?
"אני יודע טוב מאוד מה קרה שם. תעשו לי טובה, אני לא טיפש. זה הכול פוליטיקה. ניסיתם להגדיל את החוק משלוש שנות ענישה לארבע שנים, כשבינתיים אין בכלל אכיפה של השלוש שנים. מישהו ניסה שם לרכוב על חשבון הגב של הכלב. לא מתאים לי בכלל. הם ידעו מלכתחילה שלא משנה איזה חוק הם יעלו, הקואליציה לא תאשר. חרטא ברטא. אני לא מאמין בזה. זה היה נטו פוליטיקה כדי להוציא את זה לתקשורת ולפייסבוק, ושאנשים יגידו: 'בוא'נה, איזה מגעילים הקואליציה'. אבל זה לא נכון.
"אנחנו כרגע מקדמים את זה בדרך שלנו, והחוק כן יעבור בקרוב, בלי תרגילים פוליטיים, כי אנחנו לא מסתכלים על בעלי חיים בראייה פוליטית. ברגע שנכנס בעל חיים לסיפור, אין ימין ואין שמאל, אין אני בעד הומואים או נגד הומואים, אין דתי או חילוני, אין כלום. לבעל חיים אין קול, אז אנחנו ניתן לו את הקול שלנו. אל תשחקו איתי פוליטיקה עכשיו. זה היה צעד פוליטי, כדי להוציא את הצד האחר לא טוב. אותי הם לא הפילו בזה. אני לא טיפש. רצו שנבוא ונצלם את כל אלה שלא מאשרים, אבל לא הסכמנו, כי אנחנו לא נופלים שם בתככים של הפוליטיקה. זה הגעיל אותי, זה דחה אותי. זה שוב תרם למלחמת האחים פה. אנחנו צריכים להתאחד סביב העניין הזה, לא אכפת לי מפוליטיקאים. די עם החרא הזה, פוליטיקאים מגעילים, די".
אילו תגובות אתה מקבל מאז שכל העניין הזה התפוצץ?
"אני מקבל תשבחות כאלה שאני כבר מובך מהן. תמונות וסרטונים של גיבור על... אני בשוק מהתגובות ומהאהבה של האנשים. באותה נשימה אני רוצה להגיד שאני כולי עשיתי פעולה אחת. משטרת ישראל והרבה אזרחים אחרים כמו בן עוזרי, טל גלבוע, אתי אלטמן, יובל מנדלוביץ' ועוד הרבה אנשים אחרים ועמותות אחרות עושים את הפעילות הזאת על בסיס יומיומי ואף אחד מהם לא קיבל גלימה. אני הכי קטן בזה. אני עשיתי פעם אחת את החילוץ הזה. יש אנשים שמתעסקים בזה 24/7, ותחשוב איך הם מרגישים כשהם שומעים שיש מישהו שהפך לגיבור אחרי אירוע אחד, רק בגלל שהוא דמות מוכרת. זה קצת מביך אותי".
מה אתה אומר למי שטוען שהסיבות שלך ציניות? שזו עוד דרך להישאר באור הזרקורים?
"אני אומר לו שילך להזדיין. תרשום את זה ככה. אני אגיד לו 'לך תזדיין'. מישהו עשה משהו טוב. קודם כל, תשבח אותו. אני עושה את זה חמש שנים אחורה. חמש שנים אני עושה את הפעילות הזאת! מה קרה נזכרת עכשיו, בגלל שקיבלתי את הבמה המטורפת הזאת? אני אגיד לו 'לך לעזאזל', לאותו בן אדם, שזה מה שהוא חושב, כי אני לקחתי פה סיכון של החיים שלי. מי עושה כזה דבר כדי להיות באור הזרקורים, במיוחד כשהוא לא יודע שהולכים לתמוך בו כולם? אז תתביישו לכם, מי שחושבים ככה, אתם אנשים קנאים ובודדים וקטנים. אני מבין את זה שאין לכם ביטחון עצמי, ועליכם אני כן מרים את האף. ותמשיכו לראות אותי באור הזרקורים. אני מקווה שיהיו עוד מיליון כתבות רק כדי שתראו אותי מול הפרצוף ותמשיכו לקנא".
איפה היית כשהיו התעללויות בילדים?
"תגידו, מה אני אלוהים? אני משטרה? אני החוק? איפה אתם הייתם כשהיו התעללויות בילדים? מה אתם עשיתם? אני טיפלתי בבעלי חיים, עשיתי פרויקט בשם משהו קטן וטוב שעזר לנערות בסיכון, לחיילים, לדרי רחוב, לניצולי שואה. זה היה בטלוויזיה, כל שבוע פרויקט, ואיפה אתם הייתם? עשיתי במהלך חיי 1,000 פרויקטים, עזרתי לעמותות, גרמתי למאות אימוצים באופן ישיר, בלי כל מה שמסביב. עזרנו לשכבות החלשות, למשפחות רעבות, בכל החגים האחרונים. אני, חזי חיים ודניס צ'רקוב חילקנו 350 קילוגרם אוכל. איפה אתם הייתם, יא מנוולים? נראה לכם שאני באמת סופרמן? אני לא סופרמן.
"אתם לא מתביישים לשאול אותי שאלה כזו צינית, 'איפה היית?' איפה כל שאר המפורסמים שלכם? איפה שאר האנשים שאתם מוחאים להם כפיים ועוקבים אחריהם? איפה היפה ההיא והחתיך ההוא? איפה הפוליטיקאים שאתם מצביעים להם? איפה אתם הייתם? אתם שואלים אותי את השאלה הזו? אני שואל אתכם. אנשים כפויי טובה, לא מתביישים. גועל נפש. תרשום הכול מילה במילה, עם הצרחות, כמו שזה, אותנטי. זה מי שאני. זה מה שאני רוצה, לא שיאהבו אותי ולא כלום. לא אכפת לי. אני לא פוליטיקאי. אני מי שאני, וזהו. אין מה לעשות".
5 צפייה בגלריה
"אתם לא מתביישים לשאול אותי שאלה כזו צינית, 'איפה היית?'. איפה אתם הייתם?"
(צילום: אור דנון)
מה החוויה הכי זכורה לך מ"הישרדות"?
"זה דבר שתקוע לי בראש ־ כשזכינו בפרס לשבת ולאכול מעדנים 24 שעות ביממה. בגלל שרציתי להביא כוח לקהל הטבעוני, אני לא אכלתי. וזו חוויה שעד היום אני זוכר אותה. אמרתי לעצמי: 'אתה רוצה להראות משהו, יש לך את האופי, אתה רוצה להראות את הדרך'... אני זוכר שישבתי והסתכלתי על כולם אוכלים, אחרי 11 יום שלא אכלתי. והכול כדי להביא כוח למי שעוזר לבעלי חיים, מרחוק אפילו. ועוד דבר קטן שקרה לי שם זה שנשברתי לגבי בעלי החיים שלי, והבנתי שאני רוצה להביא ילד לעולם".
היית עושה את זה שוב, את "הישרדות"?
"קל להגיד כן. אבל שים אותי דקה לפני כן על המטוס, ורועדות לי הברכיים. בא לי להגיד לך: 'וואו, כן, איזו חוויה מטורפת'. אבל להתרחק שוב מהכלבים שלי? אין מצב. מבחינה פיזית, מבחינת היכולות - כן. אבל מבחינה פסיכולוגית, אחי לא. צריכים להציע לי שמונה מיליון שקל. רציני. אחרי שאני יודע מה זה, צריך להציע לי סכום כזה הזוי כדי שאני אחזור לשם. שישכחו ממני".
מה חשבת על העונה האחרונה של "הישרדות"?
"ראיתי, כל החברים שלי היו שם. עכשיו חוץ מהם, מהחברים שקרובים אלי אישית - סמיון גרפמן, ישראל אוגלובו ואסי בוזגלו, שהם אנשים שאני מכיר אותם לפני התוכנית, כבר הרבה זמן - היו שני אנשים דומיננטיים שמאוד התחברתי אליהם: עידן חביב ועידו קוז'יקרו. לשניהם היו ג'נטלמניות מטורפת, איפוק מטורף, גבריות ואצילות שאני באמת אמרתי: 'וואו, איזה כיף להכיר את הגברים האלה'. אני מעריך אותם ומעריץ את ההתנהגות שלהם. הם אנשים ברמה מאוד גבוהה בעיניי. הם גברים. זה גבר - יודע להתנהג, יודע להיות כריזמטי ויודע להוביל, כשצריך. אני אכול קנאה מאנשים כאלה, באמת".
איזה מודל אתה רוצה להיות לבן שלך?
"שאני לא אבכה לך פה... מדברים על הבן שלי, מדברים על הכלבים שלי. תן לי שנייה, זה הורג אותי. טוב, מאז שהאמא של הבן שלי נכנסה להיריון, ובטח מאז שהיא ילדה, החלטתי להיות הגבר הכי שונה שיש, כלפי הכול. להראות לו, לבן שלי, שדרך ארץ קודמת לכל. קודם כל, תשים את עצמך בנעלי האחר, ואז תשפוט. אף פעם אל תהיה דעתן יותר מדי, אל תיכנס באחרים יותר מדי, ותמיד תזכור שאלוהים נתן לך כוח - אבל אתה בסך הכול צינור, הוא רוצה שתעביר מסר עם הכוח הזה. לעזור לחסרי ישע, לאלו שצריכים את זה. אני מאמין שבסך הכול, בכדור הארץ - כמו בגוף האדם - יש חיידקים שהם טובים וחיידקים שהם רעים, ואני רוצה שהבן שלי יהיה זה שאוכל את החיידקים הרעים בלי מלח. שיסתכל על אבא שלו ויגיד: 'זו הדרך שאני רוצה'. ועל עצמי אני רוצה לשמור כמה שיותר מאוזן, בשבילו. אני לא אשקר: בתוך תוכי, אני כולי סערת רגשות. גם לי בא לפעמים להיות אלים, ואתה שמעת, אני גם מקלל תוך כדי ריאיון. אבל אני מאוד מנסה לשמור על דרך ארץ, ולהשתמש בכוח לטובה. להיות גבר, וגבר זה לא רק ביצים בין הרגליים".
